(בקוֹרת הבקוֹרת)
המלחמה בין השאיפה לטוב ובין הבקוֹרת 🔗
כֹּה מוזרה היא המלחמה בין הרצון לחשוֹב שאפשר גם בעולם זה הסובב אותנו היום להגיע לַטוב, לַיפה ולַנאצל שבחיי יום יום, להעמיד דברים אלה במרכז ולשאוף אליהם, ובין הבקוֹרת השכלית, המַּדעית, הלועגת ל“תמימות הטפשית”, ואולי לאַשׁליות בהן עוטפת אַתְּ אֶת עצמך ואת חייך.
אולם ברגע שנאַבּד את השאיפה הזאת לַטוב ולַיפה, ברגע שנצחק לכל רעיון כזה בעולמנו, הרי לא נשאַר אלא מבוֹך בו מתרוצצוֹת חיות טרף שכּל אחד מאתנו הוא אחת מהן. אחרי הכל, מוטב להִשׁאר טִפּשׁ ותמים ולנַסוֹת להמשׁיך, לקַווֹת ולחַפּשׂ, מאשר להיות חכם ונבון ולהגיד: הבֵל הבלים, הכל הבל.
מדוע אסור לנו להאמין במצפון אנושי? 🔗
מדוע, אחרי הכל, אסור לנו להאמין במצפון אנושי, ברגש כֵּנֶה, ברוח הוּמַנִית? מדוע כדי להיות פִּכּחים עלינו לראות את העולם דַוקא מצִדה השני של המטבע: כפקעת מסוּבּכת של אינטרסים כלכליים, מעמדיים ופוליטיים, בה האדם היחידי, הפרט, נמוֹג ונשחק כליל בין גלגלי הפּרוֹבּלֶמוֹת הרבות? אחרי הכל, כל פרט הוא הוא היוצר כל אותו השפע של פּרֹובּלמות.