אֲנִי עוֹזֵב אוֹתָךְ לְיוֹם.

נִרְאֶה.

אָקוּם לְאַט בַּבֹּקֶר וְאֶרְאֶה:

עִקְּבוֹת יוֹרֶה לֵילִי, וְכָל עוֹרוֹת

הָאֵיקָלִיפְּטוּס הָעֵירֹם, אֲבָל

אֲנִי אֹמַר:

לֹא הֵרַחְתִּי גֶּשֶׁם

בַּחֲלוֹמִי הָרֵיק וְהָאִטִּי,

לֹא שָׁמַעְתִּי תַּאֲנִיַּת קְרִיעָה.

אֲנִי עוֹזֵב אוֹתָךְ.

בְּהַכָּרָה

צְלוּלָה וּמַעֲשִׂית, כְּמוֹ בַּעַל־אוֹב

עַל סַף חֻפְשָׁה שְׁנָתִית. אֲנִי אָקוּם

בַּלַּיְלָה וְאֶרְאֶה: טִפּוֹת כְּבֵדוֹת,

מַרְאוֹת־שֶׁל־אֲפֵלָה הַמִּתְנַפְּצוֹת

אֶל כַּף יָדִי, קִרְעֵי גּוּפֵךְ בָּרוּחַ,

אֲבָל אֲנִי אֹמַר:

 פֻּלְחַן הַסְּתָו,

אֵפֶר עַל עָפָר, וְזֵכֶר מַיִם.

הַאִם תָּשׁוּבִי כַּעֲבֹר יוֹמַיִם?

* השיר, בנוסח זהה, מופיע גם ב“הים האחרון” (העורך).