לגד
כֶּלֶב זָר בָּא לַכְּפָר.
כֻּלָּם נָתְנוּ עָלָיו בְּיָד וָקוֹל:
“הַבַּיְתָה! הַבַּיְתָה!”
הוּא נָסוֹג וְהוּא חָזַר.
לְאַט־לְאַט לָמַד אֶת שְׁמוֹ:
“הַבַּיְתָה!”
הוּא נִשְׁאַר בַּכְּפָר,
אֲסִיר תּוֹדָה.
לגד
כֶּלֶב זָר בָּא לַכְּפָר.
כֻּלָּם נָתְנוּ עָלָיו בְּיָד וָקוֹל:
“הַבַּיְתָה! הַבַּיְתָה!”
הוּא נָסוֹג וְהוּא חָזַר.
לְאַט־לְאַט לָמַד אֶת שְׁמוֹ:
“הַבַּיְתָה!”
הוּא נִשְׁאַר בַּכְּפָר,
אֲסִיר תּוֹדָה.