ועשיתי לאיש מאנשי כלנה, הללתיו וברח לחרן מלפני ונסתר מעיני.
יְלִיד זֻלּוּת, אֲחִי נַבְלוּת וְכִילוּת / אֲשֶׁר כָּל הַנְּבָלוֹת נִקְבְּצוּ בוֹ –
וְהִלַּלְתִּי שְׁמוֹ בִּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת / וְנִכְשַׁלְתִּי בְּמַאְמַר פִּי וְנִיבוֹ,
וְאוּלָם עֵת דְּרַשְׁתִּיו לֹא מְצָאתִיו / וְאָמְרוּ כִּי לְחָרָן שָׂם נְתִיבוֹ.
וְאִם נֶחְבָּא וְנִסְתַּר מִלְּפָנַי – / שְׁמוֹ הָרַע בְּפִי עֵטִי עֲזָבוֹ,
כְּמוֹ עַכְבָּר אֲשֶׁר נִכְנַס בְּתוֹךְ חֹר / וְעָזַב חוּץ בְפִי חָתוּל זְנָבוֹ!