רהוטה ללילות אלול. חתימת השם: יצחק בן יהודה בן נתנאל חזק.
אֲהָהּ, נַפְשִׁי, הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי / וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרַי,
הִטִּיתִנִּי לְדֶרֶךְ רְצוֹנֵךְ – / וַאֲנִי מַה יָּכֹלְתִּי עֲשֹׂה?
יַד אִישׁ בְּכָרְתָהּ עֵצִים, / הֲיֹאמְרוּ: לֹא יַעֲלֶה הַכּוֹרֵת?
יָזַמְתִּי כִּי מְזִמּוֹתַיִךְ יִהְיוּ לִי בְּעוֹזְרַי – / וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה,
צִדְקָתֵךְ לִהְיוֹת לִי לְמָגֵן – / וּמָגֵן הָיִית לְהָגֵן בְּעַד יִצְרִי,
חֲשַׁבְתִּיךְ שָׁלִיחַ לְשָׁמְרֵנִי מִצַּר – / וְשָׁלִיחַ הָיִית לְהָסִיר אֶת רֹאשִׁי.
קַמְתְּ לְהִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת תּוֹעָה, / וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכַל.
בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קוּמִי עֲבֹרִי, / גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ,
נֶפֶץ וָזֶרֶם וְרוּחַ זִלְעָפוֹת – / זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִרְיֵךְ.
יָרֵאתִי תָמִיד בַּגָּלוּי וּבַסֵּתֶר, / כִּי סְתָרַיִךְ יִגָּלוּ לְאֵל מִסְתַּתֵּר.
הֵן עֵינַי יִבְכּוּ עַל עֲווֹנִי, / יַעַן מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם זָרוּ,
וּסְגוֹר לְבָבִי אֲנִי אֶקְרָעָה – / אַחֲרֵי עֵינַי הָלַךְ לִבִּי.
דְּרָכַי אַתֵּם וְאֵלֵךְ יָחֵף, / כִּי רַגְלַי לָרַע יָרוּצוּ,
״הוֹן!״ אֹמַר וַאֲפָרֵשׂ בְּיָדַי, / כִּי הֵמִישׁוּ אֲשֶׁר לֹא צֻוּוּ,
בְּאַפְּךָ אֶקְצֹף עַל אַפִּי, / כִּי מֵרָחוֹק יָרִיחַ אַשְׁמָה,
נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ וַתִּצַּלְנָה אָזְנַי, / כִּי שָׁמְעוּ כָל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה,
נִדְכֵּיתִי וְחִכִּי יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת, / כִּי טָעַמְתִּי דְבַשׁ אַשְׁמָתִי.
תִּעַבְתִּי יִצְרִי וִיצוּרַי לְיוֹצְרִי / וְהֵם חִיְּבוּ אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ.
נֶגְדְּךָ, אֱלֹהַי, אֶפֹּל מְלוֹא קוֹמָתִי, / כִּי עָלוּ עֲווֹנַי עַל רֹאשׁ כָּל קוֹמָה.
אָנָּא, אִם עָבְרוּ רֹאשִׁי – / עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, הַעֲבֵר זַעְמֶךָ!
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמַדְתִּי מַרְעִיד / עַל אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בְיַלְדוּתִי.
חַיֵּנִי, אֵל חַי, וְהַעֲבֵר אַשְׁמוֹתַי, / יֵחַתּוּ הֵמָּה – וְאַל אֵחַתָּה אָנִי.
זְכֹר חַסְדְּךָ, אִם שְׁכַחְתִּיךָ, / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָווֹן.
קוֹלִי אֵלֶיךָ אֶקְרָא – / וְאַתָּה תַעֲנֶה, יְיָ אֱלֹהַי!