לוגו
בּית ממכַּר עַתּיקוֹת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

ספר ראשון    🔗

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הַפְּגִישָׁה    🔗



רָגִיל אַנִי לַעֲרֹךְ טִיוּלִים רַק בִּשְׁעוֹת הַלָיְלָה. אָמְנָם בִּימוֹת הַקַּיִץ יֵשׁ אֲשֶׁר אֳנִי יוֹצֵא מִבֵּיתִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וּמְשׁוֹטֵט כָּל הַיוֹם בְּשָׂדוֹת וּבִשְׁבִילִים שׁוֹנִים, אוּלָם בָּעִיר אֵינִי מְטַיֵל בַּיוֹם אֶּלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אַף כִּי אוֹהֵב אֲנִי, שֶבַח לְאֵל, אֶת הָאוֹר כּכָל הַיְצוּרִים וּמִתְעַנֵג כְּמוֹהֶם עַל הֶעֵדֶן וְהַנְעִימוּת, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הַטִּיּוּל בַלַיְלָה נוֹתֵן לִי יְכֹלֶת רְצוּיָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל טִיבָם וּתְכוּנָתָם שֶל בְּנֵי אָדם הָעוֹבְרִים וְשָבִים בַחוּצוֹת. אוֹר הַצָהֳרַיִם הַבָהִיר יַחַד עִם פְּזִיזוּת הָאֲנָשִׁים אֵינָם יָפִים לְהִסְתַּכְּלוּת. מַבָּט חָטוּף עַל הָעוֹבְרִים לְאוֹרָהּ שֶׁל עֲשָׁשִׁית הָרְחוֹב אוֹ לְאוֹרָם שֶׁל חַלּוֹנוֹת הַחֲנֻיוֹת מְגַלֶּה לִפְעָמִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵרְאִיָה שְלֵמָה וּגְמוּרָה לְאוֹר הַיוֹם.

מוֹשֵׁך אֶת לִבִּי בְטִיוּלִי הַמַּרְאֶה שֶׁל הֲמוֹנֵי אֳנָשִׁים הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים עַל הַגְּשָׁרִים. מֵהֶם עוֹמְדִים בָּעֲרָבִים הַיָפִם וּמִסְתַּכְּלִם לְתֻמָּם בְּשֶׁטֶף הַמַּיִם שֶׁלְּמַטָּה, וְדֶרֶךְ אַגּב תּוֹעָה בְּמֹחָם מַחֲשָׁבָה עֲמוּמָה, כִּי הַמַּיִם הָאֵלֶּה שׁוֹטְפִים וְעוֹבְרִים בֵּין חוֹפִים יְרַקְרַקִּים, הַהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר לְבַסּוֹף יִבָּלְעוּ בְּמֵימָיו הַאַדִּירִים שֵל הַיַם. מֵהֵם בַּאִים לַנוּחַ קְצַת מִתִּלַאוֹת הַחַיִים הַקַּשִׁים, וּבְהַבִּטָם מֵעַל לְמַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר מְהַרְהֲרִים בְּלִבַּם: מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִשְׁכַּב פְּרַקְדָּן בְּלִי דְאָגָה, לְעַשֵּׁן וּלְהִתְחַמֵּם לְאוֹר הַשָׁמֵשׁ.

וְעוֹד וְעוֹד מַרְאוֹת וּמַחֲזוֹת מֵחַיֵי הַטֶּבַע וְהָאָדָם אַנִי מְחַבֵּב לִקְלוֹט בִּשְׁעוֹת הַטִּיוּל. אוּלָם אֵין מַטְּרָתִי בָּזֶה לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים עַל אֹדוֹת טִיוּלַי, רְצוֹנִי רַק לְסַפֵּר עַל דָּבָר שֶׁקָּרָה לִי בְּאֶחָד מִטִּיוּלַי, וְעַל כֵּן מָצָאתִי לְנָכוֹן לְהַקְדִּים בְּפֶּתַח סִפִּוּרִי טוּרִים אֲחָדִים עַל טִיוּלַי בִּכְלָל.

בְּאֵחַד הַלֵּילוֹת וַאֲנִי מְשָׂרֵךְ דַּרְכִּי בָּעִיר לְאַט, כְּמִנְהָגִי בְּכָל טִיוַּלי, וְּמְהַרְהֵר דֶּרֶךְ אַגַּב בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, וְהִנֵה פִּתְאֹם שָׁמְעוּ אָזְנַי קוֹל פּוֹנֶה אֵלַי, וְהַקוֹל רַךְ וָּמתוֹק, שֶׁעָשָׂה עָלַי רֹשֶׁם נָעִים מְאֹד. הֲסִבּוֹתִי רֹאשִׁי בִמְהִירוּת, וְהִנֵּה עַל יָדִי עוֹמֶדֶת יַלְדָּה יָפָה. הִיא בִקְּשָׁה מִמֶּנִי לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִרְחוֹב יָדוּעַ, שֶׁנִּמְצָא בְּרֹבַע אַחֵר שֶׁל הָעִיר.

– הַדֶּרֶךְ לְשָׁם אֲרֻכָּה מְאֹד, יַלְדָּתִי – אָמָרְתִּי.

– זֶה יָדוּעַ לִי, אָדוֹן – הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה בְּפַחַד – אָמְנָם רָחוֹק הָרְחוֹב מִזֶּה מְאֹד. הַלַּיְלָה בָּאתִי מִשָּׁם.

– הַאִם לְבַדֵּךְ בָּאת? – שָׁאַלְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם.

– כֵּן, לְבַדִּי. רחוּק הַמָּקוֹם לֹא יַפְחִידֵנִי, אַךְ כָּעֵת יְרֵאָה אֲנִי מְעַט כִּי נָטִיתִי מִן הַדֶּרךְ הַנְכוֹנָה.

– וּמַדּוּעַ זֶה פָּנִיתָ אֵלָי? וּמָה אִם אַתְעֶה אוֹתָךְ?-

– בָּרִי לִי כִּי לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת – קָרְאָה הַיַלְדָּה – הִנְךָ גֶ’נְטְלְמֶן זָקֶן וְהוֹלֵךְ אַתָּה כֹּה אַט אָט.

קָשֶׁה לִי לְתָאֵר, עַד כַּמָּה נָגְעָה עַד לִבִּי הַבַּקָשָׁה עַצְמָהּ וְיוֹתֵר מִזוֹ קול דִּבּוּרָהּ הַנִּמְרָץ, עַד כִּי דְמָעוֹת נוֹצְצוּ בְעֵינֶיהָ וְגֵוָהּ הַקַּטָן רָתַת בֵּשָּׁעָה שֶׁהִסְתַּכְּלָה בִּי.

– הָבָה, נֵלֵךְ יַחְדָּו – אָמַרְתִּי – אֲנִי אֶקָּחֵךְ שָׁמָּה.

הִיא שִׁלְּבָה יָדָהּ בְּיָדִי מְתּוֹךְ בִּטָּחוֹן גָּמוּר, כְּאִילוּ יָדְעָה אוֹתִי מִיוֹם הִוָּלְדָהּ, וְהָלַכְנוּ יָחַד. הִיא כִוְנָה אֶת פְּסִיעוֹתֶיהָ עַל פִּי פְּסִיעוֹתַי. וְנדְמֶה הָיָה, שֶׁלֹא אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתָהּ, כִּי אִם הִיא מַנְחָה אוֹתִי וּמַשׁגִּיחָה עָלָי. הִרְגַשְתִּי, כִּי לִרגָעִים הִיא מַצְלִיפָה עָלַי מַבָטִים בּוֹחֲנִים, כְּדֵי לְהִוָכַח אִם אֵינֶנִּי מַשׁגֶּה אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ. וְהַמַּבָּטִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ חַדּים וְחוֹדְרִים, הָלְכוּ והוֹסִּפוּ בִּטָּחוֹן עַל בִּטחוֹנָהּ.

גַּם אֲנִי נָתַתִּי עַיִן בּוֹחֶנֶת בַתִּינוֹקֶת הַזֹאת. עַל פִּי מִבְנֵה גֵוָהּ הָרַךְ נִרְאֲתָה רַכָּה בְשָׁנִים. תִּלְבָשׁתָּהּ הָיְתָה פְּשׁוּטָה מְאֹד, אֲבָל הִיא הִצְטַיְנָה בְּנִקָּיוֹן גָמוּר וְלֹא נִכְּרוּ בָּהּ שׁוּם שׁוּם סִמְּנֵי עֲנִיוּת אוֹ רַשׁלָנוּת.

– מִי שָלַח אוֹתָךְ לְבַדֵּךְ לְמָקוֹם רָחוֹק כָּל כָּךְ? – שָׁאָלְתִּי.

– מֵיטִיבִי וְאִישׁ חַסְדִּי, אָדוֹן.

– וּמֶה הָיו מַעֲשׂיִךְ פֹּה?

– אָסוּר לִי לְגַלּוֹת – אָמְרָה הַיַלְדָּה.

צוּרַת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת עוֹרְרָה אוֹתִי לְהָעִיף עַל יַלְדָּה זוֹ מַבָּט מָלֵא הִשׁתּוֹמְמוּת. וְאָמְנָם גָּדְלָה פְּלִאָתִי עַל טִיב שׁלִיחוּתָהּ שֶׁל יַלְדָּה זוֹ הָעוֹטָה צְעִיף תַּעֲלוּמָה. עֵינָהּ הַחַדָּה הִכִּירָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי, כַּאֲשֶׁר הִבִּיטָה אֵלַי, וְעַל כֵּן הוֹסִיפָה, כִּי בְמַעֲשׂיהָ לֹא הָיָה כָּל דֹפִי, אוּלָם בָּהֶם צָפוּן סוֹד גָּדוֹל, סוֹד הַנֶעְלָם גַּם מִמֶּנָּה.

דְּבָרֶיהָ אֵלֶה נֶאֶמְרוּ בְּתָם לֵב, בְּלִי שׁוּם אוֹתוֹת עָרְמָה, וְנִכָּר הָיָה כִּי חוֹתַם הָאֳמֶת טָבוּע עֲלֵיהֶם.

הִיא הוֹסִיפָה לָלֶכֶת מִתּוֹךְ אֵמוּן רַב אֵלַי, וּבִשְׁעַת הֲלִכָתָהּ שׂוֹחַחָה עַל אֹדוֹת עִנְיָנִים שׁוֹנִים בְּצַהֲלַת נָפֶשׁ. עַל דְּבַר בֵּיתָהּ לֹא סִפְּרָה מְאוּמָה, אוּלָם הֵעִירָה, כִּי הוֹלְכִים אָנוּ בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה לָהּ וְשָׁאֲלָה, אִם דֶּרֶךְ זוֹ קְצָרָה יוֹתֵר.

בִּמֹחִי עָלוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה פִּתְרוֹנִים לְמֵאוֹת לְחִידָה סְתוּמָה זוֹ (מַטְּרַת שׁלִיחוּתָה שֶׁל הַיַלְדָּה), אוּלָם אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִנִיחַ אֶת דַּעְתִּי. בּוֹשׁתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְמִימוּתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וּבְרִגְשֵׁי הַתוֹדָה שֶׁרָחֲשָׁה אֵלַי, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִפִּיהָ מִלִּים לְפִתְרוֹן החִידָה. אוֹהֵב אֲני אֶת הַתִּינוֹקוֹת בְּכָל לֵב וְיוֹדֵעַ גַּם לְהוֹקִיר אֶת רִגְשֵׁי אַהֲבָתָם שֶׁל הַיְצוּרִים הַנְעִימִים הָאֵלֶּה בְּרוּכֵי אֳלֹהִים. בִּטְחוֹנָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה בִי הִצְהִיל אֶת רוּחִי וְחָפַצְתִּי לִהְיוֹת רָאוּי לָאֵמוּן שֶנָּתְנָה בִי.

אוּלָם בְּלִבִּי גָמַרְתִּי לִרְאְוֹת בְּעֵינַי אֶת הָאִיש, אֲשֶׁר שָׁלַח אֶת הַיַלְדָּה הַקְּטַנָּה מִתּוֹךְ קַלוּת דַּעַת כָּזוֹ בִשְׁעוֹת הַלַּיְלָה לְמָקוֹם רָחוֹק כָּזֶה. וַּבֲאֲשֶׁר חָשַׁשְׁתִּי, כִּי בָרֶגַע שֶׁתַּרְגִישׁ הַיַלְדָּה בְּקִרְבַת בֵּיתָהּ תִּתְחַמֵּק מִמֵּנִי וְלֹא אוּכַל לְמַלֵא חֶפְצִי, הוֹלַכְתִּיהָ בִנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. לְמַעַן לֹא תַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא עוֹמֶדֶת, עַד אֲשֶׁר הִגַּעְנוּ מַמָּשׁ אֶל הָרְחוֹב שֶׁגָּרָה שָׁם. מִיָד הִתְחִילָה לִמְחֹא כָף בְּשִׂמְחָה וְלָרוּץ לְפָנַי עַד גִשְׁתָּה אֶל דֶּלֶת בֵּיתָהּ. שָׁם עָמְדָה וְהִמְתִּינָה לִי, כַּאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, דָפְקָה עַל הַדֶּלֶת.

חֵלֶק שֶל הַדֶּלֶת הָיָה זְכוּכִית בְּלִי כָּל תְּרִיס עָלָיו. בַּתְּחִלָּה לֹא הִרְגַשְׁתִּי בָזֶה, מֵחֲמַת הַחֹשֶׁךְ וְהַדְּמָמָה שֶׁשָׂרְרוּ בִּפְנִים וְגַם מִשּׁוּם שֶׁחִכִּיתִי בִנְשִׁימָה עֲצוּרָה, כְּמוֹ הַיַּלְדָּה, לְמַעֲנֶה עַל הַדּפִיקוֹת. לְאַחַר שֶדָּפְקָה פַעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ נִשְׁמַע קוֹל תְּנוּעָה מִבִּפְנִים, אַחֲרֵי כֵן נִרְאָה אוֹר כֵּהֶה בְּעַד זְכוּכִית הַדֶּלֶת. הָאוֹר הָלַךְ וְקָרַב אֵלֵינוּ אַט אַט, וּבֵינָתַיִם יָכֹלְתִּי לְהִסְתַּכֵּל גַּם בָּאִישׁ וְגַם בַּמָּקוֹם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ עָבָר.

הָאִיש הָיָה זָקֵן גּוּץ, בַּעַל שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת ואֲרֻכּוֹת (פָּנָיו וּדְמוּתוֹ נִרְאוּ לִי יָפֶה, בְּלֶכְתּוֹ הָלוֹךְ וְקָרֵב אֵלַי וּבְהַחֲזִיקוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה למַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ). בְּלִבִּי עָלְתָה המַּחֲשָׁבָה, כִּי מִבְנֵה גֵווֹ הַדַּק וְהַצָנוּם שֶׁל הַזָקֶן דּוֹמֶה בְּמִקְצָת לְגִזְרָתָהּ הָעֲנֻגָה שֶׁל הַיַלְדָּה, גַם עֵינֵי הַזָקֵן, שֶׁהָיוּ בְּהִירוֹת, הָיוּ דוֹמוֹת דִּמְיוֹן גָמוּר לְעֵינֵי הַיַלְדָּה, אוּלָם פָּנָיו מְקֻמָּטִים וַחֲרוּשֵׁי דְאָגָה, עַד אֲשֶׁר כָּאן נִפְסַק חוּט מַחֲשַׁבְתִּי בִּדְבַר הַדּמְיוֹן שֶׁבֵינוֹ וּבֵין הַיַלְדָּה.

בַּחֶדֶר, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ עָבַר הַזָּקֶן, הָיָה אוֹצָר קָטָן שֶׁל חֲפָצִים עַתִּיקִים וְיִקְרֵי מְצִיאוּת (בָּתֵּי אוֹצָר כָּאֵלֶה נִמְצָאִים, עַל פִּי רֹב, בָּרְחוֹבוֹת הַנִדָּחים וְהַשׁוֹמֵמִים שֶׁבְלֶנְדּוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט עֵינָם שֶׁל הוֹלְכֵי בָטֵל בַּמַּטְמוֹנִים הַבְּלוּיִים). פֹה וְשָם נִרְאוּ מַלְבּוּשִׁים שֶל פָּרָשִׁים עוֹמְדִים כְּצַלְמֵי בַלָּהוֹת; מַעֲשֵׂי חִטּוּב וּפִתּוּחַ שֶׁל מִנְזָרִים עַתִּיקִים; נֶשֶׁק חָלוּד מִמִּינִים שׁוֹנִים; כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, שֶׁל קוֹנְיָה, שֶל עֵץ, בַּרְזֶל וְשֶׁנְהָב; שׁטִיחים וְרָהִיטִים שׁוֹנִים וּמְשֻנִּים, שׁאֶפְשָר לִרְאוֹ כּמוֹהֶם רַק בְּחֶזְיוֹנוֹת לָילָה. מַרְאֵה פָנָיו הַפָּרוּעַ וְהַנּוֹבֵל שֶׁל הַזָּקֵן הִתְאִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. בְּכָל מַעֲרֶכֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶה לֹא הָיָה דָבָר, שֶׁמּרְאֵהוּ הָיָה עַתִּיק יוֹתֵר וּבָלֶה יוֹתֵר מִן הַזָקֵן עַצְמוֹ.

כַּאֲשֶׁר הֵסֵב אֶת מַפְתֵּחַ הַמַנְעוּל, הִתְבּוֹנֵן אֵלַי הַזָּקֵן בְּהִשׁתּוֹמְמוּת, אֲשֶׁר לֹא סָרָה מֵעַל פָּנָיו גַם לְאַחַר שֶׁהִבִּיט אֶל בַּת לִוְיָתִי הַקְּטַנָּה. מִיָד כְּשֶׁנִפְתחָה הַדֶּלֶת, קִדְּמָה הַיַלְדָּה אֶת פָּנָיו בִּקְרִאַת “סָבָא” וְסָחָה לוֹ, כֵּיצַד הִתְוַדַּעְנוּ.

= אֱלֹהִים עִמָּךְ, יַלְדָּתִי! – קָרָא הַזָקֵן בְּלַטְּפוֹ אֶת רֹאשָהּ – מֶה הָיָה לָך, כִּי לֹא הִכַּרְתְּ אֶת הַדֶּרֶך, מֶה הָיָה עָלַי, אִלּוּ אָבַדְתְּ לִי, נֶלִי!

– בּטוּחָה אֲנִי, כִּי הָיִיתִי מוֹצְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ, סָבָא – קָרְאָה הַיַלְדָּה בְּעֹז – אַל תִּירָא!

הַזָּקֵן נָשַׁק לָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן פָּנָה אֵלַי וּבִקֵּשׁ מִמֵּנִּי לָסוּר הַבָּיְתָה. נִשְׁמַעְתִּי לוֹ. הוּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת, עָבַר לְפָנַי וּבְיָדוֹ הַנֵּר, הוֹלִיךְ אוֹתִי דֶרֶךְ הַחֶדֶר, שֶׁרְאִיתִיו עוֹד מִבַחוּץ, אֶל חֲדַר אוֹרְחִים קָטָן, אֲשֶׁר לוֹ עוֹד דֶּלֶת פְּתוּחָה אֶל קִיטוֹן. רָאִיתִי כִּי בַקּיטוֹן עוֹמֶדֶת עֲרִיסָה קְטַנָּה מְקֻשָׁטָה יָפֶה. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁעֲרִיסָה זוֹ נוֹעֲדָה לְמִשׁכַּב פֵיָה. הַיַלְדָּה לָקְחָה נֵר וְנֶחְפְזָה אֶל הַקִיטוֹן, וַאֲנִי עִם הַזָקֵן נִשׁאַרְנוּ לְבַדֵּנוּ.

– הִנְּךָ עָיֵף אֶל-נָכוֹן, אָדוֹן – אָמַר אֵלַי, בְּהַקְרִיבוֹ לִי כִסֵּא אֵצֶל הַתַּנּוּר – בַּמֶּה אוֹדֶה לֶךְ?

– בָּזֶה שֶׁתִּשׁמוֹר, יְדִידִי, שְׁמִירָה מְעֻלָּה יוֹתֵר עַל הַיַּלְדָּה הַיְקָרָה – עָנִיתִי.

– שְׁמִירָה מְעֻלָּה יוֹתֶר!? – קָרָא הַזָּקֶן בְּקוֹל חוֹדֵר – לִדְאוֹג וְלַחֲרוֹד יוֹתֵר לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל נֶלִי! הַאִם יֵש אַהֲבָה עַזָּה יוֹתֵר מִן הָאַהֲבָה שֶאֲנִי אוֹהֵב אֶת נֶלִי?

דְּבָרָיו אֵלֶה, שֶנֶּאֶמְרוּ בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה, הֳבִיאוּנִי בִמְבוּכָה וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לְּהָשִׁיב לוֹ. אָמְנָם בִּתְנוּעוֹתָיו נִכּרוּ קְצַת מֹרֶךְ וּבִלְבּוּל, וְרֶגַע אֶחָד הִבְרִיק בְּמֹחִי רַעְיוֹן, אוּלַי נִמְצָא הָאִיש בְּמַצָּב שֶׁל טֵרוּף הַדַּעַת, אֲבָל בְּפָנָיו נִרְאוּ אוֹתוֹת שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת אֲשֶר הוֹכִיחוּ לִי, כִּי רַעְיוֹן שָׁוְא הוּא.

– לְפִי דַעְתִּי, אֵינְךָ דוֹאֵג… – פָּתָחְתִּי.

– אֵינֶנִּי דוֹאֵג לַיַלְדָּה?! – הִפְסִקַנִי הַזָקֵן בּקוֹל חוֹדֵר – אֵינֶנּי שָׂם עַיִן עָלֶיהָ? הוֹי, מַה שּׁוֹגֶה אָתָּה! נֶלִי הַקְּטַנָּה! יַלְדָּתִי הַחֲבִיבָה!

אֵין בְּכֹחַ אִישׁ לְהַבִּיעַ בְּשׁוּם יְצִרַת לָשׁוֹן חִבָּה עַזָּה מִזּוֹ שֶהִבִּיע מוֹכֵר הָעַתִּיקוֹת הַזָּקֵן בְּאַרְבַּע הַמִּלִּים הָאֵלֶּה. חִכִּיתִי, כִּי יְחַדֵּשׁ אֶת שִׂיחָתוֹ, אוּלָם הוּא שָׁתַק, תָּמַךְ בְּיָדוֹ אֶת סַנְטְרוֹ, הֵנִיעַ בְרֹאשוֹ פַּעֲמַיִם וְשׁלֹשׁ וְנָעַץ אֶת עֵינָיו אֲשֶׁר בַּתַּנּוּר.

יֵשַבְנוּ דוֹמְמִים. בִּינָתַיִם נִפְתְּחָה דֶלֶת הַקִּיטוֹן וְהַיַלְדָּה חָזְרָה אֵלֵינוּ. שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַבְּהִרוֹת־חֻמּוֹת יָרְדוּ בְּשֶׁפַע עַל כְּתֵפֶיהָ וּפָנֶיהָ כֻּסּוּ בְּאֹדֶם קַל, כַּנִרְאֶה, מֵרֹב מְהִירוּתָהּ לָשׁוּב אֵלֵינוּ. הִיא נִגְּשָה מִיָד לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻׁלְחָן לִסְעֻדַּת הָעָרב. בִּשְׁעַת טִפּוּלָהּ שֶׁל הַיַלְדָּה הִרְגַשְׁתִּי, כִּי הַזָּקֵן שׁוֹלֵחַ אֵלי מַבָּטִים חוֹדְרִים, כְּאלּוּ רוֹצֶה הוּא לַחְדּוֹר לתוֹךְ לִבִּי וְלַעֲמֹד עַל טִיבִי. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת, כִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן נֶעֶשְׂתָה כָּל עֲבוֹדַת הַבַּיִת בִּידֵי הַיַלְדָּה וְכִי בַבַּיִת לֹא נִמְצְאָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּהּ זוּלַת שׁלָשׁתֵּנוּ. כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הַיַּלְדָּה מִן הַחֶדֶר, מָצָאתִי לִי שְׁעַת כֹּשֶׁר לִרְמֹז עַל זֶה לַזָּקֵן, אֲבָל הוּא עָנַנִי, כִּי גַם בֵּין הַמְבֻגָרִים מוּעָטִים בְּנֵי סֶמֶךְ וּבַעֲלֵי יָדַיִם אֳמוּנות כָּמוֹהָ.

דְּבָרָיו שֶׁל הַזָּקֵן הִרְגִיעוּנִי וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי:

– לִבִּי יִדְאַב תָּמִיד בִּרְאוֹתִי יְלָדִים רַכִּים נוֹשְׂאִים בְעֹל קָשֶׁה. עַל יְדֵי זֶה מַפְסִידִים אֶת שִׂמְחַת יַלְדוּתָם, גַם אֶת תְּמִימוּתָם וֶאֱמוּנָתָם, אֵלֶּה הַמַּעֲלות הַטּוֹבוֹת, שֶהַטֶּבַע חָנַן אוֹתָם.

– בָּרִי לִי, כִּי עַל נֶלִי לֹא יַשְׁפִּיעַ הַדָּבָר לְרָעָה. כֹּחוֹת נַפְשָׁהּ עֲמֻקִּים וַעֲשִׁירִים מְאֹד. מִלְבַד זֹאת יַלְדי הָעֲנִיִּים רְחוֹקִים מִשַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּגוֹת, וְלָכֵן אֵינָם מְפֻנָּקִים.

– אַבָל, סְלַח נָא, הֲלֹא אַתָּה אֵינְךָ עָנִי…

– הַיַלְדָּה הַזֹּאת – הֵשִׁיב הַזָּקֵן – אֵינָהּ בִּתּי, כִּי אִּם בַּת בִּתִּי, וְאִמָּהּ הָיְתָה עֲנִיָה מְאֹד. אַף אֲנִי אֵין לִי הוֹן וָעֹשֶׁר. אוּלָם – הוּא שׂם יָדו עַל זְרוֹעִי, גָּחַן אֵלַי וְלָחַשׁ – יָבֹא יוֹם וְהִיא תִהְיֶה גְבֶרֶת נָאָה וַעֲשִׁירָה. אַל יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ, כִּי אֵינִי דוֹאֵג לָהּ! – קָרָא פּתְאֹם בִּתְלוּנָה - אֱלֹהִים הוּא הַיוֹדֵעַ, כִּי הַיַלְדָּה הַזֹּאת הִיא מֶרְכַּז חַיַי וּבָהּ אֲני הוֹגֶה יוֹמָם וָלָיְלָה.

בְּאֶמְצַע שִׂיחָתֵנוּ שָׁבָה הַיַלְדָּה. הַזָּקֵן הִזְמִינַנִי בִּתְנוּעת יָד לָגֶשֶׁת אֶל הַשֻׁלְחָן.

כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ לֶאֱכֹל, נִשְׁמַע קוֹל דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה. מִפִּי נֶלִי פָרַץ צְחוֹק לְבָבִי, אֲשֶׁר גָּרַם לִי עֹנֶג בְּחֵן הַיַּלְדוּת שֶׁבּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן קרְאָה:

– אָכֵן שָׁב סוֹף סוֹף קִיט הֶחָבִיב!

– טִפְּשׁוֹנֶת – אָמַר הַזָּקֵן בְּלַטְּפוֹ אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל הַיַלְדָּה – תָּמִיד אַתְּ צוֹחֶקֶת לְקִיט הֶעָלוּב.

הַיַלְדָּה הוֹסִיפָה לִצְחוֹק, וּצְחוֹקָהּ הָיָה עַלִּיז, וְגַם אָנֹכִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִמָּנַע מִבַּת צְחוֹק. הַזָּקֵן לָקַח נֵר בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לִפְתֹּח אֶת הַדֶּלֶת. תֵּכֶף שָׁב בְּיַחַד עִם קִיט.

קִיט הָיָה נַעַר מְסֻרְבָּל וּכְבַד תְּנוּעָה, בַּעַל שְׂעָרוֹת סְבוּכוֹת וּפְרוּעוֹת וְחֹטֶם זָקוּף כְּלַפֵי מַעְלָה, רְחַב פֶה וַאֲדֹם לְחָיָיִם. מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי פַּרְצוּף פָּנִים מַצְחִיק כָּזֶה. בִּרְאוֹתוֹ אִישׁ זָר יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, נִשְׁאַר עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת, הִתְחִיל לְהָנִיעַ בְּיָדָיו מִגְבַּעַת בְּלִי סִמַּן שׁוּלַים, וּבְהִשָׁעֲנוֹ חֲלִיפוֹת פַּעַם עַל רַגְלוֹ הָאַחַת וּפַעַם עַל הַשְׁנִיָה, שָׁלַח מַבָּטִים פּוֹזְלִים לְעֵבֶר חֲדַר הָאוֹרְחִים. מֵרֶגַע זֶה רָחַשׁ לִבִּי רִגְשֵׁי חִבָּה לַנַּעַר הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהִרְגַשתִּי, כִּי הוּא מְמַלֵּא תַפְקִיד חָשׁוּב בְּחַיֵי הַיַלְדָּה וְהִיא מְחבֶּבֶת אוֹתוֹ.

– הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה, קִיט, לֹא כָךְ? – אָמַר הַזָּקֵן.

– כֶּן הוּא, אָדוֹן, אֲרֻכָּה מְאֹד.

– הֲמָצָאתָ בְּנָקֵל אֶת הַבָּיִת?

– לאֹ בְנָקֵל כָּל כָּךְ, אָדּוֹן.

– וַדּאי רָעֵב אָתָּה.

– כִּדְבָרֶיךָ, אָדוֹן.

מִנְהָגוֹ שֶׁל הַנַּעַר בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ הָיָה מְשֻׁנֶּה וּמְבַדֵּחַ. דּוֹמַנִי כִּי בֶן אָדָם זֶה הָיָה מֻכְשָׁר לְעוֹרֵר צְחוֹק בַּכֹּל: בַּעֲמִידָתוֹ, בִּתְנוּעוֹתָיו, בְּנִמּוּסָיו, וְהַיַלְדָּה הָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת עַל זָרוּתוֹ, הִיא לֹא פָסְקָה לִצְחוֹק, בְּהַבִּיטָהּ עַל יְדִידָהּ הַמוּזָר, שֶׁנָּטַל פְּרוּסַת לֶחֶם גְּדוֹלָה. נֵתַח בָּשָׂר וּבַקְבּוּק שֵׁכָר וְהִתְחִיל אוֹכֵל לְתֵאָבוֹן בְּכָל פֵּה.

– אוֹי! – פָּנָה אֵלַי הַזָּקֵן בַּאֲנָחָה – מַה זֶּה עָלָה עַל לִבְּךָ לַחְשֹׁב, כִּי אֵינִי דוֹאֵג לַיַלְדָּה.

– אַל נָא תָשִׂים לֵב לְהֶעָרָה שֶׁנִפְלְטָה מִפִּי בְּלִי יִשּׁוּב הַדַּעַת, אַךְ עַל פִּי הָרֹשֶׁם הָרִאשׁוֹן.

– לֹא, לֹא – אָמַר הַזָּקֵן, כְּשֶׁהוּא תָפוּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו – נֶלִי בּוֹאִי נָא הֵנָּה!

הַיַלְדָּה מִהֲרָה אֵלָיו מִמְּקוֹמָהּ וְלָפְתָה אֶת צַוּארוֹ.

– הַאוֹהֵב אֲנִי אוֹתָךְ, נֶלִי? עֲנִינִי.

הַיַלְדָּה לֹא עָנְתָה כְלוּם, רַק לִטְּפָה אוֹתוֹ וְשָׂמָה רֹאשָׁהּ עַל חָזֵהו. דְּמָעוֹת נִרְאוּ בְעֵינֶיהָ.

– לָמָּה תִבְכִּי? – אָמַר הַזָּקֵן בְּחַבְּקוֹ אוֹתָהּ – אֵין זֹאת, כִּי יוֹדַעַת אַתְּ, מַה גְדוֹלָה וְרַבָּה אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ, וְעַל כֵּן לֹא לְרָצוֹן לָךְ לִשְׁמֹעַ שְׁאֵלָה כָזוֹ. טוֹב אֵפוֹא! יֵדעוּ הַכֹּל: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה.

– הַכֹּל יוֹדְעִים זֹאת – הֵשִׁיבָה הַיַלְדָּה בִרְצִינוּת – גַם קיִט יוֹדֵעַ כִּי כֵן הוּא.

כִּשְׁמֹעַ קִיט אֶת דִּבְרֵי הַיַלְדָּה, פָּסַק רֶגַע מֵאַכִילָתוֹ וְקָרָא בְגָרוֹן: "מִי פֶתִי וְיַכְחִישׁ זֹאת! וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר תָּחַב לְתוֹךְ פִּיו פְּרוּסָה גְדוֹלָה וְהוֹסִיף לֶאֱכֹל.

– כָּעֵת הִיא עֲנִיָה – אָמַר הַזָּקֵן, בְּהַחֲלִיקוֹ אֶת לֶחְיָהּ – אוּלָם אֲנִי חוֹזֵר עַל דְּבָרַי: יָבֹא יוֹם וְהִיא תִהְיֶה עֲשִׁירָה, וְאִם גַּם מִתְמַהְמֵהַּ הַיוֹם הַזֶּה, אֲבָל בֹּא יָבֹא. עוֹד תִּהְיֶה מְאֻשָׁרָה.

– סָבִי – אָמְרָה הַיַלְדָּה – אֲנִי מְאֻשָׁרָה גַם כַּיוֹם.

– הַסִּי, הַסִּי – קָרָא הַזָּקֵן – לֹא תֵדְעִי עוֹד, מַה זֶּה אֹשֶׁר. בָּרוּר לִי שֶׁיָבוֹא, וְכָל מַה שֶיְאַחֵר לָבוֹא כֵּן יִגְדָּל.

הַזָּקֵן נֶאֱנַח, שָׁקַע שׁוּב בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, בְּהַחֲזִיקוֹ אֶת הַיַלְדָּה בֵּין בִּרְכָּיו, וְלֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל בְּכָל הנַּעֲשֶׂה עַל סְבִיבָיו.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה הִגִּעָה חֲצוֹת לַיְלָה כִּמְעָט. קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי לָלֶכֶת. הַזָּקֵן הִתְעוֹרֵר וְאָמַר:

– הַמְתֵּן רְגָעִים אֲחָדִים, אָדוֹן. וְאַתָּה, קִיט, מַה לְּךָ כִּי אֵחַרְתָּ שֶׁבֶת הָעָרֶב. לֵךְ הַבַּיְתָה וּמָחָר תָּבוֹא בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, כִּי יֵשׁ לִי עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילֶךָ. לֵיל מְנוּחָה!

– לֵיל מְנוּחָה, קִיט – אָמְרָה הַיַלְדָּה בְּעֵינַיִם מְאִרוֹת.

– לֵיל שָׁלוֹם, הַגְּבֶרֶת נֶלִי – הֵשִׁיב הַנָּעַר.

– וְעַתָּה – אָמַר הַזָּקֵן – עָלֵינוּ לְהַבִּיעַ תּוֹדָה לָאָדוֹן הַזֶּה. לוּלֵא הוּא, כּי אָז אָבְדָה לָנוּ הַלַיְלָה יַלְדָּתִי הַקְטַנָּה.

– לֹא, לֹא – קָרָא קִיט – הַדָּבָר הַזֶה לֹא יָכֹל להְיוֹת.

– מָה אַתָּה סָח, קִיט? – אָמַר הַזָּקֵן.

־ אֲנִי אֲנִי הָיִיתי מוֹצֵא אוֹתָהּ, אָדוֹן. בָּרִי לִי, שֶׁהָיִיתִי מוֹצְאָהּ. בְּחַיֵי רֹאשִׁי, שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בְּכָל הָאָרֶץ, עַד שֶׁהָיִיתִי מוֹצְאָהּ! חַה, חַה, חַה!

מִתּוֹךְ צְחוֹק אַדִּיר הּתְחִיל אַט אַט לְהִסּוֹג אֶל הַדֶּלת וּלְבַסּוֹף נֶעְלָם.

בְּהִפָּרְדִי מֵעַל הַזָּקֵן בִּבְרָכָה, אָמַרְתִּי לוֹ:

– הַרְשֵׁנִי נָא לִשׁאָלךָ שׁאֵלָה קְטַנָּה.

– בְּרָצוֹן, אָדוֹן. מַה שׁאֵלָּתֶךָ?

– הַאִם אֵין זוּלָתְךָ מִי שֶׁיָשִׂים עַיִן עַל יַלְדָּה יָפָ וּנְבוֹנָה זוֹ? הַאִם אֵין לָהּ חָבֵר אוֹ רֵעַ?

– לֹא – עָנָה הַזָּקֵן בְּהַבִּיטוֹ אֵלַי בִדְאָגָה – אַף אֵין לָהּ צֹרֶךְ בְּאַחֵר זוּלָתִי.

– אֲבָל הַאִם לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ מַחֲשָׁבָה, כִּי חוֹבָה קָשׁה וְרַבַּת אַחֲרָיוּת נָטַלְתָּ עַל עַצְמְךָ לִהְיוֹת אָב לְיַלְדָּה זוֹ?

– אָדוֹן – קָרָא הַזָּקֵן – אֵין לִי הַצְּדָקָה לִרְאוֹת אֶת דְּבָרֶיךָ כִּפְגִיעָה בּכְבוֹדִי. בָּרִי לִי, כִּי רַק לְטוֹבַת יַלְדָּתִי אָמַרְתָּ מַה שֶּׁאָמָרְתָּ. אֲבָל דַּע לְךָ, כִּי בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִי אֲנִי מָסוּר לָהּ. גַם בַּיוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה, גַּם בְּהָקִיץ וְגַם בַּחֲלוֹם, גַּם בִּהְיוֹתִי בָּרִיא וְגַם בְּשָׁכְבִי חוֹלֶה אֲנִי הוֹגֶה רַק בָּהּ. אֵינִי מֵסִיחַ אֶת דַּעְתִּי מִמֶּנָּה אַף לְרָגַע.

בִּרְאוֹתִי, כִּי הָאִישׁ נִרְגָּשׁ מְאֹד, הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסיק אֶת הַשִׂיחָה וְהִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת אַדַּרְתִּי אֲשֶר פָּשַׁטְתִּי עִם כְּנִיסָתִי לַבָּיִת. וּמַה נִּפְתַּעְתִּי בִּרְאוֹתִי וְהִנֵה נֶלִי עוֹמֶדֶת לְפָנַי, עַל זְרוֹעָהּ אַדֶּרֶת וּבְיָדָהּ מַטֶּה וּמִגְבָּעַת.

– אֵלֶּה אֵינָם שֶׁלִּי, חֲבִיבָה – אָמָרְתִּי.

– יוֹדַעַת אֲנִי – אָמְרָה בְּנַחַת – אֵלֶּה שֶׁל סָבִי.

= הַאִם הוּא יֵצֵא מִבֵּיתוֹ הַלָּיְלָה?

– כֵּן – עָנְתָה בְּבַת צְחוֹק.

– וְאֵיפֹה תִּשָּׁאֲרִי אַתְּ, יַקִּירָתִי?

– אֵיפֹה? בַּבַּיִת, כְּדַרְכִּי תָמִיד.

הִבַּטְתִּי בְּתִמָּהוֹן אֶל הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּהַתְקָנַת תִּלְבָּשְׁתּוֹ וּבְלִבִּי הִרְהַרְתִּי: “הַיַלְדָּה הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה תִּשָּׁאֵר לְבַדָּהּ בְּבַיִת קוֹדֵר זֶה בְּלַיְלָה אָרֹךְ וְאָפֵל”.

הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה בְּהִשְׁתּוֹמְמוּתִי וְעָזְרָה לַזָּקֵן בִּזְרִיזוּת וּבְצָהֳלָה לִלְבּוֹשׁ בִּגְדוֹ. אַחֲרֵי כֵן לָקְחָה נֵר וְהָלְכָה לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַדָּרֶךְ. הַזָּקֵן לֹא אָמַר כְּלוּם, וְרַק רָמַז לִי בְּנִדְנוּד רֹאשׁ לָלֶכֶת לְפָנָיו.

כַּאֲשֶׁר נִגַּשְׁנוּ אֶל הַדֶּלֶת, הֶעֱמִידָה הַיַלְדָּה אֶת הַנֵּר, בֵּרְכָה אוֹתִי בְּבִרְכַת לַיְלָה טוֹב וְהֵרִמָה רֹאשָׁהּ לִנְשׁוֹק לִי. אַחֲרֵי כֵן מִהֲרָה אֶל סָבָהּ. הוּא חִבֵּק אוֹתָהּ וְאָמַר בְּלַחַשׁ: “תֶּעֱרַב לָךְ שְׁנָתֵךְ, נֶלִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם יְסוֹכְכוּ עַל מִטָּתֵךְ בְּכַנְפֵיהֶם. אַל נָא תִשְׁכְּחִי לְהִתְפַּלֵּל, אוֹצָרִי”.

– לֹא אֶשְׁכַּח, סָבָא – עָנְתָה הַיַלְדָּה – הַתְּפִלָּה גוֹרֶמֶת לִי רֹב עֹנֶג וְשַׁלְוָה.

– אָמְנָם כֵּן, כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת. שָׁלוֹם, יַקִּירָתִי, הֲיִי בְרוּכָה וּמְבֹרָכָה. בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אָשׁוּב.

– אַךְ פַּעַם תְּצַלְצֵל – אָמְרָה הַיַלְדָּה – קוֹל הַפַּעֲמוֹן מְעִירֵנִי גַם בַּחֲלוֹם.

הַיַלְדָּה פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. שׁוּב אָמְרָה לָנוּ שָׁלוֹם בְּקוֹל רַךְ וְנָעִים מאֹד, שֶׁעָלָה בְּזִכְרוֹנִי אַחֲרֵי כֵן פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. הַזָּקֵן הִמְתִּין קְצָת בַּחוּץ, עַד אֲשֶׁר סָגְרָה הַיַלְדָּה אֶת הַדֶּלֶת מִבִּפְנִים, אַחֲרֵי כֵן הִתְחִל לָלֶכֶת אָט. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל קֶרֶן הָרְחוֹב, עָמַד וְהִסְתַּכֵּל בִּי רֵגַע וְאָמַר, כִּי מִפֹּה דְרָכֵינוּ שֹוֹנוֹת וְעָלֵינוּ לְהִפָּרֵד. בִּקַּשְׁתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו, אֲבָל הוּא פָנָה מִמֶּנִּי בִּזְרִיזוּת רַבָּה, שֶׁלֹּא פִלַּלְתִּי לָהּ עַל פִּי גִילוֹ, וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לְהוֹצִיא מִפִּי דִבּוּר. רָאִיתִי, כִּי פַעֲמַיִם וְשׁלֹשׁ הִבִּיט לַאֲחוֹרָיו, כְּאִלּוּ לְהִוָּכַח, אִם אֵינִי שׁוֹמֵר אֶת צְעָדָיו. אֲפֵלַת הַלַיְלָה עָזְרָה לוֹ לְהֵעָלֵם מֵעֵינַי עַד מְהֵרָה, וְכַעֲבוֹר רִגְעֵי מִסְפָּר לֹא הוֹסַפְתִּי לִרְאוֹתוֹ.

נִשׁאַרְתִּי עוֹמֵד עַל הַמָּקוֹם, שֶׁנפְרַד מִמֶּנִּי שָׁם הַזָּקֵן, וְלֹא חָפַצְתִּי לָלֶכֶת הָלְאָה. הִבַּטְתִּי אֶל הָרְחוֹב, שֶׁזֶּה עַתָּה עָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה חָזָרְתִּי. עָבַרְתּי פַעַם וּפַעֲמַיִם עַל יַד בֵּית מִמְכַּר הָעַתִּקות, עָמַדְתִּי לְיַד הַדֶּלֶת וְהִטֵּיתִי אֹזֶן: בַּכֹּל דִּמְמַת אַפֵלָה כְּמוֹ בַּקָּבֶר.

