לוגו
פנחס, על הר העברים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

“ויאמר ה' אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל, וראית אותה, ונאספת אל עמיך גם אתה, כאשר נאסף אהרן אחיך”…

*

“וידבר משה על ה' לאמר: יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה, אשר יצא לפניהם, ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם, ואשר יביאם, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה”…

*

כמה מן השירה, שירת-תוגה, וחכמת הנפש אצורות בתמונה הנאדרת בקדש הזאת! המחוקק הקדוש, אשר מטל ילדותו הקדישהו ה' לגואל לעמו ולהושיבו בארצו, שומע מפי ה', כי ימיו ספורים, ורק מנגד יראה את הארץ בעלותו על הר העברים, ושמה – למשאת נפשו – לא יבא…

*

המחוקק קורא שלום לעמו, לביתו ולכל הקרוב לו, ואל ה' התחנן לאמר: “אדני אלהים! אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון”…

*

וה' השיבהו: “רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך, כי לא תעבור את הירדן הזה”.

*

משה ישים לבו בהרגע הנורא הזה לגורל עמו הנודד בערבות המדבר ומבקש מאלהי הרוחות איש על העדה, אשר לא לבד יצא לפניהם ויבא לפניהם, כי אם יוציאם מכל המחשבות והמעשים הרעים, מכל האמונות הכוזבות והמשפּטים הקדומים, אשר נחלו למו באדמת בני חם, ויביאום לכל הגיון נעלה ומחשבה רוממה, לכל מפעל טוב ומעשה מועיל.

*

"יפקד ה' " – משה מבקש מלפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעת של כל אחד ואחד ואין דעתם של בניך דומין זה לזה, בשביל שאני מסתלק ממךָ, בבקשה ממך, אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שהוא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, שנאמר: “יפקד ה' אלהי הרוחות”.

(ילקוט)

“הקדוש ברוך הוא הראה למשה כל השופטים והנביאים עד סוף כל הדורות”.

(ילקוט)

*

גם היום בדורנו הננו עומדים כמחוקקנו על הר העברים – תקופת המעברה – הננו רואים מרחוק את ארצנו, ומי יודע אם לא גורלנו יהיה כגורלו, ורק בנינו אחרינו הם ישובו לרשת את הארץ הטובה?…

*

עלינו לבקש כמוהו מאלהי הרוחות איש על העדה, אשר יתאים עם כל אחד ואחד, יוציאנו מחשכת הגלות וכל תלאותיה, ויביאנו אל אור החופש והדרור בארצנו אנו. – “איש שהוא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו”, מנהיג אמיץ, כביר ונאור, אשר ישוה תמיד לנגד עיניו את המחזה, אשר חזה החוזה האלמותי אליהו הגלעדי על הר הכרמל: “לא ברוח ה‘, לא ברעש ה’, לא באש ה', כי אם בקול דממה דקה”.

*

בשובה ונחת, בהשקט ובבטחה צפונה היהדות הטהורה והנאמנה.