אִי־הַדִּבּוּר שֶׁל הַמֵּתִים
בַּחֲדַר־הַטָּהֳרָה
צָף מֵעָלַי כַּעֲנָנָה שְׁחֹרָה.
הַאִם תָּבוֹא סְעָרָה?
בְּרָקִים יְפַלְּחוּ
אֶת חַשְׁרַת הַמַּיִם?
לֹא,
חוּץ מִמֶּנִּי
וְרַעַם גַּלְגַּלֵּי־עֵינַי,
לֹא יִשָּׁמַע וְלֹא יִנּוֹעַ;
רַק לֹבֶן עָמוּם שֶׁל תַּכְרִיכִים
פּוֹעֵם בָּאֲפֵלָה.