בִּכָל זֹאת עָשִׂיתִי כֹה וָכֹה וְלֹא יָכֹלְתּי לָנוּעַ מִשָּׁם. בְּדִמְיוֹנִי עָבְרוּ חֶזְיוֹנוֹת בַּלָּהָה שׁוֹנִים: בְּעֵרוֹת, גְנֵבוֹת, מַעֲשֵׂי פֶשַׁע, וְנִדְמָה לִי, כִּי אַךְ אֵלֵךְ מִזֶּה, יִקְרֶה אָסוֹן אֶת הַיַלְדָּה. כָּל מַשָּׁק קַל שֶׁל נְעִילַת דֶלֶת אוֹ חַלּוֹן בָּרְחוֹב הֵבִיא אוֹתִי שׁוּב סָמוּך לְבֵית מְכַּר הָעַתִּיקוֹת. עָבַרְתִּי אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶּׁל הָרְחוֹב, הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל הַבַּיִת, כְּדֵי לְהִוָּכַח, אִם אֵין הַקּוֹל נִשׁמָע מִשָּׁם. לֹא, בּכָל הַבַּיִת דְּמָמָה וַאֲפֵלָה כּקֹדֶם.

הָרְחוֹב הָיָה עָגוּם וְשׁוֹמֵם, כִּמְעַט שֶׁחָדְלוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים; רַק פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ יְחִידִים הַשָּׁבִים מִבָּתֵּי תֵּיאַטרָאוֹת; לִפְעָמִים נִרְאָה שְׁתוּי-יַיִן מִתְנוֹדֵד הֵנָּה וָהֵנָּה בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. עַד מְהֵרָה פָּסְקָה כָל תְּנוּעָה בָרְחוֹב. הָשְּׁעוֹנִים הִשׁמִיעוּ אֶת הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֲצוֹת, וַאֲנִי הוֹסַפְתִּי עוֹד לָלֶכֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב בָּרְחוֹב. פְּעָמִים אֲחָדוֹת כְּבָר נָדַרְתִּי לָשִׂים קֵץ לַהֲלִיכָתִי, אוּלָם כָּל פַּעַם מָצָאתִי לִי פֶתַח לְהַתִּיר אֶת נִדְרִי.

כָּל מַה שֶּׁהִרְבֵּיתִי לַחְשׁוֹב עַל דִּבְרֵי הַזָּקֵן, מַבָּטָיו וּתְנוּעוֹתָיו, הִסְתַּבְּכוּ בִי רַעְיוֹנוֹתַי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מַחֲשָׁבָה עָלְתָה בְלִבִּי, כִּי מַטָּרוֹת חֲשׁוּדוֹת מְעוֹרְרוֹת אֶת הַזּקֵן לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ בַּלֵילוֹת. אֵין סָפֵק, כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת נֶלִי נֶכְדָּתוֹ, אֲבָל הַיַלְדָּה אָמְרָה לִי: “אֶשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּדַרְכִּי תָמִיד”, וּלְשֵׁם מָה הוּא עוֹזֵב אֶת בֵיתוֹ בְּכָל לָיְלָה? בְּזִכְרוֹנִי עָלוּ סִפּוּרִים שׁוֹנִים עַל מַעֲשֵׂי פֶשַׁע נִסתָּרִים, הַנַּעֲשִׂים בַּכְרָכִים הַגְדוֹלִים, שֶׁבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם.

עָסוּק בְמַחֲשָׁבוֹת לְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹנִים לַחִידָה הַסְּתוּמָה הַזֹּאת הוֹסַפְתִּי לְשׁוֹטֵט בָרְחוֹב הַהוּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת. לְבַסּוֹף יָרַד גֶשֶׁם חָזָק. עָיֵף וְיָגֵעַ מֵהֲלִיכָה וּמִמַּחֲשָׁבָה הִזְמַנְתִּי אֶת הָרַכָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי בַדֶּרֶךְ וְשַׁבְתִּי עִמּוֹ הַבָּיְתָה. עַל הָאָח בָעֲרָה אֵשׁ מַרְנִינָה לֵב, הַמְּנוֹרָה הֵפִיצָה אוֹר בָּהִיר, וְהַשָּׁעוֹן קִדֵּם אֶת פָּנַי בְּתִקְתּוּק שֶׁל יְדִידוּת.

יָשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא נוֹחַ וּמְרֻוָּח, וּבְהִשָּׁעֲנִי עַל רְפִידָתוֹ הָרַכָּה, שִׁוִּיתִי לְנֶגֶד עֵינַי אֶת הַיַלְדָּה בְּמִטָּתָהּ: הִיא שׁוֹכֶבֶת בּוֹדֵדָה, גַּלְמוּדָה וְנֶעֱזָבָה. קָשֶׁה הָיָה לִי לְגָרֵשׁ מִלִּבִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַיַלְדָּה הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה, הַנִשׁאֶרֶת יְחִידָה בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הֶעָגוּם בְּמָקוֹם קוֹדֵר כָּזֶה.

כָּל הַלַּיְלָה – גַם בַּחֲלוֹם וְגַם בְּהָקִיץ – לֹא הִרְפּו מִמֶּנִּי הַמַּחֲשָׁבות הָאֵלֶּה, וְהַמַרְאוֹת שֶׁרָאִיתִי לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ. לְנֶגֶד עֵינַי עָמְדוּ הַחֲדָרִים הַקּוֹדְרִים עִם הַכֵּלִים הָעַתִּיקִים, עִם הַתִּלְבָּשׁוֹת שֶׁל פָּרָשִׁים, עִם צַלְמֵי עֵץ וְאֶבֶן מְשֻנִּים וּמַבְהִילִים… אָבָק, חֲלֻדָּה וְרִקָּבון… וּבְתוֹךְ עוֹלָם מָלֵא שִׁמָּמוֹן כָּזֶה נִרְדֶּמֶת יְחִידָה יַלְדָּה יָפָה וּנְעִימָה, וּבַת צְחוֹק מְרַחֶפֶת עַל שׂפָתֶיהָ מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹת זֹהַר.


פֶּרֶק שֵנִי: הַבִּקּוּר    🔗

כִּמְעַט בְּמֶשׁךְ שָׁבוּע יָמִים נֶאֱבַקְתִּי עִם רְצוֹנִי לְבקֵּר שֵׁנִית בְּבֵית מִמְכַּר הָעַתִּיקוֹת. הֶחְלַטְתִּי לְרְאוֹת אֶת הַבַּיִת לְאוֹר הַיוֹם וְלָכֵן הָלַכְתִּי שָׁמָּה סָמוּך לִשְׁעַת הַצָהֳרָיִם.

עָבַרְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל יַד הַבַּית, פִּקְפַּקְתִּי אִם בִּקּוּרִי יִהְיֶה לְרָצוֹן, אֲבָל סוֹף סוֹף הִבְלַגְתִּי עַל פִּקְפַּקְתִּי.

בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת פְּנימָה עָמְדוּ הַזָּקֵן וְעוֹד צָעִיר אֶחָד. כַּנִּרְאֶה הָיָה בֵינֵיהֶם רִיב, כִּי דִבְרֵיהֶם בְּקוֹל רָם מְאֹד פָּסְקוּ פִּתְאֹם תֵּכֶף לִכְנִיסָתִי. הַזָּקֵן מִהֵר אֵלַי וְאָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד, כִּי שָׂמֵחַ הוּא לִקְרָאתִי.

כַּעֲבוֹר רֶגַע הוֹרָה לִי בְאֶצְבָּעוֹ ואָמַר:

– הַנָּבָל הַזֶּה זוֹמֵם לִרְצוֹח אוֹתִי…

– וְאַתָּה אוֹמֵר לְהַטְרִידֵנִי מִן הָעוֹלָם בְּאָלוֹתֶיךָ וְקִלְלוֹתֶיךָ…

– הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת בְּלִי פִקְפּוּק – אָמַר הַזָּקֵן – אִלּוּ יָכֹלְתִּי לַהֲמִיתְךָ בְּדִבּוּר פֶּה, בְּאָלָה אוֹ בִתְפִלָּה, כִּי אָז הָיִיתִי נֶחְלָץ מִמֶּךָּ.

– יוֹדֵעַ אֲנִי זֹאת – עָנָה הַצָּעִיר – אוּלָם אֵין בְּכֹחם שֶׁל דְּבָרִים לַהֲמִיתֵנִי, וְעַל כֵּן חַי חַי אֲנִי, עַל אַפְּךָ וְעַל חֲמָתֶךָ.

– וְאִמּוֹ שֶל זֶהּ מֵתָה! – קָרָא הַזָּקֵן בְּסַעֲרַת רוּח, בּסָפְּקוֹ כַּפָּיו וּבְנָשׂאוֹ עֵינָיו לַמָּרוֹם – אֵי הַצֶדֶק וְאֵי הַמִּשְׁפָּט?

הַצָּעִיר עָמַד וְהִבִּיט אֶל הַזָּקן בִּצְחוֹק בּוּז. הוּא הָיָה כְבֶן עֶשְׂרִים, יְפֵה תֹאַר, אולָם מַרְאֵה פָנָיו, נִמּוּסָיו, תִּלְבָּשְׁתּוֹ, שֶׁהִבִּיעוּ חֻצְפָּה וּפְרִיצוּת, עָשׂוּ רֹשֶׁם דּוֹחֶה.

– מַה לִּי צֶדֶק וּמַה לּי מּשְׁפּט?! – קָרָא הַצָּעִיר – אֲנִי חוֹזֵר עַל דְּבָרַי: רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת אֲחוֹתִי.

– אֲחוֹתֶךָ! קָרָא הַזָּקֵן בִמְרִירוּת.

– כֵּן, אֲחוֹתִי! – עָנָה הַצָעִיר – חָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹת אֶת אֲחוֹתִי הַכּלוּאָה בְּבֵיתְךָ וְאַתָּה מַרְעִיל אֶת נִשׁמָתָהּ בְּסוֹדוֹתֶיךָ הַמְּלֵאִים מִרְמָה, מִתְרָאֶה אַתָּה כּאוֹהֵב אוֹתָה אַהֲבָה עַזָּה וּבוֹ בַזְמָן תְּעַנֶה אוֹתָהּ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּכָל שָׁבוּעַ עוֹד שׁילִינְגִים אֲחָדִים עַל מָמוֹנְךָ, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

הַזּקֵן פָּנָה אֵלַי וְאָמַר:

– הוֹלֵל וּפָרִיץ שֶׁכְּמוֹתוֹ! לֹא רַק בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּו בְּדֵלִים מִמֵּנּוּ, כּי גַם הַחֶבְרָה הֵקִיאָה אוֹתוֹ בְּשֶׁל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. שַׁקְרָן הוּא – הוֹסִיף הַזָּקֵן בְּקוֹל נָמוּך – יוֹדֵעַ הוּא יָפֶה, כִּי הַיַלְדָּה יְקָרָה לִי מִנַפְשִׁי, וּבְזָדוֹן הוּא מַעֲלִבֵנִי בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל אָדָם זָר.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה הִזְמִין הַצָּעִיר מִן הַחוּץ אֶת חֲבֵרוֹ וּשְׁמוֹ דִיק סְוִיוֶלֶר, וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים הִתְחִלוּ מְזַמְּרִים וּמִתְבַּדְּחִים. הַזָּקֵן יָשַׂב עַל כִּסֵּא, קָפַץ אֶגְרוֹפָיו וְהִבִּיט חֲלִיפוֹת אֶל נֶכְדּוֹ וַחֲבֵרוֹ הַמּוּזָר, וְאָנֹכִי הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי עָלַי לַעֲמֹד מִן הַצַּד וְלִבְלִי הִתְעָרֵב בַּדָּבָר. לָאַחֲרוֹנָה לֹא הִתְאַפֵּק הַזָּקֵן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל נֶכְדּוֹ, קָרָא:

– אַלְלַי! עַד מָתַי תִּרְדְּפֵני? מַדּוּעַ תַּכְנִיס אֶל בֵּיתִי אֶת חֲבֵרֶיךָ הַהוֹלְלִים? כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי אֲנִי חַי בְּצַעַר וּבְצִמְצוּם, וְכִי עָנִי אָנִי.

– וְכַמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לְךָ אֲנִי – עָנָה הַצָּעִיר – כִּי שֶקֶר בְּפִיךָ.

הַזָּקֵן לֹא הִסְפִּיק לְהָשִׁיב, וְהִנֵה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְהַיַּלְדָּה נִכְנְסָה אֶל הֶחָדֶר.

בְּעִקְּבוֹת הַיַּלְדָּה נִכְנַס אָדָם בָּא בַּיָּמִים, בַּעַל גּוּף וְרֹאשׁ עֲנָקִי, מַרְאֵהוּ מְכֹעָר, שִׂרְטוּטֵי פָנָיו קָשִׁים וְגַסִּים, עֵינָיו הַשְׁחוֹרוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּחוֹרֵיהֶן וְהֵפִיקוּ עָרְמָה. עַל לְחָיָיו וְסַנְטְרוֹ בָּלַט זָקָן קָשֶׁה וְסָמוּר. בְּיִחוּד נִוְּלָה אֶת פָּנָיו בַּת-צְחוֹקוֹ הַמּוּזָרָה, שֶׁגִּלְּתָה שִׁנּיִם צְהֻבּוֹת וְשִׁוְּתָה לוֹ מַרְאֶה שֶל כֶּלֶב חוֹרֵק שִׁנָּיו. הוּא הָיָה לָבוּשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה, יְשָנָה וּמְעוּכָה, רֹאשׁוֹ חָבוּשׁ מִגְבַּעַת גְּבֹהָה, רַגְלָיו נְעוּלוֹת מַגָּפַיִם רְחָבִים וְצַוָּארוֹ כָּרוּךְ בַּעֲנִיבָה לְבָנָה וּמְזֹהֶמֶת. יָדָיו הָיוּ גַסּוֹת וּמְלֻכְלָכוֹת וְצִפָרְנָיו עֲקֻמּוֹת, אֲרֻכּוֹת וּצְהֻבּוֹת.

הַיַּלְדָּה קָרְבָה מִתּוֹךְ רִתּוּת קַל אֶל אָחִיהָ וְלָקְחָה אֶת יָדוֹ.

– אִמְרִי נָא אֶת הָאֱמֶת, נֶלִי – קָרָא הַצָּעִיר בְּקוֹל – הַאִם מְלַמְּדִים אוֹתָךְ לִשְנוֹא אוֹתי?

– לֹא. לֹא, אֵיךְ לֹא תֵבוֹשׁ לְדַבֵּר כָּכָה! – קָרְאָה הַיַּלְדָּה.

– וּמָה? אוּלַי אוֹמְרִים לָךְ, כִּי תֶאֱהָבִינִי? – הוֹסִיף הַצָּעִיר בְּלָעַג.

– לֹא זֶה וְלֹא זֶה. אֵין מַזְכִּירִים אֶת שִׁמְךָ כְּלָל. אוּלָם אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ מְאֹד, וְאִם תֶּחְדַּל לְהַקְנִיט אֶת הַסָּב וּלְהַכְאִיב אֶת לִבּוֹ, אֹהַב אוֹתְךָ עוֹד יוֹתֵר.

– כַּךְ, כַּך – אָמַר הַצָּעִיר, בְּגָחֲנוֹ עַל הַיַּלְדָּה וּבְנַשְּׁקוֹ לָהּ בִּקְרִירוּת – לְכִי נָא וְאַל תִּבְכִּי.

הוּא לִוָּה אוֹתָה בְּעֵינָיו, עַד אֲשֶׁר נִכְנְסָה אֶל חַדְרָהּ הַקָּטָן וְסָגְרָה אֶת הַדָּלֶת. אַחֲרֵי כֵן פָּנָה אֶל הָאִישׁ שֶׁנִכְנַס עִם נֶלִי וְאָמַר:

– הַסְכֵּת נָא, מַר… נַנָּס.

– שְׁמִי קְוִילְף, דָּנִיֵאל קְוִילְף.

– שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, כִּי יֵשׁ לְךָ הַשׁפָּעָה על הַזָּקֵן, וּבְכֵן הַרְשֵׁנִי נָא לִמְסֹר עַל יָדְךָ לַזָּקֵן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה, כִּי עַד אֲשֶׁר לֹא יְשַׁלַּח אֶת נֶלִי מִבֵּיתוֹ, בֹּא אָבֹא לִרְאוֹתָהּ, בְּכָל שָׁעָה שֶׁאֶרְצֶה.

כַּאֲשֶׁר עָזְבוּ הַצָּעִיר עִם חֲבֵרוֹ אֶת הַבַּיִת, קָרַב הַנַּנָּס, הוּא מַר קְוִילְף, אֶל הַזָּקֵן, וּבְשׂימוֹ יָדוֹ בּכִיסוֹ, אָמַר:

– הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ אֶת זֶה בְּעַצְמִי, מִיִרְאָה מִפְּנֵי מִקְרֵה אָסוֹן. הַכֹּל פֹּה זָהָב וּלְנֶלִי הָיָה קָשֶׁה לָשֵׂאת בְּיַלְקוּטָהּ מִשְׁקָל גָּדוֹל וְכָבֵד כָּזֶה. אַחֲרֵי כֵן קָרַב הַנַּנָּס סָמוּךְ לְאָזְנוֹ שֶל הַזָּקֵן וְאָמַר:

– שְׁכֵנִי, מְאֹד חָפַצְתִּי לָדַעַת, בַּמֶּה אַתָּה מַשְׁקִיעַ אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף הָעֲצוּמִים, אוּלָם עָרוּם אַתָּה וְיוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר סוֹדֶךָ.

– סוֹדִי! – אָמַר הַזָּקֵן בְּמַבָּט קוֹדֵר – כֵן, צָדַקְתָּ, אֲנִי… מַסְתִּיר אוֹתוֹ, מַסְתִּרוֹ בּכָל כֹּחִי.

הַזָּקֵן לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וּפָנָה מִמֶּנּוּ בִּצְעָדִים כּוֹשׁלִים, כְּאָדָם רָצוּץ וּמְדֻכָא מְאֹד. הַנַּנָּס לִוָּה אוֹתוֹ בְּמַבָּט נוֹקֵב, עַד אֲשֶׁר נִכְנַס לְחֶדֶר קָטָן וְנָעַל אֶת הַכֶּסֶף בַּאֲרוֹן בַּרְזֶל, אַחֲרֵי כֵן חָשַׁב רְגָעִים מִסְפָּר וְנֶחְפַּז לָצֵאת.

אַף אֲנִי נִסִּיתִי פְעָמִים אֲחָדוֹת לְהִפָּרֵד מֵעַל הַזָּקֵן עוֹד לִפְנֵי כֵן, אוּלָם הוּא פָצַר בִּי לְהִשָּׁאֵר וְלֹא נְתָנַנִי לָלֶכֶת. עַתָּה, כְּשֶׁנִּשְׁאַרְנוּ לְבַדֵּנוּ, הוֹסִיף לִפְצוֹר בִּי. בַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה בָאָה נֶלִי. הִיא הֵבִאָה אִתָּהּ מְלֶאכֶת מַחַט וְיָשְׁבָה עַל יָדוֹ שֶׁל הַזָּקֵן. הִתְעַנַּגְתִּי לִרְאות אֶת הַפְּרָחִים הָרַעֲנַנִּים אֲשֶׁר בַּחֶדֶר, אֶת הַצִּפּוֹר הַנְעִימָה, הַיּוֹשֶׁבֶת בִּכְלוּבָהּ הַקָּטָן בְּצִלּוֹ שֶׁל עָנָף יָרֹק. מוּזָר וּמַעֲצִיב הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַיַּלְדָּה הַיָפָה וְהָעֲדִינָה סְמוּכָה לַזָּקֵן הֶעָגוּם, בַּעַל הַגֵּו הַכָּפוּף וּבַעַל הַפָּנִים הַנּוֹבְלִים. וּבְלִבִּי הִרְהַרְתִּי: מַה יִהיֶה גוֹרָלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה בָּעֵת שׁהַזָּקֵן הַזֶּה יֶחְלַשׁ וְיִבּוֹל עוֹד יוֹתֵר? וּמַה יִהְיֶה גוֹרָלָהּ לְאַחַר שֶׁיִּנָתֵק פְּתִיל חַיּיו שֶׁל מְגִנָּהּ הֶעָלוּב?

הַזָּקֵן כְּאִלּוּ הֵבִין לְמַחְשְׁבוֹתָי. הוּא שָׂם יָדוֹ עַל יָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר בְּקוֹל רָם: – טֶרֶם אָבְדָה תִקְוָתִי, נֶלִי, כִּי עָתִיד טוֹב מוּכָן לָךְ. אֵינִי מְבַקֵּשׁ כְּלוּם בִּשְׁבִיל עַצְמִי, כִּי אִם בִּשְׁבִילֵךְ. בְּלִי עָתִיד זֶה צְפוּיִים לָךְ חַיִים שֶׁל צָרוֹת וּתְלָאוֹת, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה גַם לְהַעֲלוֹתָן בְּמַחֲשַׁבְתִּי, אַבָל מַאֲמִין אֲנִי בּכָל לֵב, כִּי נָכוֹנוּ לָךְ יְמֵי אֹשֶׁר.

הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעינַיִם מְאִרוֹת, אֲבָל לֹא אָמְרָהּ כּלוּם.

– בַּשָּׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב – קָרָא הַזָּקֵן – עַל הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת, בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיַיִךְ הַמְּעַטִּים, שֶׁיָשׁבְתְּ עִמִּי בוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה, לְלֹא חֲבֵרוֹת בְנוֹת גִּילֵךְ, לְלֹא תַעֲנוּגֵי הַיַלְדוּת, וְרַק בְּחֶבְרַת אִישׁ זָקֵן כְּמוֹתִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לִפְעָמִים, כִּי חֵטְא חָטָאתִי לָךְ, נֶלִי.

– סָבא! – קָרְאָה הַיַלְדָּה בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– כַּוָּנָתִי הָיְתָה תָמִיד רְצוּיָה – הוֹסִיף הַזָּקֵן – תָּמִיד נָשׂאתִי אֶת עֵינַי לֶעָתִיד, כִּי תוּכְלִי לִחְיוֹת בְּשַׁלְוָה בְּתוֹךְ סְבִיבָה מְפֹאָרָה אַבָל מַה יִהיֶה גוֹרָלֵך, בִּתִּי, אִם בֵּינָתַיִם יָבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתִי.

הַיַּלְדָּה לֹא הִסְפִּיקָה לְהָשִׁיב דָּבָר וְהנֵּה נִשְׁמַע קוֹל מִתְדַפֵּק עַל הַדֶּלֶת, וְהַזָּקֵן אָמַר: "קִיט בָּא, לְכִי נָא אֵלָיו, נֶלִי, לֵכִי.

הִיא הִתְחִילָה לָלֶכֶת בִּצְעָדִים מְהִירִים, אוּלָם פָּסְקָה מֵהֲלִיכָתָהּ שָׁבָה אֶל הַזָּקֵן וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. אַחֲרֵי כֵן נֶחְפְּזָה שׁוּב אֶל הַדֶּלֶת בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה, כְּדֵי לְהַעְלִים אֶת דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ.

– רְצוֹנִי לֵאמֹר לְךָ דְּבָרִים אֲחָדִים מִפֶּה לְאֹזֶן – לָחַשׁ לִי הַזָּקֵן בְּחִפָּזוֹן – דְּבָרֶיךָ שֶׁדִּבַּרְתָּ אֵלַי בִּפְגִשָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה, גָּרְמוּ לִי צַעַר רָב. יָכֹל אֲנִי רַק לַהֲפוֹךְ בִּזְכוּתִי וְלֵאמֹר לָךְ, כִּי עָשִׂיתִי הַכֹּל מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה. כָּעֵת אֵין בְּיָדִי לָשׁוּב מִדַּרְכִּי. כְּבָר עָבַר הַמּוֹעֵד, אוּלָם עוֹדֶנִּי מְקַוֶּה לָצֵאת בְּזֵר נִצּחוֹן. אֲנִי הַגֶּבֶר רָאִיתִי בְּחַיַי הַרְבֵּה צָרוֹת וִיסוּרִים שֶׁל עֲנִיוּת, וְעַל כֵּן חָפַצְתִּי לְחַלֵּץ אוֹתָהּ מִיסוּרִים אֵלֶּה, לִגְאוֹל אוֹתָהּ מִן הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה, אֲשֶׁר הוֹרִידוּ אֶת אִמָּהּ – בִּתִּי הַיְקָרָה - בְּלֹא עֵת אֱלֵי קָבֶר. רְצוֹנִי לְהַנִּיחַ לָהּ לֹא סְכוּמִים קַלִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לְבַזְבֵּז אוֹתָם, כִּי אם אוֹצְרוֹת כֶּסֶף עֲצוּמִים, שֶׁיַד הָעֹנִי לֹא תוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהּ לְעוֹלָם. הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי? בְּיָדָהּ יִהְיֶה רְכוּשׁ גָּדוֹל, גָּדוֹל מְאֹד! יוֹתֵר אֵינִי יָכוֹל לְגַלּוֹת לְךָ, לֹא הַיוֹם וְלֹא לְאַחַר זְמָן. אֲבָל הִנֵּה הִיא שָׁבָה!

הַשֶּׁטֶף הָעַז שֶׁל דְּבָרָיו, יָדוֹ הָרוֹעֶדֶת שֶׁתָּפְשָׂה בִּזְרוֹעִי, עֵינָיו הַחֲרֵדוֹת וְהַתּוֹעוֹת, סַעֲרַת רוּחוֹ וְהִתְרַגְשׁוּתוֹ – כָּל זֶה מִלֵּא אֶת לִבִּי תִמָּהוֹן וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. חָשַׁבְתִּי, כִּ הוּא אֶחדָ מֵאֵלֶּה הָאֻמְלָלִים וְהָעֲלוּבִים שֶׁהַכֶּסֶף הוּא מַטְּרָתָם הַיְחִידָה בַּחַיִים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדָם לִרְכּוֹשׁ הוֹן גָּדוֹל, הֵם חֲרֵדִים כָּל הַיָמִים, פֶּן יֹאבַד הוֹנָם בְּענְיָן רַע וְיָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם יְסוּרֵי עֲנִיוּת.

בֵינָתַיִם עָבַר הָעֶרֶב וּבָא הַלָּיְלָה. הַזָּקֵן הֶרְאָה שׁוּב סִמָּנִים שֶׁל קֹצֶר רוּח, וְשׁוּב עָמַד לָצֵאת מִבֵּיתוֹ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁיָצָא בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, והַיַלְדָּה נִשְׁאֲרָה שׁוּב לְבַדָּהּ בַּבַּיִת הַשׁוֹמֵם.


פֶּרֶק שֶּׁלִישִׁי: קְוִילְף    🔗

מַר קְוִילְף לֹא הָיָה לוֹ מִשְׁלַח יָד מְסֻיָּם; עֲסָקָיו הָיוּ מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים. הוּא הָיָה גוֹבֶה דִּירוֹת בַּבָּתִּים שֶׁעָמְדוּ בְּסִמְטוֹת וּבִרְחוֹבוֹת מְרֻפָּשִׁים עַל שְׂפַת הַנָּהָר; הָיָה מַלְוֶה כֶּסֶף בְּרִבִּית לְמַלָּחִים וְלַפְּקִידִים הַנְּמוּכִים שֶׁל אֳנִיוֹת מִסְחָר; הָיָה נִפְגָּשׁ יוֹם יוֹם עִם אֲנָשִׁים חֲשׁוּדִים.

אֵימָתוֹ שֶׁל הַיְצוּר הַמְכֹעָר הַזֶּה הָיְתָה מוּטֶלֶת עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁבָּא עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. מָרַת קְוִילְף הָיְתָה מְפַחֶדֶת מִפָּנָיו כָּל הַיָמִים. עַל כָּל דָּבָר קָטָן הָיָה שׁוֹפֵךְ עָלֶיהָ אֶת חֲמָתוֹ וְהִיא לֹא הֵעֵזָּה לְהַמְרוֹת אֶת פְּקֻדּוֹתָיו אַף בַּדְּבָרִים שׁהָיוּ לָהּ לְמֹרַת רוּחַ. אִמּהּ שֶׁיָשְׁבָה בְּבֵית בִּתָּהּ נָדָה מְאֹד לְגוֹרָלָה הַמַּר, אֲבָל לֹא הָיָה בְּיָדָה לַעֲזֹר לָהּ. גּם יְדִידוֹתֶיהָ וּשׁכֵנוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת אַכְזְרִיוּת מַר קְוִלְף לְאִשְׁתּו הַיְשָׁרָה וְהַטּוֹבָה, עָזְרוּ לָהּ רַק בַּאֲנָחוֹת וְתוֹכָחוֹת.

בְּאַחַד הַיָמים, כַּאֲשֶׁר יָשַׁב מַר קְוִילְף בְּלִשְׁכָּתוֹ אֲשֶׁר בְּבֵית עֵץ קָטָן וְרָעוּעַ עַל שְׂפַת הַנַהַר, שֶׁהָיָה כִמְעַט קָבוּעַ בָאֲדָמָה, נִכְנַס מְשָׁרְתוֹ הַנַּעַר וְאָמַר:

– שׁוֹאֲלִים עָלֶיךָ.

– מִי?

וּבְרֶגַע זֶה רָאָה אֶת הָאוֹרַחַת שֶׁעָמְדָה לְיַד הַדָּלֶת.

– הַאַתְּ הִיא, נֶלִי? שָׁאַל קְוִילְף.

– כֵּן, אֲדוֹנִי – עָנְתָה הַיַלְדָּה, בְּפַקְפְּקָהּ אִם לְהכָּנֵס אוֹ לָשׁוּב, כִּי הַנַּנָּס, שֶׁזֶּה עַתָּה קָם מִשְּׁנָתו שֶיָשֵׁן עַל הַשֻּׁלְחָן, שַׂעֲרוֹתַיו פְּרוּעוֹת וּפָנָיו לֹא רְחוּצִים, הָיָה נֶאֱלָח וְאָיֹם בְּיוֹתֵר.

– הִכָּנְסִי נָא – הִזְמִין קְוִילְף אֶת הַיַלְדָּה.

הַיַלְדָּה נִכְנְסָה וּמָסְרָה לְיָדוֹ מִכְתָּב. מַר קְוִילְף נִשְׁאַר יוֹשֵב עַל הַשֻּׁלְחָן, תָּמַּךְ בְּיָדוֹ אֶת סַנְטְרוֹ וְהִתְחִיל קוֹרא אֶת הַמִּכְתָּב.

נֶלִי הַקְּטַנָּה עָמְדָה בְּהַכְנָעָה וְעֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת אֶל קְוִילְף בְּעֵת קָרְאוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. נִכָּר הָיָהּ בְּפָנֶיהָ, כִּי הִיא מְחַכָּה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לִתְשׁוּבָתוֹ וְלִבָּהּ חָרֵד פֶּן תִּשׁמַע מִפִּי הַנַּנָּס תְּשׁוּבָה בִּלְתִּי רְצוּיָה. וּקְוִילְף עַצְמוֹ נִדְהַם מְאֹד בְּקָרְאוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. אַךְ עָבַר עַל שְׁתַּיִם שׁלֹשׁ שׁוּרוֹת, לָטַשׁ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת ופָנָיו הִבִּיעוּ רֻגְזָה רַבָּה. לְמִקְרָא הַשּׁוּרוֹת הַבָּאוֹת הִתְחִיל לְגָרֵד אֶת רֹאשׁוֹ בְּזַעַף, וּבְהַגִּיעוֹ עַד סוֹף הַמִּכְתָּב, הוֹצִיא מִפִּיו שְׁרִיקָה שֶׁל הִשְׁתּוֹמְמוּת וְיֵאוּשׁ. אַחֲרֵי כֵן קָפַל אֶת הַמִּכְתָּב וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו וְהִתְחִל קוֹסֵס אֶת צִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. כַּעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים הֵרִים בִּמְהִירוּת אֶת הַמִּכְתָּב וְקָרָא בוֹ עוֹד פָּעַם. אוּלָם גַּם הַקְּרִאָה הַשְּׁנִיָה לֹא הִרְגִּיעָה את רוּחוֹ. הוּא שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת, אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח מַבָּט מְמֻשָּׁךְ וְחוֹדֵר אֶל הַיַלְדָּה, שֶׁעָמְדָה בְּעֵינַיִם מוּרָדוֹת וְחִכְּתָה לִתְשׁוּבָתוֹ.

– הִנֵּה כֵן! – קָרָא לָאַחֲרוֹנָה בְּקוֹל אַדִּיר וּמַפתִּיעַ, שֶׁהִבְעִית אֶת הַיַלְדָּה, כְּאִלּוּ יָרוּ מֵרוֹבֶה סָמוּךְ לְאָזְנָהּ – נֶלִי!

– הִנְנִי, אֲדוֹנִי!

– הֲיָדוּעַ לָךְ תֹּכֶן הַמִּכְתָּב, נֶלִי?

– לֹא, אֲדוֹנִי.

– הַאֱמֶת בְּפִיךְ?

– הֵן, אָדוֹן!

– הַנְכוֹנָה אַתְּ גַם לְהִשָּׁבֵעַ?

– אֲנִי מַבְטִיחָה לְךָ בֶאֱמֶת וּבְתָמִים, כִּי אֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם.

– טוֹב – קָרָא הַנַּנָּס לָאַחֲרוֹנָה. בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַבָּטָהּ הַגָּלוּי וְהַתָּמִים – אֲנִּי מַאֲמִין לָךְ!… בִּזְבֵּז הַכֹּל. כָּל הוֹנוֹ יָרַד לטִמָּיוֹן בְּמֶשֶׁך עֵשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת! הַשֵׁד יוֹדֵע, אֵיכָה הָיָה הַדָּבָר! חִידָה נַעֲלָמָה הִיא זוֹ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה, כַּאֲשֶׁר הֵרִימָה הַיַלְדָּה אֶת רֹאשׁהּ, הִרְגִשָׁה כִּי הוּא מַבִּיט אֵלֶיהָ בְּחִבָּה יְתֵרָה.

– מַה יָפֶה מַרְאֵךְ הַיוֹם, נֶלִי, מַה נֶּחְמָדָה אָתְּ! אוּלַי עָיַפְתְּ, נֶלִי?

– לֹא, אֲדוֹנִי, אֲנִי נֶחְפָּזָה לָשׁוּב, כִּי סָבִי מְחַכֶּה לִי בְּעֵינַיִם כָּלוֹת.

= אוּלַי תֵּלְכִי עִמִּי אֶל בֵּיתִי, אֶל מָרַת קְוִילְף. גַּם הִיא מְחַבֶּבֶת אוֹתָךְ מְאֹד מְאֹד, אַף כִּי לֹא בְּמִדָּה רַבָּה כָּמוֹנִי.

– אוּלָם בֶאֱמֶת עָלַי לָשׁוּב. סָבִי צִוָּה עָלַי לְקַבֵּל אֶת הַתּשׁוּבָה וְלָשׁוּב מִיָד – אָמְרָה הַיַלְדָּה.

– אֲבָל הֲרֵי עוֹד לֹא קִבַּלְתְּ אוֹתָהּ, נֶלִי – אָמַר הַנַּנָּס – וְלֹא תוּכְלִי לְקַבֵל אוֹתָהּ עַד בּוֹאִי הַבָּיְתָה. וּבְכֵן, רוֹאָה אַתְּ, כִּי עָלַיִךְ לָלֶכֶת עִמִּי לְשֵׁם מִלּוּי שְׁלִיחוּתֵךְ.

מָרַת קְוִילְף הָיְתָה בַּבַּיִת לְבַדָּהּ. הִיא לֹא פִלְלָה, כִּי בַעְלָהּ יָשׁוּב בְּשָׁעָה זוֹ וְלָכֵן אָמְרָה לִשְׁכַּב וְלָנוּחַ מְעַט, אַךְ בְּשָׁמְעָהּ קוֹל צְעָדָיו, מִהֲרָה לָקַחַת בְּיָדָהּ מְלֶאכֶת מַחַט. הוּא נִכְנַס הַחַדְרָה בְּלִוְיַת הַיַלְדָּה.

– הִנֵּה הֵבֵאתִי לָךְ, יַקִּרָתִי, אוֹרַחַת נֶחְמָדָה, אֶת נֶלִי – אָמַר מַר קְוִילְף – מַהֲרִי נָא וּתְנִי לָהּ כּוֹס יַיִן וּפְרוּסַת עוּגָה. הִיא עֲיֵפָה מְאֹד מֵהֲלִיכָה מְרֻבָּה. תֵּשֶׁב נָא עִמָּךְ עַד אֲשֶׁר אֶכְתּוֹב מִכְתָּב.

מָרַת קְוִילְף הִבִּיטָה בְּרֶטֶט בִּפְנֵי בַּעְלָהּ: הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין מַדּוּעַ הָיוּ דְבָרָיו הַפַּעַם כֹּה רַכִּים וְכֹה מְנֻמָּסים. הוּא רָמַז לָהּ וְהִיא יָצְאָה אַחֲרָיו אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

– שִׁמְעִי נָא – לָחַשׁ לָהּ קְוִילְף – עָלַיִךְ לְהוֹצִיא מִפִּי הַיַּלְדָּה כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר עַל דְּבַר סָבָהּ, עַל אֹרַח חַיָיו וְעַל שִׂיחוֹ וְשִׂגוֹ מֵחֲמַת סִבּוֹת יְדוּעוֹת אֲנִי צָרִיךְ לָדַעַת כָּל זֹאת. אַתֶּן, הַנָּשִׁים, יוֹדְעוֹת לְסַפֵּר זוֹ עִם זוֹ בּהִתְגַלּוּת לֵב, וְאַתְּ עוֹד מִצְטַיֶנֶת בְּקוֹלֵךְ הָרַךְ וּבְנֹעַם הֲלִיכוֹתַיִך, וְלָכֵן תַּצְלִיחִי בְּוַדַּאי בִּשְׁלִיחוּת זוֹ. הֲשׁוֹמַעַת אָתְּ?

– כֵּן, קְוִילְף.

– וּבְכֵן מַהֲרִי וְלֵכִי. לָמָּה עָמָדְתְּ?

– קְוִילְף – גִּמְגְּמָה אִשְׁתּוֹ – אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיַּלְדָּה… מַה קָּשֶׁה לִי לְסוֹבֵב אוֹתָהּ בְּכַחַשׁ…

הַנַּנָּס הוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה אֲיֻמָּה וְהִבִּיט סְבִיבוֹ, כְּאִלּוּ חִפֵּשׂ דָּבָר לַעֲנוֹשׁ בּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּמְרָה. מָרַת קְוילְף הַנִּכְנָעָה וְהַנִּבְהָלָה מִהֲרָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא יִכְעַס וְהִבְטִיחָה אוֹתוֹ לְמַלֵּא פְקֻדָּתוֹ.

– שִׁמְעִי אֵפוֹא – קָרָא בְּצָבְטוֹ אֶת זְרוֹעָה – עָלַיִךְ לַחְדּוֹר לְתוֹךְ מַצְפּוּנֵי לִבָּהּ. יוֹדֵע אֲנִי, כִּי בְיָדֵךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת. זִכְרִי נָא, כִּי אָזְנִי נְטוּיָה לִשְׁמֹע הַכֹּל. אִם לֹא תַעֲשִׂי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּחָרִיצוּת רַבָּה, דְעִי לָךְ, כִּי הַדֶּלֶת תַּחֲרוֹק, וְאוֹי וָאֲבוֹי לָךְ, אִם קוֹל הַחֲרִיקָה יִשָּׁמַע פְּעָמִים רַבּוֹת.

בְּלֵב מַר הָלְכָה מָרַת קְוִילְף לַעֲשׂוֹת כּמְצֻוֶּה עָלֶיהָ, וּבַעְלָהּ הַנֶחְמָד הִסְתַּתֵר אַחֲרֵי הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה קְצָת, הִטָּה אָזְנוֹ לִשְׁמֹע וּלְהַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר, וּמַרְאֵה פָנָיו הִבִּיעַ עַרְמוּמִת וָרָשַׁע.

מָרַת קְוִילְף הָעֲלוּבָה הִתְחִילָה חוֹשֶׁבֶת מַחֲשָׁבָה, כֵּיצַד לִפְתּוֹחַ אֶת הַשִׂיחָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה נְעִימָה לָהּ, וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה חֲרִיקָה עַזָּה שֶׁל הַדֶּלֶת לְאוֹת, כִּי תִגַשׁ אֶל הָעִנְיָן בְּלִי שְׁהִיוֹת יְתֵרוֹת.

– מַה מְרֻבִּים בִּקּוּרַיִךְ בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל קְוִילְף, יַקִּירָתִי.

– אֲנִי עַצְמִי שָׁאַלְתִּי עַל זֶה כַּמָּה פְעָמִים אֶת סָבִי – עָנְתָה נֶלִי בְתָם לֵב.

– וּמֶה עָנָה?

– הוּא רַק נֶאֱנַח וְהוֹרִיד רֹאשׁוֹ וְהָיָה כֹה רָצוּץ וּמְדֻכָּא, שֶׁאִלּוּ רָאִית אוֹתוֹ, בָּרִי לִי, שֶׁהָיִית בּוֹכָה יַחַד אִתִּי… מָה חוֹרֶקֶת הַדֶּלֶת!

– תָּמִיד הִיא חוֹרֶקֶת – עָנְתָה מָרַת קְוִילְף, בְּהַבִּיטָהּ בַּחֲרָדָה אֶל הַדֶּלֶת – אוּלָם מַה זֶּה הָיָה לְסָבֵךְ?… הֵן לֹא תָמִיד הָיָה מְדֻכָּא כָל כָּךְ.

– בְּוַדַּאי לֹא – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – לְפָנִים הָיָה אַחֵר, לְגַמְרִי אַחֵר! הוּא הָיָה כֹה עַלִּיז וְנוֹחַ, וְאָנוּ הָיִינוּ כֹה מְאֻשָּׁרִים! אֵינֵך יְכוֹלָה לְשַׁעֵר עַד כַּמָּה נִשְׁתַּנָה כָּל זֶה כָּעֵת.

– צַר לִי מְאֹד עָלַיִךְ, חֲבִיבָתִי, - אָמְרָה מָרַת קְוִילְף, וְאָמְנָם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצְאוּ מִלִּבָּהּ.

– תּוֹדָה לָךְ – עָנְתָה הַיַלְדָּה בְּנָשְׁקָּה לָהּ

– תָּמִיד אַתְּ כֹּה טוֹבָה אֵלַי, וְעֹנֶג רַב לִי לְשׂוֹחֵחַ אִתָּךְ. הֲלֹא מִלְבַד קִיט אֵין לִי אִישׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ עַל סָבִי. הֵן תַּאֲמִינִי לִי, כִּי לְעַצְמִי אֵינִי דוֹאֶגֶת כְּלָל, אֲבָל קָשֶה לִי מְאֹד לִרְאוֹת בְּצַעֲרוֹ שֶׁל סָבִי.

– נְקַוֶה, כִּי בְקָרוֹב יִרְוַח לוֹ וְיָשׁוּב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה, נֶלִי – אָמְרָה מָרַת קְוִילְף.

– יִתֵן ה' כִּי יָבוֹאוּ דְבָרַיִךְ – קָרְאָה הַיַלְדָּה וְעֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. – אוּלָם זֶה זְמָן רַב וְהוּא הִתְחִיל… כִּמְדֻמַנִי, כִּי הַדֶּלֶת הִתְנוֹדְדָה!

– לֹא, הָרוּחַ מֵנִיעַ אוֹתָהּ – אָמְרָה מָרַת קְוִילְף בְּשָׂפָה רָפָה – הִנֵה אָמַרְתְּ, כִּי הִתְחִיל…

– לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְחָדַל מִדַּרְכּוֹ לְבַלוֹת עִמִי אֶת הָעֲרָבִים הָאֲרֻכִּים – אָמְרָה הַיַלְדָּה – אַנִי הָיִיתִי רְגִילָה לִקְרוֹא לְפָנָיו עַל יַד הַתַּנוּר וְהוּא הָיָה יוֹשֵב וּמַקְשִׁיב. וְּכֶשָהִייתִי פּוֹסֶקֶת מִקְּרִיאָתִי וְהָיִינוּ מַתְחִילִים לְשׂוֹחֵחַ, הָיָה מְסַפֵּר לִי עַל דְּבַר אִמִּי, כִּי בְיַלְדוּתָהּ דָּמְתָה אֵלַי בְּמַרְאֶהָ וּבְקוֹלָהּ, גַם הָיָה מוֹשִיבֵנִי עַל בִּרְכָּיו וּמְדַבֵּר אֵלַי, כִּי אִמִּי אֵינָהּ שׁוֹכֶבֶת בַּקֶּבֶר, כִּי הִיא עָפָה אֶל הַשָּׁמַיִם, אֶל הַנּוֹף אֲשֶׁר הַזִּקְנָה וְהַמָּוֶת אֵינָם שׁוֹלְטִים שָׁם. הוֹי מַה מְּאֻשָּׁרִים הָיִינוּ בַּיָמִים הָהֵם!

