בְּקוֹל רָם, רָם מִדַּי

אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת פְּחָדַי,

חוֹתָה אוֹתָם מִתּוֹךְ עֵינַי

הָעֲשֵׁנוֹת, פִּי הֶחָתוּם.

שֶׁקֶט — הַיֶּלֶד! הוּא כְּבָר מֵבִין,

הוֹפֵךְ בַּלַּיְלָה הֶעָמוּם,

מַסִּיק, רוֹדֶה, וּכְבָר צוֹעֵק

בְּקוֹל רָם, רָם מִדַּי.