עַצְלָן הָיָה אִכָּר,

חַי בַּכְּפָר;

צֶאֱצָאִים לוֹ, צְפִיעוֹת לוֹ,

בְּלִי מִסְפָּר.

וּבַגֹּרֶן וּבַיֶּקֶב רֵק אֵין כֹּל;

וּבְנֵי בֵיתוֹ מִתְאוֹנְנִים,

רְעֵבִים וּמְקוֹנְנִים:

נוּחָה, נוּחָה, אִכָּר דָּל,

קַוֵה, קַוֵה לָאֵל מֵעָל,

מִטַּל שָׁמַיִם יִתֶּן לָךְ –

לֵיל מְנוּחָה לָךְ!

קַמְצָן הָיָה קֹרַח,

חַי בַּכְּרָךְ;

כֶּסֶף לוֹ, זָהָב לוֹ,

כַּךְ וְכַךְ.

וּבְמֹחוֹ וּבְלִבּוֹ רֵק אֵין כֹּל;

וְכֹל קְרָבָיו מִתְאוֹנְנִים,

צְמֵאִים וּמְקוֹנְנִים:

נוּחָה, נוּחָה, עַכְבָּר גַּס,

עַל הָרִבִּית, עַל הַבַּז,

אֶל קִבְרֶךָ תִּקַּח לָךְ, –

לֵיל מְנוּחָה לָךְ!