– נֶלִי, נֶלִי – קָרְאָה הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה – לִבִּי יִשָׁבֵר בְּקִרְבִּי, בִּרְאוֹתִי נַעֲרָה רַכָּה כָּמוֹךְ מְלֵאָה יָגוֹן וָעֶצֶב. אַל נָא תִבְכִּי.

– אֲנִי בוֹכָה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד – אָמְרָה נֶלִי – אוּלָם יָמִים רַבִּים הִתְאַפַּקְתִּי וְלֹא גִלִּיתִי צָרָתִי לְאִישׁ. עַתָּה, כַּנִרְאֶה, נֶחְלַשׁ גוִּפי, כִּי הַדְּמָעוֹת מִתְפָּרְצוֹת וְשׁוֹטְפוֹת מֵאֲלֵיהֶן, עַד כִּי לֹא אוּכַל לַעְצוֹר בָּהֶן. אוָּלם אֵין דָּבָר, לָךְ מֻתָּר לִי לְסַפֵּר יְגוֹנִי, בְּטוּחָה אֲנִי בָּךְ, כִּי לֹא תְסַפְּרִי זֹאת לְאִישׁ.

מָרַת קְוִילְף הֶחֱזִיָרה רֹאשָׁהּ וְלֹא עָנְתָה כְלוּם.

– גַּם – הוֹסִיפָה הַיַלְדָּה – רְגִילִים הָיִינוּ לְטַיֵל לְעִתִּים בַּשָּׂדוֹת וֵּבין עֵצִים רַעֲנַנִּים, וּכְשֶׁהָיִינוּ שָׁבִים מִטִּיוּלֵינוּ לְעֵת עֶרֶב, הָיָה בֵיתֵנוּ נַעֲשֶׂה לָנוּ חָבִיב, אַף כִּי נִרְאָה לָנוּ לִפְעָמִים קְצָת מְשַׁעֲמֵם וְאָפֵל. הַטִּיוּלִים הִכְנִיסוּ אֵלָיו אוֹרָה וְשִׂמְחָה. אוָּלם כָּעֵת חַדַלְנוּ מִטַּיֵל וְאוֹתוֹ הַבַּיִת נִרְאֶה לָנוּ קוֹדֵר שִׁבְעָתָיִם.

הַיַלְדָּה שָׁתְקָה שָׁעָה קַלָּה וְאַחַר אָמְרָה בִרְצִינוּת:

– אַל נָא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּךְ, כִּי סָבִי אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי עוֹד, לְהֵפֶךְ, לִי נִדְמֶה, כִּי אַהֲבָתוֹ אֵלַי הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה מִיוֹם לְיוֹם. קָשֶׁה לְתָאֵר, עַד כַּמָּה נֶפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁי.

– בְּטוּחָה אֲנִי, כִּי הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה – אָמְרָה מָרַת קְוִילְף.

– בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי – בָּכְתָה הַיַלְדָּה – וְגַם אַהֲבָתִי אֵלָיו הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה. אוּלָם עֲדַיִן לֹא סִפַּרְתִּי לָךְ עַל דְּבַר צַעֲרִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְזֶה יְהִי־נָא סוֹד כָּמוּס בְּלִבֵּךְ: סָבִי אֵינוֹ יָשֵן כִּמְעַט וְאֵין לוֹ מְנוּחָה. רַק בַיוֹם הוּא מְנַמְנֵּם נִמְנוּם קַל בַּכֻּרְסָה שֶׁלּוֹ, כִּי בְכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, בְּמֶשֶׁך כָּל הַלַּיְלָה, אֵין הוּא נִמְצָא בְּבֵיתוֹ.

– נֶלִי?!

– הַסִּי – קָרְאָה הַיַלְדָּה, בְּשִׂימָהּ אֶצְבָּעָהּ עַל פִּיהָ וּבְהַבִּיטָהּ עַל סְבִיבֶיהָ – יוֹם יוֹם אֲנִי פוֹתַחַת לוֹ אֶת הַדֶּלֶת סָמוּךְ לִשְׁעַת הַבֹּקֶר. אֶמֶשׁ אֵחַר מְאֹד לָשׁוּב, בַּשָּׁעָה שֶׁכְּבָר הֵאִיר הַיוֹם. רָאִיתִי, כִּי פָּנָיו הַיוּ חִוְרִים, עֵינָיו קוֹדְחוֹת וּבִרְכָּיו רוֹעֲדוֹת בְּלֶכְתּוֹ בְּשָׁכְבִי בְמִטָּתִי, הִגִּיעוּ לְאָזְנַי אַנְחוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת. נֶחְפַּזְתִּי לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּבְטֶרֶם הִרְגִּיש בִּי, שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְדַבֵּר לְעַצְמוֹ, כִּי קָצָה נַפְשׁוֹ בַּחַיִים, וְכִי לוּלֵא הַיַלְדָּה הָיָה מֵת בְּרָצוֹן. אוֹיָה, מַה לִּי לַעֲשׂוֹת!

הַיַלְדָּה תָקַף עָלֶיהָ נֵטֶל צַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ וְהִיא כָבְשָׁה פָנֶיהָ בְּחֵיקָהּ שֶל מָרת קְוִילְף יְדִידָתָהּ וַתֵּבְךְּ מָר.

כַּעֲבוֹר רְגָעִים מְעַטִּים נִכְנַס מַר קְוִילְף אֶל הַחֶדֶר וְהִבִּיעַ אֶת תִּמְהוֹנוֹ לְמַרְאֵה עֵינָיו, כִּי לָמַד הָאִישׁ הַזֶּה לְהִתְחַפֵּשׁ וְלָשִׂים מַסְוֶה עַל פָּנָיו.

הוּא נִסָּה לְבַקֵּשׁ מֵאֵת נֶלִי, כִּי תִסְעַד עִמָּהֶם, אֲבָל הַיַּלְדָּה סֵרְבָה, וְהַנַּנָּס מָסַר לְיָדָהּ פִּתְקָה וְאָמַר:

– תֹאמְרִי לְסָבֵךְ, כִּ אֶרְאֶה אוֹתוֹ מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם, וּבבֹקֶר זֶה לֹא אוּכַל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

כַּאֲשֶׁר יָצְאָה נֶלִי בְּלִוְיַת קִיט, שֶׁחִכָּה לָהּ בַּחוּץ, הִתְגּוֹלֵל קְוִילְף עַל אִשְתּוֹ, כִּי לֹא חָקְרָה ודָרְשָׁה יָפֶה אֶת הַיַּלְדָּה.

– מַה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עוֹד? – הִתְנַצְּלָה הָאִשָּה הָעֲלוּבָה וְהוֹסִיפָה: - הִצְטַעַרְתִּי מְאֹד בְּצַעֲרָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. אֲנִי עוֹרַרְתִּי אוֹתָהּ לִשְׁפּוֹךְ לְפָנַי אֶת לִבָּהּ בַּשָּׁעָה שֶׁחָשְׁבָה, כִּי אֵין שׁוֹמֵע אֶת שִׂחָתֵנוּ, וְאַתָּה הָיִיתָ אָז בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ. יִסְלַח נָא אֱלֹהִים לְפִשְעִי זֶה.

קְוִילְף חָבַשׁ אֶת מִגְבַעְתּו, וּבְאָמְרוֹ לְאִשׁתּו, כִּי לֹא יָשׁוּב הַבָּיְתָה לִסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם, הָלַךְ לוֹ. וּמָרַת קְוִילְף, עֲצוּבָה וּמְדֻכָּאָה אַחֲרֵי הַתַּפְקִיד שֶׁמִּלְּאָה, נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ, כָּבְשָׁה פָנֶיהָ בְּכַר הַמִּטָּה וְיִלְלָה מָרָה עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה.


פֶּרֶק רְבִיעִי: הַסּוֹד    🔗

בְּשִׂיחָתָה הַגְלוּיָה עִם מָרַת קְוִילְף אָמְנָם סִפְּרָה נֶלִי הַקְּטַנָּה מְעַט עַל צַעֲרָה וִיגוֹנָהּ וְעַל עַנְנֵי הָעוֹפֶרֶת, שֶׁהִשְׁרוּ עַל בֵּיתָהּ צְלָלִים שְׁחוֹרִים, אוּלָם לֹא אֶת כָּל לִבָּה שָׁפְכָה לִפְנֵי הָאִשָׁה הַזֹּאת וְלֹא גִלְּתָה לָהּ אֶת הַמָּקוֹר שׁל עִנּוּיֶיהָ וּמְצוּקוֹתֶיהָ.

הִיא לֹא שָׁפְכָה דְמָעוֹת עַל חַיֶיהָ הַשּׁוֹמֵמִים, הָעוֹבְרִים בַּבַּיִת הַקּוֹדֵר הַזֶּה לְלֹא חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת, ללֹא אָח וָרֵעַ, ללֹא שׁוּם תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ שֶׁל יַלְדוּת, כִּי אִם נַפְשָׁהּ דָּאבָה לְמַרְאֵה זְקֵנָהּ, הַהוֹלֵךְ שׁחוֹחַ תַּחַת מַשָׂא שֶׁל יָגוֹן נִסְתָּר. פְּעָמִים שֶׁלִּבָּה הָיָה חָרֵד לְלִקּוּי נְשְׁמָתוֹ. בְּמִלְמוּלָיו וּבְמַבָּטָיו הִרְגִּשָׁה אוֹתוֹת שֶׁל טֵרוּף הַדַּעַת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, וְהִיא הִתְבּונְנָה, כִּי הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה הוֹלְכִים וְרַבִּים מִיוֹם לְיוֹם, והֲלֹא הֵם בּוֹדְדִים וַעֲצוּבִים, בְּאֵין יוֹעֵץ, עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ.

נֵטֶל יְסוּרִים כָּאֵלֶּה יָכֹל לְמָרֵר אֶת חַיָיו וּלְדַכּא אֶת רוּחוֹ גַּם שֶׁל אָדָם בּוֹגֵר, וְאַף כִּי נַפְשָׁהּ הָרַכָּה שֶל נַעֲרָה כְּבַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, הַנְּתוּנָה בִּתְנָאֵי חַיִים שֶׁל בְּדִידוּת.

בְּכָל זֹאת לֹא הִכִּיר הַזּקֵן שׁוּם שִׁנּוּי בְּרוּחַ נֶכְדָּתוֹ. הוּא הָיָה רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת הַנַּעֲרָה בְּפָנֶיהָ הַמְּאִירִים, שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרֶיהָ הַנְּעִימִים וּצְחוֹקָהּ הַצּוֹהֵל, וְעַל לִבּוֹ לֹא עָלָה כְּלָל, כִּי תוֹלַעַת הַיָגּוֹן מְכַרְסֶמֶת אֶת נִשְׁמָתָהּ. הַזָּקֵן הֶאֱמִין, כִּי הַיַּלְדָּה מְאֻשָּׁרָה כְּשֶׁהָיְתָה.

וְאָמְנָם בִּהְיוֹת הַזָּקֵן בַּבַּיִת, הָיְתָה נֶלִי רָצָה בִּצְעָדִים קַלִּים עַל פְּנֵי הַחֲדָרִים הַשּׁוֹמֵמִים, שָׁרָה שִׁירִים עַלִּיזִים, וּפָנֶיהָ הָיוּ צוֹהֲלִים. אַך בְּשִׁבְתָּהּ לְבַדּהּ בַּבַּיִת הַקּוֹדֵר וְהֶעָגוּם הַזֶּה, הָיְתָה דוֹמֵמָה וְקוֹלָהּ לֹא נִשְׁמָע. בְּאַחַד הַחֲדָרִים הָיָה חַלּוֹן הַנִשְׁקָף אֶל הָרְחוֹב, וּבַעֲרָבִים אֲרֻכִּים, לִפְעָמִים עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, הָיְתָה הַיַלְדָּה יוֹשֶבֶת שָׁם יְחִידָה וְחוֹשֶׁבֶת אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ קוֹדְרוֹת וְנוּגוֹת.

שְׁעַת בֵּין הַשְּמָשׁוֹת. נֶלִי יוֹשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן וּמִסְתַּכֶּלֶת בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּחוּצוֹת אוֹ בַחֲדָרִים שֶׁמִּנֶּגֶד. הַאִם גַּם הַחֲדָרִים שֶׁמִּמּוּלָהּ הֵם כֹּה שׁוֹמֵמִים וַעֲגוּמִים כְּחֶדֶר זֶה, שֶׁבּוֹ הִיא יוֹשָׁבֶת? יֵשׁ אֲשֶׁר תִּרְאֶה בָרְחוֹב אָדָם נוֹשׂא אֲרוֹן-מֵת עַל שִׁכְמוֹ, וַהֲמוֹן מַחְשְׁבוֹת תּוּגָה עוֹלוֹת בְּלִבָּה. הִיא חוֹשֶבֶת עַל הַזָּקֵן: מַה דַּלּוּ פָנָיו וּמֶה חָשַׁךְ מַרְאֵהוּ! וּמָה אִם יָמוּת? אִם מַחֲלַת פִּתְאֹם תִּתְקוֹף אוֹתוֹ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד הַבָּיְתָה, לֹא תִשְׁמַע עוֹד אֶת קוֹלוֹ?… הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶה הָיו אֲיֻמּוֹת מְאֹד וְהִיא מִתְאַמֶּצֶת לְהָנִיס אוֹתָן בְּתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת.

בְּשָׁעָה מֵאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה הָיְתָה הַיַּלְדָּה סוֹגֶרֶת אֶת הַחַלּוֹן, נִכְנֶסֶת לְקִיטוֹנָהּ הַמּוּאָר בַּעֲשָׁשִׁית, מִתְפַּלֶּלֶת בְּהֵתְלַהֲבוּת מִתּוֹךְ דְמָעוֹת רוֹתְחוֹת לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, וְאַחֲרֵי כֵן הָיְתָה שׁוֹכֶבֶת בְּמִטָּתָהּ וּבוֹכָה חֶרֶשׁ, עַד שֶׁהַשֵׁנָה תָקְפָה אוֹתָהּ.

בְּעֶרֶב אֶחָד, בַּיּוֹם הַשְּלִישִׁי אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה שֶׁל נֶלִי עִם מָרַת קְוִילְף. אָמַר הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה רְפֵה כֹחַ כָּל הַיוֹם, כִּי לֹא יַעֲזֹב הָעֶרֶב אֶת בֵּיתוֹ. עֵינֵי הַיַּלְדָּה נוֹצְצוּ מִשִׂמְחָה לִבְשׂוֹרָה זוֹ, אֲבָל בְּהַבִּיטָהּ אֶל פָּנָיו הַמְקֻמָּטִים וְהַחוֹלָנִים שֶׁל סָבָהּ, דָּאַב לִבָּהּ.

– זֶה שְׁנֵי יָמִים – אָמַר הַזּקֵן – שְׁנֵי יָמִים > עָבְרוּ וְאֵין מַעֲנֶה. מָה אָמַר לָךְ קְוִילְף, נֶלִי?

– כִּי יִרְאֶה אוֹתְךָ מָחָר או מָחֳרָתַיִם. אוּלַי אֵלֵךְ אֵלָיו, סָבִי, מָחָר עוֹד הַפָּעַם? בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֵצֵא וְאַסְפִּיק לָשׁוּב עוֹד לִפְנֵי סְעֻדַּת הַבֹּקֶר.

הַזָּקֵן נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, נֶאֱנַח קָשֶׁה וְלָקַח אֶת נֶכְדָּתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו.

– הַדָּבָר לֹא יָבִיא לִי שוּם תּוֹעֶלֶת. אוּלָם מָה אֶעֱשֶׂה, אִם יַעַזְבֵנִי בָרֶגַע הַזֶּה?… הֲלֹא אָז אָבַדְתִּי… וְרַע מִזֶּה שִׁבְעָתַיִם, כִּי עָכַרְתִּי אוֹתָךְ… הֵן לְמַעֲנֵךְ עָשִׂיתִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי… וְעַתָּה נִהְיֶה לְפוֹשׁטֵי יָד!

– וּמַה בְּכָךְ? – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּאֹמֶץ – נִהְיֶה עֲנִיִּים אֲבָל מְאֻשָּׁרִים!

– עֲנִיִּים מְאֻשָּׁרִים?! קָרָא הַזָּקֵן – הוֹי, יַלְדָּתִי הָעֲלוּבָה!

– סָב יָקָר! – קָרְאָה הַיַּלְדָּה בְּמֶרֶץ רַב, שֶׁהֵצִּיץ מִלְּחָיֶיהָ אֲשֶׁר הִסְמִיקוּ, מִקּוֹלָהּ הָרוֹטֵט וּמִתְּנוּעוֹתֶיהָ הַנִרְגָּשׁוֹת – אָנָּא שְׁמַע נָא לִדְבָרַי: הַאִם לֹא טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת פּוֹשְׁטֵי יָד אוֹ לַעֲבוֹד בַּשׂדוֹת וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּצִמְצוּם, מֵּאַשֶׁר לִחְיוֹת בַּבַּיִת הַקּוֹדֵר הַזֶּה?

– נֶלִי! – קָרָא הַזָּקֵן.

– כֵּן, כֵּן – חָזְרָה הַיַּלְדָּה בְּיֶתֶר אֹמֶץ – אֵינִי עוֹד תִּינוֹקֶת. אִם יֵשׁ דְּאָגָה בְּלִבְּךָ, יְכוֹלָה אֲני לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרֶךָ; אִם גּוּפְךָ הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ מִיּוֹם לְיוֹם, תֶּן לִי לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלָתֶךָ; אִם הָעֲנִיּוּת מְצִיקָה לְךָ, נְכוֹנָה אֲנִי לְהַרְגִּיש את כָּל מְרִירוּתָהּ. תֶּן לִי, סָבִי, לִחְיוֹת יַחַד אִתְּךָ, אִתְּךָ בְּיָגוֹן וּבְעֹנִי, אַל נָא תַעְלִים מִמֶּנִּי דָבָר, אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי אֶת דְּבַר צָרָתֶךָ, פֶּן אָמוּת מִשִּׁבְרוֹן לֵב. סָב יָקָר! הָבָה נַעֲזֹב מָחָר אֶת הַמָּקוֹם הַקּוֹדֵר הַזֶּה וּנְבַקֵּשׁ נדָבוֹת בַּחוּץ.

הַזָּקֵן כִּסָּה אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו וְכָבַשׁ אוֹתָן בַּכָּר עַל הַסַּפָּה, שֶׁעָלֶיהָ שָׁכָב.

– אַל נָא, סָבִי – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּחַבְּקָהּ אֶת צַוּארוֹ – אַל דְאָגָה, מָצֹא נִמְצָא לַחְמֵנוּ. נֵלֵךְ אֶל הַכְּפָרִים, נִשְׁכַּב בַּשָּׂדוֹת אוֹ תַחַת הָעֵצִים, נָסִיר מִלִּבֵּנוּ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת עַל כֶּסֶף אוֹ עַל דְּבָרִים הַמְדַכּאִים אֶת רוּחֶךָ. בַּיּוֹם יְלַטְּפוּ אֶת פָּנֵינוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְרוּחוֹת טְהוֹרִים, וּבַלַּיְלָה נָנוּחַ וְיַחַד נוֹדֶה לֵאלֹהִים, אֲשֶׁר גָּאַל אוֹתָנוּ מִן הַחֲדָרִים הַקּוֹדְרִים הָאֵלֶּה.

קוֹלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה נִפְסָק. זֶרֶם שֶׁל יְלָלוֹת פָּרַץ מִלִּבָּהּ וְרֹאשָׁהַּ צָנַח עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַזָּקֵן. שְׁנֵיהֶם בָּכוּ מָרָה.

הֵם לֹא הִרְגִישׁוּ, כִּי אוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס חֶרֶשׁ אֶל הַבַּיִת דָּנִיֵאל קְוִילְף, וְהַנָּבָל הזֶּה הִתְבּוֹנֵן אֶל כָּל הַמַּחֲזֶה וְהֶאֱזִין אֶת כָּל הַדְּבָרִים. וְרַק בְּמִקְרֶה הִבִּיט הַזָּקֵן לְעֵבֶר הַנַּנָּס וְהִתְחַלְחֵל לְמַרְאֵה חִיּוּכוֹ. גַּם הַיַּלְדָּה הִשְׁמִיעָה צְוָחָה. הִשְׁתּוֹמְמוּתָם גָּדְלָה כָּל כָּך, שֶׁכִּמְעַט לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְיָשְׁבוּ כִּמְאֻבָּנִים, בְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם. לָאַחֲרוֹנָה קָרָא הַזָּקֵן בִּשְׁמוֹ וְשָאַל, אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ בָּא הֵנָּה.

– דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת – עָנָה הַנַּנָּס – רְצוֹנִי לְדַבֵּר אִתְּךָ בִּיחִּידוּת, בְּאֵין זָר אִתָּנוּ.

הַזָּקֵן רָמַז לְנֶלִי לָצֵאת, וְהַנַּנָּס הִבִּיט אַחֲרֵי הַיַּלְדָּה וְהוֹצִיא מפִּיו דְבָרִים גַּסִּים, אַשֵּׁר הִרְגִּזוּ אֶת הַזּקֵן. קְוִילְף הִכִּיר זֹאת בְּפָנָיו.

– מַה לָּךְ? – שָׁאַל – הֲחוֹלֶה אַתָּה, שְׁכֵנִי?

– מִתְיָרֵא אֲנִי, כִּי כֵן הוּא – נֶאֱנַח הַזָּקֵן, בְּלָחֲצוֹ אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו – רֹאשִׁי קוֹדֵחַ כּאֵשׁ לֶהָבָה.

הַנַּנָּס לֹא אָמַר כְּלוּם, כִּי אִם הִתְבּוֹנֵן בַּזָּקֵן, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה. אֲבָל הִנֵּה יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, רֹאשׁוֹ צָנַח עַל חָזֵהוּ, וּפִתְאֹם הֵרִים רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הֲהֵבֵאתָ לִי כָּסֶף?

– לֹא – הֵשִׁיב הַנַּנָּס.

– אִם כֵּן – אָמַר הַזָּקֵן בְּפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו בִּיֵאוּשׁ – הַרֵי אֲנִי והַיַּלְדָּה אָבָדְנוּ!

– שְׁכֵנִי – אָמַר קְוִילְף, בְּהַבִּיטוֹ אֵלָיו בְּעֵינֵי אֵיבָה – רְצוֹנִי לְדַבֵּר עִמְּךָ בּפַשׁטות וּבְהִתְגַּלּוּת לֵב. רְצוֹנִי לָשִׂים קֵץ לְמִשׂחַק הַתַּעֲלוּמוֹת אֲשֶׁר שִׂחַקְתָּ עִמִּי עַד הַיוֹם. סוֹדְךָ גָּלוּי עַתָּה לְפָנָי.

הַזָּקֵן הִבִּיט אֵלָיו בְּחַלְחָלָה.

– מִשְׁתּוֹמֵם אַתָּה – הוֹסִיף קְוִילְף – כֵּן, מוּבָן הוּא, אוּלָם הַכֹּל גָּלוּי לִי עַתָּה, הַכֹּל, אֵין עוֹד תַּעֲלוּמָה. יוֹדֵעַ אֲנִי הַיּוֹם, כִּי כָּל סְכוּמֵי הַכֶּסֶף, שֶׁבָּאוּ לְיָדְךָ מִמֶּנִּי, הָלְכוּ… הֲיֵשׁ לִי לֵאמֹר לְךָ לְאָן?

– כִּרְצוֹנֶךָ.

– אֶל שֻלְחַן הַקְּלָפִים – אָמַר קְוִילְף – מְקוֹם מִקְלָטְךָ בַּלֵּילוֹת. בְּדֶרֶךְ זוֹ אָמַרְתָּ לֶאֱסוֹף הוֹן וְלִהְיוֹת עָשִׁיר. לֹא כָּךְ? זוֹ הָיְתָה הַתְּהוֹם, שֶׁיָכְלָה לִבְלֹעַ כָּל כַּסְפִּי, אִלּוּ הָיִיתִי שׁוטֶה, כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתָּ אוֹתִי. אֵלֶּה הָיוּ עֲסָקֶיךָ הַגְדוֹלִים, מִכְרוֹת הַזָּהָב שֶׁלְּךָ, אִי?

– כֵּן – צָוַח הַזָּקֵן וְעֵינָיו קָדְחוּ – בְּתִקְוָה זוֹ חָיִיתִי, חַי אֲנִי וְעָתִיד לִחְיוֹת עַד יוֹם מוֹתי.

– מִי זֶה יָכֹל לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ – אָמַר קְוִילְף, בְּהַבִּיטוֹ אֵלָיו בְּבוּז – כִּי אִישׁ כָּמוךָ שָׁטוּף בּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים.

– לֹא! – קָרָא הַזָּקֵן בְּזַעַף – אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא שִׂחַקְתִּי מִפְּנֵי תַאֲוַת הַמִּשְׂחָק. בְּשִׁבְתִּי אֶל שֻׁלְחַן הַקְּלָפִים, הָיוּ עֵינַי נְשׂוּאוֹת בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים, כִּי יִשְׁלַח לִי בִרְכָתו לְמַעַן נֶכְדָּתִי הַיְתוֹמָה, הַיַלְדָּה הַתַּמָּה וְהַזַּכָּה, כְדֵי לְהַנְעִים אֶת חַיֶיהָ וְלַעֲשׂוֹתָה לִמְאֻשָּׁרָה… הַאִם כֹה גָדַל עֲוֹנִי?

– מֵאֵימָתַי עָלָה בְּלִבְּךָ הָרַעְיוֹן לְהַתְחִיל בְּעֵסֶק זֶה? – שָׁאַל הַנַּנָּס.

– מֵאֵימָתַי? – עָנָה הַזָּקֵן, בְּהַעֲבִירוֹ כַּף יָדוֹ עַל מִצְחוֹ – מִזְּמָן שֶׁרָאִיתִי, כַּמָּה אֲנִי מְמַעֵט לַחֲסוֹךְ וְחַיַי הִנֵּה רָצִים אֶל קִצָּם וְכִי הַיַּלְדָּה תִשָּׁאֵר בְּלִי שׁוּם סַעַד, אֲשֶׁר יַצִּיל אוֹתָהּ מִיסוּרֵי הָעֲנִיוּת…

– וּבְכֵן, - קָרָא קְוִילְף – בָּרִאשוֹנָה הִפְסַדְתָּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁחָשַכְתָּ, וְאַחֲרֵי כֵן בָּאתָ אֵלָי. וּבָהּ בַּשָּעָה שֶׁחָשַבְתִּי, כִּ אוֹסֵף אַתָּה הָרֵי זָהָב, כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ לִי, הָלַכְתָּ וְנַעֲשֵיתָ עָנִי וְאֶבְיון. מַה טּוִב שֶׁיֵשׁ לִי אַדְרַכתּה עַל כָּל נְכָסֶיךָ וּרְכוּשְׁךָ וּסְחוֹרָתֶךָ – אָמַר קְוִילְף, בְּעָמְדוֹ עַל רַגְלָיו וּבְהַבִּיטוֹ סְבִיבָיו, כְּאִלּוּ אָמַר לְהִוָּכַח, כִּי לֹא נִפְקַד דָּבָר מֵרְכוּשׁ הַזָּקֵן.

כַּאֲשֶׁר קָם הַנַּנָּס לָלֶכֶת, פָּנָה אֵלָיו הַזָּקֵן בְּתַחֲנוּנִים:

– עָזְרֵנִי נָא אַך הַפָּעַם… לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹתַי וְנִסְיוֹנוֹתַי, צָרִיךְ אֲנִי עַתָּה לִזְכּוֹת… הַלְוֵנִי נָא סְכוּם קָטָן, כְּעֶשְׂרִים לִירוֹת, חָנֵּנִי נָא!

– הַהַלְוָאָה הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים לִירָה – אָמַר הַנַּנָּס – וְכָל הַכֶּסֶף נָמַס בִּן לַיְלָהּ אֶחָד.

– הַפַּעַם הַהִיא פָּגַע בִּי קָשֶׁה הַמַּזָּל, אֲבָל עַתָּה בָּרִי לִי, כִּי הוּא יִשׂחַק לִי. זְכָר נָא, קְוִילְף, אֶת הַיַּלְדָּה הַיְתוֹמָה. לְמַעֲנָהּ וְלֹא לְמַעֲנִי עֲמָד נָא לִי בִשְׁעַת צָרָתִי!

– צַר לִי מְאֹד, כִּי נֶחְפָּז אֲנִי הָעִירָה וְאֵין לִי פְּנָאי…

הַזָּקֵן תָּפַשׂ בִּזְרוֹעוֹ וְהִתְחִיל מַעְתִּיר:

– קְוִילְף, קְוִילְף! אַל נָא תַקְשיחַ אֶת לִבְּךָ מִמֶּנִי הַפָּעַם. הֲלֹא הִרְוַחְתָּ הַרְבֵּה עַל יָדִי, עָזְרֵנִי נָא רַק הַפָּעַם!

– אֵינִי יָכוֹל, בְּחַיָי – אָמַר קְוִילְף בְּנִמּוס – הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי עַד הַיּוֹם הָיִיתִי נָכוֹן לְהַלְווֹת לְךָ כֶּסֶף. אֲבָל אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְלָה לִי סוֹדֶךָ…

– אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ נוֹדַע לְךָ הַדָּבָר? – שָׁאַל הַזָּקֵן בְיֵאוּשׁ – הֵן זָהִיר הָיִיתִי כָּל כָּךְ. מִי גִלָּה לָךְ? מִי?

הַנַּנָּס הַנּוֹכֵל הֵבִין, כִּי אִם יִקְרָא בְשֵם נֶלִי, תִּוָדַע תַּרְמִיתוֹ לָכֵן לֹא נָתַן תְּשׁוּבָה יְשָׁרָה עַל שְׁאֵלַת הַזָּקֵן, כִּי אִם אָמַר: “בְּמִי אַתָּה חוֹשֵׁד?” הַזקֵן הִרְהֵר רֶגַע וְעָנָה:

– אֵין זֶה אֶלָּא קִיט, הוּא וְלֹא אַחֵר, וְאַתָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ לֶאֱרוֹב לִי.

– אָכֵן, מָצָאתָ! קִיט הוּא אִישׁ סוֹדִי.

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה נִעֲנַע הַנַּנָּס בְּרֹאשׁוֹ וְיָצָא מִן הַבַּיִת, וּבְעָמְדוֹ בָּחוּץ הִתְפַּשֵּׁט חִיוּךְ שֶל נִצָּחוֹן עַל פָּנָיו הַמְסֹאָבִים, כִּי מָצָא שׂעִיר לַעֲזָאזֵל לְהַטִּיל עָלָיו עֲווֹנוֹתָיו.


פֶּרֶק חֲמִּשִׁי: קִיט    🔗


בַּלַּיְלָה הַהוּא, שֶׁבּוֹ נִכְנַס דָּנִיֵאל קְוִילְף אֶל בֵּית מִמְכַּר הָעַתִּיקוֹת וְיָצָא מִשָּׁם, עָמדַ עֶלֶם אֶחָד מוּל הַבַּיִת חָבוּי בְּצִלּוֹ שֶׁל מָבוֹא, וְאִישׁ מִן הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים בָּרְחוֹב לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב. עֵינָּיו הָיוּ נְטוּיוֹת כָּל הָעֵת אֶל הַחַלּוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ הָיְתָה רְגִילָה נֶלִי לָשֶׁבֶת. כָּךְ הָיָה נוֹהֵגּ לַעֲמֹד עַל הַמּשְׁמָר בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה לְמִן הַיּוֹם שֶׁהִכִּיר, כִּי אֲדוֹנוֹ עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ לִשְׁעוֹת הַלַּיְלָה וְנֶלִי נִשְׁאֶרֶת לְבַדָּהּ בַּבַּיִת: הָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ כַּמָּה שָׁעוֹת מִיִרְאָה פֶּן יִקְרֶנָּה אָסוֹן, עַד שֶׁרָאָה וְהִכִּיר, כִּי הִיא בְטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה. וְנֶלִי לֹא יָדְעָה מְאוּמָה.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה וּבַחֲנֻיוֹת הֵגִיפוּ אֶת הַתְּרִיסִים, עָלָה רַעְיוֹן בְּלִבּוֹ, כִּי לַשָּׁוְא יוֹסִיף לְהַמְתִּין עוֹד. בִּפְסִיעוֹת קְטַנּוֹת עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ, פַּעַם בְּפַעַם הִבִּיט אַחֲרָיו אֶל הַחַלּוֹן הַהוּא, אוּלַי נִפְתַּח הַחַלּוֹן, וְלָאַחֲרוֹנָה נוֹאַשׁ מִתִּקְוָה זוֹ וְרָץ בְּכָל כֹּחוֹ דֶרֶךְ סִמְטוֹת וּמְבוֹאוֹת, עֲד אֲשֶר הִגִּיעַ לְחָצֵר מְרֻבַּעַת, קָרַב אֶל בּיִת קָטָן, שֶׁמִּן הַחַלּוֹן הֵצִיץ אוֹר, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס פְּנִימָה.

– מִי שָׁם?! – נִשְׁמַע קוֹל אִשָּה – הַאַתָּה זֶה, קִיט?

– כֵּן, אִמָּא, אֲנִי הוּא.

– מֶה עָיַפְתָּ, בְּנִי!

– אֲדוֹנִי הַזָּקֵן לֹא עָזבַ כְּלָל אֶת בֵּיתוֹ הָערֶב – אָמַר קִיט – וְלָכֵן לֹא יָשְׁבָה נֶלִי לְיַד הַחַלּוֹן כְּדַרְכָּהּ.

הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ יָשַׁב קִיט, הָיָה קָטָן וְעָלוּב, אוּלָם הַנִּקָּיוֹן הַגָמוּר וְהַסֵּדֶר הַנָאֶה שֶׁשָׂרְרוּ בּוֹ הִשְׁרוּ עָלָיו נַחַת רוּחַ. הָאֵם מִהֲרָה לְהגִּישׁ לִבְנָהּ סְעֻדַּת עַרְבִית, והוּא יָשַׁב לֶאֱכוֹל לְתֵאָבוֹן. פִּתְאֹם קָרָא אֶל אִמּוֹ:

– שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל צְעָדִים… מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֵלֵינוּ בּחִפָזוֹן.

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת בִּמְהִירוּת וְאֶל הַחֶדֶר נִכְנְסָה יַלְדָּה עֲטוּפָה מְעִיל קָרוּעַ, פָּנֶיהָ חִוְּרִים וְהִיא נוֹשֶׁמֶת בִּכְבֵדוּת.

– גְּבֶרֶת נֶלִי, מַה קָּרָה? – קָרְאוּ הָאֵם וְהַבֵּן קוֹל אֶחָד.

– אָסוּר לִי לִשְׁהוֹת פֹּה אַף רֶגַע – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – מַחֲלָה עַזָּה תָּקְפָה אֶת סָבִי פִתְאֹם. מָצָאתִי אוֹתוֹ מִתְעַלֵּף עַל הָרִצְפָּה.

– אָרוּץ לְהָבִיא רוֹפֵא – קָרָא קִיט, בְּחָטְפוֹ אֶת כּוֹבָעוֹ חֲסַר הַשּׁוּלַיִים – כְּרֶגַע אֶהְיֶה בְּבֵיתְכֶם. אֲנִי…

– לֹא, לֹא – אָמְרָה נֶלִי – בְּבֵיתֵנוּ כְּבָר יוֹשֵּׁב רוֹפֵא. אַל נָא… אַל נָא תָבוֹא אֵלֵינוּ. אָסוּר לְךָ לְהֵרָאוֹת בְּבֵיתֵנוּ.

– מָה? – שָׁאַג קִיט.

– אַל נָא תָבוֹא עוֹד אֵלֵינוּ. אַל תָּבוֹא – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – אַל נָא תִּשְאַל מַדּוּעַ וְלָמָּה, כִּי אֵינִי יוֹדָעַת. אָנָּא, אַל תּתְרַעֵם עָלַי, אֵינִי אֲשֵׁמָה וְאֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם.

קִיט לָטַשׁ עֵינָיו אֵלֶיהָ, פָּעַר פִּיו וְסָגַר אוֹתוֹ כַּמָּה פְעָמִים, אֲבָל לְשׁוֹנוֹ לֹא נִשְׁמְעָה לוֹ.

– סָבִי קוֹבֵל וְגוֹעֵר בְּךָ מִתּוֹךְ הַקַּדַחַת – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – אֵינִי יוֹדַעַת מֶה עָשִׂיתָ. אוּלָם מְקַוָּה אֲנִי כִּי לֹא רַבָּה הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ.

– אָנֹכִי??? – שָׁאַג קִיט.

– סָבִי צָעק, כִּי בְּשֶׁלְּךָ בָּאָה עָלָיו כָּל הַצָּרָה – הֵשִׁיבָה הַיַּלְדָּה בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת – הוּא בָכָה וְקָרָא בְשִׁמְךָ, אֲבָל הָרוֹפֵא אָמַר, כִּי אָסוּר לְךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו, פֶּן יָמוּת. אַל נָא תָשׁוּב אֵפוֹא אֵלֵינוּ. עַל כֵּן מִהַרְתִּי לָבוֹא הֵנָה וּלְהוֹדִיעֲךָ זֹאת. אוֹי, קִיט, מֶה עָשִׂיתָ? הֲלֹא כָכָה הֶאֱמַנְתִּי בְּךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ כִּמְעַט חֲבֵרִי הַיָחִיד!

קִיט הָאֻמְלָל לָטַשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת עֵינָיו עַל גְבִרְתּוֹ הַצְּעִירָה, אוּלָם עָמַד דּוֹם בְּלִי נוֹעַ.

– הִנֵּה הֵבֵאתִי בָזֶה אֶת מַשׂכֻּרְתּוֹ בְּעַד שָׁבוּעַ – אָמְרָה הַיַּלְדָּה, בְהַבִּיטָהּ אֶל הָאִשָּׁ וּבְשִׂימָהּ לְפָנֶיהָ אֶת הַכֶּסֶף עַל הַשֻּׁלְחָן – וְגַם… וְגַם… מְעַט יוֹתֵר, כִּי הָיָה תָמִיד טוֹב לִי. יִתֵּן אֱלֹהִים, כִּי יִמְצָא מָקוֹם יָפֶה אַחֵר. צַר לִי מְאֹד לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ, אוּלָם אֵין ברֵרָה. לֵיל מְנוּחָה!

בִּדְמָעוֹת עַל עֵינֶיהָ מִהֲרָה אֶל הַדֶּלֶת וְעַד מְהֵרָה נֶעְלָמָה.

אָמְנָם אִמּוֹ שֶׁל קִיט יָדְעָה יָפֶה אֶת בְּנָהּ וּבְכָל לִבָּהּ הֶאֱמִינָה, כִּי הוֹלֵךְ הוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָשָׁר. אךְ הַפַּעַם הִתְגַנְבוּ בְלִבָּהּ סְפֵקוֹת מַכְאִיבִים בִּרְאוֹתָהּ, כִּי הוּא לֹא נִסָּה כְּלָל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. מַחֲשָׁבָה נוֹרָאָה עָלְתָה בְלִבָּהּ, כִּי הוּא לֹא נִסָּה כְּלָל לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. מַחֲשָׁבָה נוֹרָאָה עָלְתָה בְלִבָּהּ, אוּלַי הִתְחַבֵּר בְּנָה עִם נְעָרִים פּוֹשְׁעִים וְחוֹמְסִים וְהִיא לֹא יָדָעָה. הָאִשָּׁה הִתְנוֹדְדָה עַל הַכִּסֵּא, פֵּרְשָׂה כַפֶּיהָ וְגָעֲתָה בִּבְכִיָּה. קִיט, אֲשֶׁר הָיָה כִמְטֹרָף, לֹא נִסָּה לְנַחֵם אוֹתָהּ וּלְהוֹצִיא אֶת הַחֶשֶד מִלִּבָּהּ. הוּא עָמַד דּוּמָם כְּאֶבֶן וְלֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע אֶת הַנַעֲשֶׂה עַל סְבִיבָיו.


פֶּרֶק שִׁשִּׁי: חֻרְבַּן בַּיִת    🔗

בָּא הַקֵּץ לַשֶּׁקֶט, אֲשֶׁר שָׂרַר בְּבֵיתָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנִי נָפַל הַזָּקֵן לַמִּשְׁכָּב מִתּוֹךְ קַדַּחַת נוֹרָאָה. בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים הָיָה מְפַרְפֵּר בֵּין הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. רַבִּים סָעֲדוּ אוֹתוֹ וְכִלְכְּלוּ אֶת מַחֲלָתוֹ. אֲבָל כֻּלָּם הָיוּ אֲנָשִׁים זָרִים, הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם לְשֵׁם פַּרְנָסָה, וְהֵם הָיוּ רַק מַרְבִּים רַעַשׁ בַּבַּיִת, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְצוֹהֲלִים בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

בְּתוֹךְ חֲבוּרָה זוֹ הִרְגִישָׁה הַיַּלְדָּה עוֹד יוֹתֵר אֶת בְּדִידוּתָהּ. הִיא הָיְתָה בוֹדֵדָהּ בְּצַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ לְמַרְאֵה זְקֵנָהּ הָאָהוּב, הַהוֹלֵךְ וְגֹוֵעַ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. יוֹמָם וָלַיְלָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד מִטָּתוֹ וּמַקְשִׁיבָה לְכָל נִיד שְׂפָתָיו. גַם בִּשְׁעוֹת מַחֲלָתוֹ הַקָּשׁוֹת, בְּשָׁעוֹת שֶׁל בִּלְבּוּל הַחוּשִׁים, הָיָה נוֹשֵׂא שְׁמָהּ עַל שְׂפָתָיו מִתּוֹךְ חֲרָדָה וְּדְאָגָה לָהּ.

הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ יָצָא מֵרְשׁוּתָם, וְרַק הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ הָיָה מוּטָל הַחוֹלֶה, נִתַּן לָהֶם לִזְמַן מָה כְּנִדְבַת חָסֶד. יָמִים מְעַטִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָפַל הַזָּקֵן לַמִּשְׁכָּב תָּפַס קְוִילְף אֶת כָּל הַבַּיִת עַל סֶמֶךְ תְּעוּדוֹת מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל עוֹרֵךְ דִּין וּשְׁמוֹ בְּרַס, אִישׁ נָבָל וְנוֹכֵל כָּמוֹהוּ. יַחַד עִם אִיש עֲצָתוֹ זֶה קָבַע מוֹשָׁבוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה, כְּדֵי לְאַשֵׁר וּלְקַיֵם אֶת זְכוּתוֹ עָלָיו.

בְּרַס הָיָה פְּרַקְלִיט יָדוּעַ לִגְנָאי בְּלָנְדּוֹן. הוּא הָיָה רָם קוֹמָה וְדַק בָּשָׂר, בַּעַל מֵצַח מְשֻׁפָּע וְחֹטֶם מֵעֵין שַׁלְפּוּחִית. עֵינָיו שְׁקוּעוֹת בְּחוֹרֵיהֶן וְשַׂעֲרוֹתָיו אֲדֻמּוֹת. תְּנוּעוֹתָיו וַהֲלִיכוֹתָיו הָיוּ מְלֵאוֹת הַכְנָּעָה וַחֲנֻפָּה, אוּלָם קוֹלוֹ הָיָה קָשֶׁה וְגַס.

קְוִילְף, כְּדַרְכּוֹ עִם כָּל אָדָם, הָיָה מוֹצֵא תַעֲנוּג לְהִתְעַלֵּל בָּאִישׁ הַזֶּה הַתָּלוּי בוֹ, וְהַלָּז לֹא חָדַל מִקַּבֵּל אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת בְּבַת צְחוֹק נִתְעָבָה שֶׁל הִתְרַפְּסוּת וְּבְדִבְרֵי הַכְנָעָה בִּפְנֵי נוֹתֵן לַחְמוֹ.

