מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס

פנייה לאחד מידידיו

לִי רִנֲנָה צִפּוֹר וְכִמְבַשֶּׂרֶת / שִׁיר אַהֲבָה תָעִיר וּמִתְעוֹרֶרֶת,

שִׁיר אַהֲבָה תָעִיר וּמִבֵּין צֶאֱלִים / קוֹל נָתְנָה אֵלַי וּמִצַּמֶּרֶת,

קוֹל נָתְנָה אֵלַי וְזִמְרָה תַחֲלִיף / כַּיּוֹדְעִים נַגֵּן וְכִמְזַמֶּרֶת,

כַּיּוֹדְעִים נַגֵּן מְשׁוֹרֶרֶת בְּרֹן / וּלְאַט בְּשִׁירָה עָרְבָה גוֹמֶרֶת,

וּלְאַט בְּשִׁירָה עָרְבָה תָּנוּד לְיוֹם / פֵּרוּד וְיַרְחֵי הַנְּדוֹד סוֹפֶרֶת.

צִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת בְּעַנְפֵי הַהֲדַס / יוֹשְׁבָה בְצֵל שִׂיחִים וּמִתְגּוֹרֶרֶת,

יוֹשְׁבָה בְצֵל שִׂיחִים בְּצֵל עֵץ רַעֲנָן – / עַד אָן תְּהִי בַגַּן כְּמִסְתַּתֶּרֶת?

עַד אָן תְּהִי בַגַּן כְּמוּדַעַת לְאִישׁ / פַּעַם, וּפַעַם אַתְּ כְּמִתְנַכֶּרֶת?

הַרְפִּי כְנָפַיִךְ – וְנִרְאֶה הָעֲנָק, / הוּא הָעֲנָק לִוְיָה עֲלֵי גַרְגֶּרֶת.

שָׁם הַבְּדֹלַח – אוֹ מְגִלַּת הַיְדִיד / עַל צַוְּרוֹנֵךְ כַּחֲלִי נִקְשֶׁרֶת?

עַל צַוְּרוֹנַיִךְ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה / אָמָּן וְלֹא רִקְמָה – אֲבָל אִגֶּרֶת,

מִכְתַּב יְדִידִים שָׁלְחוּ לֵאמֹר ״תְפֹשׂ / עוּגָב, תְּהִי שִׁירָתְךָ נִזְכֶּרֶת,

יֶהְמוּ נְבָלֶיךָ, וְהֶחָלִיל בְּקוֹל / תַּרְעֵם, וְהַכִּנּוֹר כְּיָם כִנֶּרֶת״.

דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי יֹאמְרוּ אֵלַי ״צְלַח / וּרְכַב, בְּעוֹד מֶרְכַּבְתְּךָ דוֹהֶרֶת!״

לוּ יֶחֱזוּ אַחִים תְּמוּנָה נָעֲמָה / בִּפְאַת יְצוּעַי בַּחֲלוֹם עוֹבֶרֶת,

לוּ יִשְׁמְעוּ רֵעִים דְּמָמָה אַחֲרֵי / בַּמַּחֲזֶה לִי הָיְתָה חוֹדֶרֶת

וּבְחֵן שְׂפָתֶיהָ תְשִׂיחֵנִי וְאַט / אַהְבָה וְדִבְרֵי אַחֲוָה אוֹמֶרֶת –

״מֻכְתָּר בְּכַמָּה מַעֲלוֹת, תֵּן דַּרְכְּךָ / תָמִים וְשִׂים עַל רֹאשְׁךָ כוֹתֶרֶת!

סוּר מִבְּנוֹת הַחֵן, חֲדַל פֶּן תֶּחֱזֶה / בָהֶם, וְאִם לֹא עֵינְךָ עִוֶּרֶת?

הֲעוֹד יְעִירוּךָ עֲלָמוֹת תּוֹפֲפוֹת / אוֹ יַעֲלֶה בָּהּ מָר דְּרוֹר מֻקְטֶרֶת?

הֲעוֹד בְּקֶרֶן יוֹבְלִים תִּמְשֹׁךְ וְאִם / עוֹד תַּחֲזִיק בַּתֹּף וּבַחְצוֹצֶרֶת?

