עַם אֶחָד הָיִינוּ, עַם אֶחָד נֶהִי,

כִּי מִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ;

יַחְדָּו נַחְלֹקָה גַּם שִׂמְחָה גַּם נֶהִי

זֶה שָׁנִים אַלְפַּים מֵעֵת נִפְזַרְנוּ

וּמִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

בִּמְסִלּוֹת הַחַיִים אִישׁ נֶגְדּוֹ נַעַל,

אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יָתוּר מִרְעֵהוּ.

רֵעוֹ סִיר רַחְצוֹ, עַל אָח יַשְׁלִיך נַעַל,

כִּי אִישׁ אֶל נַפְשׁוֹ יָתֵר מֵרֵעֵהוּ;

אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ קוֹל אֱלֹהֵינוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד – עָלֵינוּ יַלְשִׁינוּ –

“דָּתֵיהֶם שֹׁנוֹת, דָּת מַלְכוּת יַעֲבֹרוּ”?

שֶׁקֶר אַתֶּם דֹּבְרִים! כֵּנִים הָיִינוּ,

עִבְרִים אֲנַחְנוּ תּוֹרָתָם יִשְׁמֹרוּ,

אוּלָם בִּקְרוֹא לָנוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

עַם אֶחָד נַחְנוּ, כִּי אֵל אֶחָד לָנוּ,

וּמִמַּקֶּבֶת בּוֹר אֶחָד נֻקַּרְנוּ,

גַּם תּוֹרָה אַחַת וּשְׂפָתָהּ אִתָּנוּ

וּבַעֲבֹתוֹת זָהָב אֵלֶה נִקְשַׁרְנוּ:

בַּחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ הַזֶּה הַמְקַשּׁרֵנוּ

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

זָקֵן וָנָעַר – בַּחָכְמָה, בַּכֶּסֶף,

אוֹ בִּתְקוּפוֹת יָמִים זָקֵן וָנָעַר,

אֶל דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ יַחְדָּו נֵאָסֶף

כַּעֲנִיֵי הַצֹּאן עֵת יִתְחוֹלֵל סָעַר

הַסָּעַר לֹא יַפְלָה בֵּין שַּר וָהֵלֶךְ,

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ

הַסָּעַר מִתְחוֹלֵל, יֵהֹם הָרוּח,

מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר הִגִּיעוּ –

אַל תִּירָא, יַעֲקֹב, אַל נַפְשְׁךָ תָּשׁוּחַ.

רִבְבוֹת אָדָם לַטֶּבַח לֹא יַכְרִיעוּ!

מִן הַסְּעָרָה קֹרֵא קוֹל אֱלֹהֵינוּ –

נֵלֵךְ בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ

נַחֲזִיק בֶּאֱלֹהִים, דָּתוֹ אַל נַעֲזֹבָה,

וּשְׂפַת קָדְשׁוֹ אַל תִּשּׁכַח מִפִּינוּ,

רָאִינוּ רָעָה עוֹד נִרְאֶה גַּם טוֹבָה,

עוֹד נִחְיֶה בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר חָיִינוּ;

אִם גָּמַר הָאֵל כִּי עוֹד נַחֲזִיק פֶּלֶךְ –

בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