נֶלִי הָיְתָה נִרְתַּעַת לְאָחוֹר מִפְּנֵי כָל נִסָּיוֹן שֶׁל הַנַּנָּס לְהִכָּנֵס עִמָּהּ בִּדְבָרִים; הִיא הָיְתָה בוֹרַחַת בְּחַלְחָלָה גַם מִפְּנֵי צִלְצוּל קוֹלוֹ. הִיא חָרְדָה מִפְּנֵי פְגִישָׁה עַל הַמַּעֲלוֹת אוֹ בְּאַחַד הַמְּבוֹאוֹת אֶת קְוִילְף אוֹ אֶת אִישׁ עֲצָתוֹ, וְלָכֵן כִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחַדְרוֹ שֶל הַזָּקֵן. רַק בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, בִּדְמָמָה וָּבֲאֵפֵלָה, הָיְתָה יוֹצֵאת לְשָׁעָה קַלָּה, כְּדֵי לִשְׁאוֹף אֲוִיר צַח.

בְלַיְלָה אֶחָד קָרְבָה חֶרֶש אֶל הַחַלּוֹן, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לָשֶבֶת אֶצְלוֹ, וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת, כִּי מַחֲלָתוֹ שֶל זְקֵנָהּ הָלְכָה וְגָבָרָה. וְהִנֵּה נִדְמָה לָהּ, כִּי שָׁמְעָה אֶת שְׁמָהּ יוֹצֵא מִפִּי בֶּן אָדָם הָעוֹמֵד בָּרְחוֹב. הִיא הֵצִיצָה לְמַטָּה וְהִכִּירָה אֶת קִיט.

– גְבֶרֶת נֶלי – אָמַר הַנַּעַר בְּלָחַשׁ.

– כֵּן – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – מָה חֶפְצֶךָ?

– זֶה כְּבָר אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתָּךְ – אָמַר הַנַּעַר – אוּלָם הָאֲנָשִׁים טַרְדוּנִי מִן הַבַּיִת וְלֹא נְתָנוּנִי לִרְאוֹתֵךְ. אִמְרִי נָא לִי, הַאֻמְנָם… הַאֻמְנָם אַתְּ מַאֲמִינָה, כִּי חָטָאתִי לִפְנֵי זְקַנֵךְ וְכִי בְצֶדֶק וְּבְמִשְפָּט עָשׂוּ עִמִִּי מַה שֶׁעָשׂוּ?

– הֵן מֻכְרָחָה אֲנִי לְהַאֲמִין, כִּי מַדּוּעַ זֶה כּוֹעֵס עָלֶיךָ סָבִי כָכָה? עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

– אֵינִי יוֹדֵע – אָמַר קִיט – אַךְ עֵד אֱלֹהִים, כִּי מֵעוֹדִי לֹא חָטָאתִי לֹא לָךְ וְלֹא לְסָבֵךְ, וַאֲנָשִׁים רָעִים גֵרְשׁוּנִי בְּחֶרְפָּה מִן הַבַּיִת, בְּבוֹאִי רַק לִשְׁאוֹל עַל שְׁלוֹמוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי הַזָּקֵן.

– לֹא יָדַעְתִּי עַל זֶה כְּלוּם – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – וְגַם הֵם לֹא הִגִידוּ לִי מְאוּמָה.

– חֵן חֵן לָךְ, גְבִרְתִּי. מַה נָעִים לִי לִשְׁמֹעַ, כִּי הַדָּבָר נַעֲשָׂה בְּלִי יְדִיעָתֵך.

כַּעֲבוֹר רֶגַע אָמַר הַנַּעַר שׁוּב בְקוֹל נָמוּךְ יוֹתֵר:

– גְבֶרֶת נֶלִי! בְּעָלִים חֲדָשִׁים תָּפְסוּ אֶת בֵּיתְכֶם…

– אָמְנָם כֵּן – עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

– הַדָּבָר הַזֵּה יַדְאִיב אֶת לִבּוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי, אַחֲרֵי אֲשֶר יַבְרִיא…

– רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אִם יַבְרִיא – אָמְרָה הַיַּלְדָּה מִתּוֹךְ דְמָעוֹת.

– הָהּ, וַדַּאי שֶׁיַבְרִיא, בְּלִי שׁוּם סָפֵק – קָרָא קִיט – מְקַוֶה אֲנִי בְּכָל לֵב, כִּי בְקָרוֹב יָקוּם מֵחֶלְיוֹ. רַק אַל יֵאוּשׁ, גְבֶרֶת נֶלִי.

הַמִּלִים הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְּעַטּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל נֶחָמָה וְתִקְוָה נָגְעוּ עַד לִבָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה, וְהִיא הִתְחִילָה לִבְכּוֹת עוֹד יוֹתֵר.

– הִתְחַזְקִי נָא – קָרָא הַנַּעַר נִרְגָּשׁ – גָּרְשִׁי מִלִּבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת עֶצֶב וְתוּגָה. הֲלֹא צַעֲרֵךְ וִיגוֹנֵךְ יְדַכְּאוּ אֶת רוּחוֹ שֶל הַחוֹלֶה. וְכַאֲשֶׁר יִרְוַח לוֹ, גְבֶרֶת נֶלי, אָנָּא הַזְכִּירִי לְפָנָיו אֶת שְׁמִי בְּמִלָּה שֶל חֶסֶד וְרַחֲמִים.

– מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת? – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – פְּקֻדַּת הָרוֹפֵא חָזְקָה עַלַי לִבְלִי הַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ בְּפָנָיו יָמִים רַבִּים, זְמָן אָרֹך מְאֹד. לִבִּי לֹא יִתְּנֵנִי לַעֲבוֹר עַל פְּקֻדָּה זוֹ. מִלְבַד זֹאת, מָה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתֵּצֵא לְךָ מִזֶּה? הֵן נִתְרוֹשַׁשְׁנוּ וְנִשְׁאַרְנוּ כִּמְעַט מְחֻסְרֵי לֶחֶם.

– לֹא לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי – אָמַר הַנַּעַר – אֵיכָה עָלָה עַל לִבֵּךְ, כִּי בָאתִי אֵלַיִךְ בְּשָׁעָה שֶׁל צַעַר וְיִסּוּרִים לְדַבֵּר עִמָּךְ עַל עִסְקֵי פַּרְנָסָה?

הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה אֵלָיו בְּרֹך וְּבִרִגְשֵׁי תוֹדָה וְלֹא דִבְּרָה מְאוּמָה, וְהַנַּעַר הוֹסִיף בִּמְבוּכָה:

– אֵינִי יָכֹל לְפָרֵשׁ יָפֶה אֶת דְּבָרָי… אוּלַי אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹכִיחַ לוֹ. כִּי לִבִּי הָיָה נֶאֱמָן לוֹ כָל הַיָמִים… כִּי אָז… יֶשׁ לִי בַקָּשָׁה… – קִיט הִתְחִיל לְגַמגֵּם הַיַּלְדָּה זֵרְזָה אוֹתוֹ לִגְמוֹר אֶת דְּבָרָיו – הִנֵּה הַבַּיִת הַזֶּה אֵינוֹ עוֹד שֶׁלָכֶם, וְלִי וּלְאִמִּי יֵש בָּיִת, אָמְנָם בֵּיתֵנוּ קָטָן וָדַל, אֲבָל טוֹב לָגוּר בּוֹ מֵאֲשֶׁר בְּבַיִת גָּדוֹל בְּחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים הַיוֹשְׁבִים פֹּה… אוּלַי תַעַבְרוּ אֵלֵינוּ לָשֶבֶת עִמָּנוּ, עַד אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ לָכֶם דִּירָה חֲדָשָׁה?

הַיַּלְדָּה שָׁתְקָה וְקִיט הִתְחִיל לְתָאֵר בָּכל כֹחַ לְשׁוֹנוֹ אֶת מַעֲלוֹת בֵּיתוֹ, אֶת הֶחָצֵר הַשְׁקֵטָה, אֶת הַחֶדֶר הַנָּאֶה בָּעֲלִיָּה…

לֹא הִסְפִּיקָה הַיַּלְדָּה לַעֲנוֹת דָּבָר עַל תַּחֲנוּנָיו שֶׁל קִיט וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת מִלְמַטָּה וְּבְרַס הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ, הֶחָבוּשׁ כִּפַּת לַיְלָה, וְשָׁאַלַ בְּקוֹל זָעוּם: “מִי שָׁם?” קִיט נֶעְלַם בְּרֶגַע. וְ הַיַּלְדָּה סָגְרָה חֶרֶשׁ אֶת הַחַלּוֹן וְנִרְתְּעָה לְחֶדְרָהּ.

שִׂיחָתָהּ הַקְּצָרָה עִם קִיט, שֶׁנִפְסְקָה בְּאֶמְצָע, עָשְׂתָה רֹשֶם עָמֹק עַל הַיַּלְדָּה. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים הָיְתָה הוֹגָה בָּהּ גַם בְּהָקִיץ גַם בַּחֲלוֹם. בַּשָּׁבֻעוֹת הָאַחֲרוֹנִים רָאֲתָה עַל סְבִיבֶיהָ רַק נוֹשִׁים אַכְזָרִים, אֲנָשִׁים שֶׁכָּל לִבָּם רַק לַבֶּצַע, וְלָכֵן אֵין פֶּלֶא, אִם דְּבָרָיו הַפְּשׁוּטִים שֶל קִיט, שֶיָצְאוּ מִלֵּב טָהוֹר וְנֶפֶש אוֹהֶבֶת, חָדְרוּ לְעִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ הָרַכָּה וְהָעֲדִינָה.


פֶּרֶק שְׁבִיעִי: שְׁנֵי הַבּוֹרְחִים    🔗

לָאַחֲרוֹנָה בָּא הַמַּשְׁבֵּר בְּמַחֲלָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן. כֹחַ גוּפוֹ הָלַךְ וְחָזַק, גַּם בִּיָנתוֹ שָׁבָה אֵלָיו אַט אַט, אַךְ נַפְשׁוֹ עוֹד הָיְתָה חַלָּשָׁה. הוּא הָיָה שָׁקֵט וְנוֹחַ. אָמְנָם לְעִיתִּים הָיָה שׁוֹקֵע בְּמַחֲשָׁבוֹת, אֲבָל צֵל הַיֵאוּשׁ חָלַף מֵעַל פָּנָיו. הוּא חָדַל מֵהִתְאוֹנֵן עַל הַיָמִים הָאָרֻכִּים וְהַלֵילוֹת הָעֲגוּמִים. שָׁעוֹת תְּמִימוֹת הָיָה יוֹשֵׁב, יָדָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁל נֶלִי בְּתוֹךְ יָדוֹ וְהוּא מְשַׂחֵק בְּאֶצְבְעוֹתֶיהָ, וּפְעָמִים שֶׁהָיָה מְלַטֵּף אֶת רֹאשָהּ אוֹ מְנַשֵׁק לָהּ, וִּבְראוֹתוֹ דְמָעוֹת נוֹצְצוֹת בְּעֵינֶיהָ הָיָה מַבִּיט עַל סְבִיבָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת לְבַקֵּשׁ אֶת סִבַּת יְגוֹנָהּ.

לִפְעָמִים הָיָה יוֹצֵא עִם הַיַּלְדָּה לְטַיֵל בְּמֶרְכָּבָה. הַזָּקֵן מֵסֵב עַל כַּרִים וְהַיַּלְדָּה עַל יָדוֹ. יְדֵיהֶם שְׁלוּבוֹת זוֹ בְזוֹ. בַּתְּחִילָּה הָיָה שְׁאוֹן הָרְחוֹב מַלְאֶה אֶת רוּחוֹ, אֲבָל שוּם דָּבָר לֹא לָקַח אֶת לִבּוֹ, לֹא עוֹרֵר בּוֹ שִׂמְחָה אוֹ רֹגֶז.

בְּאַחַד הַיָמִים יָשַׁב על כִּסְאוֹ וְנֶלִי יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל לְיָדוֹ וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל אִישׁ שׁוֹאֵל, אִם מֻתָּר לְהִכָּנֵס. הוּא הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ שֶׁל קְוִילְף וְהֵשִׁיב בַּאֲדִישׁוּת: יָבֹא.

– יִשְׂמַח לִבִּי לִרְאוֹתְךָ שׁוּב בָּרִיא וְשָׁלֵם, שְׁכֵנִי – אָמַר הַנַּנָּס בְּשִבְתּוֹ לְמוּלוֹ – הַאִם שַׁבְתָּ לְאֵיתָנֶךָ?

– כֶּן, - עָנָה הַזָּקֵן בְּקוֹל רָפֶה – כֵּן.

– אֵין בִּרְצוֹנִי לְהָאִיץ בְּךָ, שְׁכֵנִי – אָמַר הַנַּנָּס בְּקוֹל רָם, כִּי חוּשׁ שְׁמִיעָתוֹ שֶׁל הַזַּקֵן נִפְגַם בִּזְמַן מַחֲלָתוֹ – אוּלָם טוֹב טוֹב לְךָ, אִם תְּמַהֵר לְסַדֵּר אֶת עִנְיָנֶיךָ.

– וַדַּאי – עָנָה הַזַּקֵן – זֶה יִהְיֶה טוֹב לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

– הֲתָבִין – הוֹסִיף הַנַּנָּס אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה – לְאַחַר שֶׁיַעֲבִירוּ מִכָּאן אֶת כְּלֵי הַבַּיִת, לֹא נוֹח יִהְיֶה לָגוּר פֹּה, הַבַּיִת לֹא יִהְיֶה רָאוּי לְדִירָה.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ – אָמַר הַזַּקֵן – וְגַם נֶלִי הַמִּסְכֵּנָה – מַה תַּעֲשֶׂה הִיא?

– כָּךְ, כָּךְ – צָרַח הַנַּנָּס, בְּנַעַנְעוֹ בְּרֹאשׁוֹ – יָפֶה אָמָרְתָּ וּבְכֵן תַּחְשׁב בַּדָּבָר וְתִמְצָא מוֹצָא, שְׁכֵנִי.

– וַדַּאי, אֲבַקֵּשׁ – הֵשִׁיב הַזַּקֵן – לֹא נִתְמַהְמֵהֵ פֹּה.

– כָּכָה חָשַׁבְתִּי גַם אָנִי – קָרָא הַנַּנָּס – הִנֵּה מָכַרְתִּי אֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת, אָמְנָם לֹא בַמְחִיר הָרָצוּי לִי, וּבְכָל זֹאת קִבַּלְתִי סְכוּם הָגוּן. הַיוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת. מָתַי אֶפְשָר יִהְיֶה לְהַעֲבִיר אוֹתָם? אֵינִי רוֹצֶה לִדְחוֹק אוֹתְךָ – נַנִּיחַ, כִּי הַיּוֹם אַחֲרֵי הַצָהֳרָיִם.

– לֹא, בַּיוֹם הַשִׁשִׁי.

– טוֹב מְאד – אָמַר הַנַּנָּס – לוּ יְהִי כִדְבַרֵיךָ. אֲבָל דַּע לְךָ, שְׁכֵנִי, כִּי יוֹתֵר לֹא אוּכַל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַמְתִּין. זְכָר נָא זֹאת וְאַל תִּשְׁכָּח.

– יָפֶה – הֵשִׁיב הַזָּקֵן – זָכֹר אֶזְכֹּר.

הַנַּנָּס לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה לְּהַמְשִׁיךְ אֶת הַשִׂיחָה, וְלָכֵן נִפְרַד מֵעַל הַזָּקֵן בִּידִידוּת, בְּהַחֲלִיקוֹ לָשׁוֹן לִידִידוֹ, כִּי מַרְאֵה פָנָיו נָאֶה לְהַפְלִיא, וְיָרַד אֶל שֻתָּפוֹ בְּרַס לְסַפֶּר לוֹ כִּי הִצְלִיחַ.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיוֹם הַזֶּה וְיוֹם הַמָּחֳרָת הָיָה הַזַּקֵן שָׁרוּי בְּמַצָּב אִדישׁ. הוּא שׁוֹטֵט וְעָבַר בְּכָל חַדְרֵי הַבַּיִת מִבַּפְּנִים וִּמַּבחוּץ, כְּאִילוּ הָיָה בְּלִבּוֹ רָצוֹן עָמוּם לָקַחַת מֵהֶם בִּרְכַּת הַפְּרִיצָה: אוּלָם הוּא לֹא הוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר, אַף לֹא רֶמֶז כָּל שֶׁהוּא, עַל הַשִׂיחָה עִם קְוִילְף וְעַל הַצֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ דִּירָה אַחֶרֶת. רַעְיוֹן עָמוּם תָּפַס אֶת כָּל לִבּוֹ, כִּי הַיַלְדָּה הִיא בְצָרָה וְּזקוּקָה לְעֶזְרָה. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה לוֹחֵץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וּמְשַׁדֵּל אוֹתָהּ בִּדְבָרִים לְבַל תִּדְאַג, כִּי הֵם לֹא יִפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה לְעוֹלָם; אוּלָם, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לֹא הִכִּיר הַכָּרָה בְּרוּרָה אֶת מַצָּבָם הַנּוֹרָא, כִּי שִׁוְיוֹן הַנֶּפֶשׁ וְקֵהוּת הַמַּחֲשָׁבָה נִשְׁאֲרוּ בוֹ עֵקֶב הַיִסּוּרִים הַגּוּפָנִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו.

הִגִּיעַ הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי וְּברוּחוֹ שֶל הַזָּקֵן לֹא בָא שׁוּם שִׁנּוּי. אוּלָם הַשִּׁנּוּי בָא בָעֶרֶב בַשָׁעָה שֶׁהַזָּקֵן יָשַׁב עִם הַיַּלְדָּה וּשְׁנֵיהֶם מַחֲרִישִׁים. הַזָּקֵן יָשַׁב לְיַד הַחַלּוֹן וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הָאִילָן שֶׁצָּמֵח בֶּחָצֵר הַשּׁוֹמֵמָה וְהַקְּטַנָּה. נֶלִי חָשְׁבָה, כִּי הַזָּקֵן נִרְגָּשׁ מְאֹד וְלֹא חָפְצָה לִפְנוֹת אֵלָיו בִּדְבָרִים, אֲבָל הִנֵּה רָאֲתָה, כִּי עֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְהוּא מַרְכִּין עַצְמוֹ, כְּאִלוּ אוֹמֵר הוּא לִכְרֹע בֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה, כִּי תִסְלַח לוֹ.

– לִסְלוֹחַ לְךָ, סָבִי? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה, בְּהַפְרִיעָה אוֹתוֹ מִמַּעֲשֵׂהוּ – מָה אַתָּה מְדַבֵּר?

– הֲלֹא תִסְלְחִי עַל כָּל מַה שֶּׁעָבַר – עַל כָּל הַצָּרוֹת שֶׁגָרַמְתִּי לְךָ – עַל כָּל הָרָעָה שֶׁהֵבֵאתִי עָלַיִךְ עִם חֲלוֹמִי הַקּוֹדֵר – עָנָה הַזָּקֵן.

– אַל תְּדַבֵּר זֹאת – קָרְאָה הַיַּלְדָּה – אָנָּא, אַל נָא. הָבָה נְדַבֵּר בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים.

– כֵּן, כֵּן, - אָמַר הַזָּקֵן – רְצוֹנִי לְדַבֵּר עִמָּךְ עַל הַשִׂיחָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵינוּ לִפְנֵי זְמָן רַב – חֳדָשִים רַבִּים – שָׁבוּעוֹת אוֹ יָמִים – מָתַי הָיָה הַדָּבָר, נֶלִי?

– אֵינִי מְבִינָה מָה אַתָּה סָח – קָרְאָה הַיַּלְדָּה.

– דִּבְרֵי הַשִּׂיחָה הַהִיא עָלוּ הַיוֹם בְּזִכְרוֹנִי בְּשִׁבְתֵּנוּ פֹּה יַחְדָּיו. בְּרוּכָה תִהְיִי לִי, נֶלִי!

– עַל מָה, סָב יָקָר?

– עַל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ אֵלַי בַּשָּׁעָה שֶׁאָבַד לָנוּ כָּל הוֹנֵנוּ, נֶלִי. נְדַבֶּר נָא בְלָחַשׁ. הַסִּי! כִּי אִם יִוָדַּע הַדָּבָר לָאֲנָשִׁים הַיוֹשְׁבִים לְמַטָּה, יֹאמְרוּ כִּי יָצָאתִי מִדַּעְתִּי וְיִגְזְלוּ אוֹתָךְ מִמֶּנִי. אַל נָא נִשָּׁאֵר פֹּה אַף יוֹם אֶחָד עוֹד. נַרְחִיק לָלָכֶת מִזֶּה.

– כֵּן, הָלֹךְ נֵלֵךְ – קָרְאָה הַיַּלְדָּה בּאֹמֶץ – נַעֲזָב נָא אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵינוּ וְלֹא נַחְשׁוֹב עָלָיו עוֹד. טוֹב לָנוּ לְשֹׁוטֵט בָּעוֹלָם יְחֵפִים מֵאֲשֶׁר לָשֶׁבֶת פֹּה.

– אָמְנָם נֵלֵךְ מִזֶּה – עָנָה הַזָּקֵן – נִהְיֶה נוֹדְדִים דֶּרֶךְ שָׂדוֹת וִיעָרִים, עַל גְּדוֹת הַנְּהָרוֹת וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹכֵן בָּהֶם וְנָשִׂים בִּטְחוֹנֵנוּ בַּה'. טוֹב לָנוּ לִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה תַחַת כִּפַּת הָרָקִיעַ – הַבִּיטִי וּרְאִי מַה בְּהִירִים הַשָּׁמָיִם! – מֵאֲשֶׁר לָשֶׁבֶת בַּחֲדָרִים צָרִים מְלֵאִים דְּאָגָה וְיָגוֹן. עוֹד יָבוֹאוּ לָנוּ, נֶלִי, יְמֵי טוֹבָה, עַד כִּי נִשְׁכַּח אֶת יְמֵי הָרָעָה וְהָיוּ כְלֹא הָיוּ.

– כֵּן, עוֹד נִהְיֶה מְאֻשָּׁרִיִם! – קָרְאָּה הַיַּלְדָּה – פֹּה לֹא נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֹשֶׁר.

– לֹא, לֹא נוּכַל עוֹד, לֹא נוּכַל – יָפֶה אָמָרְתְּ! הִסְכִּים לָהּ הַזָּקֵן – הָבָה, נִתְחַמֵּק נָא חֶרֶשׁ מִזֶּה מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְאִישׁ לֹא יִרְאֶה וְלֹא יִשְׁמַע אוֹתָנוּ. יַלְדָּתִי הָעֲלוּבָה! פָּנַיִךְ חִוְּרִים וְעֵינַיִךְ מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת מִתֹּוךְ צַעַר וּדְאָגָה לִי – כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתַיִךְ עָלַי – אוּלָם מָחָר, כַּאֲשֶׁר נַרְחִיק מִזֶּה, תָּשׁובִי לִהְיוֹת רַעֲנַנָּה וְעַלִּיזָה. מָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲזֹב אֶת מְקוֹם הַיָגוֹן וְנִהְיֶה חָפְשִׁים וּמְאֻשָּׁרִים כְּצִפֳּרִים.

הַזָּקֵן שָׂם יָדָיו עַל רֹאשָׁהּ וְאָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד, כִּי מֵהַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה יֵלְכוּ תָמִיד יַחְדָּו וְלֹא יַעַזְבוּ זֶה אֶת זֶה וְרַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.

לִבָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה דָפַק בְּחָזְקָה מִגִּיל וּבִטָּחוֹן. לְנֶגֶד עֵינֶיה לֹא הָיָה כָל פָּחַד. לֹא חָשְׁבָה עַל רָעָב, צָמָא, קֹר אוֹ יִסּוּרִים. הִיא קִוְּתָּה, כִּי יָשׁוּבוּ אֲלֵיהֶם הַיָמִים הַטּוֹבִים מִקֶּדֶם עִם הַתַּעֲנוּגִים הַפְּשׁוּטִים וְהַשְּׁלֵוִים, כִּי הַסָּב יַחֲלִיף כֹּחַ וּמְנוּחַת נַפְשׁוֹ תָשׁוּב אֵלָיו, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יֵחָלֵץ מִן הַמְּצוּקוֹת וִּמִן הָאֲנָשִׁים הָרָעִים שֶׁסָּבְבוּ אוֹתוֹ בַּזְמָן הָאַחֲרוֹן. הֵם יַתְחִילוּ מֵחָדָשׁ חַיִּים שַׁאֲנַנִּים וּמְאֻשָּׁרִים. בְּדִמְיוֹנָה רָאֲתָה שֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה, פְּלָגִים שוֹטְפִים, יְעָרוֹת מוֹרִיקִים, שָׂדוֹת וְכָרִים, יְמֵי חֹם וְאוֹר, וְאַף צֵל קַל לֹא הִקְדִּיר אֶת הַתְּמוּנָה הַמַּזְהִירָה שֶׁצִיֵר לָה דִמְיוֹנָהּ.

הַזָּקֵן יָשֵׁן בְּמִטּתוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שֵנָה חֲזָקָה וְנֶלִי הָיְתָה עַסוּקָה בַּהֲכָנוֹת שֹׁונוֹת לִבְרִיחָתָם. הִיא אָסְפָה לְתוֹךְ חֲבִילָה קְטַנָּה אֶת כָּל הַחֲפָצִים הַדְּרוּשִים לָהּ וּלְסָבָה בַּדֶּרךְ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵכִינָה הַכֹּל הָלְכָה לְהִפָּרֵד מִבֵּיתָהּ.

לֹא עָלָה עָל לִבָּהּ, כִּי כֹּה קָשֶׁה תִהְיֶה לָהּ הַפְּרִידָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה! זִכְרוֹנוֹת רַבִּים עָלוּ בְּמֹחָהּ, מֵהֶם נוּגִים וְקוֹדְרִים וּמֵהֶם מְשַׂמְּחִים וְעַלִּיזִים. הִיא יָשְבָה שׁוּב לְיַד חַלּוֹנָה הֶחָבִיב. בַּמָּקוֹם שֶׁבִּלְּתָה עֲרָבִים רַבִּים; הִיא שִׁוְּתָה לְנֶגְדָּה אֶת קִיטוֹנָהּ הַקָּטָן, שֶׁבּוֹ הָיְתָה כּוֹרַעַת עַל בִּרְכֶּיהָ בִּתְפִלָּה לָאֵלֹהִים; שָׁם נִשְׁאֲרו לָהּ כַּמָּה חֲפָצִים קַלֵי עֵרֶךְ, הַחֲבִיבִיםִ עָלֶיהָ מְאֹד, וְהִיא הִשְׁתּוֹקְקָה לָקַחַת אוֹתָם עִמָּהּ.

מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת נִרְדְּמָה וְיָשְׁנָה שָׁעוֹת מוּעָטוֹת. וְכַאֲשֶׁר נִבְקְעוּ דִמְדּוּמֵי שַׁחַר וְהַכּוֹכָבִים הִתְחִילוּ דוֹעֲכִים, נֶחְפְּזָה הַיַלְדָּה לָקוּם וְלָבְשָׁה בִגְדֵי דֶרֶךְ.

הַזָּקֵן עוֹד יָשֵׁן, וְהִיא לֹא הֵעִירָה אוֹתוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר. כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ נֶחְפַּז גַּם הוּא לְהָכִין עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת מִיָּד.

בִּפְסִיעוֹת קָשׁוֹת וּזְהִירוֹת יָרְדוּ מֵעַל הַמַּעֲלוֹת, הִטּוּ לְעִתִּים אֹזֶן לִשְׁמֹעַ וּלְהַקְשִׁיב אֶת נַחֲרָתָם שֶׁל קְוִילְף וְאִישׁ עֲצָתוֹ, וְסוֹף סוֹף הִגִיעוּ עַד הַדֶּלֶת, פָּתְחוּ אוֹתָהּ חֶרֶשׁ, יָצְאוּ אֶל הָרְחוֹב וְעָמְדוּ רֶגַע שׁוֹתְקִים.

– אָנָה נֵלֵךְ? – שָאֲלָה הַיַּלְדָּה.

הַזָּקֵן הִבִּיט בְּמבוּכָה וִּבִלְבּוּל אֶל הַיַּלְדָּה, לְצַד יָמִין, לְצַד שׂמֹאל, וְשׁוּב אֶל הַיַּלְדָּה וְנִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ. בָּרוּר הָיָה, כִּי מֵהַיּוֹם הַזֶּה עָלֶיהָ לִהְיֹות לוֹ לְמוֹרֵה דֶרֶךְ. הַיַּלְדָּה הָרְגִישָׁה בָּזֶה מִיָד, אוּלָם בְּלִבָּה לֹא עָלוּ שׁוּם פִּקְפּוּקִים וְשׁוּם חֲשָׁשׁוֹת. מִתּוֹךְ אֹמֶץ וִּבִטָּחוֹן לָקְחָה אֶת יָדוֹ וְהוֹליכָה אוֹתוֹ בְּרַכּוּת.

הָיָה בֹּקֶר שֶל יוּנִי. שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַבְּהִירִים רָעֲפוּ אוֹר שָׁקֵט. בַּחוּץ לֹא נִרְאוּ עוֹד עוֹבְרִים וְשָבִים. הַבָּתִּים וְהַחֲנֻיוֹת הָיוּ עוֹד נְעוּלִים. הַזָּקֵן וְהַיַּלְדָּה עָשׂוּ דַרְכָּם בְּלִבּוֹת מְלֵאִים תִּקְוָה וְשִׂמְחָה. מִסָּבִיב הָיָה הַכֹּל כֹּה בָּהִיר וְכֹה רַעֲנָן. שׁוּם דָּבָר לֹא הִזְכִּיר לָהֶם עַל דְּבַר הַקַּדְרוּת וְהַשִּׁמָּמוֹן. הָאוֹר חָדַר בְּכָל פִּנָּה וְּבָכל זָוִית וִּמֵלא אֶת הַכֹּל שִׂמְחָה וְעֹנֶג, וִּמִלְמַעְלָה הָיוּ פְּרוּשִׂים שָׁמַיִם צוֹחֲקִים וְעַלִּיזִים.

כָּכָה יָצְאוּ מִן הָעִיר, הָאֲחוּזָה עוֹד בִּתְנוּמָה, שְׁנֵי נוֹדְדִים עֲלוּבִים, וְהֵם לֹא יָדְעוּ לְאָן יָשִׂימוּ פְנֵיהֶם לָלֶכֶת.


פֶּרֶק שְׁמִינִי: קִיט פּוֹגֵשׁ אִישׁ טוֹב    🔗

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר קָמוּ מִשְּׁנָתָם שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים, דָּנִיֵאל קְוִילְף הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית וְסַמְפְּסוֹן בְּרַס, פְּרַקְלִיט בְּאֶחָד מִבָּתֵי הַמִּשְׁפָּט, הִשְׁתּוֹמְמוּ לִרְאוֹת, כִּי נֶעֶלְמוּ הַזָּקֵן עִם נֶכְדָּתוֹ. עֵינוֹ הַחַדָּה שֶׁל קְוִילְף הִכִּירָה מִיָד, כִּי יַחַד עִם הַבּוֹרְחִים נֶעֶלְמוּ גַם מַלְבּוּשִׁים אַחָדִים מִן הַבַּיִת, וּבְלִבּוֹ עָלָה חֶשֶׁד, כִּי הַזָּקֵן הָיוּ לוֹ סְכוּמֵי כֶסֶף מֻצְנָעִים וְהֶעְלִים מִמֶּנוּ אֶת מָמוֹנוֹ וְנֶחְלַץ מִיָדָיו, וְהַדָּבָר הַזֶּה גָרַם לוֹ צַעַר וָרֹגֶז.

בֵּינָתַיִם בָּאוּ עֲגָלוֹת, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת כְּלֵי הַבָּיִת. אֲנָשִׁים אַמִּיצִים וַּבֲעֵלי כֹחַ, חֲבוּשֵׁי מִצְנָפוֹת הִתְחִילוּ לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אַרְגָּזִים כְּבֵדִים, תֵּבוֹת וּשְׁאָר מִינֵי רָהִיטִים. קְוִילְף הִתְרוֹצֵץ הֵנָּה וָהֵנָּה בִּזְרִיזוּת, דָּחַק אֶת נוֹשְׂאֵי הַמַּשָׂא וְהִסְתּוֹבֵב כְּשֵׁד, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה מְעַטָּה הוּצְאוּ כָל הַכֵּלִים מִן הַבַּיִת וְנִשְׁאֲרוּ רַק מַחְצָלוֹת וַאֲלֻמוֹת תֶּבֶן אֲחָדוֹת.

קְוִילְף יָשַׁב בָּאוּלָם עַל מַחְצֶלֶת אַחַת בְגַדְלוּת שֶׁל נָסִיךְ אַפְרִיקָנִי, אָכַל לְתֵאָבוֹן לֶחֶם וּגְבִינָה וְגָמַע שֵׁכָר. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ, כִּי נַעַר אֶחָד מֵצִיץ מִן הַחוּץ, וְהוּא הִכִּיר מִיָד, כִּי זֶהוּ קִיט, אַף כִּי רָאָה רַק אֶת חָטְמוֹ. הוּא קָרָא בְּקוֹל אֶת שְׁמוֹ, וְקִיט נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל מַה חֶפְצוֹ.

– קְרַב הֵנָּה אָדוֹן – אָמַר הַנַּנָּס – הִנֵּה כֵּן,אֲדוֹנְךָ הַזָּקֵן וַאֲדוֹנָתְךָ הַצְּעִירָה הָלְכוּ מִזֶּה.

– לְאָן? – שָׁאַל הַנַּעַר בְּהַבִּיטוֹ עַל סְבִיבָיו.

– הַאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים תֹּאמַר, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְאָן? – עָנָה קְוִילְף עַזּות – הַאִם לֹא אָמְרוּ לָךְ?

– לֹא – אָמַר קִיט.

– אַל תְּשַׁקֵּר – נָתַן עָלָיו קְוִילְף בּקוֹלוֹ – הֲלֹא רְאִיתִיךָ אֶמֶשׁ מְשׁוֹטֵט סָבִיב לַבַּיִת כְּמוֹ גַנָּב, הַאִם לֹא יָדַעְתָּ, כִּי בּוֹרְחִים הֵם?

– לֹא – עָנָה הַנָּעַר.

– אִם כֵּן, עַל מָה אֵפוֹא דִבַּרְתֶּם אָמֶשׁ?

קִיט לֹא מָצָא צֹרֶךְ לִשְׁמוֹר סוֹד, וְלָכֵן סִפֶּר לִקְוִילְף לְשֵׁם מָה בָּא וַּמה דְּבַר הַצָּעָה שֶׁהִצִּיעַ.

– הוֹ! קָרָא הַנַּנָּס אַחֲרֵי יִשּׁוּב דַּעַת קָצֵר – אִם כֵּן, חוֹשֵב אֲנִי, עוֹד יָבוֹאוֹ אֵלֶיךָ.

– הַאֻמְנָם? – קָרָא קִיט בְּחֶדְוָה.

– כֵּן, כֵּן, בּוֹא יָבוֹאוּ – הֵשִׁיב הַנַּנָּס – וּבַקָּשָׁתִי מִמְּךָ לְהוֹדִיעֵנִי תֵכֶף וִּמִיָּד כְּשֶׁיָבוֹאוּ. הֲשָׁמָעְתָּ? אִם תַּעֲשֶׂה זֹאת, תְּקַבֵּל מִיָדִי מַתָּנָה. רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת טוֹב עִמָּהֶם וְעָלַי לָדַעַת אֶת מְקוֹמָם.

לִפְנֵי עָזְבוֹ אֶת הַבַּיִת עָלָה בִּידֵי קִיט לְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַכְּלוּב עִם הַצִפּוֹר אֲשֶׁר לְנֶלִי, וְהוּא מִהַר אֶל בֵּית אִמּוֹ וּבְלִבּוֹ הַתִּקְוָה לִשְׁמוֹר עַל הַצִּפּוֹר וְלַהֲשִׁיבָהּ לִידֵי נֶלִי, אֲשֶׁר חִבְּבָה אוֹתָהּ מְאֹד.

נַפְשׁוֹ שֶׁל קִיט הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ אֲדוֹנָיו הַזָּקֵן עִם נֶכְדָּתוֹ הָעֲדִינָה. רְצוֹנוֹ לְהַבִּיט לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶל בֵּית מִמְכַּר הָעַתִּיקוֹת הָיָה כֹּה חָזָק, עַד כִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַך בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַבַּיִת הַהוּא. הַבַּיִת הָיָה כָעֵת עָזוּב וְרֵיק וַּמְרֵאהוּ מְסֹאָב וּמְגֹאָל, כְּאִלּוּ הִתְרוֹקֵן מִיּוֹשְׁבָיו זֶה חֳדָשִׁים רַבִּים. עַל הַדֶּלֶת הָיָה תָלוּי מַנְעוּל חָלוּד. שׁוּלֵי וִילָאוֹת מְעוּכִים וְּמטֻשְׁטָשִׁים רִפְרְפוּ בְּעַצְבוּת עַל פְּנֵי הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים לְמֶחֱצָה, וּבְעַד הַחוֹרִים הָעֲקֻמִּים בִּתְרִיסִים הַמּוּגָפִים לְמַטָּה אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת אַפֵלַת הַקֶּבֶר שֶׁשָׂרְרָה בַּבַּיִת פְּנִימָה. הַבַּיִת עָמַד כִּמְיֻתָּם וְגַלְמוּד בָּרְחוֹב הַהוֹמֶה וְהַשּׁוֹקֵק. קִיט זָכַר אֶת הַאֵשׁ הַמַּרְנִינָה לֵב שֶׁהָיְתָה בּוֹעֶרֶת בּוֹ בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף, וְאֶת הַצְּחוֹק הַצּוֹהֵל שֶׁהָיָה נִשְׁמָע שָׁם, וְהוּא פָּנָה לָלֶכֶת מִשָּׁם בְּלֵב מָלֵא עַצְבוּת.

קִיט הָיָה מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת לְבַקֵּשׁ לוֹ עֲבוֹדָה, כְּדֵי לַעֲזֹר בְּפַרְנָסַת אִמּוֹ הָאַלְמָנָה עִם אֶחָיו הַקְּטַנִים. רוֹאֶה הָיָה אֲנָשִׁים רוֹכְבִים עַל סוּסִים אוֹ נוֹסְעִים בְּמֶרְכָּבוֹת וּבְלִבּוֹ עָלָה הָרַעְיוֹן לָגֶשֶׁת אֶל אֶחָד מֵהֶם לְבַקֵּשׁ עַבַוֹדָה, אֲבָל כֻּלָּם אָצוּ רָצוּ וְאִישׁ לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל הַנַּעַר הֶעָנִי.

קִיט עָיַף מְאֹד מֵהֲלִיכָה מְרֻבָּה, גַּם תִּקְווֹתָיו שֶׁנִּכְזְבוּ זוֹ אַחַר זוֹ מָסְכוּ בְקִרְבּוֹ לֵאוּת וְרִפְיוֹן. הוּא יָשַב עַל אַחַת הַמִּדְרָכוֹת לָנוּחַ, הִנֵּה מֶרְכָּבָה קְטַנָּה. רְתוּמָה לְסוּס קָטָן סַרְבָן, מְכַרְכֶּרֶת בְּרַעַשׁ וְצִלְצוּל. בַּסּוּס נָהַג גֶ’נְטְלְמֶן זָקֵן בַּעַל בָּשָׂר וּבַעַל פָּנִים נוֹחִים. עַל יָדוֹ יָשְׁבָה גְבֶרֶת זְקֵנָּה וְטוֹבַת מֶזֶג כָּמוֹהוֹ. הַסּוּס, כַנִּרְאֶה לֹא חָפֵץ לְקַבֵּל עָלָיו מָרוּת וְהָיָה הוֹלֵךְ לְפִי דַרְכּוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם דַּעַת בְּעָלָיו.

כַּאֲשֶׁר עָבְרָה הַמֶּרְכָּבָה עַל יַד קִיט, הִבִּיט עָלֶיהָ בְּעֵינַיִם עוֹרְגוֹת, עַד כִּי הַגֶ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן הִרְגִּישׁ בּוֹ. קִיט עָמַד וְהִגִּישׁ יָדוֹ לְכוֹבָעוֹ, וְהַגֶ’נְטְלְמֶן רָמַז לְסוּסוֹ, כִּי רְצוֹנוֹ לַעֲמֹד, וְהַסּוּס הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בְּעָלָיו.

– סְלִיחָה, אָדוֹן – אָמַר קִיט – צַר לִי, כִּי עָמַדְתָּ בִּשְׁבִילִי. רְצוֹנִי לִשְׁאָלְךָ, אוּלַי יֶש לְךָ צֹרֶךְ בְּמִי שֶׁיַשְׁגִּיחַ עַל סוּסֶךָ?

– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָּרְחוֹב הַסָּמוּךְ – הֵשִׁיב הֵגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן – אִם יֵשׁ עִם לִבְּךָ, לֵךְ אַחֲרֵינוּ, וּבְרָצוֹן אֲקַבֵּל אֶת שֵׁרוּתֶיךָ.

קִיט הוֹדָה לָאָיִשׁ וְהָלַךְ בְּשִׂמְחָה אַחֲרֵי הַמֶּרְכָּבָה, אֲשֶׁר נָסְעָה אַט, עַד הַגִּיעָם אֶל בַּיִת אֶחָד, שֶׁעָלָיו הָיָה תָלוּי שֶׁלֶט שֶל נְחֹשֶׁת וְעַל גַּבּוֹ חָרוּת: “הַנּוֹטַרְיוֹן וִיטֶרְדֶן”.

בַּבַּיִת הַזֶּה עָשׂוּ הַגֶ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן, גַרְלַנְד שְׁמוֹ, עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ אַבֶּל, שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְקִיט עָמַד בַּחוּץ וְהִשְׁגִיחַ עַל הַסּוּס הַקָּטָן. לָאַחֲרוֹנָה נִגְמְרוּ כָל הָעֲסָקִים בְּבֵית הַנּוֹטַרְיוֹן וְהַגֶ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ יָצְאוּ לָשׁוּב הַבָּיְתָה. מַר גַּרְלַנְד יָשַׁב בַּמֶּרְכָּבָה. לָקַח אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת וְשָׂם אֶת יָדוֹ בְּכִיסוֹ, כְּדֵי לְהוֹצִיא חֲצִי שִׁילִינְג וּלְשַׁלֵּם לְקִיט שְׂכַר טִרְחָתוֹ, אוּלָם לֹא נִמְצָא חֲצִי שִׁילִינְג לֹא בְּכִיסוֹ הוּא, לֹא בְּכִיסָה שֶל הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה, לֹא בְכִיסוֹ שֶׁל מַר אַבֶּל, אַף לֹא בְּכִיסוֹ שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן. הַזַּקֵן אָמְנָם חָשַׁב כִּי שִׁילִינְג שָׁלֵם הוּא יוֹתֵר מִדַּי בִשְׂכַר טִרְחָה זוֹ, אֲבָל לֹא הָיְתָה חֲנוּת בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם לִפְרוֹט בָּהּ, וְלָכֵן נָתַן לַנַּעַר שִׁילִינְּג שָׁלֵם.

– הֵא לְךָ שִׁילִינְג – אָמַר, וְהוֹסִיף בִּצְחוֹק – אֲבָל דַּע לְךָ, כִּי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּשָׁעָה זוֹ נָשׁוּב הֵנָּה וְעָלֶיךָ לָבוֹא, בְּנִי, כְּדֵי לְהַשְׁלִים עֲבוֹדָתְךָ עַד כְּדֵי שִׁילִינְג.

– תּוֹדָה, אָדוֹן – אֵמַר קִיט – בּוֹא אָבוֹא בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה.

הוּא דִּבֶּר זֹאת בִּרְצִנוּת גְּמוּרָה, אוּלָם כֻּלָּם צָחֲקוּ לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו שֶׁבִּדְּחוּ אוֹתָם. קִיט נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וְרָץ הַבַּיְתָה, וּבַדֶּרֶךְ קָנָה בַשִּׁילִינְג דְּבָרִים, שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ יִגְרְמוּ תַעֲנוּג לִבְנֵי הַבָּיִת. שִׂמְחָתוֹ עַל הַהַצְלָחָה וְעַל הָרֶוַח שֶׁנִזְדַּמֵּן לוֹ רוֹמְמוּ כָּכָה אֶת רוּחוֹ, כִּי בָאָה תִקְוָה בְלִבּוֹ, כִּי עוֹד יִמְצָא אֶת נֶלִי וְאֶת הַזָּקֵן בְּבֵית אִמּוֹ.


פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: הַנוֹדְדִים    🔗

הָעִיר הָיְתָה שׁטוּפָה בְּאוֹר הַבֹּקֶר. גַּם הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹדְרִים זְעוּמִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה, צָהֲלוּ וְשָׂמֵחוּ. קַוֵּי שֶׁמֶשׁ פִּזּזוּ עַל חַלוֹנוֹת, הֵנִיסוּ אֶת צִלְלֵי הַלַּיְלָהּ, הִרְעִפוּ אוֹר עַל הַיְשֵׁנִים וְהִמְתִיקוּ אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם. הַצִפֳּרִים הַכְּלוּאוֹת בַּחֲדָרִים צָרִים וּמַחֲנִיקִים הִרְגִּשׁוּ, כִּי בָא הַבֹּקֶר, וְהִתְרוֹצְצוּ בִכְלוּבֵיהֶם. הַפְּרָחִים הַמְנַמְנְמִים בַּלּיְלָה פָתְחוּ אֶת גְּבִעֵיהֶם לְאוֹר הַבֹּקֶר. הָאוֹר, נִשְׁמַת אַפּוֹ שֶׁ הַיְקוּם, חָדַר לְכָל מָקוֹם וְהֶאֱצִיל מִכֹּחוֹ עַל כָּל דָּבָר.

שְׁנֵי הַנּוֹדְדִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם בְּדוּמִיָה, בְּלָחֲצָם אִישׁ אֶת יַדּ רֵעֵהוּ, אוֹ שָׁלְחוּ זֶה אֶל זֶה מַבָּט שֶׁל שִׂמְחָה. בְּטֶרֶם הִגִּעוּ אֶל מֶרְכַּז הָעִיר עוֹד שָׂרְרוּ בָרְחוֹבוֹת שֶׂקֶט וּדְמָמָה וְהָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הָיוּ מְעַטִּים. רַק חֲנֻיּוֹת אֲחָדוֹת בּוֹדְדוֹת הָיוּ פְּתוּחוֹת פֹּה וָשָׁם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם בְּמֶרְכַּז הָעִיר, רָאוּ מִסָּבִיב תְּנוּעָה גְדוֹלָה שֶׁל הֲמוֹנֵי בְנֵי אָדָם. הַזָּקֵן הִבִּיט בְּפַחַד וּרְעָדָה עַל סְבִיבָיו וְהִשְׁתּוֹמֵם כֵּיצַד בָּא הֵנָּה. הוּא נָתַן אֶצְבָּעוֹ עַל שׂפָתָיו וְהוֹלִיךְ בִּמְהִירוּת אֶת הַיַּלְדָּה דֶרֶךְ מְבוֹאוֹת צָרִים וְסִמְטוֹת עֲקֻמּוֹת, בְּמַלְמְלוֹ כִּי עֲלֵיהֶם לַנוּס מִן הָרְחוֹבוֹת הָאֵלֶּה, קֵן לְמַעֲשֵׂה פֶשַׁע וָרֶצַח.

מִן הַמֶּרְכָּז עָבְרוּ אֶל הַשְּׁכוּנוֹת הָעֲנִיּוֹת שֶׁל הָעִיר. הַבָּתִּים הַנְמוּכִים, שֶׁנֶּחֶלְקוּ לַחֲדָרִים חֲדָרִים, וּזְגוגִיּוֹת הַחַלּוֹנוֹת הַמְטֻלָּאוֹת בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת וּבִנְיָר עָבֶה, הִכְרִזוּ עַל הַדַּלּוּת הַשּׂוֹרֶרֶת פֹּה. הָרֹבַע הַזֶּה הָיָה גָּדוֹל עַד מְאֹד, אוּלָם לְכָל הָרְחוֹבוֹת הָיָה מַרְאֶה אֶחָד: בָּתִּים דַּלִּים אֲכוּלֵי רָקָב וּנְגוּעֵי טַחַב, יְלָדִים מִסְכֵּנִים לְבוּשֵׁי סְמַרְטוּטִים, רְעֵבִים וִיחֵפִים, נְטוּשׁים בְּכָל רְחוֹב וּרְחוֹב.

לָאַחֲרוֹנָה הָלְכוּ הָרְחוֹבוֹת הָאֵלֶּה וְנֶעֶלְמוּ וְנִרְאֲתָה דֶרֶךְ כְּבוּשָׁה, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ הָלְכוּ וְנִמְשְׁכוּ גַנִּים וּבָתֵּי עֵץ פְּשׁוּטִים, שֶׁנִבְנוּ מִקְּרָשִׁים יְשָׁנִים אוֹ שִׁבְרֵי סִירוֹת מְכֻסֵּי אֵזוֹב. אַחֲרֵיהֶם עָמְדוּ בָּתִּים יָפִים יוֹתֵר, וְהַנּודְדִים הָלְכוּ וְקָרְבוּ אֶל הַגִּבְעָה. מֵרֹאשׁ גִּבְעָה זוֹ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל הָעיר וּסְבִיבוֹתֶיהָ.

לא רָחוֹק מִן הַגִּבְעָה, בִּשְׁדֵמָה נָאָה אַחַת, יָשׁבוּ הַזָּקֵן וּמְנַהֲלָתוֹ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. הַיַּלְדָּה לָקְחָה עִמָּה לִפְנֵי צֵאתָה פְּרוּסוֹת לֶחֶם אֲחָדוֹת וְנֵתַח בָּשָׂר, וְעַתָּה הִנֵּה נִגְּשׁוּ לֶאֱכוֹל אֲרֻחָתָם הַדַּלָּה.

רַעֲנַנּוּת הַיּוֹם, תְּרוּעַת בַּעֲלֵי כָנָף מִבֵּין הָעֳפָאִים, רַחַשׁ הַדְּשָׁאִים, אִוְשַׁת הֶעָלִים, בֹּשֶׂם פִּרְחֵי הַשָׂדֶה וְאַלְפֵי הָרֵיחוֹת הַנְּעִימִים הַנִשָׂאִים בָּאֲוִיר – שֶׁמִּתְקָם וְטַעְמָם מֻרְגָּשִׁים בְּיִחוּד ליוֹשְׁבֵי הֶעָרִים הַגְדוֹלוֹת – מִלְּאוּ אוֹתָם שִׂמְחָה וְעֹנֶג אֵין קֵץ.

סָמוּך לָהֶם נִמְצָא פֶּלֶג מַיִם זַכִּים. הַיַּלְדָּה שִׁפְשְׁפָה בְמַיִם אֶת פָּנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְטָבְלָה בָּהֶם אֶת רַגְלֶיהָ. הִיא חָפְצָה לְרַעֲנֵן גַּם אֶת הַזָּקֵן, וְלָכֵן הוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ עַל הָעֵשֶׂב, הִתִּיזָה עָלָיו מַיִם וְנִגְּבָה אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְלָתָהּ.

– אֵין כֹּחַ בִּי עַתָּה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, יַקִּירָתִי – הִתְאוֹנֵן הַזָּקֵן – לְפָנִים יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל. אֵינִי יוֹדֵעַ, מֶה הָיָה לִי. אַל נָא תַעַזְבִינִי, נֶלִי, הַבְטִיחִנִי, כִּי לְעוֹלָם לֹא תִפָּרְדִי מִמֶּנִי. אַל נָא תעַזְבִינִי, כִּי בְאֵין אַתְּ עִמִּי אָמוּת מִצָּעַר.

הוּא שָׂם רֹאשׁוֹ עַל כְּתֵפָהּ וְנֶאֱנח מָרָה. עוֹד זֶה לֹא כְבָר לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְאַפֵּק מִבְּכִי לְמִשְׁמַע דְּבָרִים כָּאֵלֶּהּ, אוּלָם כָּעֵת הִבְלִיגָה עַל צַעֲרָהּ וּפָנְתָה אֵלָיו בִּדְבָרִים חַמִּים וְלִגְלְגָה עַל פַּחְדּוֹ מִפְּנֵי הַפְּרִידָה מִמֶּנָּה וְאָמְרָה, כִּי רַק בִּצְחוֹק דִּבֶּר מַה שֶׁדִּבֶּר, עַד כִּי לְבַסּוֹף נִרְגַע הַזָּקֵן, וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁקַע בְּשֵנָה.

הַשֵּׁנָה חִדְּשָׁה אֶת כֹּחוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה. הַדֶּרֶךְ הִשְׂתָּרְעָה בֵּין נְאוֹת דֶּשֶׁא וּשְׂדוֹת בָּר. הָאֲוִיר הָיָה מְבֻשָּׂם וְסָפוּג רֵיחוֹת נְעִימִים וְהַדְּבוֹרִים נִשׂאוּ עַל גַלֵּי הָרֵיחוֹת וְזִמְזְמוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

עַתָּה עָבְרוּ בִסְבִיבַת הַכְּפָרִים. הַבָּתִּים הָיוּ מְעַטִּים מְאֹד וּבֵין אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ הָיָה רֶוַח גָּדוֹל. בַּאֲחָדִים הָיוּ הַדְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת וּבאֲחָדִים הָיוּ נְעוּלוֹת, כְּדֵי לַעֲצוֹר בְּעַד הַיְלָדִים מִצֵּאת הַחוּצָה בּוֹ בזְּמָן שֶׁהַגְדוֹלִים עָבְדוּ בַשָׂדֶה.

הֵם הָלְכוּ כָּל הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה לָנוּ בְּבַיִת אֶחָד, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אַכְסַנְיָה לְאוֹרְחִים. מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִמְשִׁכוּ אֶת דַּרְכָּם. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה הִרְגִּשׁוּ לֵאוּת וַעֲיֵפוּת, אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחַזְּקוּ וְהִמְשִׁיכוּ דַּרְכָּם הָלְאָה בְּמֶרֶץ. לְעִתִּים הָיוּ עומְדִים לִשׁאוֹף רוּחַ, וְאַחֲרֵי כֵן הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, אַף כִּי, חוּץ מִטְּעִימָה קַלָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, לֹא בָא כָל הַיּוֹם דָּבָר אֶל פִּיהֶם. סָמוּךְ לְחָמֵשׁ שָׁעוֹת בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל קְבוּצַת בָּתֵּי אִכָּרִים, הִתְבּוֹנְנָה הַיַּלְדָּה אֶל כָּל בַּיִת וּבַיִת וְלֹא יָדְעָה בְּאֵיזֶה מֵהֶם תְּבַקֵשׁ רְשׁוּת לָנוּחַ קְצָת וְלִקְנוֹת חָלָב. שָׁעָה רַבָּה לֹא עָרְבָה נֶלִי אֶת לִבָּה לָסוּר אֶל אֵיזֶה בָּיִת. בְּאֶחָד מֵהֶם בָּכָה יֶלֶד, בַּשֵּׁנִי צָרְחָה בַּעֲלַת הַבַּיִת, בַּשְּׁלִישִׁי נִרְאוּ הָאֲנָשִׁים עֲנִיִּים מְאֹד, וּבָרְבִיעִי הָיוּ בְנֵי הַבַּיִת רַבּים מְאֹד. לָאַחֲרוֹנָה עָמְדָה לְיַד בַּיִת אֶחָד, שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָשְׁבוּ בוֹ מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן, כִּי רָאֲתָה שָׁם יָשִׁישׁ אֶחָד מֵסֵב עַל כִּסֵּא רָפוּד כָּרִים אֵצֶל הַתַּנּוּר. “סָב הוּא – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּלִבָּה – וּבְוַדַּאי יֵדַע אֶת נֶפֶשׁ סָבִי שֶּׁלִּי”.

מִלְּבַד הַיָּשִׁישׁ הָיוּ שׁם עוֹד בַּעַל הַבַּיִת וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁלֹשָׁה יְלָדִים אַמִּיציִם שְׁזוּפֵי שָׁמֶשׁ. בְּנֵי הַבַּיִת קִבְּלוּ אֶת הָאוֹרְחִים בְּפָנִים יָפוֹת. הַבֵּן הַבְּכוֹר רָץ לְהָבִיא חָלָב, הַשֵּׁנִי הִסִּיעַ שְׁנֵי כִסְאוֹת אֶל הַדֶּלֶת, וְהַצָּעִיר דָּבַק בְּשִׂמְלַת אִמּוֹ וְהבִּיט אֶל הָאוֹרחִים, בְּהַאֲהִילוֹ עַל עֵינָיו בְּיָדוֹ הַשְּׁזוּפָה.

– בְּרוּכִים הַבָּאִים! – אָמַר הַיָשִׁישׁ בְּקוֹל דַּק וְרָפֶה – הַהוֹלְכִים אַתֶּם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה?

– כֵּן – עָנְתָה הַיַּלְדָּה, כִּי הַזָּקֵן רָמַז לָהּ לְדַבֵּר.

– הַאִם מִלָּנְדּוֹן אַתֵּם בָּאִים? – הוֹסִיף הַזָּקֵן לִשְׁאוֹל.

– כֵּן.

הוֹ! גַם הוּא הָיָה בְּלָנְדּוֹן פְּעָמִים רַבּות. רָגִיל הָיָה לִנְסֹעַ שָׁמָּה עִם קְרוֹנוֹת. זֶה כִשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָבְרוּ מִזְּמָן שֶׁהָיָה שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. אוֹמְרִים, כִּ בָאוּ שִנּוּיִים גְדוֹלִים בָּעִיר מֵאָז. וְאָמְנָם כֵּן הוּא. גַּם הוּא נִשְׁתַּנָּה הַרְבֵּה מֵאָז. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה זְמָן אָרֹךְ הוּא מְאֹד. כָּעֵת הוּא בֶן שְׁמֹנִים וְאַרְבַּע. זָקֵן הוּא, אַף כִּי הִכִּיר אֲחָדִים, חַלָּשִׁים מִמֶּנּוּ, שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים עַד מֵאָה שָׁנָה.

הֵבִיאוּ חָלָב. הַיַּלְדָּה בָּחֲרָה לְסָבָהּ אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם הַטּוֹבוֹת וְהֵם אַכְלוּ לְתֵאָבוֹן. כְּלֵי הַבַּיִת הָיוּ פּשׁוּטִים, כִּסְאוֹת אֲחָדִים, שֻׁלְחָן וְאָרוֹן עוֹמֵד בַּזָּוִית, שֶׁבּוֹ הָיוּ כְלֵי זְכוּכִית וּכְלֵי חֶרֶס. אוּלָם הַכֹּל הָיָה נָקִי וּמְצֻחְצָח. כּאֲשֶׁר הִבִּיטָה נֶלִי הַקְּטַנָּה עַל סְבִיבֶיהָ הִרְגִּישָׁה נַחַת רוּחַ, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא יָדְעָה זה כְּבַר.

– מָה הַמֶּרְחָק מִזֶּה אֶל עִיר אוֹ כְפָר? – שָׁאֲלָה הַיּלְדָּה אֶת בַּעַל הַבָּיִת.

– לֹא פָחוֹת מֵחָמֵשׁ פַּרְסָאוֹת, חֲבִיבָה – נִשְׁמַע הַמַּעֲנֶה – אֲבָל הֵן לֹא תֵלְכוּ בַדֶּרֶךְ הַלָּיְלָה?

– הָלֹךְ נֵלֵךְ, נֶלִי – קָרָא הַזָּקֵן בְּחִפָּזוֹן, בְּהַאִיצוֹ בָּה בִּתְנוּעוֹת יָד – הָלְאָה, הָלְאָה, יַקִּירָתִי, אִם גַּם עָלֵינוּ יִהְיֶה לָלֶכֶת עַד חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

– לֹא רָחוֹק מִזֶּה יֵשׁ גֹּרֶן, אָדוֹן – אָמַר בַּעַל הַבַּיִת – גַּם תּוּכְלוּ לָלוּן בָּאַכְסַנְיָה. סְלִיחָה, נִדְמֶה לִי, כִּי הִנְּךָ עָיֵף וְיָגֵעַ וְטוֹב לְךָ לָנוּחַ, אִם לֹא שֶׁאָצִּים אַתֶּם…

– כֵּן, כֵּן, אצִים אָנוּ מְאֹד – הֵשִׁיב הַזָּקֵן בַּחֲרָדָה – נֵלֵךְ הָלְאָה נֶלִי, אָנָּא, הָלְאָה נֵלֵךְ.

– כֵּו, מֻכְרָחִים אָנוּ לָלֶכֶת – אָמְרָה הַיּלְדָּה, בְּהִכָּנְעָהּ לִרצוֹנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַנִרְגָּשׁ. אָנוּ מַכִּירִים לְךָ טוֹבָה, אוּלָם לֹא נוּכַל לְהִתְעַכֵּב פֹּה. נְכוֹנָה אֲנִי לַדֶּרֶךְ, סָבִי!

בַּעֲלַת הַבַּיִת הִכִּירָה עַל פִּי הֲלִיכָתָהּ הַכּוֹשֶׁלֶת שֶׁל הַיּלְדָּה, כִּ רַגְלָהּ הָאַחַת תָּפְחָה מֵחַבּוּרָה. רַחֲמֶיהָ, כְּאִשָּׁה וּכְאֵם, נִתְעוֹרְרוּ בָּהּ וְלֹא יָכְלָה לָתֵת לָיַלְדָּה לָלֶכֶת בְּטֶרֶם שִׁפְשְפָה בְּמַיִם אֶת מְקוֹם הַפֶּצַע וּמָרְחָה אוֹתוֹ בְּמִשׁחָה בֵּיתִית פְּשׁוּטָה. אֶת מַעֲשֶׂיהָ עָשְׂתָה בְּיָדַיִם כֹּה רַכּוֹת וַעֲדִינוֹת, שֶׁרִגְשׁוֹת תּוֹדָהּ הֵצִיפוּ אֶת לֵב הַיּלְדָּה וְלֹא יָכְלָה לְהוֹצִיא מִפִּיהָ כִּי אִם אֶת הַמִּלִּים בְּרֶגֶשׁ: “יְבָרְכֵךְ אֱלֹהִים”!" וּבְצֵאתָהּ לֹא הֶחֱזִירָה רֹאשָׁהּ וְלֹא דִבְּרָה מְאוּמָה (לְבַל תִּפְרֹץ בַּבֶּכִי), וְרַק לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מֶרְחָק גָדוֹל בְּעֵרֶךְ, פָּנְתָה לְאָחוֹר וְעֵינֶיהָ רָאוּ אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וּבְתוֹכָם הַיָּשִׁישׁ, עוֹמְדִים עַל יַד הַדֶּרֶךְ וּמַבִּיטִים אַחֲרֵי הַהוֹלְכִים. הֵם נִפְרְדוּ מִתּוֹךְ נַעֲנוּעֵי בְרָכָה וְלֹא בְלִי דְמָעוֹת.

הֵם הָלְכוּ קָדִימָה בִצְעָדִים אִטִּיִּים וּבִכְבֵדוּת רַבָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה. כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ מַהֲלַךְ פַּרְסָה, הִגִּיעַ לְאָזְנָם רַעַשׁ אוֹפַנִּים. הֵם פָּנוּ לְאָחוֹר וְרָאוּ, כִּי עֲגָלָה רֵיקָה מִתְקָרֶבֶת אֲלֵיהֶם, עָצַר הָרַכָּב בְּסוּסוֹ, פָּנָה אֶל נֶלִי וְשׁאַל:

– הַאִם לֹא אַתֶּם עֲמַדְתֶּם לָנוּחַ עַל יַד בַּיִת לֹא רָחוֹק מִזֶּה?

– כֵּן, אֲדוֹנִי – עָנְתָה הַיּלְדָּה.

– בַּעֲלֵי הַבַּיִת בִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְהַדְבִּיק אֶתְכֶם – אָמַר הָרַכָּב – אֲנִי נוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים. הָבָה לִי יָדְךָ, אָדוֹן, וַעֲלֵה אֶל הַמֶּרְכָּבָה.

הֵם הִרְגִּשׁוּ רְוָחָה גְדוֹלָה בְּשִׁבְתָּם בַּקָּרוֹן, כִּי הָיוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים מְאֹד וְכֹחַ לֹא הָיָה לָהֶם לִסְחוֹב רַגְלֵיהֶם. הַקָּרוֹן הַמִּתְנוֹדֵד הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּמֶרְכָּבָה נֶהְדָּרָה, וּנְסִיעָתָם – טִיּוּל שֶׁל תַּעֲנוּג. לֹא הִסְפִּיקָה נֶלִי לָשֶׁבֶת עַל הַתֶּבֶן בְּזָוִית הָעֲגָלָה, וּמִיָּד נָפְלָה עָלֶיהָ תַרְדֵּמָה.

הִיא הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ כַּאֲשֶׁר עָמַד הַקָּרוֹן פִּתְאֹם, כְּדֵי לִנְטוֹת לְעֵבֶר אַחֵר. הָרַכָּב יָצָא מִן הַקָּרוֹן וְעָזַר לָהּ לָרֶדֶת. הוּא הוֹרָה לָהּ בְּאֶצְבַּע עַל עֵצִים אֲחָדִים, שֶׁעָמְדוּ לֹא הַרְחֵק מֵהֶם, וְאָמַר, כִּי מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים שׁוֹכֶנֶת הָעִיר, וְכִי הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה אֵלֶיהָ עוֹבֶרֶת בְּמִשׁעוֹל שֶׁל בֵּית הַקְּבָרוֹת. וּבְכֵן, לְפִי עֲצַת הָרַכָּב, עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם בִּצְעָדִים כּוֹשׁלִים בְּמִשְׁעוֹל זֶה.

הַזָּקֵן וְהַיּלְדָּה נָטוּ מִן הַכְּבִישׁ וְהָלְכוּ בֵין הַקְּבָרוֹת, כִּ הַקַּרְקַע שָׁם הָיְתָה רַכָּה יוֹתֵר וְנוֹחָה לַהֲלִיכָה. כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ עֲל יַד בֵּית הַתְּפִלָּה שָׁמְעוּ בְּקֵרוּב מָקוֹם קוֹל אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים. אֵלֶּה הָיוּ חֲבֵרִים שֶׁל לַהֲקַת שַׂחְקָנִים בְּתֵיאַטְרוֹן בֻּבּוֹת, שֶׁאָמְרוּ לְהַצִּיג הָעֶרֶב מַחֲזֶה בַּדְחָנִי בַּפֻּנְדָּק הַסָּמוּך וְעָרְכוּ חֲזָרָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.

– חוֹשֶׁבֶת אֲנִי, כִּי… הָעֶרֶב לאֹ נוֹסִיף לָלֶכֶת – אָמְרָה נֶלִי, בְּהַבִּיטָהּ אֶל סָבָהּ.

– אִם יֵשׁ לָכֶם צֹרֶךְ בְּאַכְסַנְיָה לָלוּן בָּהּ – קָרָא אַחַד הַשַׂחְקָנִים – סוּרוּ נָא אֶל הָאַכְסַנְיָה שֶׁלָּנוּ. שָׁם הַכֹּל בְּזוֹל.

בַּעַל הַפֻּנְּדָּק וְאִשְּׁתּוֹ הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲלֵי בָשָׂר. הֵם קִבְּלוּ אֶת הָאוֹרְחִים הַחֲדָשִׁים בְּרָצוֹן וְנֶלִי הַיָפָה נִתְחַבְּבָה מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם. בַּעֲלַת הַבַּיִת אָמְרָה לָתֵת לַיּלְדָּה טְעִימָה קַלָּה לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁהּ, אַבָל נֶלִי לֹא חָפְצָה בְּשׁום אֹפֶן לִטְעוֹם דָּבָר קֹדֶם שֶׁיִטְעַם הַזָּקֵן, וְלָכֵן הָכְרְחָה הַפֻּנְדָּקִית לָתֵת בָּרִאשׁוֹנָה לַזָּקֵן אֶת חֶלְקוֹ.

אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה מִהֲרוּ כָּל הַמְסֻבִּים לָלֶכֶת אֶל אֻרָוָה רֵיקָה, שֶׁשָּם הָיָה הַכֹּל מוּכָן לְהַצָּגָה. הַמַּחֲזֶה נִתְקַבֵּל בִּתְרוּעוֹת רָצוֹן סוֹעֲרוֹת. הַזָּקֵן הִרְבָּה לִצְחוֹק וְלִשְׂמֹחַ יוֹתֵר מִכָּל הָרוֹאִים, אוּלָם נֶלִי הַיְתָה עֲיֵפָה מְאֹד מִטִּלְטוּלֵי הַדֶּרֶך וְהִיא נִרְדְּמָה, בְּשִׂימָהּ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפוֹ.

מְקוֹם לִינָה נָּתְנוּ לָהֶם בַּחֲדַר עֲלִיָּה. לִפְנֵי הַשֵּׁנָה יָשְׁבָה נֶלִי עַל מִטָּתָהּ וְשָקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל חַיֵּיהֶם הָעֲתִידִים. בְּיָדָהּ הָיָה רַק מְעַט כֶּסֶף, מְעַט מְאֹד. הַכֶּסֶף הַזֶּה יַסְפִּיק לָהֶם רַק לְיָמִים מִסְפָּר, אַחַרֵי כֵן יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִפְשׁוֹט יָד וּלְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, בֵּין הַמַּטְבְּעוֹת שְׁבְיָדָהּ הָיְתָה מַטְבֵּע אַחַת שֶׁל זָהָב. הִיא חָשְׁבָה מַחֲשָׁבָה, כִּי אֶפְשָׁר יָּבוֹא זְמַן שֶׁל צָרָה וּמְצוּקָה, וְלָכֵן הֶחְלִיטָה בְּלִבָּהּ לְהַצְפִּין אוֹתָהּ לִבְלִי הוֹצִיאָהּ רַק בְּשָׁעָה שֶׁלֹא תִהְיֶה לָהֶם שׁוּם בְּרֵרָה אַחֶרֶת.

הִיא שָׂמָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ בְּשִׂמְלָתָהּ, תָּפְרָה מִסָּבִיב לָהּ וְשָׁכְבָה לִישׁוֹן בְּרוּחַ שְׁקֵטָה.


פֶּרֶק עֲשִׂירִי: בְּחֶבְרַת מוּקְיוֹנִים    🔗

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם הֵכִינוּ עַצְמָם שְׁנֵי בַעֲלֵי הַתֵּיאַטְרוֹן שֶׁל בֻּבּוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

– לְאָן אַתֶּם מִתְכּוֹנְנִים לָלֶכֶת הַיּוֹם? – שָׁאַל אֶת נֶלִי הָאֶחָד וּשְׁמוֹ הַרִיס, אֲשֶׁר עַל שֵׁם רַגְלָיו הַקְּצָרוֹת קָרְאוּ לוֹ “שׁוֹרְט”. כְּלוֹמַר: גּוּץ.

– אֵינִי יוֹדַעַת… טֶרֶם הֶחְלַטְנוּ דָבָר – עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

– הִנֵּה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל מֵרוֹץ הַסּוּסִים – אָמַר הַגּוץ – אִם יֵשׁ לָכֶם צֹרֶךְ לַעֲבוֹר בְּדֶרֶךְ זוֹ, הָבָה נֵלֵךְ יַחְדָּו.

– אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ אִתְּכֶם – קָרָא הַזָּקֵן – נֶלִי, אִתָּם נֵלֵךְ, אִתָּם!

בְּלִבָּה שֶׁל הַיַּלְדָּה בָּאָה הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי עוֹד מְעַט וְעָלֶיהָ יִהְיֶה לִפְשׁוֹט יָד, וְאֵין טוֹב לָזֶה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ מִתְאַסְּפִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְשֵׁם עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים, וְעַל כֵּן הִסְכִּימָה לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הַגּוּץ, אַף כִּי חֲבֵרוֹ, קוֹדְלִין שְׁמוֹ, לֹא הָיְתָה דַעְתּוֹ נוֹחָה מִכָּךְ.

בַּדֶּרֶךְ הָלְכָה הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה יַחְדָּו. שׁוֹרְט הָלַךְ בְּרֹאשׁ. הַתֵּבָה עִם הַבֻּבּוֹת עַל שִׁכְמוֹ וַחֲצוֹצְרַת נְחֹשֶׁת קְשׁוּרָה אֶל כְּתֵפוֹ. נֶלִי וְסָבָהּ הָלְכוּ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ וּמַר קוֹדְלִין הָלַךְ בָּאַחֲרוֹנָה.

בַּשָּׁעָה שֶׁהָיוּ מִתְקָרְבִים אֶל אֵיזוֹ עִיר אוֹ כְּפָר וְלִפְעָמִים גַּם אֶל בַּיִת יְחִידִי יְפֵה מַרְאֶה, הָיָה שׁוֹרְט תּוֹקֵע בַּחֲצוֹצְרָה וְשָׁר קֶטַע שֶׁל זֶמֶר עַלִּיז. כַּאֲשֶׁר נֶחְפְּזוּ אֲנָשִׁים אֶל הַחַלּוֹנוֹת לְהִסְתַּכֵל, הָיָה קוֹדְלִין מֵקִים חִישׁ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה מַתְחִיל גּוּף הַמַּחֲזֶה, וְאַחַר הַהַצָּגָה הָיָה קוֹדְלִין אוֹסֵף אֶת הַפְּרוּטוֹת שֶׁזָּרְקוּ לוֹ הָרוֹאִים בַּמַּחֲזֶה, טוֹעֵן שׁוּב אֶת מַשָׂאוֹ עַל גַבּוֹ, וְהַחֲבוּרָה הָיְתָה מְחַדֶּשֶׁת אֶת דַּרְכָּהּ. שׁוֹרְט הָיָה מְבַדֵּחַ אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּחִדּוּדִים קַלִּים וּבְשִׁירִים עַלִּיזִים, אוּלָם מַר קוֹדְלִין, אָדָם קוֹדֵר, הָיָה מְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאו.

בַּדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בַּחֲבוּרָה שֶׁל מוּקְיוֹנִים, אֲשֶׁר הָלְכוּ גַם הֵם אֶל מֵרוֹץ הַסּוּסִים, וְיַעַן כִּי קוֹדְלִין מֵאֵן לָלֶכֶת יַחְדָּו עִם הַמּוּקְיוֹנִים, מִהֵר שׁוֹרְט לְהִפָּרֵד מֵהֶם וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת רֵעוֹ הַזּוֹעֵף, וְעִמּוֹ נֶלִי וְהַזָּקֵן, אֶל הַפֻּנְדָּק הַיָּשָׁן, אֲשֶׁר עָמַד לְיַד הַדֶּרֶךְ.

אוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד גֶּשֶׁם סוחֵף, בִּגְדֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹדְדִים הָיוּ רְטֻבִּים, וְהַזָּקֵן וְנֶלִי יָשְׁבוּ עַל יַד הַתַּנּוּר. הַחֹם נָסַך תַּרְדֵּמָה עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ עֲיֵפִים מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, וְהַשֵּׁנָה תָקְפָה אוֹתָם.

– מִי הֵם? – שָׁאַל הַפֻּנְדָּקִי בְּלָחַשׁ.

שׁוֹרְט נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם.

– הֲגַם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ? פָּנָה אֶל מַר קוֹדְלִין.

– לֹא וָלֹא – עָנָה – חוֹשְׁבַנִי, כִּי אֵינָם טוֹבִים.

– גַם אֵינָם רָעִים – הֵשִׁיב הַגּוּץ – לְפִי דַעְתִּי, הַזָּקֵן הוּא מְטֹרָף…

– מוּטַב שֶׁנְּדַבֵּר וְנַחְשׁוֹב עַל אֲרוּחַת הָעֶרֶב – רָטַן קוֹדְלִין, בְּהַבִּיטוֹ עַל הַשָּׁעוֹן.

– אוּלָם שְׁמָעֵנִי נָא – הוֹסִיף חֲבֵרוֹ – בָּרוּר לִי, כִּי אֵין אֵלֶּה נוֹדְדִים פְּשׁוּטִים. הַאֻמְנָם תַּאֲמִין, כִּי יַלְדָּה רַכָּה וַעֲדִינָה זוֹ רְגִילָה לְשׁוטֵט וְלָנוּעַ, כְּמוֹ שֶׁנָּדְדָה עִמָּנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים?

– וּבְכֵן, מַה בְּכָךְ? – רָטַן קוֹדְלִין – מַה לְּךָ וְלָהֶם? הַאֵין לְךָ דְּאָגוֹת אֲחֵרוֹת?

– מְרֻגָּז אַתָּה, כִּי טֶרֶם אָכַלְתָּ – לִגְלֵג שׁוֹרְט – הֲרָאִיתָ, כִּי הַזָּקֵן עוֹרֵג לָלֶכֶת הָלְאָה הָלְאָה בְּלִי חָשָׂךְ? הֲנָתַתָּ דַעְתְּךָ עַל זֶה?

– וּבְכֵן? – מִלְמֵל קוֹדְלִין.

– מִזֶּה אֶפְשָׁר לְהָבִין – אָמַר שׁוֹרְט – כִּי הַזָּקֵן הִתְחַמֵּק חֶרֶשׁ מִבֵּיתוֹ… נִמְלַט מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמָשַׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַיַּלְדָּה הָרַכָּה, שֶׁהִסְכִּימָה לִהְיוֹת בַּת לִוְיָתוֹ בְּדָרְכּוֹ מֵאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, וְהֵם הוֹלְכִים כָּעֵת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשֶּׂאנָה אוֹתָם רַגְלֵיהֶם, בְּלי לָדַעַת לְאָן וּבְלִי שׁוּם מַטָּרָה. וַאֲנִי לֹא אַרְשֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

– מַה כֹּחֲךָ וּמַה גְבוּרָתְךָ שֶׁלֹּא לְהַרְשׁוֹת? לִגְלֵג קוֹדְלִין.

– אֲנִי – חָזַר הַגּוּץ עַל דְּבָרָיו בְּהַדְגָּשָׁה וּבְנַחַת – לֹא אַרְשֶׁה אֶת הַדָּבָר. אָסוּר שֶיַּלְדָּה עֲדִינָה זוֹ תָבוֹא בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים שֶּׁהֵם הֲגוּנִים לָּהּ כְּשֵׁם שֶׁהֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים לְמַלְאֲכֵי מָרוֹם. וְעַל כֵּן, בָּשָּׁעָה שֶׁאַרְגִּישׁ, כִּי הֵם אוֹמְרִים לַעֲזוֹב אוֹתָנוּ אֶמְצָא דֶרֶךְ לַעְצוֹר אוֹתָם, כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֶל קְרוֹבֵיהֶם, שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר פִּרְסְמוּ בְּחוּצוֹת לָנְדּוֹן מוֹדָעוֹת עַל בְּרִיחַת הַזָּקֵן עִם הַיַּלְדָּה.

קוֹדְלִין שָׂם אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְאַחַר קָרָא:

– שׁוֹרְט, אוּלַי נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ. וּבְכֵן, אִם יִתְבָּרֵר כִּי כֵן הוּא וְאַתָּה תְקַבֵּל שָׂכָר מִפְּעֻלָּה זוֹ, דַּע לְךָ, כִּי עָלֶיךָ לָתֵת לִי חֵלֶק מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. זְכָר-נָא וְאַל תִּשְׁכַּח: שֻׁתָּפִים אָנוּ לָעֵסֶק.

לֹא הִסְפִּיק חֲבֵרוֹ לִנַעֲנֵעַ בְּרֹאשֹׁו לְאוֹת הַסְכָּמָה לְהַצָּעָה זוֹ, וְהַיַּלְדָּה הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ. שִׂיחָתָם שֶׁל שְׁנֵי הַחֲבֵרִים בְּלַּחַשׁ נִפְסְקָה.

בְרֶגַע זֶה נִשְׁמַע קוֹל צְעָדִים מִבַּחוּץ, וְאוֹרְחִים חֲדָשִׁים הוֹפִיעוּ. אֵלֶּה הָיוּ אַרְבָּעָה כְּלָבִים זוֹעֲפִים, שֶׁנִּכְנְסוּ בְּשׁוּרָה זֶה אַחֲרֵי זֶה. כֻּלָּם בְּתִלְבֹּשֶׁת בְּהִירָה מְנֻקֶּדֶת נְקֻדּוֹת כֵּהוֹת, אֶחָד מֵהֶם הָיָה חָבוּשׁ כּוֹבַע הָדוּק יָפֶה אֶל מִתַּחת לְסַנְטְרוֹ. כַּעֲבוֹר רֶגַע בָּא גַם מְנַהֵל חֲבוּרַת הַכְּלָבִים הַמְאֻמָּנִים, אִישׁ רָם הַקּוֹמָה, בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר, שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה יָדוּעַ יָפֶה לַפֻּנְדָּקִי, וְלָאוֹרְחִים, כִּי כֻלָּם שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת.

הַפֻּנְדָּקִי נִגַּשׁ לַעֲסֹק בַּהֲכָנוֹת לִסְעוּדַת הָעֶרֶב, פָּרַשׂ אֶת הַמַּפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן וְהָאֲרֻחָה הֵחֵלָּה.

בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה נִכְנְסוּ לַפֻּנְדָּק אוֹרְחִים חֲדָשִׁים, שֶׁבִּקְשׁוּ מִקְלָט מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ בַּחוּץ, אֶחָד נוֹהֵג עֲנָק וְנַנֶּסֶת, הַשֵּׁנִי מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂי לְהָטִים, מַרְאֶה מוֹפְתִים שׁוֹנִים בִקְלָפִים, וְגַם הֵם, כְּיֶתֶר הַשַּׂחְקָנִים וְהַמּוּקְיוֹנִים, נוֹהֲרִים אֶל הָעִיר, שֶׁבָּהּ נֶעֱרַך מֵרוֹץ הַסּוּסִים.

אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה שִׁדְּלָה נֶלִי, שֶׁהָיְתָה רְצוּצָה מֵעֲיֵפוּת, אֶת סָבָהּ לָלֶכֶת לִישׁוֹן וְהֵם עָלוּ יַחְדָּו אֶל הָעֲלִיָּה. הַיַלְדָּה אָמְרָה לְסָבָהּ “לֵיל מְנוּחָה” וְהָלְכָה לְחַדְרָהּ לִשְׁכַּב. אוּלָם לֹא הִסְפִּיקָה לִסְגּוֹר אֶת הַדֶּלֶת וְהִנֵּה נִשׁמְעוּ נְקִישׁוֹת לָחַשׁ. הִיא פָּתְחָה מִיָּד אֶת הַדֶּלֶת וְהִשְׁתּוֹמְמָה לִרְאוֹת בְּחַדְרָהּ אֶת מַר קוֹדְלִין, שֶׁזֶּה לֹא כְבָר רָאֲתָה אוֹתוֹ יָשֵׁן בַּמִּטְבָּח.

– מַה קָּרָה? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

– כְּלוּם לֹא קָרָה, יַקִּירָתִי – הֵשִׁיב הָאוֹרֵחַ – בָּאתִי רַק לְהוֹדִעֵךְ, כִּי אֲנִי יְדִידֵךְ הַנֶאֱמָן, רַק אֲנִי וְלֹא הוּא.

– מִי “הוּא”? - שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

– שׁוֹרְט – הוֹסִיף קוֹדְלִין – אָמְנָם דְּבָרָיו טוֹבִים וּדְרָכָיו נְעִימִים וּבְוַדַּאי הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ, אֲבָל דְּעִי כִּי אֲנִי הוּא יְדִידֵךְ בֶּאֱמֶת. אִם לֹא תִרְאִי לָעֵינַיִם, כִּי אִם לַלֵּבָב, תּוָּכְחִי, כִּי כֵנִים דְּבָרָי.

הַיַּלְדָּה נָבוֹכָה. עַל לִבָּה עָלָה, כִּי הָאִישׁ מְדַבֵּר מִתּוֹךְ שִׁכָּרוֹן, כִּי הַרְבֵּה שָׁתָה בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה. אוּלָם הוּא הוֹסִיף:

– אָמְנָם שׁוֹרְט הוּא אָדָם הָגוּן וְיוֹדֵע לְהִתְהַלֵּךְ עִם אֲנָשִׁים בְּרֹך וּבִנְעִימוּת, אוּלָם הוּא מִתְאַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי לְהֵרָאוֹת נֶחְמָד וְנָעים. לֹא כֵן אָנֹכִי.

לָאַחֲרוֹנָה אָמָר:

– שׁמָעִינִי נָּא, שִׁמְעִי לַעֲצָתִי, בִּטְחִי בִי, כִּי דוֹרֵשׁ אֲנִי טוֹבָתֵךְ. אַל נָא תֵלְכִי וְאַל תִתְרַחֲקִי מִמֶּנִּי בְּשׁוּם אֹפֶן. גּוֹרָלֵךְ נוֹגֵעַ אֶל לִבִּי יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְשַׁעֵר. אֲנִי הוּא הַיּוֹעֵץ הַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם. אַל תְּגַלִּי לְשׁוֹרְט דְּבַר שִׂיחָתֵנוּ. זִכְרִי נָא תָמִיד, כִּי קוֹדְלִין הוּא יְדִידֵךְ וְלֹא שׁוֹרְט. אָמְנָם גַּם שׁוֹרְט הוּא אָדָם הָגוּן פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אוּלָם יְדִיד נַפְשֵׁךְ הַנֶּאֱמָן הוּא קוֹדְלִין וְלֹא שׁוֹרְט.

לְאַחַר שֶׁיָצָא מִן הַחֶדֶר נִשְׁאֲרָה הַיַּלְדָּה תוֹהָה וּנְבוֹכָה. כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁמְעָה שׁוּב נְקִישׁוֹת קַלּוֹת עַל דֶּלֶת חַדְרָהּ.

– מִי הוּא הַדּוֹפֵק - שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

– אָנֹכִי, שׁוֹרְט – נִשְׁמַע קוֹל מִבַּעַד לְחוֹר הַמַּנְעוּל – בָּאתִי לְהוֹדִיעֵךְ, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עָלֵינוּ לָצֵאת לַדָּרֶךְ. אִם לֹא נַקְדִּים אֶת הַמּוּקְיוֹן וּמְנַהֵל הַכְּלָבִים, לֹא נַצְלִיחַ לְקַבֵּל אַף פְּרוּטָה בַּכְּפָרִים. לָכֵן תִּזְדָּרְזִי לִהְיוֹת נְכוֹנָה.

בִּקּוּרוֹ שֶׁל שׁוֹרְט עוֹד הִגְדִּיל אֶת הִתְרַגְּשׁוּתָהּ. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין, מַדּוּעַ חֲרֵדִים וְדוֹאֲגִים לָהּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ אֵלֶּה עָלָה בְּלִבָּהּ זֵכֶר הִתְלַחֲשׁוּתָם בַּשָׁעָה שֶׁהֵקִיצָה וּפִקְפּוּקִים שׁוֹנִים הִתְגַּנְּבוּ אֶל נַפְשָׁהּ בִּדְבַר בְּנֵי לִוְיָתָהּ אֵלֶּה, אוּלָם עֲיֵפוּתָהּ הִכְרִיעָה אֶת דַּאֲגוֹתֶיהָ וְעַד מְהֵרָה מַרְגּוֹע בְּחֵיק הַשֵּׁנָה.

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִלֵּא שׁוֹרְט הַבְטָחָתוֹ, דָּפַק בְּלַחַשׁ עַל דֶּלֶת חַדְרָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לָקוּם מִיָּד. נֶלִי קָמָה חִישׁ וְהֵעִירָה אֶת הַזָּקֵן. וּלְאַחַר שֶׁאָכְלוּ בְּחִפָּזוֹן פַּת שַׁחֲרִית יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הָאֲוִיר הָיָה צַח וְשָׁקוּף אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים, הַכֹּל הָיָה רַעֲנָן וְשָׂמֵחַ. בִּתְנָאִים נוֹחִים אֵלֶּה הָלְכוּ בְנֵי הַחֲבוּרָה הֲלִיכָה זְרִיזָה וְקַלָּה.

