לַבֻּבּוֹנֶת הַקְּטַנְטֹנֶת
עַכָּבִישׁ אָרַג כֻּתֹּנֶת,
הוּא טָרַח בָּהּ יוֹם שָׁלֵם
וְעַד עֶרֶב לֹא סִיֵּם.
עַכָּבִישׁ בִּקֵּשׁ סְלִיחָה:
"אַל־נָא תִכְעֲסִי, בֻּבּוֹנֶת!
תִּתְכַּסִּי אַךְ בִּשְׂמִיכָה
עַד אֶגְמֹר אֶת הַכֻּתֹּנֶת".
“אֵין דָּבָר!” – אָמְרָה בֻּבּוֹנֶת;
עֲרֻמָּה שָׁכְבָה לִישׁוֹן.
עִם אוֹר שֶׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹן
לְיָדָהּ מָצְאָה כֻּתֹּנֶת.
אֶגְלֵי טַל הִיא מְשֻׁבֶּצֶת,
מַבְהִיקָה וּמִתְנוֹצֶצֶת;
וְהִזְהִירָה הַבֻּבּוֹנֶת
שִׁבְעָתַיִם בַּכֻּתֹּנֶת.
הִתְפַּלְּאוּ, קָרְאוּ הַכֹּל:
“עַכָּבִישׁ אֳמָן גָּדוֹל!”
הוּא עָנָה: לֹא זוֹ בִּלְבַד,
אֶאֱרֹג לָהּ גַּם מַרְבָד!"