אֶת הַכִּיב,

אָמַר לִי הָרוֹפֵא,

אַתָּה חַיָּב לְהָזִין

כָּל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ.

וְכָל שְׁעָתַיִם־שָׁלשׁ

אֲנִי מַאֲזִין לִשְׁמֵךְ

הַפּוֹלֵחַ אוֹתִי,

פִּתְאֹם, מֵעֲבָרִים.

קְצָת יוֹתֵר לְמַטָּה, לְיָמִין,

לְמַעְלָה, הַצִּדָּה, מִשְּׂמֹאל,

בְּדֶרֶךְ כְּלָל חַד,

עַל פִּי רֹב עָמוּם.

אֶת הַכִּיב,

פָּסַק הָרוֹפֵא,

לֹא נַסְכִּים לְנַתֵּחַ

לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה דִּמּוּם.