חֵרֵשׁ־אִלֵּם,

הוּא עוֹמֵד מוּלָהּ,

פָּנִים אֶל פָּנִים

כְּמוֹ יָרֵחַ מוּל מַיִם,

וְקוֹרֵא אֶת שְׂפָתֶיהָ.

אֲנִי, הָעוֹמֵד מִן הַצַּד

(וְרָגִיל לְהַפְנוֹת פְּרוֹפִיל,

עֹרֶף, גַּב וְעֵינַיִם צָרוֹת),

רוֹאֶה כֵּיצַד

הוּא חַי מִפִּיהָ.

בַּלַּיְלָה הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ

עַל שְׂפָתֶיהָ,

מַכֶּה גַּלִּים בְּגוּפָהּ.