עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

דִּמְעַת עֵינִי, רְדִי וּפַכִּי

לָהּ עַל לֵב, – אָז לִבָּהּ נֶחְמָד

מְלֵא־גַעְגּוּעִים לְעַבְּדוּל יַכֶּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת

וְעַל־אָזְנָהּ רְנִי, אַנְחָתִי נוּגָה, –

וְרֹאשָׁהּ־פָּז עַל עַבְּדוּל יַחֲלֹם,

עַל אַהֲבָתוֹ הָעֲנֻגָּה.

עַל סוּלֵימָה הַנִּרְדֶּמֶת,

שְׁטֹף עַל זְרוֹעָהּ, דַּם־מַעְיָנִי, –

וּזְרוֹעָהּ־חֵן עָלֶיהָ תִּשָּׂא

דַּם לֵב עַבְּדוּל אֹדֶם־שָׁנִי.

הוֹי! הַכְּאֵב הוּא נוֹלַד אִלֵּם,

לָשׁוֹן אֵין בְּפִיו וּמַעֲנֶה,

דְּמָעוֹת לוֹ וְאַנְחוֹת חֶרֶשׁ,

וְדָם מִפִּצְעֵי לֵבָב נַעֲנֶה.