קֹדֶם אָשִׁיר. אַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי אֲדַבֵּר.

אֲנִי אֶחֱזֹר עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי

כְּאָדָם הַמְשַׁנֵּן תָּוֵי־פָּנָיו עִם שַׁחַר.

אֲנִי אָשׁוּב עַל שְׁתִיקוֹתַי

כְּשֵׁם שֶׁהַיָּרֵחַ מִתְמַעֵט.

אֲנִי אָנִיף בָּרַבִּים אֶת עוֹף־הַבְּכִי

כְּיֶלֶד הַשּׁוֹלֵף חַרְבּוֹ בְּפּוּרִים.

אֲנִי אֲחַזֵּר עַל יָדַיִךְ הַסְּגוּרוֹת

כַּעֲשָׁשִׁית הַמַּשְׁחִירָה בְּלִי־הֶרֶף.

כֵּן, אֲנִי אֶחֱזֹר וְאֶשְׁתֹּק וְאֶבְכֶּה

וְאָשִׁיר. קֹדֶם אָשִׁיר. אֶעֱטֹף אֶת הַמִּלִּים

בְּשַׂקִּיּוֹת־נְיָר, כְּמוֹ רִמּוֹנִים.

וְאַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי נְדַבֵּר.