הָהּ עַל זְרוֹעוֹת כָּשְׁלוּ מֵהַחֲזִיק / עוּגָב וְיָדְךָ מִתְּמֹךְ נִגְעֶרֶת,

מַה לָּךְ לְהִמָּשֵׁךְ בְּיַלְדֵי יוֹם – וּמֵת / יַלְדוּת וְרוּחַ עִמְּךָ אַחֶרֶת!

נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר, הֲפֹךְ מִדַּעְתְּךָ, / לָמָה עֲצָתְךָ נַפְשְׁךָ עוֹכֶרֶת?

יַבְטִיחֲךָ חֵפֶץ לְבַבְךָ אֶל מְקוֹם / מִבְרָח וְיֵשׁ בִּשְׁאוֹל כְּמִין מַחְתֶּרֶת.

זַכֵּה עֲצַת נַפְשְׁךָ – וְתָשׁוּב רוּחֲךָ / רוּחַ מְטֹהָרָה וּמִתְבָּרֶרֶת.

מַה יָּקְרוֹ אוֹתוֹת יְמֵי זִקְנָה בְּרֹאשׁ / גֶּבֶר יְמוֹתֵת תַּאֲוָה גוֹבֶרֶת!

מַה נָּעֲמָה שֵׂיבָה בְּיִרְאַת חֵטְא וְעֵת / זֹקֶן אֲשֶׁר בַּמַּעֲשִׂים נֶהְדֶּרֶת!

זִקְנָה בְּאֵין עָווֹן – כְּמוֹ כֶתֶם חֲלִי, / כֶּתֶר בְּעֵין מִתְיַהֲדִים מֻכְתֶּרֶת.

עַד אָן תְּהִי נֶעְתָּר וּמִתְפַּלֵּל וְלֹא / תֵדַע סְפִירָה לַיְצוּר נֶעְתֶּרֶת?

תֶּעְתַּר בְּלֵב בַּהְמִי – וְלֹא תֵדַע לְמִי, / לֹא צוּר יְלָדְךָ דַּעְתְּךָ חוֹקֶרֶת.

יַחֵד אֱלֹהֶיךָ וְהִתְיַחֵד בְּסוֹד / וּדְרֹשׁ בְּמָסֹרֶת לְךָ נִמְסֶרֶת,

וּדְרֹשׁ וְהִדָּרֵשׁ עֲדֵי תֵדַע יְסוֹד / נֶפֶשׁ אֲשֶׁר מִן הַיְקָר נִגְזֶרֶת״.

הֵם הַדְּבָרִים דִּכְּאוּ נַפְשִׁי, וְשָׁב / רוּחַ גְּבֹהָה לִהְיוֹת נִשְׁבֶּרֶת,

עוֹלַם נְשָׁמוֹת שָׂם בְּנַפְשִׁי תָהֳלָה, / מִדַּאֲגַת הַדִּין כְּיָם סוֹעֶרֶת,

הֵרַךְ גְּאוֹן נַפְשִׁי, וְיֵרָאֶה דְמוּת / אֵימָה לְעֵין לִבִּי וּמִצְטַיֶּרֶת.

אָכֵן לְרֹב חֶמְלָה אֲשֶׁר אֶל פּוֹעֲלִי / יָלִין בְּנַפְשִׁי עֹז וּמִתְבַּשֶּׂרֶת,

כַּמָּה חֲטָאִים עִם תְּשׁוּבָה תַעֲבִיר / תִּמְחֶה עֲווֹן אַשְׁמָה וּמִתְכַּפֶּרֶת,

דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת שַׁאֲלוּ לִי, יוֹדְעַי, / לֹא בַעֲלַת הָאוֹב וְהַחוֹבֶרֶת,

לֹא בַעֲלַת הָאוֹב וְלִצְבוּעִים אֲשֶׁר / לִגְנֹב לְבָבוֹת יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת,

עִם הַשְּׁלֵמִים לִי שְׁלֵמוּת אַחֲוָה, / לִי הַשְּׁלֵמִים יַעֲלוּ מִקְטֶרֶת,

בִּמְתֵי מְעַט חִשְׁקִי וְדַי מִן הַזְּמָן / הַדַּר וְהַלֶּשֶׁם וְהַסּוֹחֶרֶת.

כַּמָּה אֲנִי שׂוֹנֵא נְפוּחֵי גַאֲוָה / מִתְנַכְּרִים אֶל מַעֲלָה נִכֶּרֶת!

