נִכְבָּדִי,

הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא

בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה.

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹדִי.

אֲנַחְנוּ מֵהַהוֹצָאָה לַפֹּעַל

וּבָאנוּ לְעַקֵּל אֶת הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל,

הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ.

הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב בָּטֵל

וְהַחוֹב שֶׁלְּךָ הוֹלֵךְ וְגָדֵל;

הָרִבִּית מִצְטַבֶּרֶת

כְּמוֹ תְּלוּלִית שֶׁל נְמָלִים

וְיֵשׁ גַּם קְנָסוֹת וְהֶטֵּלִים.

אַל תַּעֲמִיד פְּנֵי תָּם.

בְּמַטֵּה־הַקְּסָמִים שֶׁלְּךָ

הָפַכְתָּ אֶת גּוּפָהּ לְצֵל.

בְּשַׁרְבִיט־הַנִּצּוּחַ

גָּזַרְתָּ עָלֶיהָ אֵלֶם.

עַכְשָׁו אַתָּה חַיָּב לָנוּ גּוּף

(שֶׁלִּבִּיתָ אוֹתוֹ בְּלִי־רַחֵם),

אַתָּה חַיָּב לָנוּ קוֹל

(שֶׁיָּרַד עַל רֹאשְׁךָ כְּמוֹ טַל).

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, דּוֹד,

וָלֹא — נֵאָלֵץ לֶאֱטֹם.

הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁנָּבוֹא

בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.