כַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ סִיאַם מָאַס בְּאִישׁ־הֶחָצֵר,

הוּא הָיָה נוֹתֵן לוֹ פִּיל יָפֶה, לָבָן.

חַיַּת־הַפֶּלֶא חִיְּבָה הִדּוּר כֹּה רַב,

שֶׁאִם טִפֵּל בָּהּ כָּרָאוּי, דָּן עַצְמוֹ לְהֶרֶס.

וְאִם לֹא — דִּינוֹ הָיָה קָשֶׁה כִּפְלַיִם.

כְּכָל הַנִּרְאֶה, לֹא נִתַּן לִדְחוֹת אֶת הַדּוֹרוֹן.