בעת אשר הכהן בן חלקיהו התעלה לנביא בארץ יהודה, וישפוך דמעותיו על יד הירדן והשלוח, בה בעת התרומם הכהן השני, יחזקאל בן בוזי, אחד מגולי בבל, ויהי לחוזה נערץ וכביר לאחיו אשר בגולה, ואנחותיו ואנקותיו הכו גלים בנהר כבר בבבל, המאחד את הנהרות פּרת וחדקל.

*

בראשונה לא האמינו בו, ויתנו עבותים על ידיו ויאסרוהו כמשוגע בביתו, ויהי עצור במעונו ארבע מאות ושלשים יום, ואז עשה מעשים זרים, אותות סמליים על ידי לבנה, מחבת ברזל, תער הגלבים ושערותיו. יושבי “תל אביב” עירו ראו את האותות האלמים האלה וישתוממו, כי לא הבינו פשרם. אחרי כן באר להם ויבינו כלם, כי רוח ה' דבר בו וידעו כי נביא בתוכם.

*

אף אם אמנם נופל הוא יחזקאל מאחיו הנביאים בשפתו ובסגנונו, אבל בכח דמיונו הכביר נעלה הוא על כל חוזי יה בדורו. תמונותיו שלמות וחיות, משליו חזקים וחדים, הנוקבים ויורדים במעמקי הנפש. בתמונות היותר נשגבות הנה: “אנית צור” הטובעת במצולת ים (פּרק כ"ז) ו“העצמות היבשות” אשר החיה בבקעה (פּרק ל"ז).

*

יחזקאל לחם בחרף נפש משני עבריו, מימין ומשמאל, עם שארית הפּליטה בירושלים, אשר אמרו אל הגולים:

“רחקו מעל ה', לנו נתנה הארץ למורשה”.

ומעבר השני נלחם עם המתבוללים, באמרו:

"והעולה על רוחכם היה לא תהיה. אשר אתם אומרים:

נהיה כגוים – חי אני! אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם! –

נאום ה' צבאות".

*

מצב העם היה נורא מאד והנביא מציגו בצבעים איומים כאלה:

"הארץ מלאה דמים והעיר מלאה מוטה. כי אמרו עזב ה'

את הארץ ואין ה' רואה".

*

“נשיאי ישראל איש לזרועו היו בך, למען שפך דם”.

*

“אב ואם הקלו בך, לגר עשו בעושק בתוכךָ, יתום ואלמנה הונו בך”.

*

"כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי, ומשבתותי העלימו עיניהם,

שריה בקרבה כזאבים טורפי טרף, לשפוך דם, לאבד נפשות,

למען בצוע בצע."

*

"ונביאיה חוזים שוא וקוסמים להם כזב, עם הארץ עשקו עשק,

וגזלו גזל, עני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפּט".

(יחזקאל כב)

*

בפרק השנים עשר מתאר הנביא תמונה חיה, אשר עודנה קימת וחיה עד היום: איך הגולים האומללים מתגנבים מעל הגבול, החותרים בקיר ועל כתף ישאו את כלי הגולה עליה.¹

*

בפרק השלשים ושלשה יציג החוזה כמו חי לנגד עינינו את המון השומעים הבאים לשמוע דבריו כשיר עגבים ואינם עושים אותם.

בפרק השלשים וארבעה ישפוך את נפשו על רועי ישראל, אשר ירעו רק את עצמם ואת הצאן לא ירעו, והוא קורא אליהם בהתמרמרותו:

"ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה, ועל כל פני הארץ

נפוצו צאני ואין דורש ואין מבקש". (יחזקאל לד, ו)

*

כבר התעלה הנביא והתקדש בעיני כל בני הגולה, עדי אשר גם אויביו, אשר בעבותים אסרוהו, באו אליו לדרוש את ה' ויכירוהו לנביא בישראל.

*

נבואת יחזקאל קמה ונהיתה, והאות הסמלי בתער־הגלבים התאמת, באמרו:

"שלישיתך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך,

והשלישית בחרב יפּלו סביבותיךָ,

והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם".

(יחזקאל ח' יב)

*

אולם תקותו לא אבדה ומשאת נפשו שוה בחזיונו את שיבת־ציון, ויתאר גם את תבנית ההיכל עם כל אולמיו ומבואיו כמו נצב מולו.

*

האגדה חצבה קבר להנביא בגולה, בארץ גלותו, ועוד עד היום מבקרים למאות ולאלפים מבני אמונות שונות את קבר הנביא הגדול בבבל.