בעלי ההלכה ובעלי האגדה; האחרונים גערו במלך-ההלכה: “עקיבא, עקיבא! מה לך ולאגדות, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות!”
*
ובאמת היה כחו רב לו באגדה כמו בהלכה ואולי עוד יותר. הלא הוא בעל המאמר:
"אשריכם ישראל, מי מטהר אתכם? ולפני מי אתם מטהרים? – – – שנאמר: מקוה ישראל ה' ".
ואם נשים לב אל מאמריו באבות פּרק שלישי, אז נשתומם על גודל ערכו ומעוף דמיונו באגדה. ולשוא שלחוהו לנגעים ואהלות, כי גם במו נמצא את אוצר האגדה אם נעמיק חקר…
*
“על ז' דברים נגעים באים: על לשון הרע; על שפיכת דמים; על שבועת שוא; על גלוי עריות; על גסות הרוח; על הגזל, ועל צרות עין”.
(ערכין י"ז)
*
הנגעים הם שלשה: נגעי הגוף, נגעי הבתים ונגעי הבגדים.
*
הראשונים באים מגלוי עריות; השניים מלשון הרע, שפיכות דמים ושבועת שוא, והשלישיים על גסות הרוח, על הגזל ועל צרות העין; אולם בעת אשר הראשונים הם מסובבים, הנה השניים והשלישיים הם המסבבים וכלם יחד משולבים ומדובקים, כי נגעי הגויה ונגעי הבגדים כלם צאצאי נגעי הבתים, לאמר: “כל הנגעים בני אהלות המה” ואם נרצה להרפא מהנגעים, אז עלינו לטהר את האהלות.
*
“כנגע נראה לי בבית” – רקבון בבית ישראל.
“וצוה הכהן ופנו את הבית וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא”…
*
יבדלו אלה החטאים בנפשותם מקהל ה' לבלי תחדור הצרעת הממארת עמוק עמוק בקירות הבית, ואז לא תהיה לו כל תרופה ונתץ ינתץ כליל עד היסוד.
*
“נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן”.
הנגע הרוחני באדם הכללי יובא אל הכהן הכללי.
“מחוץ למחנה” שמירת הבריאות בסגירה – קאראנטין לפני שלשת אלפים שנה!
"ונעמן שר צבא – הנגע הכללי – מלך ארם היה איש גדול לפני אדוניו ונשוא פנים, והאיש היה גבור חיל מצורע – מיליטאריזם היא הצרעת הכללית במין האדם. – הנבואה היא הכהונה הכללית.
*
“וישלח אליו אלישע מלאך לאמר: הלך ורחצת שבע פּעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר”.
*
לא אמנה ופרפר נהרות דמשק, לא הסעני והטעמזע, לא הרהיין ולא ההודסון והמיסיסיפּי, ומה גם הדניעפּר והוולגא לא יטהרו את נגעי הצרעת באדם, כי אם הירדן אשר על גדותיו ישבו ועוד ישבו ממלכת כהנים וגוי קדוש.
*
“ויבא ויעמוד לפניו ויאמר: הנה נא ידעתי, כי אין אלהים בכל הארץ, כי אם בישראל, ועתה קח נא ברכה מאת עבדך”.
*
הצבא הכללי יתן ברכה לעם הנביאים את ארצו אחרי הרפאו מצרעתו הצבאית.
*
“כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו”.
*
“בית האפל אין פותחים בו חלונות לראות את נגעו”.
(נגעים פ“ב מ”ג)
*
בהיותנו בבית האפל, במחשכי רוסיה ורומיניה, לא יכלנו לפתוח חלונות לראות את נגעינו; לא כן בארץ האור והדרור, פּה חוב קדוש עלינו לפתוח את החלונות ולראות את הנגעים.
*
הנגע הראשון לעמנו, אשר אין כל כהן לו להביא לפניו את הנגעים כי ירפּאם.
אין כל מרכז, אשר ממנו יהיו תוצאות חיים בכל עורקי האומה.
*
קנאה, שנאת חנם, צרות עין, אי-סבלנות, בטול היש, חופש שלא מדעת (הפקרות), מלשינות, אי-נקיון ואי-משמעת – אלה המה נגעי בית ישראל, אשר עלינו להביאם לפני הכהן, כי יטהרם.
*
והיה בהרפא מין האדם מתחלואי נגע הקרב, ישיב את הגזל אשר גזל מעם ישראל – את ארצו. אז נתנער כלנו מעפר הגלות וכל פּגעיו ונגעיו, ושלום יהיה לכל באי תבל ולא נוסיף לדאבה עוד.