עַל תָּרְנִי נִשְׁעָן תּוֹךְ הַיָּם,
אֶמְנֶה גַלָּיו מָטָּה.
שָׁלוֹם, נוֹף־מוֹלֶדֶת, לָךְ!
הַסְּפִינָה שָׁטָה, שָׁטָה!
עַל בֵּית חֶמְדָּתִי נַעֲבֹר אָט,
שִׁמְשׁוֹתָיו יוֹקְדוֹת כָּכָה;
עֵינַי כָּלוֹת, הָהּ, כִּמְעָט –
אֵין רוֹמֵז לִי בִבְרָכָה.
אַל־נָא, עֵינִי, תִכְהִי, אַל
תַּזִּילִי רְסִיס הַדִּמְעָה.
לִבִּי, אַל תִּשָּׁבֵר בִּי
מֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה!