הָהּ, שִׂמְלָה הָיְתָה לְרוֹנִי, –

בָּהּ צֻיְּרוּ צוּרוֹת רַבּוֹת:

צָב, פַּרְפָּר וְעַכְבְּרֹנֶת,

וְאַרְנֶבֶת וּבֻבּוֹת,

מַמְתַּקִּים בְּתוֹךְ סַלְסֶלֶת,

מַשְׁפְּכִים, וְדֻבּוֹנִים,

וְסוּסִים, מֵאָה, אוֹ אֶלֶף,

וּכְלָבִים, גְּדוֹלִים, קְטַנִּים.

רוֹנִי הִסְתַּכְּלָה שָׁעוֹת

בַּצּוּרוֹת הַנִּפְלָאוֹת.

פַּעַם, טֶרֶם נִרְדְּמָה

אֶת בְּכִיָּתָן שָׁמְעָה:

כָּל צוּרָה כֹּה אֻמְלָלָה

פֹּה כְּלוּאָה עַל הַשִּׂמְלָה.

וְכֻלָּן מִתְאוֹנְנוֹת

עַל שִׁבְיָן מְקוֹנְנוֹת.

רוֹנִי, בְּחֶמְלָה רַבָּה

סָחָה: לֵכְנָה, אַדְּרַבָּה;

בְּרָצוֹן רַב, חֵי נַפְשִׁי,

אֲשַׁלַּחֲכֶן חָפְשִׁי.

הֵן מִן הַשִּׂמְלָה יָרְדוּ,

וּלְרוֹנִי הֵן הוֹדוּ,

מֵעָלֶיהָ נִפְרְדוּ.

בַּחַלּוֹן יָרְדוּ לַגָּן,

נֶעֶלְמוּ לְכָאן וּלְכָאן.

רַק פַּרְפָּר אֶחָד נִשְׁאַר

בַּקִּפּוּל שֶׁל הַשַּׁרְווּל,

בְּפִנָּה מְאֹד נִסְתֶּרֶת.

הוּא נִשְׁאַר שָׁם לְמַזְכֶּרֶת.

הַשִּׂמְלָה הַמְצֻיֶּרֶת

הִיא עַתָּה לְבָנָה, מַזְהֶרֶת;

אִמָּא כָּל־כָּךְ תָּהֲתָה:

שִׂמְלַת רוֹנִי דָּהֲתָה

בַּכְּבִיסָה, – אוּלַי בַּשֶּׁמֶשׁ?

צִבְעוֹנִית הָיְתָה עוֹד אֶמֶשׁ,

כֹּה חֲבָל!

אֲבָל רוֹנִי לָהּ עוֹנָה:

לֹא חָשׁוּב צִיּוּר בִּכְלָל!

הִיא יָפָה גַם לְבָנָה!

כָּךְ עָנְתָה, אַךְ בִּלְבָבָהּ

נֶעֶגְמָה וְנֶעֶצְבָה,

וַאֲפִלּוּ קְצָת בָּכְתָה:

הַצּוּרוֹת הַמְשֻׁחְרָרוֹת

כָּל־כָּךְ רְחוֹקוֹת עַתָּה!

עֶרֶב, טֶרֶם נִרְדְּמָה,

בָּא פַּרְפָּר לְנַחֲמָהּ.