הנהרות התפארו על הים, לאמר: טובתנו עליך ואתה לא כעַל גמוּלות תשַׁלם לנו. הן אנחנו מובילים אליך את מימינו למלא בטנך, ואתה תִגעש ותִרעש בזעפך מדי השתפך זרמֵנו אל חיקך, והמראה כמראה אויבים מתנגשים יחד במערכה בקול רעש־מלחמה; תחת אשר תפתח זרועותיך לקראתנו בשמחה ותקבל אותנו ברצון.
ויאמר אליהם הים: את טובתכם תזכירו ורעתכם לא תזכירו; הן את מִרפש מימיכם תובילו אלי וראשיתם יהיה לכם, כי על־כן מימַי מלוחים ובכל הרוחות המרחפות על פני לא תפוג מרירותם. ולוּ הואלתם ושמרתם לכם את קֻבַּעת מימיכם ואת מָתקם ואת טוּבם תמציאו אלי, כי עתה היתה טובתכם שלֵמה והים המאֻסף מזרמי הנהרות היה לתהלה בקרב הארץ.