בְּשָׁעָה שֶׁהָפַכְתְּ לִי עֹרֶף

לָקַחְתְּ אֶת יָדַי

יְלָדִים הִרְגִּישׁוּ בְּכָךְ

וּפְרָחִים

אַחֲרֵי־כֵן נָשָׂאתִי אִשָּׁה

וְלֹא הָיוּ לִי יָדַיִם

הֲתֵדְעִי מַה זֹּאת אִשָּׁה

שֶׁאֵין יָדַיִם לִקְרָאתָהּ

עַכְשָׁו הֶחֱזַרְתְּ לִי אֶת קוֹלִי

וְאֵין בִּי מִלִּים

הֲתֵדְעִי מַה זֹּאת אִשָּׁה

שֶׁאֵין לְפִתְחָהּ מִלִּים

הַלֵּילוֹת מְנַדִּים אֶת אֶלְמִי

וְהַיּוֹם כָּבֵד־מִנְּשׂוֹא

עַכְשָׁו שֶׁהֶחֱזַרְתְּ לִי אֶת יָדַי וְאֶת קוֹלִי

אֲנִי מָשׁ בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

וְנוֹשֵׁם בְּנִשְׁמַת־אַפֵּךְ.