1    🔗

לִבּוֹ עָמַד מִלֶּכֶת

וְגַם אַתְּ.

אִישׁ לֹא בִּשֵּׂר לָּךְ.

גַּם עוֹף הַשָּׁמַיִם שָׁתַק.

רַק כַּעֲבֹר כָּךְ וְכָךְ יָמִים

שָׁמַעַתְּ הֵד עָמוּם שֶׁל גּוֹלֵל.

הֵם יָשְׁבוּ שִׁבְעָה.

אַתְּ יָשַׁבְתְּ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה.

הֵם הִתְיַחֲדוּ בְּיוֹם הַשְּׁלשִׁים.

לָךְ לֹא הָיָה מִנְיָן.

אִישׁ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֵךְ.

הוּא עֲדַיִן כֻּלּוֹ שֶׁלָּךְ.

2    🔗

בְּהִכָּנְסֵךְ לַחֶדֶר

הָיְתָה הַמַּרְאָה מַחֲוִירָה כְּסָדִין.

בְּהִתְקָרְבֵךְ לַיָּם

נָסוֹגוּ הַגַּלִּים בְּשֵׁפֶל־רוּחַ.

כְּחֹם הַיּוֹם

חִלְחֵל בִּכְיוֹ שֶׁל צִלֵּךְ הֶחָסֵר.

בַּעֲלַת־אוֹב מְנֻמֶּשֶׁת,

יִדְּעוֹנִית חֲבוּיָה, כֹּהֶנֶת פְּשׁוּטָה,

בְּלִי פַּעֲמוֹן וּבְלִי רִמּוֹן —

שָׁכַחַתְּ אֶת מִלַּת הַשַּׁחַר:

יָדוֹ לֹא מָשָׁה מֵעֵינַיִךְ

וּשְׁמֵךְ הָלַךְ וְהִתְכַּסָּה אֵזוֹב.

3    🔗

הַמַּיִם זוֹרְמִים בַּתְּעָלוֹת.

הָאוֹר הָרַךְ עוֹלֶה בְּחַלּוֹנֵךְ.

קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים הוֹלְכִים בַּחֶדֶר:

קוֹל שֶׁל קְרִיעָה וּצְחוֹק שֶׁל מַיִם.

כַּף יָדֵךְ רְפוּיָה עַל הַכַּר,

הָאֲוִיר עוֹבֵר בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ.

שְׁמֵךְ מְפֹרָשׁ עַל מְזוּזַת הַדֶּלֶת;

הֶחָלָב יַלְבִּין עַל סִפֵּךְ,

הַדַּוָּר יִזָּכֵר בַּתֵּבָה.

הָאוֹרוֹת זוֹרְמִים כַּמַּיִם.

הֵם אֵינָם זוֹכְרִים

שֶׁהָיוּ פַּעַם קֶרַח.

אמסטרדם, 1975