לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ,

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

לַזָּקֵן וְלַצָּעִיר,

גַּם בַּכְּפָר, גַּם בָּעִיר,

יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה

לוֹ אַךְ לוֹ מַתָּנָה;

מְבָרְכִים בּוֹ רַק אוֹתוֹ, –

זֶהוּ יוֹם־הֻלַּדְתּוֹ.

אַךְ קַיָּם גַּם יוֹם־הֻלֶּדֶת

מְשֻׁתָּף לְכֻלָּנוּ,

גְּדוֹל־חַגִים שֶׁבַּשָּׁנָה:

יוֹם־הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה.

גְּדוֹל־חַגֵּינוּ, חָג־הֶחָג,

בּוֹ שׁוֹבֶתֶת כָּל מְלָאכָה,

בְּדִמְעָה וּבְרֹן יוּחַג,

גַּם בִּכְאֵב, גַּם בְּשִׂמְחָה.

בְּיוֹם הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה

הַשִּׂמְחָה הִיא מוּבָנָה,

אַךְ הַכְּאֵב וְהַדִּמְעָה

מִשּׁוּם מָה? עַל מָה? עַל מָה?

מִשּׁוּם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם,

כִּי נָתְנוּ בְּמַתָּנָה

חַיֵּיהֶם לַמְּדִינָה

וָלֹא יִרְאוּהָ בְּעֵינָם.

אַךְ נֵדַע: גַּם הֵם, גַּם הֵם

שֶׁנָּתְנוּ אֶת חַיֵּיהֶם

גַּם לָהֶם הַמְּדִינָה.

הֵם כְּמוֹ חַיִּים בְּכָל פִּנָּה

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבַּמְּדִינָה,

וּבְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ

נְשַׁתֵּף גַּם אוֹתָם.