המעדר: עשה וקווה לטוב.
המכוש: גם אני.
הפרחים: תהיה היום שמש?
החמנית: כן, אם אני רוצה.
המשפך: סליחה, אם אני רוצה, ירד גשם, ואם אני מסיר את המזלף, גשם זלעפות.
הוורדינה: הו! איזה רוח!
הסמוכה: אני כאן.
הפטל: מדוע יש לוורדים קוצים? זה לא לאכילה, ורד.
הקרפיון מן הבריכה: אמירה נאה! משום שאוכלים אותי אני דוקר, באדרה שלי.
החוח: כן, אבל מאוחר מדי.
הוורדינה: אתה חושב שאני יפה?
הצרעה: צריך לראות את התחתונים.
הוורדינה: אז היכנסי.
הדבורה: אומץ לב! כולם אומרים לי שאני עובדת יפה. אני מקווה, בסוף החודש, להיעשות מנהלת יערה.
הסיגליות: אנו כולנו חברות באקדמיה (רמז לאות הצטיינות אקדמאי שצבעו סגול).
הסיגליות הלבנות: סיבה נוספת להיות צנועות, אחיותיי.
האגס: ללא ספק. האם אני מתרברב?
התרד: אני הוא החמציץ.
החמציץ: לא נכון, זה אני.
הבצלצל: הו! כמה זה מסריח.
השום: אני מתערב שזו שוב הציפורן.
האספרגוס: הזרת שלי אומרת לי הכול.
התפוד: אני חושב שזה עתה ילדתי את צאצאי.
עץ התפוח, אל עץ האגס שמולו: זה האגס שלך, האגס שלך, האגס שלך… זה האגס שלך שאני רוצה לייצר.