רהוטה ללילות אלול. חתימת השם: יצחק בן יהודה בן נתנאל חזק.

אֲהָהּ, נַפְשִׁי, הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי / וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרַי,

הִטִּיתִנִּי לְדֶרֶךְ רְצוֹנֵךְ – / וַאֲנִי מַה יָּכֹלְתִּי עֲשֹׂה?

יַד אִישׁ בְּכָרְתָהּ עֵצִים, / הֲיֹאמְרוּ: לֹא יַעֲלֶה הַכּוֹרֵת?

יָזַמְתִּי כִּי מְזִמּוֹתַיִךְ יִהְיוּ לִי בְּעוֹזְרַי – / וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה,

צִדְקָתֵךְ לִהְיוֹת לִי לְמָגֵן – / וּמָגֵן הָיִית לְהָגֵן בְּעַד יִצְרִי,

חֲשַׁבְתִּיךְ שָׁלִיחַ לְשָׁמְרֵנִי מִצַּר – / וְשָׁלִיחַ הָיִית לְהָסִיר אֶת רֹאשִׁי.

קַמְתְּ לְהִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת תּוֹעָה, / וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכַל.

בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קוּמִי עֲבֹרִי, / גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ,

נֶפֶץ וָזֶרֶם וְרוּחַ זִלְעָפוֹת – / זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִרְיֵךְ.

יָרֵאתִי תָמִיד בַּגָּלוּי וּבַסֵּתֶר, / כִּי סְתָרַיִךְ יִגָּלוּ לְאֵל מִסְתַּתֵּר.

הֵן עֵינַי יִבְכּוּ עַל עֲווֹנִי, / יַעַן מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם זָרוּ,

וּסְגוֹר לְבָבִי אֲנִי אֶקְרָעָה – / אַחֲרֵי עֵינַי הָלַךְ לִבִּי.

דְּרָכַי אַתֵּם וְאֵלֵךְ יָחֵף, / כִּי רַגְלַי לָרַע יָרוּצוּ,

״הוֹן!״ אֹמַר וַאֲפָרֵשׂ בְּיָדַי, / כִּי הֵמִישׁוּ אֲשֶׁר לֹא צֻוּוּ,

בְּאַפְּךָ אֶקְצֹף עַל אַפִּי, / כִּי מֵרָחוֹק יָרִיחַ אַשְׁמָה,

נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי, / כִּי שָׁמְעוּ כָל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה,

נִדְכֵּיתִי וְחִכִּי יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת, / כִּי טָעַמְתִּי דְבַשׁ אַשְׁמָתִי.

תִּעַבְתִּי יִצְרִי וִיצוּרַי לְיוֹצְרִי / וְהֵם חִיְּבוּ אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ.

נֶגְדְּךָ, אֱלֹהַי, אֶפֹּל מְלוֹא קוֹמָתִי, / כִּי עָלוּ עֲווֹנַי עַל רֹאשׁ כָּל קוֹמָה.

אָנָּא, אִם עָבְרוּ רֹאשִׁי – / עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, הַעֲבֵר זַעְמֶךָ!

לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמַדְתִּי מַרְעִיד / עַל אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בְיַלְדוּתִי.

חַיֵּנִי, אֵל חַי, וְהַעֲבֵר אַשְׁמוֹתַי, / יֵחַתּוּ הֵמָּה – וְאַל אֵחַתָּה אָנִי.

זְכֹר חַסְדְּךָ, אִם שְׁכַחְתִּיךָ, / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָווֹן.

קוֹלִי אֵלֶיךָ אֶקְרָא – / וְאַתָּה תַעֲנֶה, יְיָ אֱלֹהַי!