אֶשְׁלַח הַיּוֹם אִגֶּרֶת לְרֵעִי כְּאָח לִי:

שָׂרֹה שָׂרִיתִי עִם גּוֹרָל, יָכֹלְתִּי וְהוּנַח לִי.

אֲנִי עָיֵף מְאֹד־מְאֹד, וּפֹה אָבִיב הִבְהִיר שָׁמָיִם,

וְכִי אָסֹב בַּסִּמְטָאוֹת, לִי רוּחַ צַח יִשַּׁק עֵינָיִם.

אֶשְׁלַח הַיּוֹם אִגֶּרֶת: הָהּ, רֵעִי כְּאָח לִי,

שָׁב אֲנִי אֶל הַחַיִּים וְטֶרֶם הַיְנוּ־הַךְ לִי!

לַכְּפָר אֵצֵא וְאֶתְרַפֵּק לָאֲדָמָה, לְעֵץ וָשִׂיחַ,

אֱהִי פּוֹעֶה כִּפְעוֹת עוֹלָל עֵת שַׁד אִמּוֹ מִפִּיו הִנִּיחַ.

וְעוֹד אֶכְתֹּב: – יָמִים הָיוּ, הָהּ, רֵעִי כְּאָח לִי,

וּמְאֹד זָנָה עָלַי לִבִּי, הָיָה לִבִּי כְּפַח לִי!

הָיָה גֵוִי כִּסְנֶה חָרוּךְ, בָּעַר גֵּוִי בְּכָל שַׁלְהֶבֶת,

וּכְשִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת קָדִים הָיוּ עֵינַי מְלֵאוֹת עַצֶּבֶת.

וְעוֹד כָּזֹאת אוֹסִיף אֶכְתֹּב לְזֶה רֵעִי כְּאָח לִי:

רָמֹז רָמַז כּוֹכָב בַּלֵיל וְהַכּוֹכָב כֹּה סָח לִי –

"אֵדַע מְאֹד: יְטַלְטֶלְךָ וּלֹא יָחוּס גּוֹרָל עָלֶיךָ,

אוּלָם הֱיֵה אַמִּיץ וָעַז – אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, הוֹי אֶחָא!"

נִתְאַמְּתוּ בִי כָּל דְבָרָיו, הָהּ רֵעִי כְּאָח לִי:

צָרוֹף נִצְרַפְתִּי בְּמִבְחָן, זֻקַּקְתִּי – וְהוּנַח לִי.