בְּהֵילִיל תַּנִּים —

הַכּוֹכָבִים צוֹרְבִים אֶת דּוּמִיַּת מִצְחֵךְ,

בְּשַׂעֲרוֹתַיִךְ רוּחַ לוֹחֲכָה,

גֵּוֵךְ גּוֹאֶה אֶל סַהַר־אָמוֹדַאי.

בְּהֵילִיל תַּנִּים —

אַתְּ עוֹלָתִי לַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי מַקְרִיב אוֹתָךְ עַל מִזְבְּחוֹת־פְּחָדַי

וְנָם תָּמִים.