הֵינְרִיךְ הַחֲוַרְוָר נָע כַּצֵּל,

וְהֶדְוִיג – בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

בִּדְמָמָה תִלְחַשׁ: "הוֹשִׁיעָה, אֵל,

הוּא חִוֵּר כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה!"

וְהוּא – הוּא נָשָׂא עֵינָיו עָל,

בְּלֵב כָּלֶה הִבִּיט לְמָעְלָה.

וְהֶדְוִיג – הִיא אַף־הִיא לוֹ תְכַל

חִוֶּרֶת כְּרוּחוֹת הַלָּיְלָה.

כֹּה תַעֲמֹד הֶדְוִיג כְּמֵהָה יוֹם יוֹם

בְּאָרְבָּהּ בַּחַלּוֹן מִלְּמָעְלָה.

עוֹד מְעַט וְהִיא שׁוֹכְבָה בְחֵיק הֵינְרִיךְ דֹּם,

בְּהַגִּיעַ תּוֹר רוּחוֹת הַלָּיְלָה.