אַתְּ מְקוֹמִי.

אֲנִי מוֹצִיא הוֹן־תּוֹעָפוֹת

עַל כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה,

מַפּוֹת, מַדְרִיכִים —

אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ בְּנֵי־הַמָּקוֹם,

מְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם,

אוֹכֵל אֶת פִּתָּם —

אֲבָל מִיָּד רוֹאִים

שֶׁאֲנִי לֹא מְקוֹמִי.