הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד.

הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר.

לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מַה הִיא קוֹרֵאת.

לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיְתָה יַלְדוּתָהּ.

לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ הַיָּפִים

בִּצְעִיפִים שֶׁל מָשָׁל. לְמָשָׁל:

דָּג נָדִיר בְּאַקְוַרְיוּם;

אִמּוּם חַי בְּוִיטְרִינָה;

אֵם־כָּל־חַי בַּקֹּדֶשׁ.

הִיא יָפָה מְאֹד.

וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא דְּרוּכָה לָרֶגַע

שֶׁבּוֹ תֶּחְדַּל לִהְיוֹת מָשָׁל

וְתוּכַל לְכַבּוֹת אֶת מַרְאֵה עֵינַי.

אמסטרדם