שִׁיר פָּשׁוּט

תָּשִׁיר אַהֲבָתֵנוּ,

בְּמִלִּים שֶׁל רֶנֶן

וּמִלִּים שֶׁל רֹךְ.

וְכָל מִלָּה זָרָה נִמְחֹק.

אָרִיג סִינִי נֶאֱרֹג:

עָדִין־פָּשׁוּט

כְּאֶצְבַּע לְבָנָה;

לָבָן־פָּשׁוּט —

גַּוַּן הַלְּבֵנָה.

כְּלַחַן הַפַּיְּטָן מִסִּין

פָּרַשׂ אֲרִיג־שִׁירָיו

לִפְנֵי בַּת־כְּפָר

בְּסִין,

וְהִיא תָּלְשָׁה

בְּרֹךְ־בִּינָה

כָּל שֶׁזֶר זָר,

כָּל חוּט שֶׁסָּר,

תָּעָה.