יוֹם תָּמִים הִסְתַּבֵּל הַשָּׁרָב עַל צַוַּאר
הָעוֹלָם הָעֲנָק (מַבָּטִים אֲפָפוּהוּ)
כִּמְטִיל הַבַּרְזֶל עַל צַוְּארֵי הַלּוּדָר
שֶׁכַּפָּיו הַגְּדוֹלוֹת כּוֹפְפוּהוּ.
עִם כָּל כֶּפֶף הַמְּטִיל יְנַשֵּׁף בִּנְחִירָיו
וְנִדְמֶה: לֹא יוּכַל לֹא יוּכַל לְהַכְנִיעַ.
אַךְ שֹׁרְגוּ הַגִּידִים. וְנִשְׁבַּר הַשָּׁרָב.
וּמֻשְׁלֶכֶת חַמָּה בְּשׁוּלֵי הָרָקִיעַ.
וּשְׁקִיעָה קַדְמוֹנִית חֲצוּפָה וּרְחָבָה
בְּשִׁנֶּיהָ נוֹגֶסֶת חַמָּה מְבֻקַּעַת.
בַּפַּעַם הָאֶלֶף מוֹשֶׁטֶת חַוָּה
לְאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת תַּפּוּחַ-הַדַּעַת.