הָעֲרָפֶל אָפַף אֶת הָאֲגַם.
נַרְקִיס בָּהָה בְּבֶהָלָה:
אֵיךְ יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ לְלֹא שְׂפָתָיו?
אֵיךְ יֹאהַב אֶת מִצְחוֹ לְלֹא עֵינָיו?
בְּיַלְדוּתוֹ לִמְּדָה אוֹתוֹ אִמּוֹ
אֵיךְ לְגָרֵשׁ אֵדִים וְעַרְפִלִּים.
עַכְשָׁו נָדַם; רוּחוֹ קָצְרָה מְאֹד
כְּמוֹ מְעוּף בַּרְבּוּר.
גּוּפוֹ נִרְעַד, יָתוֹם מֵהֵד.
רַק בִּכְיוֹ הַמַּר בִּשֵּׂר לוֹ
שֶׁהוּא עוֹדֶנּוּ בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ הָרַךְ;
אַךְ הַדְּמָעוֹת הָיוּ קְטַנּוֹת מִדַּי.