הָאָב נוֹעֵל בְּכֹחַ נַעֲלֵי-הַלֶּבֶד,
הָאָח – אֶת מַגָּפָיו הַמְרֻפָּטִים.
לְאָן?
– בּוֹרְחִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר, מִבַּנְקְרוֹטִים
אָנוּ נִמְלָטִים.
אֵיכָה תָּרוּץ פֹּה, אַבָּא? מִגְבַּעְתְּךָ בְּקוּעָה כַּמֹּחַ,וּמְעִילְךָ – בְּלוֹיִים!
אָרוּצָה – בְּעוֹרְקַי, אוּדִים הָעֲשֵׁנִים, אַבְעִיר עוֹלָם
לְעֵינֵי-הָאֱלֹהִים!
הוֹ, אָחִי, עַל מִי תֹּאמַר לְהִשְׂתָּעֵר,וּזְרוֹעֲךָ עַל קָדְקֳדוֹ שֶל מִי תִּנְחַת?
– חֶבְרַיָּה מַמְתִּינָה לִי: בַּמִּנְסָרָה, בַּמַּחְצָבָה –
וּכְבַר הִתְמַהְמַהְתִּי קְצָת – –
תרפ"ט