כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְקַלֵּחַ

אֲנִי פּוֹעֵר אֶת פִּי

לְנִדְבוֹת הַמַּיִם

וּמַזְרִים אוֹתָם אֶל תּוֹכִי.

פִּתְאֹם אֲנִי נִזְכָּר

שֶׁגַּם אַתְּ עוֹשָׂה כָּךְ:

רֹאשֵׁךְ מֻטֶּה לְאָחוֹר,

בְּשָׂרֵךְ גּוֹאֶה,

עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת.

אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּטֶלֶפוֹן.

הַמַּיִם מוֹבִילִים

אֶת מוֹצָא־פִּינוּ.