הֵם לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְהַיַּלְדָּה הִשְׁתּוֹמְמָה לִרְאוֹת, כִּי קוֹדְלִין מִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת סָמוּךְ לָהּ, שֶׁלֹא כְּדַרְכּוֹ עַד כֹּה, וּמְקַנֵּא הוּא בַחֲבֵרוֹ שׁוֹרְט הַהוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִם הַזָּקָן וְהַיַּלְדָּה בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת כְּדַרְכּוֹ. נֶלִי הִתְבּוֹנְנָה כִּי קוֹדְלִין מִסְתַּכֵּל בַּזָּקֵן בְּמַבָּט נוֹקֵב וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ עַיִן מִמֶּנוּ גַּם שׂוֹרְט, נִדְמָה לָהּ, נִשְׁתַּנָה קְצָת. נִכָּר הָיָה, כִּי עֵינוֹ צוֹפִיָה עֲלֵיהֶם וְהוּא שׁוֹמֵר כָּל צַעֲדֵיהֶם.

בֵּינָתַיִם הָלְכוּ וְקָרְבוּ אֶל הָעִיר, אֲשֶׁר בָּה עָמְדוּ לַעֲרֹךְ מָחָר אֶת מֵרוֹץ הַסּוּסִים. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה צָצוּ וּבִצְבְּצוּ שַׁיָרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל צוֹעֲנִים וַחֲבוּרוֹת נוֹדְדִים. זֶרֶם שֶׁל הֲמוֹנִים נָהַר בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר, אֵלֶּה בְּסוּסִים, אֵלֶּה בַּחֲמוֹרִים וְאֵלֶּה הָלְכוּ אַט אַט בְּרֶגֶל טְעוּנֵי מַשָׂאוֹת כְּבֵדִים עַל שִׁכְמָם. מִזְּמָן לִזְמָן עָבְרָה מֶרְכָּבָה רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים, שֶׁהֶעֶלְתָה עַנְנֵי חוֹל וְכִסְּתָה בְאָבָק אֶת הַכֹּל.

עִם עֶרֶב הִגִּיעוּ אֶל הָעִיר. בָּעִיר רָבְתָה הַתְּכוּנָה מְאֹד: בְּכָל מָקוֹם הִתְרוֹצְצוּת, רַעַשׁ, שָׁאוֹן, מְהוּמָה וּמְבוּכָה. הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מֵאֲנָשִׁים. פַּעֲמוֹנֵי בָתֵּי הַתְּפִלָּה צִלְצְלוּ בְּכָל עֹז; הַחַלּוֹנוֹת וְהַגַּגּוֹת טָבְעוּ בְיָם שֶׁל דְּגָלִים. חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת שֶׁל נוֹדְדִים הִתְגּוֹדְדוּ סָבִיב לַמְחוֹלְלוֹת שֶׁל הָרְחוֹב וּבְשַאֲגוֹתֵיהֶם הֶחֱרִישׁוּ אֶת קוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְרַעַשׁ הַתֻּפִּים.

הַמַּרְאוֹת הָאֲיֻמִּים הָאֵלֶּה הִרְעִישׁוּ עַד הַיְסוֹד אֶת נֶפֶשׁ הַיַּלְדָּה. הִיא הֶחֱזִיקָה בְּכָל כֹּח בְּיָדָהּ שֶׁל סָבָהּ הַמְבֻלְבָּל, כְּדֵי שֶׁזֶּרֶם הָאֲנָשִׁים לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. הֵם הֵחִישׁוּ צַעֲדֵיהֶם אֶל מְקוֹם מֵרוֹץ הַסּוּסִים, שֶׁנִמְצָא עַל קַרְפִּיף גָּבֹהַּ בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אַחַת מִן הָעִיר. גַּם שָׁם רַב הַשָּׁאוֹן, הַכֹּל הָיוּ עֲסוּקִים, הַכֹּל טְרוּדִים, הַכֹּל מִתְרוֹצְצִים, הַכֹּל צוֹרְחִים. הַיַּלְדָּה עִם סָבָהּ נִתְכַּנְּסוּ בְּזָוִית שֶׁל אֹהֶל אֶחָד, אָכְלוּ אֲרֻחָה קַלָּה וְיָשְׁנוּ שֵׁנָה חֲזָקָה כָּל הַלַּיְלָה, עַל אַף הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן שֶׁלֹּא פָסָקוּ.

בְּכִיסָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא פְרוּטוֹת מְעַטּוֹת, וּמִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה חֶרֶשׁ מִן הָאֹהֶל, שׁוֹטְטָה בַשָׂדוֹת הַסְּמוּכִים וְקָטְפָה מְעַט שׁוֹשַנִּים וּפִרְחֵי שָׂדֶה, לִקְלֹעַ מֵהֶם זֵרִים וּלְהַגִּישָׁם בְּשָׂכָר לַגְבִירוֹת שֶׁתָּבֹאנָה לִרְאוֹת בְּמֵרוֹץ הַסּוּסִים.

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה אֶל הָאֹהֶל, יָשְׁבָה עִם סָבָהּ בְּזָוִית אַחַת וּבְנֵי לִוְיָתָם יָשְׁנוּ עוֹד בְּזָוִית אַחֶרֶת. הַיַּלְדָּה נָגְעָה בִזְרוֹעוֹ שֶׁל הַזָּקֵן וְלָחֲשָׁה עַל אָזְנוֹ, בְּהַרְאוֹתָהּ עַל הַיְשֵנִים:

– הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חוֹשְׁדִים בָּנוּ, כִּי הִתְחַמַּקְנוּ חֶרֶשׁ מִקְּרוֹבֵינוּ וְהֵם חוֹשְבִים לְהַסְגִּיר אוֹתָנוּ אֲלֵיהֶם…

הַזָּקֵן חָרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה, יָדָיו רָטְטוּ וּפָנָיו הִבִּיעוּ פָחַד. הַיַּלְדָּה הִתְאַמְּצָה לְהַרְגִּיעוֹ, אֲבָל הוּא מִלְמֵל:

– הֵם יַאַסְרוּ אוֹתִי בְכֶלֶא קַר וְטָחֹב… יָשִׂימוּ עָלַי שַׁלְשְלָאוֹת וְיַכּוּנִי… וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לִרְאוֹתֵךְ עוֹד…

– אַל תִּירָא, סָבִי, אֲנִי אֶמְצָא תַחְבּוּלָה לְהִמָּלֵט מִזֶּה, וְאַתָּה תֵלֵךְ אַחֲרֵי בְּלִּי דַבֵּר דָּבָר וְאַל תַּבֵּט אַחֲרֶיךָ.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הָיוּ הָאֹהָלִים מוּכָנִים. הֲמוֹנִים גְּדוֹלִים עָמְדוּ מִסָּבִיב. הַמּוּקְיוֹנִים, הַשַׂחְקָנִים וְהָעוֹשִׂים בִּלְהָטִים בִּדְּחוּ אֶת הַקָּהָל. הַיַּלְדָּה נָשְׂאָה בְיָדָהּ תֵּבָה קְטַנָּה מְלֵאָה פְרָחִים. וְנִגְּשָׁה לְעִתִּים אֶל הַגְּבִירוֹת הַמְּקֻשָּׁטוֹת לִמְכּוֹר לָהֶן זֵר פְּרָחִים. אוּלָם אֲהָהּ! שָׁם הָיוּ פוֹשְׁטֵי יָד עַזִּים מִמֶּנָּה, צוֹעֲנִיּוֹת מְנַחֲשׁוֹת וְקַבְּצָנִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְהַגְבִירוֹת לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּיַּלְדָּה הָעֲנִיָּה וְהַמְדֻכָּאָה.

אוּלָם גְבֶרֶת אַחַת, שֶׁיָשְׁבָה יְחִידָה. בְּמֶרְכָּבָה מְפֹאָרָה, הִזְמִינָה אֶת הַיַּלְדָּה, קִבְּלָה מִמֶּנָּה צְרוֹר פְּרָחִים, שָׂמָה בְּיָדָהּ הָרוֹטֶטֶת מַטְבְּעוֹת אֲחָדוֹת וְדִבְּרָה עַל לִבָּהּ, כִּי תְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם לִבְלִּי שׁוּב עוֹד אֵלָיו.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן לֹא גָרַע קוֹדְלִין עֵינָיו מֵהֶם, וְלָכֵן לֹא יָכְלוּ לַחְשׁוֹב עַל דְּבַר מְנוּסָה. אַךְ לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הֵקִים קוֹדְלִין אֶת הַתֵּיאַטְרוֹן בְּמָקוֹם נָאֶה וְהֶהָמוֹן שֶׁהִתְאַסֵּף הָיָה שָׁקוּעַ בְּהִתְלַהֲבוּת והֵרִיעַ בִּצְחוֹק וְהֶעֱנִיק לַשַׁחְקָנִים מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, מָצְאָה נֶלִי רֶגַע נָכוֹן לִמְנוּסָה, וְהֵם נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ.

הֵם פִּלְּסוּ לָהֶם דֶּרֶך בִּכְבֵדוּת בֵּין הַקָּהָל, לֹא הִבִּיטוּ אַף פַּעַם לְאָחוֹר וְעָבְרוּ חֶרֶשׁ עַל יַד הָאֹהָלִים וְהָעֲגָלוֹת. בְּקָרְבָם אֶל הַחֶבֶל שֶׁמִּסָּבִיב לַקַּרְפִּיף, שָׁמְעוּ קוֹלוֹת מְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם, אֲבָל הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לָהֶם, עָבְרוּ אֶת הַחֶבֶל, יָרְדוּ מֵעַל הַגִּבְעָה וּמָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּמֶרְחֲבֵי הַשָׂדוֹת.


פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר: קִיט מְקַבֵּל מִשְׂרָה    🔗

יוֹם יוֹם, בַּשָּׁעָה שֶׁקִּיט הָיָה שָׁב הַבַּיְתָה מִשּׁוּט בָּרְחוֹבוֹת לְבַקֶּשׁ לוֹ עֲבוֹדָה, קִוָּה לִמְצוֹא בְּבֵית אִמּוֹ אֶת נֶלִי וְהַזָּקן. וְאַף כִּי רָאָה בְּכָל יוֹם, כִּי תִקְוָתוֹ נִכְזָבָה, פָּרְחָה בְּלִבּוֹ תִקְוָה חֲדָשָׁה לְיוֹם הַמָּחֳרָת.

– חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי בְּוַדַּאי יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ מָחָר, אִמָּא – אָמַר קִיט, בְּהַנִּיחוֹ הַצִּדָּה אֶת כּוֹבָעוֹ בְּמַבָּט עָיֵף וּבְהֵאָנְחוֹ אֲנָחָה קַלָּה – זֶה שָׁבוּעַ יָמִים מֵאָז הָלְכוּ, וּבְוַדַּאי לֹא יִתְמַהְמְהוּ בְּדַרְכָּם יוֹתֵר. מַה דַּעְתֵּךְ, אִמָּא?

אִמּוֹ נִעַנְעָה בְּרֹאשָׁה וְעָנְתָה, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיָשׁוּבוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּמְעַט שֶׁהֵבִיאוּ אֶת קִיט לִידֵי כַעַס, אַבָל כַּעֲבוֹר רֶגַע נַעֲשׂוּ פָנָיו נוֹחִים וְשָׁאַל:

– וּבְכֵן, כְּלוּם אַתְּ חוֹשֶבֶת, כִּי הִפְלִיגוּ בָאֳנִיָּה?

– קָרוֹב הַדָּבָר – הֵשִׁיבָה הָאֵם – שֶׁהֵם נָסְעוּ לְחוּץ לָאָרֶץ.

– אָנָּא, אִמָּא – קָרָא קִיט נִרְגָּשׁ – אַל נָא תְדַבְּרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

– כָּל הַשְּׁכֵנִים – אָמְרָה הָאֵם – אוֹמְרִים כָּכָה, וַאֲחֵרִים מְעִידִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם בְּשִׁבְתָּם בָּאֳנִיָּה…

– אֵינִי מַאֲמִין בָּזֶה – קָרָא קִיט – אֵין אַף מִלָּה שֶׁל אֱמֶת בַּשְּׁמוּעוֹת הָאֵלֶּה. כָּל מְפִיצֵי הַשְּׁמוּעוֹת הֵם פּוֹשְׂקֵי שְׂפָתַיִם וּמַרְבֵּי לָהַג.

– אוֹמְרִים – הוֹסִיפָה הָאֵם – כִּי הַזָּקֵן הָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת נַעֲלָמִים, שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע עַל דְּבַר מְצִיאותָם, וְכִי הוּא נָסַע בְּיַחַד עִם נֶלִי אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמָקוֹם שֶׁלֹּא יֵדַע פַּחַד מִפְּנֵי הַלּוֹטְשִׁים עַיִן לְמָמוֹנוֹ… הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַבְּלִים עַל הַדָּעַת. לֹא כָךְ?

קִיט גֵּרַד רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ עַצְבוּת, הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן עָלָה בְּלִבּוֹ זִכְרוֹן הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן, שֶׁנָּתַן לוֹ שִׁילִינְג, וּפִתאֹם נִזְכַּר, כִּי הַיּוֹם הַזֶּה הוּא אוֹתו הַיּוֹם וְזוֹ הִיא אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, שֶׁלְפִי דִבְרֵי הַגֶּ’נְטְלְמֶן יִהְיֶה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן. הוּא נֶחְפַּז לָצֵאת, הִסְבִּיר לְאִמּוֹ לְשֵׁם מָה הוּא הוֹלֵךְ וְנָשָׂא אֶת רַגְלָיו אֶל הַמָּקוֹם הַמְיֻעָד.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה בְּמֶרְחָק גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ, רָאָה כִּי אֵחַר שְׁנֵי רְגָעִים מִן הַמּוֹעֵד, שֶׁקָּבַע לוֹ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן. אוּלָם לְאָשְׁרוֹ טֶרֶם בָּאָה מֶרְכַּבְתּוֹ.

רַק כַּעֲבוֹר זְמַן מָה נִגְלָה לְפָנָיו הַסּוּס, כְּשֶהוּא צוֹעֵד לוֹ בִּמְתִינוּת בְּצַד הָרְחוֹב, כְּאִלּוּ הוּא בוֹחֵר בִּמְקוֹמוֹת נְקִיִּים, שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ אֶת רַגְלָיו. בַּמֶּרְכָּבָה יָשַׁב הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן וּלְצִדּוֹ יָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה וּבְיָדָהּ צְרוֹר פְּרָחִים. בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה הִתְעַקֵּש פִּתְאֹם הַסּוּס וְלֹא רָצָה לָזוּז מִמּקוֹמוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן שָׁפַךְ עָלָיו כַּעְסוֹ בִּגְעָרוֹת וּבִנְּזִיפוֹת לְלֹא הוֹעִיל, יָרַד מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס בְּרִסְנוֹ, וּבְרֶגַע זֶה עָקַר הַסּוּס רַגְלָיו וְרָץ הָלְאָה עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ, וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן מְמַהֵר אַחֲרָיו בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת.

קִיט נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהִגִּישׁ אֶת יָדוֹ אֶל כּוֹבָעוֹ בְּבַת צְחוֹק.

– פִּלְאֵי פְּלָאִים – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן – הִנֵּה הַנָּעַר! הֲרוֹאָה אַתְּ, יַקִּירָתִי?

– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךְ, אֲדוֹנִי, כִּי בּוֹא אָבוֹא – אָמַר קִיט, בְּהַחֲלִיקוֹ אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל הַסּוּס הַקָּטָן – סוּסוֹן נֶחְמָד הוּא!

– יַקִּירָתִי – אָמַר הַגֶּ’נְּטְלְמֶן הַזָּקֵן לַגְבֶרֶת – הַנַּעַר הַזֶּה אֵינוֹ מִן הָרְגִילִים. בָּרִי לִי הַדָּבָר.

– וְגַם דַּעְתִּי כָּךְ – הִסְכִּימָה הַזְּקֵנָה – אֶל נָכוֹן בֵּן טוֹב הוּא לְהוֹרָיו.

פְּנֵי קִיט הִסְמִיקוּ, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַשְּׁבָחִים הָאֵלֶּה. הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן עָזַר לַגְּבֶרֶת לָצֵאת מִן הַמֶּרְכָּבָה וְנִכְנַס עִמָּהּ הַבַּיְתָה, וּשְׁנֵיהֶם הִבִּיטוּ אֶל קִיט בְפָנִים מַסְבִּירוֹת וְהוֹסִיפוּ לְדַבֵּר עַל אֹדוֹתָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ מַר וִיטֶרְדֶן אֶל הַחַלּוֹן וְהִבִּיט אֵלָיו, אַחֲרָיו נִגַּשׁ מַר אַבֶּל וְהִבִּיט אֵלָיו, לְאַחַר כָּךְ נִגְּשׁוּ כֻּלָּם יַחַד וְהִבִּיטוּ אֵלָיו. קִיט נָבוֹךְ מְאֹד מִסֵּדֶר הַבָּטוֹת אֵלֶּה, הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאָהּ אוֹתָם וְהוֹסִיף לְלַטֵּף אֶת צַוַּאר הַסּוּס יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַסּוּס, כַּנִרְאֶה, קִבֵּל אֶת הַלְּטִיפוֹת הָאֵלֶה בְּרָצוֹן.

לְבַסּוֹף יָצָא הַלַּבְלָר שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן, נִגַּשׁ אֶל קִיט וְאָמַר לוֹ, כִּי נִקְרָא הוּא לָבוֹא אֶל הַלִּשְׁכָּה, וְהוּא, הַלַּבְלָר, יַשְׁגִּיחַ בִּמְקוֹמוֹ עַל הַסּוּס.

קִיט נִכְנַס אֶל הַלִּשְׁכָּה בְּיִרְאָה וְהַכְנָעָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לְהִתְהַלֵּךְ עִם גֶּ’נְטְלְמֶנִים זָרִים. מִלְּבַד זֶה הִטִּילוּ עָלָיו אֵימָה הַתֵּבוֹת הַדַּקּוֹת וַחֲבִילוֹת הַנְּיָרוֹת הַמְּאֻבָּקוֹת, וְהָעֵינַיִם הַנְּטוּיוֹת אֵלָיו וְקוֹלוֹ הָרָם שֶׁל מַר וִיטֶרְדֶן הוֹסִיפוּ פַּחַד עַל פַּחְדּוֹ.

– וּבְכֵן, נַעַר – אָמַר וִיטֶרְדָן – בָּאתָ הֵנָּה לַעֲבֹד בְּעַד הַשִּׁילִינְג שֶׁקִבַּלְתָּ וְלֹא לְקַבֵּל שִׁילִינְג חָדָשׁ, כָּךְ?

– כֵּן, אָדוֹן – הֵשִׁיב קִיט, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַדּוֹבֵר אֵלָיו – מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל שִׁילִינְג אַחֵר.

– הַאִם אָבִיךָ חָי?

– מֵת, אָדוֹן.

– וְאִמְּךָ חַיָה?

– כֵּן, אָדוֹן.

– וַדַּאי נְשּׂוּאָה לְבַעַל שֵׁנִי?

קִיט עָנָה בְּפָנִים נֶעֱלָבִים, כִּי הִיא עוֹדֶנָּה אַלְמָנָה וְכִי יֶשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים.

– וְעַתָּה – אָמַר מַר גַרְלַנְד – אֵין לִי לְשַׁלֵּם לְךָ כְּלוּם…

– תּוֹדָה, אָדוֹן – עָנָה קִיט בְּלֵב שָׁלֵם, וְדִבּוּרוֹ נִקָּה אוֹתוֹ מִן הַחֶשֶׁד שֶרָמַז עָלָיו מַר וִיטֶרְדֶן.

– אוּלָם – הוֹסִיף הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן – אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לִי עוֹד דָּבָר אֵלֶיךָ, וְעַל כֵּן הוֹדִיעֵנִי אֶת כְּתָבְתְּךָ וַאֲנִי אֶרְשׁוֹם אוֹתָהּ בְּפִנְקָסִי.

קִיט מָסַר לוֹ אֶת כְּתָבְתּוֹ וְהַזָּקֵן רָשֵׁם אוֹתָהּ בְּעֶפְרוֹנוֹ. אַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ כֻלָּם מִן הַלִּשְׁכָּה, הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן וְהַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָּה יָשְׁבוּ בַמֶּרְכָּבָה וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, בְּנַעַנְעָם בְּיָדָם לַנּוֹטַרְיוֹן וּבְהַבִּיטָם בְּרָצוֹן אֶל קִיט.

קִיט פָּנָה מִשָּׁם, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת עַל דְּבַר הַזָּקֵן וְנֶכְדָּתוֹ, שֶּׁהָיוּ מְנַקְּרוֹת בְּמֹחוֹ בְּלִי הֶרֶף בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, שָׁבוּ אֵלָיו וְהִסִּיחוּ מִלִּבּוֹ אֶת הַסּוּס, אֶת הַמֶּרְכָּבָה, אֶת הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן, אֶת הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה וְגַם אֶת הַנּוֹטַרְיוֹן. הוּא חָזַר בְּמֹחוֹ אַחֲרֵי נִמּוּק מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת שֶׁיְבָאֵר לוֹ, מִפְּנֵי מַה מִתְעַכְּבִים הַזָּקֵן וְנֶכְדָתוֹ בַּדֶּרֶךְ עַד כֹּה. מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה הָלַךְ הַבָּיְתָה.

כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל קֶרֶן הֶחָצֵר שֶׁל בֵּיתוֹ, תָּמַהּ לִרְאוֹת, כִּי עַל יַד בֵּית אִמּוֹ עוֹמֵד הַסּוּס הַקָּטָן וּבַמֶּרְכָּבָה יוֹשֵׁב יְחִידִי מַר אַבֵּל, אֵינוֹ גוֹרֵעַ עֵינָיו מִן הַסּוּס הַסַּרְבָן וְשׁוֹמֵר עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו כְּשֶׁרָאָה מֵרָחוֹק אֶת קִיט, נִעֲנַע לוֹ בְּרֹאשׁוֹ בִּידִידוּת.

קִיט הִתְפַּלֵּא לִרְאוֹת אֶת הַסּוּס לְיַד בֵּיתוֹ, אוּלָם הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ גָדְלָה עוֹד יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לַבַּיִת וּמָצָא שָׁם אֶת הַזָּקֵן וְהַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה יוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר וּמְשׂוֹחֲחִים עִם אִמּוֹ, הוּא הֵרִים כּוֹבַעוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם בִּמְבוּכָה גְלוּיָה.

– רוֹאֶה אַתָּה, כְּרִיסְטוֹפֶר – אָמַר מַר גַרְלַנְד בִּצְחוֹק – כִּי אֲנַחְנוּ הִקְדַּמְנוּ לָבוֹא מִמֶּךָּ.

– כֶּן, אָדוֹן – אָמַר קִיט וְהִבִּיט אֶל אִמּוֹ כִמְבַקֵּשׁ, כִּי תַסְבִּיר לוֹ אֶת סִבַּת הַבִּקּוּר הַזֶּה.

– הִנֵּה הַגֶּ’נְטְלְמֶנִים הַלָּלוּ, יַקִּירִי – אָמְרָה אִמּוֹ בִּתְשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָתוֹ הָאִלֶּמֶת – הוֹאִילוּ לִשְׁאוֹל אוֹתִי, אִם יֵשׁ לְךָ מִשְׂרָה, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם “לָאו” הוֹאִילוּ בְטוּבָם לֵאמֹר…

– כִּי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מְשָׁרֵת הָגוּן בְּבֵיתֵנוּ – אָמְרוּ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן וְהַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה קוֹל אֶחָד – וְאִם נִמְצָא הַכֹּל כְּפִי רְצוֹנֵנוּ, נִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר.

בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּבַהֲבִינוֹ, כִּי גוֹרָלוֹ תָלוּי בִּבְחִינוֹת אֵלֶּה, הִתְחִיל לְהִתְרַגֵּשׁ לֹא פָחוֹת מֵאִמּוֹ, וּבַשָּׁעָה שֶׁהַזּוּג הִמְטִיר עָלָיו מַבּוּל שֶׁל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת, הִתְחִיל הַנַּעַר מְפַקְפֵּק אִם יַצְלִיחַ לִזְכּוֹת בְּמִשְׂרָה זוֹ.

– דְּעִי נָא, אִשָּׁה טוֹבָה – אָמְרָה מָרַת גַּרְלַנְד אֶל אִמּוֹ שֶׁל קִיט – כִּי מְאֹד מְאֹד אָנוּ צְרִיכִים לְהַקְפִּיד וּלְדַקְדֵּק בִּבְחִירַת מְשָׁרֵת, כִּי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ קְטַנָּה עַד מְאֹד וְכֻלָּנוּ אוֹהֲבִים מְנוּחָה, שֶׁקֶט וְסֵדֶר, וְאִם בְּחִירָתֵנוּ לֹא תַעֲלֶה יָפֶה, חָלִילָה, יִגְרוֹם לָנוּ הַדָּבָר צַעַר רָב.

מָרַת קִיט הֵשִׁיבָה, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים וְהוֹסִיפָה, כִּי רַשָּׁאִית הִיא לֵאמֹר בְּאֹמֶץ לֵב, שֶׁבְּנָהּ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו, אֲשֶׁר הָיָה הַטּוֹב שֶׁבַּבְּעָלִים וְהַטּוֹב שֶׁבָּאָבוֹת.

וְכָךְ נִכְנְסָה אִמּוֹ שֶׁל קִיט בְּשִׂיחָה אֲרֻכָּה, שֶׁגָּמְרָה אותָהּ בִּדְמָעוֹת, וְהַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה נָתְנָה לָהּ לְדַבֵּר אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, וּאַחֲרֵי כֵן מִהֲרָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ, כִּי בָרוּר לָהּ שֶׁהִיא אִשָּׁה כְּבוּדָה וִישָׁרָה, וְכִי גַם מַרְאֵה הַיְלָדִים וְנִקְיוֹן הַבַּיִת עָשׂוּ עָלֶיהָ רֹשֶׁם נָעִים. וְסוֹף דָּבָר הָיָה, כִּי קִיט הָזְמַן בְּאֹפֶן רִשְׁמִי לִהְיוֹת מְשָׁרֵת בְּבֵית מִשְׁפַּחַת גַּרְלַנְד בְּפִינְצֵ’ל בִּשְׂכַר שֵׁש לִיטְרוֹת שְׁטֶרְלִינְג לְשָׁנָה, דִּירָה וּמָזוֹן. קָשֶּׁה לְהַגִּיד, מִי מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הָיָה מְרֻצֶּה יוֹתֵר מֵהִתְקַשְּׁרוּת זוֹ. הָתְנָה, כִּי קִיט צָרִיךְ לָבוֹא לִמְקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ בְּעוֹד שְׁנֵי יָמִים בַּבֹּקֶר. הַזּוּג הַזָּקֵן הוֹאִיל לָתֵת מַטְבְּעוֹת נוֹצְצוֹת לִשְׁנֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְעָזַב אֶת הַבַּיִת בְּבִרְכַּת פְּרִידָה. קִיט לִוָּה אֶת אֲדוֹנָיו הַחֲדָשִׁים עַד הַמֶּרְכָּבָה, הֶחֱזִיק בְּרֶסֶן הסּוּס, עַד אֲשֶׁר הִתְיַשְׁבוּ בַּמֶּרְכָּבָה, וְשָׁב הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה.

– עַתָּה, אִמָּא – קָרָא קִיט בְּהֵחָפְזוֹ הַבַּיְתָה – אֲני חוֹשֵׁב כִּי מַזָּלִי עוֹלֶה.

– כֵּן, בְּנִי – הֵשִׁיבָה הָאֵם – שֵׁשׁ לִיטְרוֹת לְשָׁנָה! הֲרֵי זֶה הוֹן עָצוּם!

קִיט הִתְאַמֵּץ לִשְׂמֹחַ עֶל מְנוּחַת נַפְשׁוֹ, כַּיָאוּת לְבַעַל הוֹן, אֲבָל לֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ אֶת צַהֲלַת רוּחוֹ וְהוּא קָרָא: “אָכֵן אוֹצָר הוּא!”

הוּא נָשַׁם נְשִׁימָה אֲרֻכָּה, שָׂם יָדָיו בְּתוֹךְ כִּיסָיו, כְּאִלּוּ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם, לַפָּחוֹת, סְכוּם שֶׁל מַשְׂכֹּרֶת לְשָׁנָה תְּמִימָה, הִבִּיט אֶל אִמּוֹ וּבְדִמְיוֹנוֹ רָאָה אוֹתָהּ בִּדְמוּת גְּבֶרת נָאָה, הֲדוּרָה בִּלְבוּשָׁהּ.

– בְּקָרוֹב, אִמִּי, תֵּצְאִי בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת מְלֻבָּשָׁה וּמְקֻשָּׁטָה, גַּם יַעֲקֹב יֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר וְיִהְיֶה תַלְמִיד חָרוּץ וְשַׁקְדָּן, וְאֶת עֲלִיַּת בֵּיתֵנוּ נְסַיֵּד וּנְפָאֵר. הוֹי, הַכֹּל יִהְיֶה טוֹב וְיָפֶה!

שְׁאָר שְׁעוֹת הַיּוֹם הַזֶּה וְכָל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו עָסְקוּ בְּנֵי בֵית נֻבְּלַס לְהָכִין אֶת קִיט לִנְסִיעָתוֹ. עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל הַנְּסִיעָה דָנוּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת, כְּאִלּוּ הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לְמַסָּע לְאַפְרִיקָה אוֹ לָסֹב אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ. אַרְגַּז הַבְּגָדִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל קִיט נִפְתַּח וְנִסְגַּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר.

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נִפְרַד קִיט מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּו מִתוֹךְ חִבּוּקִים, נְשִׁיקוֹת וּדְמָעוֹת חַמּוֹת. הַנַּעַר הִבְטִיחַ לְאִמּוֹ, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁיָבוֹא הָעִירָה יָסוּר אֵלֶיהָ וְגַם יִפְקֹד אוֹתָהּ מִזְּמָן לִזְמָן בְּמִכְתָּב, וְהָאֵם הִזְהִירָה אֶת בְּנָהּ שֶׁיִשְׁמוֹר אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי חֲבֵרִים רָעִים וְאֶת אַרְגָּזוֹ מִפְּנֵי גַנָּבִים הַמְּצוּיִים בַּדָּרֶךְ.

בֵּיתוֹ שֶׁל גַּרְלַנְד הָיָה בַיִת קָטָן וְנָאֶה, מְכֻסֶּה גַג שֶׁל תֶּבֶן וּבִקְצוֹתָיו מִגְדָּלִים קְטַנִים. חַלּוֹנוֹתָיו קְטַנִּים וּזְגוּגִיּוֹת צְבוּעוֹת נְתוּנוֹת בְּתוֹכָם. עַל יַד הַבַּיִת עָמְדָה אֻרָוָה קְטַנְטַנָּה וְעַל גַבָּהּ עֲלִיָּה – דִּירָה לְקִיט. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמִּשְׁעוֹל, שֶׁהוֹלִיךְ אֶל מְבוֹא הַכָּבוֹד, נִמְשְׁכוּ שׁוּרוֹת שֶׁל נְטִיעוֹת, וְהַגָּן הִזְהִיר בִּפְרָחִים מְפִיצִים רֵיחַ נָעִים וְהִצְטַיֵן בְמַרְאֵהוּ הַמַּקְסִים.

קִיט הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו בְּהַעֲרָצָה וְלֹא יָכֹל לְהַשְׂבִּיעַ עֵינָיו בַּמַּרְאֶה הַיָפֶה שֶׁנִגְלָה לְפָנָיו. הוּא צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן אַחַת וּשְׁתַּיִם וְלֹא נַעֲנָה, יָשַב עַל אַרְגָּזוֹ וֶהִמְתִּין, נִסָּה עוֹד הַפַּעַם לְצַלְצֵל, עַד כִּי לָאַחֲרוֹנָה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת אַט וְעַל הַסַּף עָמְדָה מְשָׁרֶתֶת קְטַנָּה, הֲדוּרָה בִּלְבוּשָׁהּ וּבַעֲלַת פָּנִים נָאִים מְאֹד.

– אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, כִּי אַתָּה זֶה כְּרִסְטוֹפֶר, אָדוֹן – אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת.

קִיט קָם מֵעַל אַרְגָּזוֹ וְעָנָה: כֵּן.

הוּא טָעַן אֶת אַרְגָּזוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַנַּעֲרָה. בְּעַד הַפֶּתַח רָאָה אֶת מַר גַרְלַנְד נוֹהֵג בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן אֶת הַסּוּס שֶׁבָּרַח, וּכְפִי שֶׁנּוֹדַע לוֹ לְקִיט אַחֲרֵי כֵן הִתְרוֹצְצוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת בְּמֶשֶׁך שְׁתֵּי שָׁעוֹת עַל הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן לִתְפּוֹס אֶת הַבּוֹרֵח, וְלָכֵן לֹא נִשְׁמַע צִלְצוּלוֹ שֶׁל קִיט בַּפַּעֲמוֹן.

הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן קִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה וְגַם הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה שָׂמְחָה לִקְרָאתוֹ. תִּלְבָשְׁתּוֹ הַחֲדָשָׁה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵיהֶם עַד מְאֹד. הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל הָאֻרְוָה וְהַסּוּס פָּגַשׁ אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים. מִשָּׁם עָלוּ לְמַעְלָה אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן, שֶׁהָיָה נָקִי וּמְצֻחְצָח, אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אֶל הַגָּן, וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן אָמַר, כִּי יְלַמֵּד אוֹתוֹ לַעֲבוֹד בַּגָּן וְיִדְאַג לַעֲתִידּוֹתָיו, אִם יִהְיֶה רָאוּי וְהָגוּן לְכַךְ. קִיט קִבֵּל אֶת כָּל דִבְרֵי הַחִבָּה מִתּוֹךְ תּוֹדָה וּבְהַבְטָחָה לִהְיוֹת מְשָׁרֵת נֶאֱמָן וּמָסוּר.

אַחֲרֵי כֵן יָרַד לְמַטָּה אֶל הַמִּטְבָּח. מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה מִטְבָּח נָקִי וּמְסֻדָּר כָּזֶה. הַמְשָׁרֶתֶת בַּרְבָּרָה שָׂמָה לְפָנָיו בָּשָּׂר וְשֵׁכָר. מְסִבָּתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הֵבִיאָה אוֹתו בִּמְבוּכָה, עַד כִּי לֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ יָפֶה בְּסַכִּינוֹ וּמִזְלָגוֹ.

גַּם בַּרְבָּרָה הֵרִימָה מִזְּמָן לִזְמָן עֵינֶיהָ לְהַבִּיט אֶל הַנַּעַר, וּשְׁנֵי זוּגוֹת עֵינַיִם נִפְגָּשׁוּ. אוּלָם כְּהֶרֶף עַיִן הוֹרִידוּ שְׁנֵיהֶם אֶת רָאשֵׁיהֶם, וּשְׁנֵיהֶם נְבוֹכִים וּמְבֻלְבָּלִים מְאֹד.


פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן    🔗

הַזָּקֵן וְהַיַּלְדָּה הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת בִּמְהִירוּת, עַד כִּי נִלְאוּ מְאֹד וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם הָלְאָה, וְלָכֵן עָמְדוּ לִשׁאוֹף רוּחַ בִּקְצֵה חֹרְשָׁה קְטַנָּה. הַקַּרְפִּיף נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵיהֶם, אוּלָם לְאָזְנָם הִגִּיעוּ עוֹד הֲמֻלַת הֲמוֹנִים, צְוָחוֹת וְקוֹל תֻּפִּים. בַּעֲלוֹתָם עַל הַגִּבְעָה, שֶׁהִבְדִּילָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַקַּרְפִּיף, יָכְלוּ גַם לִרְאוֹת אֶת הַדְּגָלִים הַמִּתְנוֹפְפִים וְרָאשֵׁי הָאֹהָלִים. אוּלָם סָבִיב לָהֶם הָיָה שֶׁקֶט גָּמוּר וְלֹא נִרְאֲתָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה.

וּבְכָל זאֹת קָשֶׁה הָיָה לָהּ לַַיַּלְדָּה לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ שֶׁל סָבָהַּ הַנִּרְגָּז. בְּדִמְיוֹנוֹ הַחוֹלֶה רָאָה קְבוּצוֹת אֲנָשִׁים מִתְגַּנְּבִים אֵלָיו חֶרֶשׁ מִבֵּין הַסְּבָכִים, אוֹרְבִים לוֹ מִכָּל חָרִיץ וּתְעָלָה וּמִתְנַכְּלִים לוֹ. לִבּוֹ הָיָה מָלֵא פַחַד, כִּי יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי, יַאַסְרוּ אוֹתוֹ בְּשַׁלְשְלָאוֹת וְיָדוּשׁו אֶת בְּשָׂרוֹ. וְהַדָּבָר הַנּוֹרָא מִכֹּל הָיָה בְּעֵינָיו, כִּי לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת נֶלִי כִּי אִם בְּעַד שִׂבְכַת בַּרְזֶל.

חֶזְיוֹנוֹת הַבַּלָּהוֹת שֶׁרָדְפוּ אֶת הַזָּקֵן עוֹרְרוּ חֲרָדָה גַם בְּלֵב הַיַּלְדָּה. הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי יַפְרִידוּ בֵּינָהּ וּבֵין סָבָהּ, הָיְתָה נוֹרָאָה לָהּ כַּמָּוֶת, וְהִיא פָחַדָה כִּי תָמִיד יִהְיֶה עֲלֵיהֶם לְהִתְחַבֵּא וּלְהִסְתַּתֵּר. הַפְּחָדִים הָאֵלֶּה דִּכְדְּכוּ אֶת רוּחָה וְהִרְפּוּ אֶת יָדֶיהָ. הֵן הִיא הָיְתָה עוֹד רַכָּה בַּשָּׁנִים וְלֹא יָדְעָה אֶת עֹל הַחַיִּים הַקָּשִׁים. אוּלָם יֵשׁ אֲשֶׁר רוּחַ חֲזָקָה וְנֶאֱצָלָה תִּשְׁכּוֹן גַּם בְּגוּף חַלָּשׁ. כַּאֲשֶׁר הִבִּיטָה הַיַּלְדָּה בְּעֵינֶיהָ הַדּוֹמְעוֹת אֶל הַזָּקֵן הָרָצוּץ וְהַנִּרְכֶּה וְחָשְׁבָה עַל רִפְיוֹנוֹ וְכִי יִהְיֶה גַלְמוּד וְנֶעֱזָב בִּלְעָדֶיהָ, הִתְעוֹרֵר בְּקִרְבָּהּ רוּח גְּבוּרָה וְאֹמֶץ.

– סָב יָקָר – אָמְרָה – בְּטוּחִים אָנוּ כָעֵת מִכָּל פַּחַד וְאֵין כָּל סַכָּנָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ.

– אֵין כָּל סַכָּנָה?! – קָרָא הַזָּקֵן – וּמָה אִם יַפְרִידוּ בֵּינֵינוּ, אִם יַרְחִיקוּ אוֹתִי מִמֵּךְ וִישִׂמוּנִי בַּכֶּלֶא? הָהּ, הַכֹּל בָּגְדוּ בִי, גַּם נֶלִי אֵינָהּ נֶאֱמָנָה לִי!

– אַל תְּדַבֵּר כָּכָה, סָב יָקָר – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי מְסוּרָה אֲנִי לְךָ בְּלֵב וָנָפֶש.

– וּמַדּוּעַ אַתְּ אוֹמֶרֶת, כִּי בְטוּחִים אֲנָחְנוּ? הֵשִׁיב הַזָּקֵן – לָמָּה תַּחְשְׁבִי, כִּי אֵין כָּל סַכָּנָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, בּוֹ בַּזְּמָן שֶׁאוֹרְבִים לָנוּ מִכָּל פִּנָּה?

– אִישׁ אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – הַבֵּט נָא, סָבִי, עַל סְבִיבֶיךָ וּרְאֵה, עַד כַּמָּה שָׁקֵט וְשַׁאֲנָן הַמָּקוֹם הַזֶה. הֲלֹא אָנוּ פֹּה לְבַדֵּנוּ וְנוּכַל לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ רוֹצִים. הַאִם אֵינֶנּוּ בְּטוּחִים? וְאִלּוּ הָיָה צָפוּי לָנוּ אַף צֵל שֶׁל סַכָּנָה, הַאִם הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת שְׁקֵטָה?

– כֵּן, כֵּן – עָנָה הַזָּקֵן בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדָהּ, אוּלָם הַדְּאָגָה לֹא סָרָה עוֹד מֵעַל פָּנָיו – מָה הַקּוֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹמֵע?

– זֶהוּ צִפְצוּף שֶׁל צִפּוֹר, הַמְעוֹפֶפֶת אֶל הַיַּעַר וּמוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדָּרֶךְ. הֲזוֹכֵר אַתָּה, סָב יָקָר, אֶת אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ, כִּי נֵלֵךְ בַּשָׂדוֹת וּבַיְּעָרִים, נְשׁוֹטֵט עַל חוֹפֵי הַנְהָרוֹת וְנִהְיֶה מְאֻשָּׁרִים, הֲזוֹכֵר אָתָּה? וְהִנֵּה הַיּוֹם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפֶכֶת עָלֵינוּ אֶת אוֹרָהּ הַמָּתוֹק, וְהַכֹּל צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ, אָנוּ שְׁחוֹרִים בְּעַצְבוּת וּבִדְאָגָה. הָבָה, סָבִי, קוּם וְנֵלֵךְ.

הֵם קָמוּ וְהָלְכוּ בַּמִּשְׁעוֹל דֶּרֶךְ הַיָּעַר. נֶלִי רָצָה לְפָנִים עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ וְהַגָּמִישׁ, שֶׁנִּכְפַּף קְצָת מִצְּעָדֶיהָ הַקַּלִּים, וְעוֹרְרָה אֶת הַזָּקֵן לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. בַּמִּדָּה שֶׁהָלְכוּ לְפָנִים, יָרְדָה עֲלֵיהֶם הַשַּׁלְוָה. לֵב הַיַּלְדָּה נִמְלָא אֹמֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, גַּם הַזָּקֵן פָּסַק לְהַבִּיט עַל סְבִיבָיו בַּחֲרָדָה; מְנוּחַת נַפְשׁוֹ שָׁבָה אֵלָיו וְהוּא נַעֲשָׂה שָׁקֵט וְשַׁאֲנָן.

לָאַחֲרוֹנָה הִתְרַחֵב הַמִּשְׁעוֹל וְהִתְיַשֵּׁר וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל קְצֵה הַיַעַר, שֶׁשָּׁם הִתְחִילָה דֶרֶךְ סְלוּלָה, זְמַן מָה הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ, בִּנְטוֹתָם אֶל שְּׂדֵרַת עֵצִּים צְפוּפִים. עַמּוּד שָׁבוּר לְיַד הַדֶּרֶךְ הוֹדִיעַ, כִּי הִיא מוֹלִיכָה אֶל כְּפָר הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחַק שָׁלֹשׁ פַּרְסוֹת מִזֶּה.

שָׁלֹש הַפַּרְסוֹת נִדְמוּ לָהֶם אֲרֻכּוֹת מְאֹד, עַד כִּי פָחֲדוּ פֶּן נָטוּ מִן הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, אוּלָם סוֹף סוֹף, לְשִׂמְחָתָם, הִתְרַחֲבָה הַדֶּרֶךְ, הִתְעַקְּמָה וְנָטְתָה לְעֵמֶק. הֵם עָלוּ עַל אַחַד הַשְּׁבִילִים בַּגִּבְעָה וְרָאוּ כִּי מִבֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר בָּעֵמֶק נִשְׁקָפִים בָּתֵּי כְפָר.

הַכְּפָר הָיָה קָטָן. אֲנָשִׁים וִילָדִים שִׂחֲקוּ בְּמִשְׂחַק הַקְּרִיקֶט עַל הַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ לַכְּפָר וְרַבִּים עָמְדוּ סָבִיב לָהֶם וְהִסְתַּכָּלוּ. שְׁנֵי הַנּוֹדְדִים שׁוֹטְטוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וּבִקְּשׁוּ מָקוֹם שֶׁשָּׁם יוּכְלוּ לָלוּן הַלָּיְלָה. הֵם רָאוּ זָקֵן אֶחָד יוֹשֵׁב בְּגַן קָטָן לִפְנֵי בֵיתו, אוּלָם הִסְּסוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, כִּי עַל פִּי הַשֶּׁלֶט הַלָּבָן, שֶׁהָיָה תָלוּי עַל הַחַלּוֹן וְעָלָיו הָיָה כָתוּב בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת “בֵּית סֵפֶר”, הֵבִינוּ כִּי זֶה הוּא מוֹרֵה הַכְּפָר. הוּא הָיָה בַּעַל פָּנִים חִוְּרִים, לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, יָשַׁב בֵּין הַפְּרָחִים וְעִשֵׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ.

