כוכבים צעירים אשר זה עתה התלכדו יצאו מערפלי טֹהר, עלו ליד כוכב זקן רב־אור, והוא עודנו מגיה אורו אך פניו קֻמטו ויצוּריו רפו וכמו יתעתד ללכת בדרך־עולם (כי גם הכוכבים נולדים ונאספים בבוא יומם). ובהחל הצעירים לתת אורם והמה מדַמים בנפשם כי אור חדש על הארץ יאירו, וילבשו גֵאוּת ויאמרו אל רֵעָם הזקן: הנה זקנת ושַׂבת ועתה הלא לך לדעת כי דורך נִסע ונִגלה, כי ישן מפני חדש יעבור, – ולמה ועל מי עוד תָּהֵל אורך?

ויען הכוכב הזקן ויאמר אליהם: ימים ידברו. ראיתי בימי חלדי כוכבים זקנים גֹוְעִים ואורם לא יֵאסף, וכוכבים צעירים מתפוררים בלא יומם והם ואורם יהיו כלֹא היו, ומי יודע, אולי גם אחרי הֵאספי עוד יֵצאו קַוַי ועל פניכם יאירו על הארץ ודור יבא ילך לאורם. – ימים ידברו.