זוֹ תְּכֶלְתּוֹ שֶׁל תַּמּוּז עֵירֻמָּה וְאוֹרִית

בְּאַבְנֵט מְלֻבָּן עַד מַחְנָק חֲשׁוּקָה הִיא

וְהָרוּחַ לוֹטֵף בְּרִשּׁוּל הַבְּלֹרִית

גִּזְעָהּ שֶׁל שִׁקְמָה כְּלַטֵּף הַשּׁוֹקַיִם.

וְנִחָר פִּי-שִׁבְעָה כָּל סִקּוּס בְּגִזְעָהּ

וְצָפְדָה לְרַגְלָהּ שַׁלַּכְתָּהּ הַנִּפְזֶרֶת

וְעִוֵּר מֵעַצְמוֹ מִטּוּבוֹ הָאַכְזָר

יוֹם-שָׁרָב יְגַשֵּׁשׁ וִיבַקֵּשׁ צֵל-צַמֶּרֶת.

וְשָׁתְקוּ בְּהֵמוֹת – כָּאִילָן וְכַיְאוֹר

וְהָאֶבֶן תִּנְשֹׁף – כְּמוֹ חַי וְצוֹמֵחַ

וְנִדְמֶה:

רַק הַיּוֹם אֶת חֶפְצוֹ “יְהִי אוֹר!”

הֶאְדִּיר אֱלֹהִים בְּצִוּוּי מִתְלַקֵּחַ.