– פְּנִי נָא אֵלָיו – יָעַץ הַזָּקֵן.

– קָשֶׁה לִי לְהַפְרִיעוֹ – עָנְתָה הַיַּלְדָּה בְּמֹרֶךְ – מוָּטָב לָנוּ לְהַמְתִּין קְצָת, אוּלַי יַרְגִּישׁ בָּנוּ.

הֵם הִמְתִּינוּ, אוּלָם הַמּוֹרֶה הוֹסִיף לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְלֹא הִפְנָה מַבָּטָיו אֲלֵיהֶם. פָּנָיו הִבִּיעוּ רֹךְ וַעֲדִינוּת, וְלַנּוֹדְדִים נִרְאָה, כִּי אֵיזוֹ בְּדִידוּת מְרַחֶפֶת עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ. הֵם הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד וְהַיַּלְדָּה כְּבָר הָיְתָה נְכוֹנָה לִפְנוֹת אֵלָיו בְּבַקָּשָׁתָהּ, אֲבָל פָּנָיו הֵעִידוּ, כִּי שָׁרוּי הוּא בְצַעַר, וְזֶה עָצַר אוֹתָהּ.

בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ הָעֶרֶב וְאִישׁ לֹא נִרְאָה עֲדַיִן בְּכָל הַכְּפָר. לָאַחֲרוֹנָה אִמְּצָה הַיַּלְדָּה אֶת לִבָּהּ וְקָרְבָה אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ שֶׁל הַגָּן. קוֹל צְעָדֶיהָ עוֹרֵר אֶת הָאִישׁ לָשֵׂאת עֵינָיו וְהוּא שָׁלַח אֲלֵיהֶם מַבָּט שֶׁל יְדִידוּת.

נֶלִי הִשְׁתַּחְוְתָה לְפָנָיו וְסָחָה לוֹ, כִּי הֵם נוֹדְדִים מִסְכֵּנִים הַמְבַקְּשִׁים מָקוֹם לָלוּן הַלַּיְלָה בְּשָׂכָר מוּעָט. הַמּוֹרֶה הִנִיחַ אֶת מִקְטַרְתּוֹ וְקָם מִיָד.

– אִם תּוּכַל לָתֵת לָנוּ מָקוֹם לָלוּן – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – נוֹדֶה לְךָ בְּכָל לֵב.

– אֲרֻכָּה הָיְתָה דַרְכְּכֶם, הַאִם לֹא כֵן? שָׁאַל הַמּוֹרֶה?

– כֵּן, אָדוֹן – עָנְתָה נֶלִי.

– רַכָּה אַתְּ, יַלְדָּתִי, לְטִלְטוּלֵי דֶרֶךְ קָשִׁים – אָמַר, בְּשִׂימוֹ יָדוֹ בְּרֹךְ עַל רֹאשָׁהּ וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַזָּקֵן שָׁאַל:

– הַאִם הִיא נֶכְדָּתְךָ, יְדִידִי?

– כֵּן, אָדוֹן – עָנָה הַזָּקֵן – וְהִיא מִשְׁעַנְתִּי הַיְחִידָה וְנֶחָמָתִי הָאַחַת בְּחַיָי.

– סוּרוּ נָא אֵלָי – אַמַר הַמּוֹרֶה.

בְּלִי שְׁהִיוֹת יְתֵרוֹת הוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל בֵּית סִפְרוֹ הַקָּטָן, שֶׁהָיָה לוֹ גַם אוּלָם וּמִטְבָּח, וְאָמַר לָהֶם, כִּי בְרָצוֹן רַב הוּא מַצִּיעַ לָהֶם לָלוּן בְּבֵיתוֹ. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהוֹדוֹת לוֹ עַל טוּב לִבּוֹ, וְהוּא פָרַשׂ מַפָּה לְבָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן, עָרַךְ עָלֶיהָ סַכִּינִים וּמִזְלָגוֹת, הֵבִיא לֶחֶם, נֵתַח בָּשָׂר וְכַד שֵׁכָר וְהִזְמִין אוֹתָם לִסְעוֹד אֶת לִבָּם.

כַּאֲשֶׁר יָשְׁבָה הַיַּלְדָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, סָקְרָה אֶת הַחֶדֶר. בּוֹ עָמְדוּ שְּׁנֵי סַפְסָלִים מְלֻכְלָכִים בִּדְיוֹ וּמְלֵאִים חָרִיצִים וּנְעִיצִים, שֶׁנֶּחְקְקוּ וְנֶחְרְתוּ בְּסַכִּינִים – מַעֲשֵׂה יְדֵי תַלְמִידִים, קַתֶּדְרָה קְטַנָּה, וַדַּאי מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, וְאִצְטַבָּה, שֶׁעָלֶיהָ הָיוּ מֻנָּחִים סִפְרֵי לִמּוּד אֲחָדִים מְעוּכִים וּבְלוּיִים, וְעַל יָדָם קְבוּצָה שְׁלֵמָה שֶׁל כַּדּוּרִים, גַּלְגַּלִּים, חַכּוֹת, נַחְשֵׁי נְיָר וְעוֹד דְּבָרִים שׁוֹנִים, שֶׁהָחְרְמוּ בִשְׁעַת הַלִּמּוּד עַל יְדֵי הַמּוֹרֶה מֵהַתַּלְמִידִים הָרַשְׁלָנִים. אוּלָם פְּאֵרוֹ וְהַדְרוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הָיוּ גִלְיוֹנוֹת, שֶׁהֵכִילוּ אִמְרֵי מוּסָר כְּתוּבִים בִּכְתָב עָגֹל וְיָפֶה, גַּם לוּחוֹת שֶׁל חִבּוּר וְכֵפֶל, שֶׁעַל פִּי צוּרַת הַכְּתָב אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, כִּי יָד אַחַת כָּתְבָה אוֹתָם.

– אֵלֶּה כְּתוּבִים יָפֶה – אָמַר הַמּוֹרֶה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַיַּלְדָּה מִתְבּוֹנֶנֶת בַּכְּתָבִים הָאֵלֶּה.

– הַכְּתָב מְצֻיָן – הֵשִׁיבָה נֶלִי בַּעֲנָוָה – הַאִם כְּתָב יָדְךָ הוּא?

– כְּתָב יָדִי? – קָרָא הַמּוֹרֶה בְּהַרְכִּיבוֹ מִשְׁקָפָיו עַל עֵינָיו – לֹא, זָקֵן אֲנִי וְאֵין בְּיָדִי לִכְתּוֹב כָּכָה. אֶת כֻּלָּם כָּתְבָה יָד קְטַנָּה וּצְעִירָה, אוּלָם יָד חָרוּצָה וּזְרִיזָה.

בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַדּובֵר וּבְפָנָיו נִכְּרוּ סִמְּנֵי תוּגָה רַבָּה, שֶׁנָּגְעוּ עַד לֵב הַיַּלְדָּה, אַף כִּי לֹא יָדְעָה מַה דְּבַר הַתּוּגָה.

– כֵּן, יֶלֶד רַךְ וְקָטֹן כָּתַב כָּל זֶה, וְהוּא עוֹלֶה עַל חֲבֵרָיו גַּם בְּלִמּוּד וְגַם בְּמִשְׂחָק – אָמַר הַמּוֹרֶה בְּעַצְבוּת – הוּא תַלְמִידִי הֶחָבִיב בְּיוֹתֵר.

– הַאִם קָרָהוּ אָסון? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

– הוּא קְצָת חוֹלֶה, סִפְּרוּ לִי. כִּי אֶמֶשׁ דִּמְדֵּם, אֲבָל דָּבָר זֶה מָצוּי בְּמַחֲלוֹת כָּאֵלֶּה. אֲקַוֶּה כִּי מַחֲלתוֹ אֵינָה מְסֻכָּנָה. כְּלָל לֹא.

הַיַּלְדָּה שָׁתָקָה. הַמּוֹרֶה קָרַב אֶל הַדֶּלֶת וְהִבִּיט בִּדְאָגָה הַחוּצָה. וּבְשׁוּבוֹ הַחַדְרָה אָמַר:

– רָגִיל הָיָה לָסוּר אֵלַי בְּכָל עֶרֶב לְבָרְכֵנִי בְּבִרְכַּת הַלָּיְלָה. אֲבָל אוּלַי זֶה עַתָּה בָּא הַמַּשְׁבֵּר בְּמַחֲלָתוֹ וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ לָצֵאת, מִפְּנֵי שֶׁהָאֲוִיר סָפוּג לַחוּת.

הוּא הִדְלִיק נֵר, הֵגִיף אֶת הַתְּרִיס וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. הוּא יָשַׁב עוֹד זְמַן מָה אַחֲרֵי כֵן לָקַח אֶת מִגְבַּעְתּוֹ וְאָמַר לְנֶלִי, כִּי רִצוֹנוֹ לָלֶכֶת וּלְבַקֵּר אֶת הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, וְהִיא תַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב.

כַּחֲצִי שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר הִמְתִּינָה הַיַּלְדָּה לְשׁוּבוֹ. הַרְגָּשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת תָּקְפָה אוֹתָהּ, כִּי הִיא שִׁדְּלָה אֶת סָבָהּ לָלֶכֶת לִישׁוֹן וּמִסָּבִיב לֹא נִשְׁמַע שׁוּם קוֹל, מִלְּבַד טִקְטוּק הַשָּׁעוֹן וְאִוְּשַׁת הָעֵצִים.

כַּאֲשֶׁר שָׁב הַמּוֹרֶה, פָּרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וְיָשַׁב זְמָן רַב שָׁקוּע בְּמַחֲשָבוֹת. לָאַחֲרוֹנָה פָּנָה אֶל נֶלִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהִתְפַּלֵּל הַלַּיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה תְּפִלָּה בְּעַד יֶלֶד חוֹלֶה.


פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: הַתַּלְמִיד הַחוֹלֶה    🔗

מִמָּחֳרָת קָמָה נֶלִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְיָרְדָה מִן הָעֲלִיָּה שֶׁיָשְׁנָה שָׁם. הַמּוֹרֶה לֹא הָיָה כְּבָר בַּבָּיִת. הִיא נִגְּשָׁה מִיָּד לְנַקּוֹת אֶת הַחֶדֶר וּלְהָבִיא בוֹ סְדָרִים וְהִסְפִּיקָה לִגְמוֹר עֲבוֹדָתָהּ לִפְנֵי שׁוּבוֹ.

כַּאֲשֶׁר שָׁב הַמּוֹרֶה שָׁאֲלָה נֶלִי לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, וְהוּא עָנָה בִּמְנוֹד רֹאשׁ, כִּי הוּרַע לוֹ, לְפִי דִבְרֵי הָאֲנָשִׁים.

– מַה צַּר לִי עַל הַיֶּלֶד, אָדוֹן! – הִתְפָּרֵץ מִפִּי הַיַּלְדָּה.

הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, שֶׁיָצְאוּ מֵעֹמֶק לִבָּהּ, נָגְעוּ עַד נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הַמִּסְכֵּן, אֲבָל הוּא הוֹסִיף מִיָּד, כִּי הָאֲנָשִׁים נוֹטִים לְהַפְרִיז בְּגֹדֶל הַסַּכָּנָה בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה.

הַיַּלְדָּה נָטְלָה מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהָכִין אֲרֻחַת בֹּקֶר, וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה יָרַד סָבָהּ מֵחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וְכֻלָּם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה הֵעִיר בַּעַל הַבַּיִת, כִּי פְנֵי הַזָּקֵן מַבִּיעִים עַיְפוּת.

– אִם אֵינְךָ נֶחְפָּז מְאֹד לְדַרְכְּךָ – אָמַר – אֲנִי מַזְמִינְךָ בְּרָצוֹן לָלוּן פֹּה גַם הַלָּיְלָה. וְּמאֹד יִנְעַם לִי לְעַכֵּב אֶת נֶכְדָּתְךָ עוֹד יוֹם אֶחָד, אִם יָכוֹל אַתָּה, עֲשֵׂה נָא הַחֶסֶד הַזֶּה לְאָדָם גַלְמוּד וּבוֹדֵד כָּמוֹנִי.

– מַה נַּעֲשֶׂה? – שָׁאַל הַזָּקֵן בְּפִקְפּוּק – מַה נַּעֲשֶׂה, נֶלִי?

נֶלִי הִסְכִּימָה בְּרָצוֹן לְהִשָּׁאֵר. הִיא שָׂמְחָה שֶׁיֵשׁ בְּיָדָהּ לְהַבִּיעַ רִגְשֵׁי תוֹדָתָהּ לְמֵיטִיבָהּ בָּזֶה שֶׁתְּטַפֵּל בְּעִנְיְנֵי בֵיתוֹ וְתַעֲשֶׂה לְמַעֲנוֹ מְלָאכָה דְרוּשָׁה.

הַמּוֹרֶה סִדֵּר אֶת שְׁנֵי הַסַּפְסָלִים, יָשַׁב אֶל הַקַּתֶּדְרָה וְעָסַק בַּהֲכָנוֹת לְשִׁעוּרֵי בֵּית הַסֵּפָר.

– הַיֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה תַלְמִידִים? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה.

הַמּוֹרֶה הַמִּסְכֵּן נִעֲנַע בְּראֹשׁוֹ וְעָנָה, כִּי מִסְפָּרָם אֵינוֹ מַסְפִּיק עַד כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעַל הַסַּפְסָלִים.

בֵּינַתַיִם הִתְחִילוּ לְהִתְאַסֵּף הַתַּלְמִידִים. בְּרֹאשׁ הַסַּפְסָל הָרִאשׁוֹן – מְקוֹם הַכָּבוֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר – הָיָה מָקוֹם פָּנוּי – מְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁל הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה. אַף נַעַר אֶחָד לֹא הֵעֵז לִתְפּוֹס אֶת הַמָּקוֹם הַפָּנוּי עַל הַסַּפְסָל. אוּלָם רַבִּים מֵהֶם הִבִּיטוּ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא וְאַחֲרֵי כֵן אֶל הַמּוֹרֶה וְהִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם.

עִם הַתְחָלַת הַשִׁעוּרִים קָם רַעַשׁ וְשָׁאוֹן. הַיְלָדִים הִתְלַחֲשׁוּ, הִשְׁתּוֹבְבוּ, שִׂיחֲקוּ בְּמִשְׂחָקִים שׁוֹנִים. הַמּוֹרֶה הָיָה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבָה, תְּמוּנַת הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה, הֶחָרוּץ וְהַשַּׁקְדָּן, לֹא זָזָה מִנֶּגֶד עֵינָיו. הַנְּעָרִים הָרַשְׁלָנִים הִרְגִּישׁוּ בְּפִזּוּר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָזֶה לְטוֹבָתָם וְלַהֲנָאָתָם. רִפְיוֹן הַמּוֹרֶה עֹודֵד אֶת רוּחָם לִהְיוֹת עַזִּיםְ וְשַׁחְצָנִים; צָבְטוּ וְצָרְמוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, חָרְתוּ שְׁמוֹתֵיהֶם עַל הַסַּפְסָלִים וְעָשׂוּ עוֹד מַעֲשֵׂי תַעְתּוּעִים, עַד כְּדֵי לְעוֹרֵר שִׂמְחָה וְצָהֳלָה בֵּין יֵתֶר בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

כָּלְתָה נֶפֶשׁ הַיְלָדִים לָצֵאת הַחוּצָה; בְּכָל רֶגַע הָיוּ נְכוֹנִים לִבְעוֹט בְּלִמּוּדֵיהֶם, לְהִתְפָּרֵץ אֶל הַיַעַר בְּרַעַשׁ גָּדוֹל וּלְהִתְהוֹלֵל וּלְהִשְׁתּוֹבֵב. הָיָה יוֹם חַם מְאֹד, עַד כִּי גַם הַדְּבוֹרִים הִשְׁקִיעוּ עָמֹק אֶת גּוּפוֹתֵיהֶן בִּגְבִיעֵי הַפְּרָחִים בְּלִי לָצֵאת מִשָׁם, כְּאִלוּ הֶחְלִיטוּ הַחְלָטָה גְמוּרָה לְהַפְסִיק הַיוֹם אֶת עֲבוֹדָתָן בְּמַעֲשֵׂה הַדְּבָשׁ.

אוּלָם בִּזְמַן שִׁעוּר הַכְּתִיבָה, כְּשֶׁהַמּוֹרֶה הָיָה נִגָּשׁ אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת צוּרוֹת הָאוֹתִיוֹת הַיָפוֹת עַל הַלּוּחַ, וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה עוֹמֵד וּמְסַפֵּר לָהֶם, מָה אָמַר הַיֶלֶד הַחוֹלֶה אֶמֶשׁ וְעַד כַּמָּה עָרְגָה נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת עִמָּהֶם – וְקוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הָיָה כֹּה רַךְ וְנָעִים – נִדְמָה הָיָה, כִּי הַיְלָדִים מִתְחָרְטִים עַל מַעֲשֵׂי פַּחְזוּתָם וְהֵם יַשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט וִּבִמְנוּחָה.

– נְעָרִים – קָרָא הַמּוֹרֶה לְאַחַר שֶׁהַשָּׁעוֹן הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁעָה הַשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – אֲנִי פוֹטֵר אֶתְכֶם הַיּוֹם מִן הַלִּמוּדִים שֶׁל אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם.

לִבְשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ פַּרְצָה צָהֳלָה בְּבֵית הַסֵּפֵר. הַנְעָרִים יָצְאוּ בְּלַחַשׁ וּבִדְמָמָה – אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ מֵהֶם לְבַל יָקִימוּ שָׁאוֹן וְרַעַשׁ – אֲבָל בְּעָמְדָם בַּחוּץ, הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַצִּפֳּרִים צִפְצְפוּ, הָעֵצִים הִזְמִינוּ אֶת הַנְּעָרִים לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם, הַמִּישׁוֹר הֶחָלָק קָרָא לָהֶם לְרִיצוֹת, קְפִיצוֹת וְטִיּוּלִים – לֹא יָכְלו עוֹד הַנְּעָרִים לִמְשׁוֹל בְּרוּחָם זְמַן רָב. תְּרוּעַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מִפִּיהֶם וְהֵם הִתְחִילוּ לִקְפֹּץ וּלְכַרְכֵּר וְהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁעוֹת שֶׁלְאַחַר הַצָּהֳרַיִם בָּאוּ כַמָּה מֵאִמּוֹתֵיהֶם וְדוֹדוֹתֵיהֵם שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהִתְרַעֲמוּ בִּדְבָרִים קָשִׁים עַל הַמּוֹרֶה עַל אֲשֶׁר נָתַן פִּתְאֹם לְתַלְמִידָיו חֹפֶשׁ לַחֲצִי הַיּוֹם; גַּם הִתְאוֹנְנוּ עַל הַמּוֹרֶה, כִּי הוּא עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ רְמִיָּה, מְבַטֵּל אֶת הַנְּעָרִים מִלִּמּוּדֵיהֶם וּמְקַבֵּל שְׂכָרוֹ חִנָּם. הַמּוֹרֶה הַמִּסְכֵּן שָׁמַע אֶת כָּל הַתְּלוּנוֹת הָאֵלֶּה בִּדְמָמָה וּבְשֶׁקֶט וְרַק פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים קְצָת יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָגִיל.

לִפְנוֹת עֶרֶב בָּאָה זְקֵנָה אַחַת דְּחוּפָה וּמְבֹהָלָה לְבֵית הַמּוֹרֶה וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיְמַהֵר לָבוֹא אֶל הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה. הוּא הָלַךְ שָׁמָּה יַחַד עִם נֶלִי.

הוּא עָמַד עַל יַד בַּיִת קָטָן וְהִתְדַּפֵּק חֶרֶשׁ עַל הַדֶּלֶת. בַּחֶדֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ נִכְנְסוּ, עָמְדָה אִשָּׁה זְקֵנָה, כַּנִּרְאֶה סָבָתוֹ שֶּׁל הַיֶּלֶד, סָפְקָה כַפֶּיהָ וּבָכָתָה.

– אוֹי, גְבֶרֶת – אָמַר הַמּוֹרֶה בַּחֲרָדָה – הַאֻמְנָם מַצָּבוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מְסֻכָּן?

– הוּא נוֹטֶה לָמוּת – יִלְלָה הַזְקֵנָה – נֶכְדִּי גֹוסֵס, וְכָל הַצָּרָה בָּאָה בְּשֶׁלְךָ, כִּי לוּלֵא הָיָה שׁוֹקֵד כָּל כָּךְ עַל לִמּוּדָיו, הָיָה עַתָּה בָּרִיא וְשָׂמֵחַ.

הַמּוֹרֶה לֹא כָעַס עַל הַזְּקֵנָה שֶּׁדִּבְּרָה מַה שֶּׁדִבְּרָה מִתּוֹךְ צַעַר וְיָגוֹן, וְהוּאָ הַלְך אַחֲרֶיהָ אֶל חֶדֶר אַחֵר, שֶׁשָּׁם שָׁכַב רֵעוֹ הַחוֹלֶה בַּמִּטָּה לָבוּשׁ לְמֶחֱצָה. הוּא הָיָה עוֹד יֵלֶד קָטָן מְאֹד. שַׂעֲרוֹתָיו הַמְתֻלְתָּלוֹת יָרְדוּ עַל פָּנָיו וְעֵינָיו הֵאִירוּ בְּאוֹר בָּהִיר וְנֶאֱצָל. הַמּוֹרֶה גָחַן אֵלָיו וּבִטֵּא בְּלַחַשׁ אֶת שְׁמוֹ. הַיֶּלֶד הִתְעוֹרֵר, גִּפֵּף אוֹתוֹ בְּיָדָיו הַמְצֻמָּקוֹת וְקָרָא, כִּי הוּא רֵעוֹ הַטּוֹב וְהַנֶּאֱמָן.

– אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ, כִּי נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשֶׁךָ – אָמַר הַמּוֹרֶה הַמִּסְכֵּן.

– וּמִי זוֹ? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בִּרְאוֹתוֹ אֶת נֶלִי – בַּקֶּשׁ נָא מִמֶּנָּה, כִּי תוֹשִׁיט לִי אֶת יָדָהּ.

הַיַּלְדָּה קָרְבָה, דְמָעוֹת נָשְׁרוּ מֵעֵינֶיהָ, וְלָקְחָה אֶת הַיָּד הַקְּטַנָּה וְהַכְּחוּשָׁה בְּיָדָהּ.

– הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת הַגָּן, הֶרִי? – לָחַשׁ לוֹ הַמּוֹרֶה, כְּדֵי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ-מַה יָפֶה הוּא בָּעֲרָבִים! בְּקָרוֹב, בְּקָרוֹב נֵלֵךְ לְבַקְּרוֹ. הַפְּרָחִים שָׁם עֲצוּבִים מִגַעְגּוּעִים עָלֶיךָ. הֲתָבוֹא בְּקָרוֹב אֶל הַגָּן, יַקִּירִי, הֲתָבוֹא?

בַּת צְחוֹק רָפָה נִרְאֲתָה בִּפְנֵי הַיֶּלֶד, שְׂפָתָיו הָיוּ נָעוֹת, אַךְ קוֹלוֹ לֹא נִשְׁמָע.

מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר נִשְׁמְעוּ בַמֶּרְחַקִּים קוֹלוֹת בְּעַד הַחַלּוֹן.

– מַה זֶּה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד בְּפָקְחוֹ אֶת עֵינָיו.

– נְּעָרִים מְשַׂחֲקִים בַּחוּץ.

הַחוֹלֶה הוֹצִיא מִמְחָטָה מִתַּחַת לַכָּר וְאָמַר לְנוֹפֵף אוֹתָהּ, אוּלָם יָדוֹ הַחַלָּשָׁה לֹא נִשְׁמְעָה לוֹ וְצָנְחָה עַל הַכָּר.

– הֲרוֹצֶה אַתָּה, כִּי אָנֹכִי אֲנוֹפֵף אוֹתָהּ? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

– אָנָּא – אָמַר הַנַּעַר – קְשָׁר נָא אוֹתָהּ אֶל הַחַלּוֹן. יַבִּיטוּ הַנְעָרִים אֶל הַחַלּוֹן, יִרְאוּ אוֹתָה וְיִזְכְּרוּ אוֹתִי.

הוּא הֵרִים רֻאשׁוֹ וְהִבִּיט אֶל הַחַלּוֹן, אַחֲרֵי כֵן צָנַח שׁוּב עַל הַכָּר וְשָׁאַל, אִם הַיַּלְדָּה עוֹדֶנָּה פֹה וּמַדּוּעַ אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָה.

נֶלִי קָרְבָה אֶל הַמִּטָּה וְשׁוּב לָחֲצָה אֶת יָדוֹ שֶׁהִתְבַלְּטָה עַל הַשְׂמִיכָה. לָאַחֲרוֹנָה הָפַךְ הַיֶּלֶד אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה.

הַמּוֹרֶה הוֹסִיף לָשֶׁבֶת עַל יַד הַמִּטָּה וְלִטֵּף אֶת יָדוֹ הַקְּטַנָּה וְהַקָּרָה שֶׁל הַיֶּלֶד. הוּא הִרְגִּישׁ, כִּי הַיָד קָפְאָה, אוּלָם הוּא לֹא יָכֹל לְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ יָדוֹ וְהוֹסִיף לְלַטֵּף וּלְגַפֵּף אוֹתָהּ.

בְּלֵב שָׁבוּר שָׁבָה נֶלִי יַחַד עִם הַמּוֹרֶה אֶל בֵּיתוֹ. בְּתוֹךְ יְגוֹנָהּ וּמְצוּקָתָה יָדְעָה הַיַּלְדָּה לְהַסְתִּיר אֶת דְּבַר מוֹת הַיֶלֶד מִסָּבָהּ, שֶׁלֹא לִגְרוֹם לוֹ צָעַר.

הִיא נִכְנְסָה בַלָּאט אֶל חַדְרָהּ, שָׁכְבָה חִישׁ בְּמִטָּתָהּ וִּבְהְיֹותָהּ לְבַדָהּ הִתְמַכְּרָה כֻּלָּהּ לְרִגְשׁוֹת הַיָגוֹן. בַּלַּיְלָה רָאֲתָה בַחֲלוֹמָהּ אֶת הַיֶּלֶד הַמֵּת, לֹא כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב קָבוּר תַּחַת תֵּל עָפָר, כִּי אִם בֵּין כְּרוּבֵי מָרוֹם, כְּשֶׁבַּת צְחוֹק מְרַחֶפֶת עַל שְׂפָתָיו. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁלְחָה אֶת קַרְנֵי אוֹרָהּ וְהֵעִירָה אוֹתָה מִשְּׁנָתָהּ. עֲלֵיהֶם לָקַחַת שׁוּב בְּיָדָם אֶת אֶת מַקֵּל הַנּוֹדְדִים וְלָלֶכֶת.


פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: הָאִשָּׁה בַּעֲלַת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה    🔗

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר יָצְאוּ שְׁנֵי הַנּוֹדְדִים לַדֶּרֶךְ. הַמּוֹרֶה קָם וְלִוָּה אוֹתָם עַד פִּשְׁפֵּשׁ הַגָּן. בְּיָד רוֹטֶטֶת הוֹשִׁיטָה הַיַּלְדָּה לַמּוֹרֶה אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבְּלָה מֵאֵת הַגְּבֶרֶת בִּשְׁעַת מֵרוֹץ הַסּוּסִים. פָּנֶיהָ הִסְמִיקוּ מְאֹד וְדִבְרֵי תוֹדָתָהּ הָיוּ מְגֻמְגָמִים. אוּלָם הַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף אֶל כִּיסָהּ, וּבְנָשְׁקוֹ אוֹתָהּ עַל לֶחְיָהּ שָׁב אֶל בֵּיתוֹ. וְּבִהִפָּרְדוֹ מֵעֲלֵיהֶם אָמַר:

– אִם יִזְדַּמֵּן לָכֶם לַעֲבוֹר שׁוּב בְּדֶרֶךְ זוֹ, זִכְרוּ נָא אוֹתִי וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לָסוּר אֵלָי.

– בְּוַדַּאי נָסוּר – עָנְתָה הַיּלְדָּה – לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח אֶת טוּב לִבְּךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.

– הַרְבֵּה פְעָמִים שָׁמַעְתִּי כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִפִּי יְלָדִים – אָמַר הַמּוֹרֶה בְּנַעַנְעוֹ בְּרֹאשׁוֹ – אוּלָם הֵם נִשְׁכְּחוּ מַהֵר. הָיָה לִי רֵעַ אֶחָד, שֶׁנִּקְשַׁר אֵלַי בְּכָל לִבּוֹ, וְגַם הוּא אֵינֶנּוּ… לְכוּ לְשָׁלוֹם, וַה' יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים.

הֵם נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. מְעַט מְעַט התְרַחֲקוּ מִן הַכְּפָר, עַד אֲשֶׁר גַם עֲשַׁן הַמַּעֲשֵׁנוֹת לֹא נִרְאָה עוֹד לָהֶם. עַתָּה הֵחִישׁוּ צַעֲדֵיהֶם וְהֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ. אוּלָם הַדֶּרךְ הַזֹּאת אֲרֻכָּה, וּמִשְׂתָּרַעַת עַל שֶׁטַח גָּדוֹל בְּלִי סוֹף. כַּמָּה שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עוֹד הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, אֲבָל פְּסִיעוֹתֵיהֶם הָיוּ אִטִּיוֹת יוֹתֵר, כִּי הָיוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים מְאֹד.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, שֶׁהַדֶּרֶךְ הִתְעַקְּמָה פִּתְאֹם וְנָטְתָה אֶל מִגְרָשׁ. בִּקְצֵה הַמִּגְרָשׁ סָמוּךְ לַגָּדֵר שֶׁהִבְדִּילָה בֵּינוֹ וּבֵין הַשָׂדֹות, פָּגְעוּ נוֹדְדֵינוּ בְּעֶגְלַת מַשָׂא, שֶׁעָמְדָה שָׁם לָנוּחַ. זֶה הָיָה כְמִין בַּיִת קָטָן עוֹמֵד עַל גַּלְגַלִּים, שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו מִצַּד פְּנִים הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּוִילָאוֹת לְבָנִים וּמִצַּד חוּץ הָיוּ מוּגָפִים בִּתְרִיסִים יְרֻקִּים. לֹא רָחוֹק מִן הָעֲגָלָה רָעָה בַּמִּרְעֶה צֶמֶד סוּסִים אַבִּירִים, וְּלַידַ הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה יָשְׁבָה גְבֶרֶת רָמַת קֹומָה וּבַעֲלַת בָּשָׂר וּלְרֹאשָׁהּ חֲבוּשָׁה מִגְבַּעַת וְשָׁתְתָה תֵּה, בְּהִתְעַנְּגָהּ עַל מַרְאוֹת הַטֶּבַע.

הַיַּלְדָּה נִגְּשָׁה אֶל הָעֲגָלָה וְהִכִּירָה אֶת הַגְבֶרֶת שֶׁנָּתְנָה לָה מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף בִּמְחִיר הַפְּרָחִים שֶׁהִגִּישָׁה לָהּ בִּשְׂדֵה מֵרוֹץ הַסּוּסִים. הִיא סִפְּרָה לַגְבֶרֶת, כִּי עוֹד בַּיּוֹם הָרִאשוֹן עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא. וְכָעֵת הֵם הולְכִים אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה לָלוּן שָׁם. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה מִפִּיהָ, כִּי הָעִיר רְחוֹקָה מִזֶּה כִּשְׁמוֹנֶה פַּרְסָאוֹת, עָצְרָה נֶלִי בְּקֹשִׁי בְּעַד דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁעָמְדוּ לְהִתְפָּרֵץ, בְּהַבִּיטָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ, שֶׁעָלֶיהָ לַעֲבֹר בְּחֶשְׁכַת הַלָּיְלָה. גַם הַזָּקֵן נֶאֱנַח, אוּלָם לֹא הִתְאוֹנֵן.

– גְּשִׁי נָא אֵלַי – אָמְרָה הַגְבֶרֶת, בִּרְאוֹתָהּ אֶת פָּנֶיהָ הָעֲצוּבִים שֶׁל הַיַּלְדָּה – הַרְעֵבָה אַתְּ, יַלְדָּה?

– לֹא בְּיוֹתֵר, גְּבֶרֶת, אוּלָם עֲיֵפִים אָנוּ… וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מְאֹד…

– עַל כָּל פָּנִים – קָרְאָה הַגְּבֶרֶת – טוֹב טוֹב לָכֶם לִסְעוֹד אֶת לִבְּכֶם.

הֵם יָשְׁבוּ עַל הָעֵשֶׂב וְהִיא הִגִּישָׁה לָהֶם תֵּה, לֶחֶם וּבָשָׂר וְעוֹדְדָה אוֹתָם לֶאֱכוֹל לָשֹׂבַע. סֵבֶר פָּנֶיהָ וְטוּב לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָׁה הִמְתִּיקוּ לָהֶם אֶת הַסְּעֻדָּה וְהֵם אָכְלוּ לְתֵאָבוֹן וּבַהֲנָאָה שְׁלֵמָה.

אַחֲרֵי כֵן דִּבְּרָה עַל לֵב הָרַכָּב שֶׁלָּהּ, כִּי יִקַּח בְּעֶגְלָתָם אֶת שְׁנֵי הַנּוֹדְדִים. הַיַּלְדָּה וְסָבָהּ צָהֲלוּ בְשָׁמְעָם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת, וְנֶלִי הוֹדְתָה בְּרֶגֶשׁ לַגְבֶרֶת הַטּוֹבָה. כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה זָזוּ הַסּוּסִים מִמְּקוֹמָם וְהָעָגָלה עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּה בְּרַעַשׁ וּבְקוֹל שְׁרִיקָה.

– מַה בְּעֵינַיִךְ נְסִיעָתֵנוּ, יַלְדָּה? – שָׁאֲלָה הַגְּבֶרֶת בַּדֶּרֶךְ.

הַיַּלְדָּה עָנְתָה, כִּי נְסִיעָה כָזֹאת נְעִימָה מְאֹד; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנָה הַגְּבֶרֶת אֶל נֶלִי זְמָן רַב, כְּאִלּוּ אָמְרָה לִבְחוֹן אֶת לִבָּהּ, הוֹצִיאָה מִקֶּרֶן זָוִית מְגִלַּת בַּד גְּדוֹלָה וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ לְפָנֶיהָ.

– קִרְאִי נָא, יַלְדָּה, אֶת הַכָּתוּב בָּזֶה – אָמָרָה.

נֶלִי קָרְאָה בְּקוֹל אֶת הַכְּתֹבֶת בְּאוֹתִיוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת: “תַּעֲרוּכַת צַלְמֵי שַׁעֲוָה שֶׁל דְּזַ’רִלֵי”.

– זוֹ אָנֹכִי – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת בְּגַאֲוָה – אֲנִי הִנְנִי מָרַת דְּזַ’רְלַי.

כַּעֲבוֹר רֶגַע פָּרְשָׂה עוֹד מְגִלָּה עִם הַכְּתֹבֵת: “הַתַּעֲרוּכָה הַנִּפְלָאָה וְהַיְחִידָה בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁל צַלְמֵי שַׁעֲוָה”.

אַחֲרֵי כֵן הֶרְאֲתָה לַיַּלְדָּה הַמִּשְׁתּוֹמֶמֶת גִּלְיוֹנוֹת קְטַנִּים שֶׁבָּהֶם מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִיםּ וּמְפָאֲרִים, בְּשִׁיר וּבִפְרוֹזָה, אֶת מָרַת דְּזַ’רְלֵי וּמְזָרְזִים וּמְשַׁדְּלִים אֶת הַקָּהָל, כִּי יֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם בְּכָל הָעוֹלָם.

– מָחֳרָתַיִם אֲנִי אוֹמֶרֶת לִפְתּוֹחַ אֶת הַתַּעַרוּכָה – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת – הֲלֹא גַם אַתְּ תָּבוֹאִי בְּוַדָּאי לִרְאוֹת אֹותָהּ בִּהְיוֹתֵךְ בָּעִיר?

– חֹושֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה בָּעִיר, גְבֶרֶת – אָמְרָה הַיַּלְדַּה

– לֹא תִהְיִי בָעִיר?! – קָרְאָה מָרַת דְּזַ’רְלֵי – וְּלָאן אֵפוֹא אַתֶּם הוֹלְכִים?

– אֵינִי… אֵינִי יוֹדַעַת לְאָן.

הָאִשָּה הִשְׁתּוֹמְמָה לִשׁמֹעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְנֶלִי סִפְּרָה לָהּ מִתּוֹךְ מְבוּכָה, כִּי דַלִּים הֵם וְנוֹדְדִים בְּלִי שׁוּם מַטָּרָה, וּמְאֻשָּׁרִים הָיוּ אִלּוּ מָצְאוּ עֲבוֹדָה כָּל שֶׁהִיא.

מָרַת דְּזַ’רִלֵי שָׁתְקָה רְגָעִים אֲחָדִים מִתּוֹךְ קִפָּאוֹן גָּמוּר וְאַחֲרֵי כֵן שָׁאֲלָה פִתְאֹם:

– רָאִיתִי כִּי יוֹדַעַת אַתְּ לִקְרֹא, אוּלַי גַּם לִכְתּוֹב?

– כֵּן, גְּבֶרֶת – עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

הַגְּבֶרֶת שָׁקְעָה שׁוּב בִּדְמָמָה אֲרֻכָּה. לָאַחֲרוֹנָה נֵעוֹרָה מִמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ, קָרְאָה אֶת הָרַכָּב אֶל הַחַלּוֹן וְנִכְנְסָה עִמּוֹ בְשִׂיחָה בְּלָחַשׁ. נִכָּר הָיָה, כִּי הִיא מִתְיָעֶצֶת עִמּוֹ בְּעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד. עִם גְּמַר הַשִּׂיחָה סָגְרָה אֶת הַחַלּוֹן וְהִזְמִינָה אֵלֶיהָ אֶת נֶלִי, גַם אֶת הַזָּקֵן בִּקְשָׁה לָבוֹא.

– הֲרוֹצֶה אַתָּה – פָּנְתָה אֵלָיו – כִּי נֶכְדָּתְךָ תְּקַבֵּל מִשְׁרָה הֲגוּנָה? אִם רְצוֹנְךָ בָּזֶה, אֲנִי יְכוֹלָה לְהַצִּיעַ לְפָנֶיהָ מִשְׂרָה כָזוֹ.

– אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה – עָנָה הַזָּקֵן – מָה אֶעֱשֶׂה בְּאֵין הִיא עִמִּי?

– וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי, כִּי אָדָם בּוֹגֵר יוּכַל לְכַלְכֵּל עִנְיָנָיו בְּעַצְמוֹ – דִּבְּרָה הַגְּבֶרֶת קָשׁוֹת.

– לְעוֹלָם לֹא יוּכַל – לָחֲשָׁה לָהּ הַיַּלְדָּה – בְּשֵׁם אֱלֹהִים, דַּבְּרִי נָא אִתּוֹ רַכּוֹת. אוּלָם דְּעִי, כִּי לֹא אוּכַל לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בְּעַד כָּל הוֹן.

מָרַת דְּזַ’רְלֵי נָבוֹכָה. הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה מְעִיקָה. שׁוּב הוֹצִיאָה רֹאשָׁה בְּעַד הַחַלּוֹן לְהִתְיָעֵץ עִם הָרַכָּב וְלָאַחֲרוֹנָה אָמְרָה אֶל הַזָּקֵן:

– אִם בֶּאֱמֶת רוֹצֶה אַתָּה לַעֲסֹק בִּדְבַר מָה, אֶמְצָא גַם בִּשְׁבִילְךָ עֲבוֹדָה. עָלֶיךָ יִהְיֶה לְהָסִיר אֶת הָאָבָק מֵעַל הַצְּלָמִים, לְקַבֵּל אֶת כַּרְטִיסֵי הַכְּנִיסָה וְעוֹד עֲבוֹדוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, לִי יֵשׁ צֹרֶךְ בְּנֶכְדָּתְךָ. רְצוֹנִי, כִּי הִיא תַרְאֶה לַקָּהָל אֶת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה. בְּטוּחָה אֲנִי, כִּי הִיא תִתְרַגֵּל מַהֵר בַּעֲבוֹדָה זוֹ וְתַצְלִיחַ, כִּי הִיא מִצְטַיֶּנֶת בְּנִמּוּסִים נָאִים, וּבָזֶה תִּקַּח אֶת לֵב הַקָּהָל.

הִיא הוֹסִיפָה, כִּי לְפִי שָׁעָה לֹא תוּכַל לִנְקוֹב לְנֶלִי שָׂכָר מְסֻיָם, עַד שֶׁתַּעֲמֹד עַל כִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ, אוּלָם הִיא וְסָבָה יְקַבְּלוּ מִיָד מָזוֹן וְדִירָה.

אַחֲרֵי שַׁעָה קַלָּה שֶׁל הִתְיָעֲצוּת עִם סָבָהּ הוֹדִיעָה נֶלִי, כִּי הֵם מְקַבְּלִים אֵת הַהַצָּעָה בְּתוֹדָה מְרֻבָּה.


פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר: בַּפֻּנְדָּק    🔗

לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרוּ כָל הַהֲכָנוֹת בְּבֵית הַתַּעֲרוּכָה, כָּל דָּבָר עָמַד עַל מְקוֹמוֹ הַמַּתְאִים לוֹ, הוּסְרוּ הַסְּדִינִים מֵעַל הַתַּעֲרוּכָה וּלְעֵינֵי הָרוֹאִים נִגְלוּ צַלְמֵי אֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים שׁוֹנִים עֲשׂוּיִים שַׁעֲוָה, הָעוֹמְדִים עַל בִּימָה סְמוּכָה לַכְּתָלִים. הֵם עָמְדוּ לְבוּשִׁים תִּלְבָּשׁוֹת מַבְרִיקוֹת שֶׁל לְאֻמִּים שׁוֹנִים וּזְמַנִּים שׁוֹנִים, מֵהֶם מְסֻדָּרִים בִּקְבוּצוֹת וּמֵהֶם עוֹמְדִים אֶחָד אֶחָד.

כַּעֲבוֹר זְמַן מָה פָּקְדָה מָרַת דְּזַ’רְלֵי עַל כָּל הָאֲנָשִׁים לַעֲזוֹב אֶת הָאוּלָם, רַק הִיא וְנֶלִי נִשְׁאָרוּ. הִיא הוֹשִׁיטָה בַּחֲגִיגִיּוּת לְנֶלִי מַטֶּה אָרֹךְ, שֶׁבּוֹ הָיְתָה רְגִילָה לְהַרְאוֹת אֶת הַתְּמוּנוֹת לַקָּהָל. יָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא וְהִתְחִילָה לְשַׁנֵּן לְנֶלִי אֶת בֵּאוּר הַצְּלָמִים.

נֶלִי חָזְרָה אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְקוֹלָהּ בְּלִי גִמְגּוּם וּבְלִי שְׁגִיאָה. הִיא הִצְטַיְנָה מְאֹד בְּכֹחַ תְּפִיסָתָהּ וּבְכֹחַ זִכְרוֹנָהּ, מָרַת דְּזַ’רְלֵי שָׂמְחָה מְאֹד עַל הָעוֹזֶרֶת הַנִּפְלָאָה שֶׁהִקְרָה אֱלֹהִים לְפָנֶיהָ. הִיא הִשְׁתַּמְּשָׁה בְּיָפְיָהּ וַהֲלִיכוֹתֶיהָ הַמְּלֵאוֹת חֵן שֶׁל הַיַּלְדָּה לַעֲשׂוֹת פִּרְסוּם לַתַּעֲרוּכָה שֶׁלָּהּ, וְאָמְנָם הִיא מָשְׁכָה כְּמוֹ בְּחֶבֶל קֶסֶם אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַקְּטַנָּה, בְּיִחוּד נִמְשְׁכוּ אֵלֶיהָ יְלָדִים מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְהַעֲרָצָה.

