מעין יצא מנקיק הסלע ומראשית דרכו פרץ ועבר ברעש גדול כערוּך־מלחמה, וכי פגש מכשולים בדרכו, אם אבן ואם שיח השדה, השתער עליהם, כי אץ לו הדרך, ויהדפם או נִדף מפניהם, ולא אחת ולא שתים התפוצץ מדי התנגשוֹ במכשולים רבים ועצומים ממנו. ובטרם ירחיק ללכת הגדיל מאד שאונו והמונו; כי אמר: הצעיר הַרְעֵש ירעיש את הכל, למען יִוָדע.

ושם מנגד יצא מעין אחר ולו דרך אחרת: הליכתו היתה בשובה ונחת וקולו לא ברעש, ובפגעו מכשולים בדרכו נטה מפניהם, וגם אחרי אשר העמיק הרחיב ברֹב דרכו, הוליך כשֶמן מימיו; כי אמר: נאוה ענוה לצעיר עד אשר יגדל ונודע כחו.

ושני המעינות – לפי ראשית דרכם כן היתה אחריתם: המעין השוקט סלל לו דרך־עולם ויהי לנהר רחב־ידים נושא אניות ורב־ברכות, ולוֹ שֵׁם בנהרות, והמעין הנמהר אשר לו המים הזידונים נפוץ נפזר על פני הארץ ולא נודע מקומו איה.