אֶבְחַר בְּדַלּוּת מִבְּנֵי אָדָם – וְלֹא / חֶבְרָה בְּרוּם לֵבָב וּמִתְיַהֶרֶת,

אֶמְשֹׁךְ לְחֶבְרָתִי תְמִים דֵּעִים וְלֹא / אָחוּשׁ לְצִפֹּרֶן מְעַט חוֹגֶרֶת.

אֵהַב אֲשְֶׁר אֵהַב – אֲבָל לֹא אַחֲנִיף, / כִּי עִם לְבָבִי מַעֲלָה נִבְצֶרֶת,

לֹא אַחֲנִיף אָדָם, וְלֹא אֶרְדֹּף אֱנוֹשׁ, / כִּי כֵן בְּנַפְשִׁי גַאֲוָה נִגְדֶּרֶת,

הַצּוֹעֲקִים חָמָס עֲלֵי עֵינִי, אֲשֶׁר / תַּבִּיט לְבֶן־אָדָם כְּמִתְפָּאֶרֶת!

דֵּעָה מְזוּגָה עִם צְנִיעוּת לִי אֲנִי, / תַּכְתִּיר בְּכָל חֶבְרָה וּמִתְעַטֶּרֶת,

אַל יִבְטְחוּ בָנִים שְׁפָלִים בַּבְּרִית / בַּאְשֶׁר שְׂפָתִי תִהְיֶה נוֹדֶרֶת!

לֹא אֶחֱזֶה דֶלֶת מְקוֹם חֶבְרָה בְּאֵין / סוֹגֵר לְעֵינֵי הוֹלֲלִים נִסְגֶּרֶת.

אוֹקִיר שְׁפַל אִישִׁים וְיִשָּׁפֵל יְקָר? / אֶתֵּן אֱלֵי הַזּוֹלֲלִים תִּפְאֶרֶת?

עֵינִי לְבֶן־אָבוֹת – וְאִם מִשְׂרַת כְּבוֹד / הוֹרָיו בְּקִבְרֵי־יוֹלְדָיו נִקְבֶּרֶת,

קָשָׁה כְּנֵטֶל חוֹל יְדִידוּת פּוֹחֲזִים / עָלַי וְחֶבְרַת הַכְּסִיל עוֹפֶרֶת.

יוֹם נִסְפְּחוּ אֵלַי – דְּחִיתִים בֶּאֱמֹר / ״יָדִי בְעִסְקֵי הַזְְּּמָן סוֹחֶרֶת״,

עָסוּק לְלֹא דָבָר, וְעָלֵז – נֶעֱצָב, / בּוֹכֶה – וְלֹא עֵין הַבְּכִי נִגֶּרֶת,

לֹא תֶחֱסַר רֵעִים וְלֹא חֶבְרַת יְדִיד / נֶפֶשׁ לְכַמָּה מַעֲלוֹת חוֹבֶרֶת.

בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי חֲדָשׁוֹת חֻדְּשׁוּ, / אַיְשִׁיר עֲצַת נַפְשִׁי וּמִתְיַשֶּׁרֶת.

הָאוֹמְרִים ״נִרְאֶה בְּהִתְלַבֵּן שְׂעַר / שֵׂיבָה – וְשֵׂיבָה תִהֲלַךְ קוֹדֶרֶת –

עַתָּה כְּאֶחָד מִזְּמַנּוֹ יִהְיֶה, / עַתָּה גְבוּרַת לֵב תְּהִי נֶעְדֶּרֶת״.

אִם שָׂב וְאִם יָשִׁישׁ – לְבָבִי יַחֲלִיף, / אִם שָׂב – וְנֶפֶשׁ גַּאֲוָה אוֹזֶרֶת.

עוּרָה, בְּרֹק בָּרָק וְהָאֵר הִלְּךָ, / כּוֹכָב, בְּעוֹד גַּחַלְתְּךָ בוֹעֶרֶת,

קוּמָה, מְשַׁח רֵאשִׁית שְׁמָנִים מִשְּׂפַת / מִזְרָק זְהָבֵינוּ וְהַצַּנְתֶּרֶת!

תֵּן הַחֲלִי עַל יַד מְאוֹר עֵינַי וְשִׂים / עַל צַוְּרוֹנֵי הַגְּבִיר שַׁרְשֶׁרֶת,

מִן הַגְּבִיר עַמְרָם שְׁלוֹמוֹת שֻׁלְּחוּ – / לִי רִנֲנָה צִפּוֹר וְכִמְבַשֶּׁרֶת.