תִּזְכֹּר

כִּי הָעוֹנוֹת שָׁם אֲחֵרוֹת,

אֲחֵרוֹת,

וְלֹא תִּשְׁמַע גַּם אִם אֶשְׁאַל.

הֶפְרֵשׁ הַשָּׁעוֹת הוּא לְרָעָתִי.

תִּישַׁן, וַאֲנִי אִיקַץ,

תִּיקַץ, וַאֲנִי יְשֵׁנָה.

שְׁעוֹן־הַצֵּל הוּא חֲדַל־פָּנִים

בְּלִי אוֹר־שֶׁמֶשׁ.

לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

עַל סַף הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת

(הִנֵּה אַתָּה עוֹלֶה, גָּדֵל, קָטֵן) —

תִּזְכֹּר

שֶׁאַתָּה

מְעָרֵב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ:

עָקֵב מְחֻדֶּדֶת בְּסַנְדַּל־אֵילַת,

עָגִיל מִזָּהָב בְּאֹזֶן אֲטוּמָה,

עֵינַיִךְ־יוֹנִים בְּקֵן־שֶׁל־עוֹרֵב.

לִפְעָמִים אֵינְךָ זוֹכֵר

מִי אַתָּה, שֶׁאַתָּה,

שֵׁמוֹת אֲחֵרִים

נוֹדְדִים בִּשְׁנָתְךָ.

אַתָּה מְפַחֵד: מְשַׁנֵּן

אֶת הַשֵּׁם מֵאֲחוֹרֵי עֵינֶיךָ

לִפְנֵי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁשׁ לָאוֹר.

לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

עַל סַף הַשִּׁכְחָה,

שֶׁאַתָּה, שֶׁאֲנִי

הֲכִי

יָפָה, כָּרֶגַע,

כִּי כָּל הַמִּלִּים בְּעֵינַי,

לֹא בְּפִי הַיָּבֵשׁ.

הֲתִזְכֹּר שֶׁאַתָּה הָרוֹאֶה,

אַתָּה הַשּׁוֹמֵעַ?

שְׁנֵינוּ כְּבָר הָיִינוּ פֹּה.

הַמַּסְלוּלִים אֵינָם זָרִים.

מִגְדַּל־הַפִּקּוּחַ מֻכָּר.

לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

בְּעוֹד הַמָּנוֹעַ דּוֹמֵם,

וּבְסִגְנוֹן הַיָּשָׁן כִּשְׁתִיקָתִי:

הֲכִי תִּזְכֹּר,

אָהוּב

קָשָׁה מִכֻּלָּן, חֲשׁוּדָה מִכֻּלָּן.

דּוֹרוֹן שֶׁהוּא שְׁטַר־חוֹב,

נֵצַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן־פֵּרָעוֹן.

הַאֲמֵן לִי:

אֵין לִי חֶשְׁבּוֹנוֹת הַרְבֵּה

אוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת מְעַט.

אֵינֶנִּי רוֹצָה לִהְיוֹת

גּוֹבָה, בַּעֲלַת־חוֹב, נוֹשָׁה, נְשׁוּיָה.

אֲנִי יוֹדַעַת:

אִם חוֹזְרִים עָלֶיהָ בְּלִי הֶרֶף

הִיא הוֹפֶכֶת לִנְבִיחָה חַדָּה.

אָהוּב. אָהוּב. אָהוּב.

לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ,

לִפְנֵי הַדֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת,

פַּעַם אַחַת וִיחִידָה.

מִכֻּלָּם

מִי?

מָתַי? וְאֵיךְ?

זְכוּרִים? כָּמוֹנִי? אֲהוּבִים?

אַתָּה לֹא שָׁאַלְתָּ בְּמִלִּים,

רַק בִּלְשׁוֹנְךָ, בְּפִיךָ, בְּיָדֶיךָ.

וַאֲנִי עָנִיתִי.

לִפְעָמִים מְאֹד.

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹנֶה

(כָּךְ אָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ)

אֵין לוֹ זְכוּת לִשְׁאֹל בְּקוֹל.

לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

בְּהִסְתּוֹבֵב הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ,

עַל צִירַי:

הֱיֵה בָּרוּךְ בְּצֵאתְךָ, בְּבוֹאֲךָ,

כְּשֵׁם שֶׁהָיִינוּ לַיְלָה וְיוֹמָם,

מִכֻּלָּם.