אוֹר מָלֵא, חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ.

בַּהֲגָפַת הַתְּרִיס — אוֹר אַפְרוּרִי

שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם; בַּעֲצִימַת עֵינַיִם —

לַיְלָה.

יָדֵךְ הִיא הַמְשַׁנָּה אֶת הָעִתִּים:

אוֹמֶרֶת לַיְלָה לְעִצּוּם הַיּוֹם,

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בִּגְבֹר הָאוֹר,

וְחֶרֶשׁ,

בְּאֶצְבַּע זְהִירָה עַל עַפְעַפַּי,

פּוֹקַחַת אֶת עֵינַי בְּהִתְעַצֵּם

הַמֶּרְחַקִּים בַּגּוּף הַמִּתְרַחֵק

בְּפַחַד.

הִנֵּה הִיא הָאֵימָה הַמְּגִיחָה

מִתּוֹךְ הַסּוּף; הִנֵּה הַנְּהָמָה

שֶׁתַּחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, תֵּילִיל

כָּרוּחַ,

תִּקְרָא לַדָּם לִפְרֹץ אֶת בְּשָׂרוֹ,

תַּזְעִיק אֶת הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָאָה

שֶׁל גּוּף הַמְשֻׁלָּח לְבַד עַד־בְּלִי־

יָרֵחַ.

אֲבָל כָּל עִתּוֹתֵנוּ בְּיָדַיִךְ,

וְאִם תִּרְצִי — יֵשׁ דֶּרֶךְ לַחֲזֹר:

אוֹר אֲפַרְפַּר, חַמָּה, חִיּוּךְ מָלֵא,

וְשַׁחַר.