הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ־הַמֶּלֶךְ הִיא,

וַאֲנַחְנוּ, בְּנֵי־אָדָם, הַנּוֹסְעִים;

מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים, מִי רַגְלִי וּמִי

עַל סוּסוֹ, אֶת דַּרְכָּם חִישׁ עוֹשִׂים.

נִפְגָּשִׁים בַּדֶּרֶךְ, מְנִיעִים רֹאשׁ דֹּם,

וּבְמִטְפַּחַת מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה;

הָיִינוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים בְּחֹם,

אַךְ הַסּוּסִים מְמַהֲרִים הָלְאָה.

נִפְגַּשְׁנוּ עַל אַחַת הַתַּחֲנוֹת כִּמְעַט,

אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַטּוֹב וְעָמָדְנוּ;

אַךְ תָּקַע הָעֶגְלוֹן בַּחֲצוֹצְרָה, מִיַּד

דָּפַק בַּסּוּסִים וְנִפְרָדְנוּ.