הַוִּילוֹן הַזֶּה,

מַעֲשֵׂה־יָדַיִךְ לְהִתְפָּאֵר

(וְזֵכֶר לְפֶּנֶלוֹפֶּה),

אֵינֶנּוּ לְפִי רוּחִי.

אִלּוּ הִזְמִין אֶת הָרוּחַ פְּנִימָה,

כְּמוֹ מִפְרָשׂ תּוֹפֵחַ,

הָיִינוּ מַפְלִיגִים כֻּלָּנוּ —

אֲנִי וְהַשֻּׁלְחָן וְהַסְּפָרִים,

וְהַטְּיוּטוֹת הַדְּבוּקוֹת לְדֹפֶן הַמְּגֵרָה

כְּמוֹ אַצּוֹת —

אֲבָל הוּא חוֹסֵם, אוֹטֵם

אֶת הַמְּבוֹאוֹת, מַרְחִיק

אֶת הַשָּׁמַיִם.

שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ.

הָיָה לְךָ לוֹמַר

מַה שֶּׁהַלֵּב אֵינוֹ מְגַלֶּה לַפֶּה.