אַט אַט נוֹשֵׁר עָלֶה עַל יָם עָלִים,
קָם וְעוֹבֵר מִפֹּה לְשָׁם:
הַאִם שָׁלוֹם?
שָׁלוֹם.
וְרֵיחַ חָרִיף שֶׁל רֶסֶק אֱגוֹזִים
עוֹמֵד בְּלִי פוּג בְּיוֹם שִׁמְשִׁי;
וְרֵיחַ תַּפּוּחִים יֵינִי
עֵת שַׁחַק מְעֻנָּן.
וְיוֹנִים כְּבֻדּוֹת כְּחֻלּוֹת־זָהָב
מְטַיְּלוֹת תּוֹךְ הֶעָלִים,
בְּיָם רָבוּעַ שֶׁל עָלִים,
טוֹמְנוֹת בָּם כַּרְעֵיהֶן הָאֲדֻמּוֹת.
אַךְ יֵשׁ וּמִתְרַשְׁרֶשֶׁת רוּחַ יְבֵשָׁה,
וְהֶעָלִים פּוֹרְצִים בְּמֶרֶד,
קוֹפְצִים אֶל עָל, מִסְתּוֹבְבִים:
נָשׁוּב, אֶל הַבַּדִּים!
וְיוֹנִים מְכֻבָּדוֹת שֶׁכַּרְעֵיהֶן
חֻשְּׂפוּ עַד בֹּשֶת
מִתְעוֹפְפוֹת לְרֹאשׁ הַנְּחֹשֶת
שֶׁל כְּנֵסִיָּה.