זֶה הַשִּׁיר עַל הֻלֶּדֶת הַשִּׁיר:

הַבּוֹקֵעַ מֵרֶחֶם כָּפוּי,

מְאַחֵר, אוֹ מַקְדִּים, אוֹ צָפוּי,

הַנִּגְלֶה בִּנְגֹהוֹת כְּכוֹכָב —

זֶה הַשִּׁיר שֶׁשְּׂנֵאתִיו בִּמְאֹדִי,

הַנִּרְכָּן אֶל שִׁקְתוֹת־הַשָּׁרָב.

*

הַחֲתוּלָה הִמְלִיטָה אֶת גּוּרֶיהָ

הַרְחֵק מֵעֵין־אָדָם וְשֶׁן־חָתוּל,

אַךְ אֶת שִׁירַי אֲנִי נוֹשֵׂא עֲדַיִן

לְאוֹר־יוֹמָם־וָעַיִן בֵּין שִׁנַּי.

*

אֵל־אֱלֹהֵי הַהוֹלְכִים לְלֹא־מָעוֹד,

הוֹ לָמָּה זֶה נוֹטֶה גּוּפִי

בְּכָל לֵבָב וְכָל מְאֹד

לִצְנֹחַ עַל סִפִּי —

*

אֲנִי צָרִיךְ עֵינַיִם לְמַכְבִּיר:

עֵינֵי־יוֹמָם, עֵינֵי־אִישׁוֹן,

הַנִּבָּטוֹת מִן הַגּוּפִים כֻּלָּם —

מֵחֹרֶף־הַגְּפָנִים,

מִקֵּיץ־אָדָם־נִחָר —

לֹא רַק מִגּוּף רִאשׁוֹן.

*

אִם יִשָּׁתֵל בַּיָּד, בָּעַיִן,

בְּלֶב־לִבּוֹ שֶׁל הַמַּרְאֶה,

כְּגַלְעִינוֹ שֶׁל כֶּרֶם־הַזֵּיתִים —

יַכֶּה עִנְבַּל־הַשִּׁיר

כְּשָׁרְשֵׁי־הַשַּׁחַר.