וְאַף כִּי עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל נֶלִי הָיְתָה לֹא מְעַטָּה וְלֹא קַלָּה, אֲבָל הִיא שָׂמְחָה בְּחֶלְקָהּ. מָרַת דְּזַ’רְלֵי הִתְהַלְּכָה אִתָּהּ בִּיְדִידוּת וּבְרֹךְ, גַם יַחְסָהּ אֶל הַסָּב הָיָה יָפֶה וְהִיא הֶעֱסִיקָה אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדָה מוֹעִילָה.

אוּלָם רוּחָהּ שֶׁל נֶלִי הָיְתָה נֶעְכָּרָה. רְגִילָה הָיְתָה לִישׁוֹן בַּחֶדֶר, שֶׁבּוֹ עָמְדוּ צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם. צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָהּ, שֶׁהִבִּיטוּ אֵלֶיהָ בְּעֵינֵיהֶם, עֵינֵי הַזְּכוּכִית הַגְּדוֹלוֹת, וְשֶׁהָיוּ דוֹמִים בַּכֹּל לִנְפָשׁוֹת חַיּוֹת וְיַחַד עִם זֶה הָיוּ עוֹטִים דִּמְמַת מָוֶת וְקִפָּאוֹן, הָיוּ מְהַלְּכִים עָלֶיהָ אֵימָה. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה שׁוֹכֶבֶת בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּמַבִּיטָה אֶל הַצּוּרוֹת, עַד שֶׁמִּפַּחַד הָיְתָה קוֹפֶצֶת מִמִּטָּתָהּ וּמַדְלִיקָה נֵר, אוֹ שֶׁהָיְתָה נִגֶּשֶּׁת אֶל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת פַּחְדָּהּ בְּמַרְאֵה הַכּוֹכָבִים הַנּוֹצְצִים בָּרָקִיעַ. בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה הָיְתָה מַעֲלָה בְּזִכְרונָהּ אֶת בֵּיתָהּ וְאֶת הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ. מִתּוךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה הָיְתָה זוֹכֶרֶת גַּם אֶת קִיט הֶחָבִיב, יְדִידָהּ הַנֶּאֱמָן, וְאָז הָיָה נִפְתָּח מַעְיַן דִּמְעוֹתֶיהָ וְהָיְתָה בּוֹכָה וְצוֹחֶקֶת כְּאֶחָד.

לְעִתִּים קְרוֹבות הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת בִּדְאָגָה וּבְצַעַר גַּם עַל דְּבַר סָבָהּ. בְּמֹחָהּ הָיָה מְנַקֵּר הָרַעְיוֹן, מַה-יִהְיֶה, אִם יֶחֱלֶה פִתְאֹם. אָמְנָם הוּא נַעֲשָׂה כֹה שָׁקֵט, נִכְנָע, סַבְלָן, עוֹשֶׂה בְרָצוֹן כָּל עֲבוֹדָה שֶׁנִּמְסְרָה לְיָדוֹ. אוּלָם מַצַּב רוּחוֹ לֹא נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָה. הוּא הָיָה אָדִישׁ לְכָל דָּבָר, שׁוּם דָּבָר לֹא לָקַח אֶת לִבּוֹ. בִּכְאֵב רַב הָיְתָה נֶלִי רוֹאָה, אֵיךְ הוּא יוֹשֵׁב שָׁעוֹת רְצוּפוֹת כִּמְעט בְּלִי נוֹעַ. כְּשֶׁהִיא מְחַיֶכֶת לוֹ, יַעֲנֶה לָהּ בְּחִיּוּךְ אוֹ בְנַעֲנוּעַ רֹאשׁ וְשׁוֹב יֵהָפֵךְ לְחָנוּט. הוּא מִתְבַּלְבֵּל מִכָּל שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה וּמַכִּיר בְּרִפְיוֹן כֹּחוֹ הַשִּׂכְלִי, נִכְנָע דּוּמָם לְגוֹרָלוֹ בְּלִי כָּל מְרִירוּת. כָּל אֵלֶּה הֶעֱצִיבוּ אֶת רוּחָהּ, עַד כִּי דִמְעוֹתֶיהָ הָיוּ שׁוֹטְפוֹת, וּבְכָרְעָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ הָיְתָה לוֹחֶשֶׁת תְּפִלָּה לֵאלֹהִים, כִּי יַחְמוֹל עַל סָבָהּ וְיָשִׁיב לוֹ אֶת בִּינָתוֹ.

בְּצָרוֹתֶיהָ אֵלֶּה הָיָה כְּדֵי לְדַכְדֵּךְ רוּחָהּ שֶׁל יַלְדָּה רַכָּה כָּמוֹהָ, אוּלָם בָּהֶן טֶרֶם נִמְלְאָה הַסְּאָה. צָרָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה יוֹתֵר הָיְתָה צְפוּיָה לָהּ עוֹד.

פַּעַם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהָיָה לָהֶם עֶרֶב חָפְשִׁי אֶחָד, יָצְאָה נֶלִי עִם סָבָהּ לְטַיֵּל. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נוֹחַ וְחַם וְהֵם יָצְאוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהִתְרַחֲקוּ מֶרְחָק גָּדוֹל. הֵם נָטוּ אֶל מִשְׁעוֹל אֶחָד, שֶׁעָבַר בֵּין שָׂדוֹת, בְּחָשְׁבָם לָצֵאת מִשָּם אֶל הַכְּבִישׁ וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה, אֲבָל הַמִּשְׁעוֹל נִמְשַׁךְ הַרְבֵּה יֹותֵר מִכְּפִיִ שֶׁפִּלְלוּ, וְרַק לִפְנוֹת עֶרֵב הִגִּיעוּ אֶל דֶּרֶךְ הָרַבִּים וְעָמְדוּ שָׁם לָנוּחַ.

בֵּינָתַיִם הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, הָרוּחַ יִלֵּל יְלָלָה עֲמוּמָה וּמַחֲנֵה עָבִים שְׁחוֹרוֹת הִתְנַשְּׂאוּ וּבִשְּׂרוּ בְּרָקִים וּרְעָמִים. טִפּוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל מָטָר נִתְּכוּ בְזַעַף וְעַנְנֵי הַסְּעָרָה הִשְׁחִירוּ וְכִסּוּ אֶת כָּל הַשָּׁמָיִם. מִמֶּרְחַקִּים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת רַעַם אַדִּירִים, הִבְרִיקוּ בְּרָקִים וַעֲלָטָה כִּסְּתָה אֶת כָּל הָאָרֶץ.

הֵם יָרְאוּ לַעֲמֹד תַּחַת עֵץ אוֹ עַל יַד גָּדֵר וְנֶחְפְּזוּ לָלֶכֶת הָלְאָה בְּתִקְוָה לִמְצוֹא מַחְסֶה מִן הַסְּעָרָה שֶׁהִתְחוֹלָלָה. רְטֻבִּים מִן הַגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, נִדְהָמִים מִקּוֹלוֹת הָרַעַם הַמַּחֲרִישִׁים אָזְנַיִם וּמְסֻנְוָרִים מִלַהֲטֵי הַבְּרָקִים עָבְרוּ לִפְנֵי בַּיִת בּוֹדֵד אֶחָד, שֶׁעָמַד עַל יַד הַדֶּרֶךְ. זֶה הָיָה פֻּנְדָּק לְעוֹבְרֵי דְרָכִים, הַיָּדוּעַ בַּשֵּׁם “הַחַיָּל הַגִּבּוֹר”.

בְּהִכָּנְסָם אֶל הַפֻּנְדָּק, נִשְׁמַע מִבַּעַד לַמְּחִיצָה קוֹל אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים, הַזָּקֵן הִטָּה אֹזֶן.

– נֶלִי, הֲשׁוֹמַעַת אָתְּ? הֵם… שָׁם מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים – לָחַשׁ הַזָּקֵן.

וְכַעֲבוֹר רֶגַע, כְּשֶׁמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף צִלְצְלוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, לָחַשׁ הַזָּקֵן שׁוּב הִתְעוֹרְרוּת:

– מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים…

הַיַּלְּדָּה נִבְהֲלָה לִרְאוֹת, כִּי מַרְאֵה פָנָיו שֶׁל הַזָּקֵן הִשְׁתַּנָּה לְגַמְרִי: פָּנָיו לָהֲטוּ, עֵינָיוִ נְּצתוּ בְּבָרָק מוּזָר, שְׂפָתָיו הִתְכַּוְּצוּ, נְשִׁימָתוֹ תָכְפָה וְיָדָיוָ רְטטוּ כְּמוֹ מִתּוֹךְ קַדָּחַת.

– תָּמִיד חָשַׁבְתִּי, חָלַמְתִּי עַל זֶה… – לָחַשׁ הַזָּקֵן בְּנָשְׂאוֹ אֶת עֵינָיו – כַּמָּה כֶּסֶף יֵשׁ לָנוּ נֶלִי? תְּנִי נָא מַהֵר… אֶתְמוֹל רַאִיתִי בְּיָדֵךְ כֶּסֶף, מַהֲרִי נָא לָתֵת לִי…

= לֹא, לֹא, יְהִי הַכֶּסֶף מוּנָח בְּיָדִי – הִתְחַנְּנָה הַיַּלְדָּה הַנִּבְהָלָה – הָבָה נֵלֵךְ מִזֶּה, הַגֶּשֶׁם לֹא יַפְחִידֵנִי.

– תְּנִי לִי אֶת הַכֶּסֶף – הִתְרַגֵּז הַזָּקֵן – אַל נָּא תִבְכִּי, נֶלִי… הֲלֹא זֶה הוּא לְטוֹבָתֵךְ… אֲנִי רוֹשַׁשְׁתִּי אוֹתָךְ וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַעֲשִׁירֵךְ…

– אַל נָא תִקַּח מִמֶּנִּי אֶת הַכֶּסֶף – הִתְחַנְּנָה שׁוּב הַיַּלְדָּה – מוּטָב לָנוּ לְהַשְּׁלִיכֵהוּ הַחוּצָה מִשֶּׁתִּקַּח אוֹתוֹ, נֵלֵךְ חִישׁ מִזֶּה.

אוּלָם לַשָּׁוְא הָיוּ כָל תַּחֲנוּנֶיהָ. הִיא הָכְרְחָה לְהוֹצִיא מִכִּיסָהּ אֶת אַרְנָקָהּ הַקָּטָן. הַזָּקֵן כִּמְעַט חָטַף אוֹתוֹ מִיָדָהּ וְנֶחְפַּז אֶל מֵעֵבֶר לַמְּחִיצָה. שָׁם מָצָא כְּנֻפְיָה קְטַנָּה שֶׁל מְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים. רֹאשׁ הַחֲבוּרָה, אִיסַק לִיסְט שְׁמוֹ, סֵרַב תְּחִלָּה לְקַבְּלוֹ – בְּעָרְמָה עָשָׂה זֹאת, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקַת הַזָקֵן לְמִשְׂחָק – אֲבָל סוֹף סוֹף יָשַׁב הַזָּקֵן אֶל הַשֻּׁלְחָן עִם הַמְשַׂחֲקִים הַנּוֹכְלִים. נֶלִי יָשְׁבָה לְיַד הַזָּקֵן וְהִבִּיטָה עַל הַמִּשְׂחָק. הִיא לֹא דָאֲגָה לְכָךְ, מִי וָמִי יִהְיֶה הַזֹּכֶה, אַךְ לִבָּהּ הָיָה מָלֵא צַעַר לִרְאוֹת, כִּי תְּשׁוּקָתוֹ הַנּוֹרָאָה שֶׁל סָבָהּ חָזְרָה וְנֵעוֹרָה בוֹ. כָּל נִצָּחוֹן קָטָן הִצְהִיל אֶת רוּחוֹ וְכָל הֶפְסֵד קַל זִעֲזַע אוֹתוֹ. הוּא יָשַׁב כֹּה נִסְעָר וְנִרְגָּז, עַד כִּי לִבָּהּ שֶׁל נֶלִי חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר.

שְׁלֹשֶׁת הַמְשַׂחֲקִים, שֶׁפַּרְנָסָתָם הָיְתָה עַל מַעֲשׂי רַמָּאוּת וּמִרְמָה, עָשׂוּ עַצְמָם כִּתְמִימִים וִישָׁרִים, וּבֵינָתַיִם קָרְצוּ וְרָמְזוּ זֶה לָזֶה, עַד כִּי לָאַחֲרוֹנָה נִגְמַר הַמִּשְׂחָק, וְאִיסַק לִיסְט הָיָה הַזּוֹכֶה הַיְחִידִי.

אַרְנָקָהּ הַקָּטָן שֶׁל נֶלִי הָיָה רֵיק, הַמְשַׂחֲקִים קָמוּ כְבָר מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם, רַק הַּזָּקֵן הוֹסִיף עוֹד לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, טִפֵּל בַּקְּלָפִים, הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, חִלֵּק אוֹתָם וְהָפַךְ בָּהֶם לְכָאן וּלְכָאן. הוּא הָיָה שָׁקוּעַ, כֻּלוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ זוֹ וְלֹא חָשַׁב כְּלָל לָקוּם. אוּלָם הַיַּלְדָּה נִגְּשָׁה אֵלָיו שָׂמָה אֶת יָדָהּ עַל שִׁכְמוֹ וְהִזְכִּירָה אוֹתוֹ, כִּי עוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

– הַבִּיטִי נָא, נֶלִי – מִלְמֵל הַזָּקֵן בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַקְּלָפִים – לוּ הָיָה בְיָדִי עוֹד מְעַט כֶּסֶף, לוּ רַק יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּשְׂחָק עוֹד שָׁעָה קַלָּה, בָּרוּר לִי, כִּי הַהַצְלָחָה הָיְתָה מְאִירָה לִי פָנִים…

– הַנַּח אוֹתָם – הִתְחַנְּנָה הַיַּלְדָּה – עָלֶיךָ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם כָּלִיל.

– לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם?! – קָרָא הַזָּקֵן, בַּהֲרִימוֹ אֶת פָּנָיו הַחִוְּרִים – לֹא, לֹא, נֶלִי, אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם… הַמִּשְׂחָק הוּא גַלְגַּל הַחוֹזֵר. הַיוֹם הוּא מֵבִיא לְךָ הֶפְסֵד וּמָחָר רֶוַח.

מִתּוֹךְ צַעַר רַב שָׁמְעָה נֶלִי אֶת דִּבְרֵי סָבָהּ וְלֹא יָדְעָה בַמֶּה לְרַפֵּאֵ אֶת מַחֲלַת רוּחוֹ.


פֶּרֶק שִׁשָׁה עָשָׂר: גְּנֵבָה בַּלַּיְלָה    🔗

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד, גָּמְרָה נֶלִי בְּלִבָּהּ לָלוּן הַלַּיְלָה עִם סָבָה בָפֻּנְדָּק וְלָשׁוּב אֶל הַגְּבֶרֶת דְּזַ’רְלֵי לְמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם.

– בְּכַמָּה תַעֲלֶה לָנוּ פֹה לִינַת לַיְלָה אֶחָד? – שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה אֶת בַּעַל הַפֻּנְדָּק.

– שְׁתֵּי מִטּוֹת – שִׁילִינְג וָחֵצִי. אֲרֻחַת עֶרֶב וְשֵׁכָר – שִׁילִינְג. בְּסַךְ הַכֹּל שְׁנֵי שִׁילִינְגִים וָחֵצִי – עָנָה הַפֻּנְדָּקִי.

אַרְנָקָהּ שֶׁל נֶלִי הָיָה רֵיק, אֲבָל הָיְתָה לָהּ עוֹד מַטְבֵּע זָהָב תְּפוּרָה בְּשִׂמְלָתָהּ.

נֶלִי חָשְׁבָה לָצֵאת מִזֶּה מָחָר עִם אוֹר הַבֹּקֶר, וְעַל כֵּן מַצְאָה לְנָכוֹן לִפְרוֹעַ לַפֻּנְּדָּקִי אֶת שְׂכָרוֹ מִיָּד. בִּרְצוֹתָהּ לְהַעְלִים אֶת הַכֶּסֶף מִסָּבָהּ, הוֹצִיאָה בַּחֲשָׁאי אֶת מַטְבֵּעַ הַזָּהָב מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה טְמוּנָה שָׁב, כִּוְּנָה אֶת הַשָּׁעָה, שֶׁהַפֻּנְדָּקִי יָצָא מִן הַחֶדֶר, הָלְכָה אַחֲרָיו אֶל לִשְׁכָּתוֹ הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה לוֹ:

– הוֹאֵל נַא לָתֵת לִי אֶת הָעוֹדֵף מִמַּטְבֵּעַ זוֹ.

הַפֻּנְדָּקִי בָּחַן וּבָדַק יָפֶה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הִיאְ כְשֵׁרָה, נִכָּה אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ וְנָתַן לַיַּלְדָּה אֶת הָעוֹדֵף. בְּשׁוּבָהּ אֶל הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן, נִדְמָה לָהּ לְנֶלִי, כִּי דְמוּת אָדָם חָלְפָה עַל פָּנֶיהָ. הִיא יָדְעָה אֶל נָכוֹן, כִּי בַשָּׁעָה שֶׁעָמְדָה בַּלִּשְׁכָּה לֹא נִכְנַס אִישׁ לְשָׁם וְאִישׁ לֹא יָצָא מִשָּׁם, וְלָכֵן עָלְתָה בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבָה, כִּי מִי שֶׁהוּא עָקַב אַחֲרֶיהָ וְאָרַב לָהּ.

מִפִּי הַמְשָׁרֶתֶת, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָה אֶל חַדְרָהּ, שָׁמְעָה נֶלִי, כִּי הַפֻּנְדָּק הַזֶּה מְפֻרְסָם לִגְנָאיְ: מְשַׂחֲקִים פֹּה הַרְבֵּה בִּקְלָפִים וְעוֹשִׂים עוֹד מַעֲשִׂים חֲשׁוּדִים.

כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה הַיַּלְדָּה לְבַדָּהּ, לֹא יָכְלָה לְהֵרָגַע. דִּבְרֵי הַמְשָׁרֶתֶת הִגְבִּירוּ אֶת פַּחְדָּהּ בִּדְבַר הָאַלְמוֹנִי שֶׁעָקַב אַחֲרֶיהָ. וְאָמְנָם פְּנֵי הָאוֹרְחִים הָיוּ חֲשׁוּדִים מְאֹד. אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם גַּנָּבִים אוֹ חַמְסָנִים, מִי יוֹדֵעַ?

בְּשָׁכְבָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ, הִתְעוֹרְרָה בְּלִבָּהּ בְּכָל עֹז הַדְּאָגָה לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁתַּאֲוָתוֹ הַיְשָׁנָה לְמִשְׂחַק הַקְּלָפִים נִתְלַהֲטָה בּוֹ בְּכָל תֹּקֶף. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, מַה יְהֵא עָלָיו. אַחֲרֵי כֵן בָּא הִרְהוּר אֶל לִבָּהּ, אוּלַי תִּקְצֹף עֲלֵיהֶם מָרַת דְּזַ’רְלֵי עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁבוּ הַלַּיְלָה, וּמָחָר בַּבֹּקֶר תְּגָרֵשׁ אוֹתָם וְשׁוּב עֲלֵיהֶם יִהְיֶה לָקַחַת בְּיָדָם מַקֵּל נוֹדְדִים…

לָאַחֲרוֹנָה הִתְחִילָה תוֹקֶפֶת אוֹתָהּ הַשֵּׁנָה, שֵׁנָה מְקֻטַּעַת וּטְרוּפָה, מְעֹרֶבֶת בַּחֲלוֹם נוֹרָא, כִּי הִיא נוֹפֶלֶת מִמִּגְדָּל גָּבֹהַּ. הִיא הֵקִיצָה נִבְהָלָה וְאַחֲרֵי כֵן שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר, וִּפְתאֹם בַּלָּהָה! מִי שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּחַדְרָהּ.

הִיא רָאֲתָה, כִּי בֵין יַרְכְּתֵי הַמִּטָּה וּבֵין הַחַלּוֹן הָאָפֵל צוֹעֵד מִי שֶׁהוּא בְּצַעֲדֵי לַחַשׁ וּמִתְגַנֵּב אֶל מִטָּתָהּ. הִיא חָפְצָה לִקְרֹא לְעֶזְרָה, אוּלָם כֹּחַ הַדִּבּוּר וְכֹחַ הַתְּנוּעָה נִטְּלוּ מִמֶּנָה וְהִיא שָׁכְבָה דוֹמֵמָה וְהִבִּיטָה עַל צֶלֶם בַּלָּהָה זֶה.

הָאַלְמוֹנִי הָלַךְ וְקָרַב בִּצְעָדִים חֲשָׁאִיִים אֶל רֹאשׁ הַמִּטָּה. הִיא הִרְגִּישָׁה כִמְעַט אֶת נְשִׁימָתוֹ עַל פָּנֶיהָ, מִתּוֹךְ פַּלָּצוּת שָׁקְעָה בַּכַּר יוֹתֵר. הִיא רָאֲתָה כִמְעַט אֶת תְּנוּעוֹת רֹאשׁוֹ, הִרְגִּישָׁה בְּמַבָּטָיו הַנְּטוּיִים עָלֶיהָ. בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים עָמַד בְּלִי נוֹעַ. אַחֲרֵי כֵן מִשְׁמֵשׁ בְּיָדָיו בְּאֵיזֶה דָבָר, בְּהוֹסִיפוֹ לְהַבִּיט אֵלֶיהָ, וִּפְתאֹם נִשְׁמַע צִלְצוּל מַטְבְּעוֹת. אַחֲרֵי כֵן הִתְגַּנֵּב שׁוּב אֶל הַמִּטָּה, הִנִּיחַ עַל מְקוֹמָם אֶת הַבְגָדִים שֶׁלָּקַח, הוֹרִיד אֶת יָדָיו עַל הָרִצְפָּה וְהִתְחִיל זוֹחֵל אֶל הַדֶּלֶת. הוּא זָחַל כֹּה אַט אַט, עַד כִּי נִדְמָה לָהּ לְנֶלִי, כִּי שָׁנִים עָבְרוּ עַד שֶׁקָּרַב אֶל הַדֶּלֶת. שָׁם עָמַד עַל רַגְלָיו. קַרְשֵׁי הָרִצְפָּה חָרְקוּ חֲרִיקָה קַלָּה וְהָאִישׁ נֶעְלָם.

בְּרַק הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשוֹן שֵהִבְרִיק בְּמֹחָהּ הָיָה – לָנוּס, לָנוּס מִן הַחֶדֶר הָאָיֹם הַזֶּה, לִבְלִי הֱיוֹת יְחִידָה, וְאָז אוּלַי יָשׁוּב אֵלֶיה קוֹלָהּ. הִיא מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ פִּתְאֹם עַל יַד הַדֶּלֶת, בְּלִי שֶׁהִרְגִּישָׁה בַּהֲלִיכָתָה.

וְהִנֵּה שׁוּב עוֹמֵד הַצֵּל הָאָיֹם לְנֶגֶד עֵינֶיהָ עַל יַד הַמַּעֲלוֹת. דָּמָהּ נִקְרַשׁ מִפָּחַד. הִיא לֹא עָרְבָה אֶת לִבָּהּ לַעֲבוֹר עַל יַד הַצֵּל. הוּא עָמַד דּוּמָם וְגַם הִיא עָמְדָה עַל מְקוֹמָהּ, כִּי לָשׁוּב אֶל חַדְרָהּ נִרְאָה לָהּ אָיֹם עוֹד יוֹתֵר.

פִּתְאֹם זָע הַצֵּל מִמְּקוֹמוֹ וְגִם הַיַּלְדָּה זָזָה בְּלֹא דָעַת. בְּמֹחָהּ עָלָה רַעְיוֹן, כִּי אִם רַק תַּגִיעַ אֶל חֲדַר סָבָהּ, תִּהְיֵה בְטוּחָה מִכָּל סַכָּנָה. אוּלָם גַּם הַצֵּל קָרַב אֶל הַדֶּלֶת שֶׁל אוֹתוֹ חֶדֶר, שֶׁבּוֹ קִוְּתָה הַיַּלְדָּה לִמְצוֹא מַחְסֶה.

מַחֲשָׁבָה אֲיֻמָּה פִּלְּחָה פִתְאֹם אֶת לִבָּה: וּמָה אִם הָאַלְמוֹנִי יִכָּנֵס שָׁמָּה, לְהִתְנַקֵּשׁ בְּנֶפֶשׁ הַזָּקֵן? הִיא יָצְאָה כִּמְעַט מִדַּעְתָּהּ מֵחֲמַת מַחֲשָׁבָה זוֹ. כֶּן, הוּא נִכְנָס. בַּחֶדֶר דָּלַק נֵר. הַצֵּל עַתָּה בַּחֶדֶר. הִיא עָמְדָה קְפוּאָה כְּאֶבֶן, כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּקִרְבָּה, וְהִבִּיטָה.

הַדֶּלֶת הָיְתָה פְּתוּחָה קְצָת. הִיא צָעֲדָה לְפָנִים בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת, בְּלִי דַעַת מָה הִיא אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת. אוּלָם בְּלִבָּהּ הַחְלָטָה נִמְרָצָה: אוֹ לְהַצִיל אֶת סָבָהּ אוֹ לָמוּת יַחַד עִמּוֹ.

הִבִּיטָה אֶל הַחֶדֶר פְּנִימָה. וּמֶה רָאוּ עֵינֶיהָ? הַמִּטָּה הָיְתָה מֻצַעַת וְרֵיקָה, וּלְיַד הַשֻּׁלְחָן יָשַׁב הַזָּקֵן בְּפָנִים חִוְּרִים וּמְעֻוָּתִים וּמָנָה בְּחֶמְדַּת צִמָּאוֹן אֶת הַמַּטְבְּעוֹת, שֶׁזֶה עַתָּה גָנַב מִנֶּכְדָתוֹ.


פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר: יְגוֹנָהּ שֶׁל נֶלִי    🔗

הַיַּלְדָּה שָׁבָה אֶל חַדְרָהּ בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת. אֵימַת הַמָּוֶת שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ בַּשָׁעָה שֶׁהִרְגִּישָׁה, כִּי מִתְגַּנְּבִים אֶל מִטָּתָהּ, הָיְתָה כְּאַיִן לְעֻמַּת מַה שֶּׁהִרְגִּישָׁה עָתָּה. מַרְאֵה סָבָהּ, שֶׁהִתְגַּנֵּב אֶל חַדְרָהּ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הִיא יְשֵׁנָה, וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת כַּסְפָּהּ, עֹורֵר בְּלִבָּהּ פַּחַד גָּדוֹל. הִיא יָשְׁבָה עַל הַמִּטָּה וְאִמְּצָה אֶת כֹּחַ שְׁמִיעָתָהּ, דִּמְיוֹנָהּ תֵּאֵר לְפָנֶיהָ מַחֲזוֹת בַּלָּהָה.

הַפַּחַד שֶׁתָּקַף עָלֶיהָ הָיָה סָתוּם וְעָמוּם. הִיא לֹא פָחֲדָה מִסָּבָהּ הֶחָבִיב, אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ הָעַזָּה אֵלֶיהָ גָרְמָה לְטֵרוּפוֹ, אוּלָם מַרְאֵה הַזָּקֵן בָּעֶרֶב הַזֶּה שֶׁהָיָה שָׁטוּף כֻּלּוֹ בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים וְאַחֲרֵי כֵן אָרַב לָהּ, הִתְפָּרֵץ לְחַדְרָהּ גָּנַב אֶת הַכֶּסֶף וּמָנָה אוֹתוֹ לָאוֹר הַכֵּהֶה שֶׁל הַנֵּר, נִפְרַד בְּדִמְיוֹנָהּ מִפַּרְצוּף פְּנֵי סָבָה הָאֲמִתִּי, הֶחָבִיב וְהַיָּקַר וְהָיָה בְעֵינֶיהָ רַק כְּצֶלֶם דְּמוּתוֹ, מְסֹרָס וּמְעֻוָּת וּמְעוֹרֵר זְוָעָה. לִפְנֵי זְמַן מָה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּצַעַר. בִּרְאוֹתָה אוֹתוֹ כֹּה נִכְנָע וּמְדֻכְדָךְ, אֲבָל מָה הוּא הַצַּעַר הַהוּא לְעֻמַּת צַעֲרָהּ בְּשָׁעָה זוֹ!

הַמַּחֲשָׁבוֹת הַנּוּגוֹת הָאֵלֶּה כֹּה דִכְּאוּ אֶת רוּחָהּ וְזִעַזְעוּ אֶת דִּמְיוֹנָהּ, עַד כִּי הִרְגִּישָׁה רָצוֹן לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ אוֹ לִרְאוֹת, לְכָל הַפָחוֹת, אֶת פָּנָיו, כְּדֵי לְפַזֵּר מְעַט אֶת חֶזְיוֹנוֹת הַבַּלָּהָה, שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ מִסָּבִיב לִדְמוּתוֹ. הִיא יָרְדָה חֶרֶשׁ מִן הַמַעֲלוֹת וְעָבְרָה אֶת הַמִּסְדְּרוֹן. דֶלֶת חַדְרוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה וְהַנֵּר דָּלַק עוֹד.

כְּשֶׁהֵצִיצָה בְּחַדְרוֹ רָאֲתָה, כִּי הוּא יָשֵׁן בִּמְנוּחָה עַל מִטָּתוֹ. עַל פָּנָיו לֹא נִרְאוּ שׁוּם סִמָּנִים שֶׁל סַעֲרַת רוּחַ, תַּאֲוַת בֶּצַע אוֹ דְאָגָה וָפָחַד. הוּא הָיָה כֻלוֹ רֹךְ, שַׁלְוָה, שֶׁקֶט וְשַׁאֲנַנּוּת. זֶה הָיָה. חֲבֵרָהּ הַזָקֵן וְהָאָהוּב, בֶּן לִוְיָתָהּ הַשָּׁקֵט וְהַנּוֹחַ, סָבָהּ הַטּוֹב וְהַנֶּאֱמָן.

פַּחְדָהּ פָּג לְמַרְאֵה שִׂרְטוּטֵי פָנָיו הַמַּרְגִּיעִים, אוּלָם יָגוֹן עָמֹק מִלֵּא אֶת לִבָּהּ. דְּמָעוֹת שְׁטפוּ מֵעֵינֶיהָ, וְהִיא הִרְגִּישָׁה כִּי רָוַח לָהּ.

– אֵלִי, חֲמוֹל עָלָיו, - הִתְפַּלְלָה הַיַּלְדָּה חֶרֶשׁ, בְּגָחֲנָהּ לִנְשׁוֹק לוֹ – אֲנִי הִנְנִי מִשְׁעַנְתּוֹ הַיְחִידָה. אֱלֹהִים! חוּס וְרַחֵם עַל שְׁנֵינוֹ.

הִיא שָׁבָה אֶל חַדְרָהּ, הִדְלִיקָה אֶת נֵרָהּ וְהָיְתָה עֵרָה כָּל הַלַיְלָה הָאָרֹךְ וְהֶעָגֹם הַזֶּה.

לִפְנוֹת בֹּקֶר שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה, אֲבָל הַמְשָׁרֶתֶת הֵעִירָה אוֹתָהּ וְהִיא קָמָה חִישׁ, הִתְלַבְּשָׁה וְהָלְכָה אֶל סָבָהּ. לִפְנֵי לֶכְתָּהּ מִשְׁמְשָׁה בְּכִיסָהּ וְרָאֲתָה, כִּי מִכָּל כַּסְפָּהּ לֹא נִשְׁאֲרָה לָהּ אַף פְּרוּטָה.

הַזָּקֵן הָיָה כְּבָר מוּכָן לַדֶּרֶךְ, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים מְעַטִּים הָלְכוּ מִשָּׁם אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ כְּפַרְסָה מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה גְמוּרָה, פָּנְתָה הַיַּלְדָּה אֶל הַזָּקֵן וְקוֹלָהּ רָעַד:

– סָבִי, הַחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְוַדַּעְנוּ אֲלֵיהֵם בַּפֻּנְדָּק יְשָׁרִים הֵם?

– כֵּן – עָנָה הַזָּקֵן – הֵם שִׂחֲקוּ בְּיֹשֶׁר. לָמָּה תִּשְׁאֲלִי זֹאת?

– יַעַן כִּי בַלַיְלָה אָבַד לִי כָסֶף. אֶפְשָׁר שֶׁמִּי שֶׁהוּא לַקַח אֶת כַּסְפִּי לְשֵׁם הִתּוּל…

– מִי זֶה לוֹקֵחַ כֶסֶף לְשֵׁם הִתּוּל? – מִהַר הַזָּקֵן לַעֲנוֹת – הַלוֹקֵחַ כֶּסֶף זָרִים לֹא יָשִׁיב אוֹתוֹ לְעוֹלָם.

– אִם כֵּן, בְּוַדַּאי נִגְנַב הַכֶּסֶף מִמֶּנִּי – קָרְאָה הַיַּלְדָּה בְּיֵאוּשׁ.

– הַאִם לֹא נִשְׁאַר לָךְ כְּלוּם, נֶלִי? – שָׁאַל הַזָּקֵן – הַאִם לָקְחוּ אֶת הַכֹּל, עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה?

– כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר – עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

– הוֹי, נֶלִי הַמִּסְכֵּנָה, תִּינוֹקֶת עֲלוּבָה! – קָרָא הַזָּקֵן בְּקוֹל שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת – אַל נָא תָשִׂימִי לֵב לַכֶּסֶף הָאָבוּד וְאַל תְּסַפְּרִי לְאִישׁ עַל זֶה. כַּסְפֵּנוּ יוּשַׁב לָנוּ פִּי מֵאָה. אַל נָא תִשְׁאֲלִי כֵּיצַד. הוּא יוּשַב לָנוּ.

הַיַּלְדָּה הִשְׁפִּילָה עֵינֶיהָ וּבָכְתָה. הַהַכָּרָה, כִּי הַפֶּשַׁע נַעֲשֵׂה לְמַעֲנָהּ עוֹד הִכְבִּידָה עַל לִבָּהּ.

– הֲתִשְׁמַע לִדְבָרַי, סָב יָקָר? אָמְרָהָ הַיַּלְדָּה בִּרְצִינוּת.

– כֵּן, הִנְנִי שׁוֹמֵעַ – הֵשִׁיב הַזָּקֵן – קוֹלֵךְ נָעִים לִי תָמִיד, הוּא מַזְכִּיר לִי אֶת קוֹל אִמֵּךְ.

– וּבְכֵן, שְׁמָעֵנִי נָא – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – עֲקֹר נָא מִלִּבְּךָ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְעַשֵּׁר… הַאִם לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר מֵאָז פָּרַקְתָּ מֵעָלֶיךָ מַשָּׂא הַדְּאָגוֹת לְכֶסֶף, מֵהַיּוֹם שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַקּוֹדֵר וְהַמְשַׁעְמֵם, שֶׁהָיָה מֵעִיק עָלֶיךָ?

“נְכוֹנִים דְּבָרֶיהָ – מִלְמֵל הַזָּקֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – אֲבָל אֵין בְּכֹחָם לְהַטּוֹתֵנִי מִדַּרְכִּי וּלְהָסִיר מִלִבִּי אֶת מַטְּרָתִי”.

הוּא הִשְׁתִּיק אוֹתָהּ בְּנַעֲנוּעַ יָד וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לִבְלִי דַבֵּר עוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָסוּק בְּמַחֲשָׁבָה. הֵם הִמְשִׁיכוּ דַרְכָּם מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, וְשׁוּב אָחַז בְּיָדָהּ, כְּדַרְכּוֹ תָמִיד, וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ בְּהַכְנָעָה כְּנָכוֹן לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁתּוֹלִיךְ אוֹתוֹ.

כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ אֶל הַתַּעֲרוּכָה, מָצְאוּ אֶת הַגְּבֶרֶת דְּזַ’רְלֵי יְשֵׁנָה עוֹד. נֶלִי מִהֲרָה לְנַקּוֹת אֶת הַחֲדָרִים וּלְהָבִיא בָהֶם סֵדֶר וְהִסְפִּיקָה לִגְמוֹר אֶת עֲבוֹדָתָהּ וּלְהִתְלַבֵּשׁ קֹדֶם שֶׁהוֹפִיעָה הַגְּבִירָה לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר.

לִבָּהּ שֶׁל נֶלִי נִרְגַּע קְצָת בְּשׁוּבָהּ אֶל עֲבוֹדָתָה, אֲבָל עוֹד בָּעֶרֶב חָזַר אֵלֶיהָ יְגוֹנָהּ: סָבָהּ הִתְחַמֵּק מִבֵּיתוֹ וְשָׁב בְּשָׁעָה מְאֻחָרָה בַּלָיְלָה. רְצוּצָה וּמְדֻכָּאָה בְּגוּפָה וּבְנַפְשָׁהּ יָשְׁבָה הַיַּלְדָּה יְחִידָה מְצַפָּה לְשׁוּבוֹ. לָאַחֲרוֹנָה שָׁב עָלוּב וְנִדְכָּא, בְּלִי פְּרוּטָה בַּכִּיס, וְהוּא לוֹהֵט מִתַּאֲוַת הַמִּשְׂחָק, שֶׁתָּקְפָה עָלָיו בְּכָל עֹז.

– הַשִׂיגִי נָא לְמַעֲנִי כֶּסֶף – אָמַר בְּקוֹל פִּרְאִי בַּשָּׁעָה שֶׁהָלַךְ לִישׁוֹן – עָלַי לְהַשִׂיג כֶּסֶף – וִיהִי מָה! יָבוֹא יוֹם וְהַכֶּסֶף יוּשַׁב לָךְ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, אוּלָם בֵּינָתַיִם מְחֻיֶבֶת אַתְּ לִמְסֹר לִי כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדֵךְ. לֹא לְמַעֲנִי אַתְּ צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי אִם לְמַעֲנֵךְ, לְתוֹעַלְתֵּךְ וּלְטוֹבָתֵךְ. זִכְרִי נָא, נֶלִי, כִּי הַכֹּל לְמַעֲנֵךְ.

מַה יָכְלָה הַיַּלְדָּה הַמִּסְכֵּנָה לַעֲשׂוֹת? הִיא נֶאֶלְצָה לְמַלֵּא חֶפְצוֹ מִיִרְאָה, שֶׁמָּא יִתְעוֹרֵר לְמַעֲשֵׂה פָּשַׁע. אִם תְּסַפֵר אֶת הָאֱמֶת – חָשְׁבָה הַיַּלְדָּה – יַחְשְׁבוּהוּ לִמְטֹרָף וְאָז יָשִׂימוּ אוֹתוֹ בַכֶּלֶא. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אוֹי לָהּ: אִם תִּמָּנַע לָתֶת לוֹ כֶסֶף, יִקַּח בִּגְנֵבָה. וְאִם תִּתֶּן לוֹ, תִּגְרוֹם בְּיָדֶיהָ לְהִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָתוֹ לְמִשְׂחַק הַקְּלָפִים.

הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמָּרוֹת הָאֵלֶּה, מַשָּׂא הַיָּגוֹן בְּאֵין לָהּ אִישׁ לְהָשִׂיחַ לְפָנָיו דַאֲגָתָהּ וְחֶרְדַּת לִבָּהּ לַזָּקֵן בְּכָל שָׁעָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ - כָּל אֵלֶּה הִתִּישׁוּ אֶת כֹּחָהּ שֶׁל נֶלִי: פָּנֶיהָ חָוְרוּ, עֵינֶיהָ עָשְׁשׁוּ וְלִבָּהּ הָיָה לָחוּץ כְּמוֹ בִצְבָת. כָּל צַעֲרָהּ וִיגוֹנָהּ הַקּוֹדְמִים חָזְרוּ וְנֵעוֹרוּ בָהּ בְּיֶתֶר תֹּקֶף. הֵם לֹא נָתְנוּ לָהּ מְנוּחָה וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנָּה גַּם בְּהָקִיץ וְגַם בַּחֲלוֹם.


פֶּרֶק שְׁמֹנֶה עָשָׂר: שֻׁתָּפוֹ שֶׁל קְוִילְף    🔗

כַּעֵת עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד לִזְמַן מָה מִגִּבּוֹרֵינוּ הָרָאשִׁיִים, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל טִיב רוּחָם וְדַרְכֵי חַיֵיהֶם שֶׁל יֶתֶר הָאִישִׁיִּם הַמְמַלְּאִים תַּפְקִיד גָּדוֹל אוֹ קָטָן בְּסִפּוּרֵנוּ.

קֹדֶם כֹּל נוֹלִיךְ אֶת הַקּורֵא לִשְׁכוּנַּת בֵּוִיס מַרְקְס, אֲשֶׁר שָׁם בֵּיתוֹ הַנָּמוּךְ שֶׁל הַפְּרַקְלִיט מַר סַמְסוֹן בְּרַס. בְּעַד הַחַלּוֹן הַיְחִידִי הַפּוֹנֶה אֶל הָרְחוֹב אֶפְשָׁר לְהָצִיץ אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה וְלִרְאוֹת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ. שָׁם עָמַד שֻׁלְחָן צוֹלֵעַ וְעָלָיו פְּזוּרִים כָּל מִינֵי נְיָרוֹת צְהֻבִּים וּמְעוּכִים. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַשֻּׁלְחַן עָמְדוּ זֶה מוּל זֶה שְׁנֵי סַפְסָלִים. עַל גַּבֵּי הַדֶּלֶת הָיָה שֶׁלֶט: “עוֹרֵךְ-הַדִּין בְּרַס”, וְסָמוּךְ לַשֶּׁלֶט מֹודָעָה: “חֲדַר עֲלִיָה עוֹמֵד לְהִשָׂכֵר לְגֶ’נְטְלְמֶן פָּנוּי”.

מַר בְּרַס יָדוּעַ קְצָת לְקוֹרְאֵינוּ, וְעַתָּה יוֹאִילוּ הַקּוֹרְאִים לְהַכִּיר אֶת אֲחוֹתוֹ הַגְּבֶרֶת בְּרַס, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה לַבְלָר בַּלִּשְׁכָּה שֶׁלּוֹ וְהָיְתָה יַד יְמִינוֹ שֶׁל אָחִיהָ, מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת, בַּת סוֹדוֹ בְּכָל מִינֵי רַמָּאוּת, יוֹעַצְתּוֹ וַחֲבֶרְתּוֹ הַנֶּאֱמָנָה.

הַגְּבֶרֶת סֶלִי בְּרַס הָיְתָה בְּתוּלָה כְּבַת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, כְּחוּשָׁה וּגְרוּמָה וּבַעֲלַת תְּנוּעוֹת נִמְרָצוֹת וְתַקִּיפוֹת. מַרְאֵה פָנֶיהָ הָיָה דוֹמֶה לְמַרְאֵה פְנֵי אָחִיהָ. הַדִּמְיוֹן בֵּינֵיהֶם הָיָה כֹּה נִפְלָא, שֶׁאִילוּ לָבְשָׁה הַגְבֶרֶת בְּרַס בִּגְדֵי אָחִיהָ וְיוֹשֶׁבֶת עַל יָדו, לֹא הָיָה יָכוֹל גַם שְׁאֵרָם הַקָרוֹב לְהַבְחִין בֵּין סַמְּסוֹן וּבֵין סָלִי, בְּיִחוֹד מִפְּנֵי שֶׁשְּׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל סֶלִי הָיְתָה מְעֻטֶּרֶת בַּחֲתִימַת שְׂעָרוֹת אֲדֻמּות, שֶׁכֹּחַ הַדִּמְיוֹן יָכוֹל לְהַעֲלוֹתָן בִּדְמוּת זָקָן. לְרֹאשָׁהּ הָיָה חָבוּשׁ צָנִיף מִצֶּבַע קִנָמוֹן, קָשׁוּר בְּרַשְׁלָנוּת וְדוֹמֶה לִכְנָפַיִם פְּשׂוּקוֹת שֶׁל עֲטַלֵּף.

מִיַּלְדוּתָהּ הִתְמַכְּרָה סֶלִי בְּרַס לְמִקְצֹעַ הַמִּשְׁפָּטִים וּמִלְאָה אֶת כָּל הַחוֹבוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַלִּשְׁכָּה: הָחֵל בְּהַעְתָּקַת כִּתְבֵי בֵּית דִּין בְּאוֹתִיּוֹת בְּהִירוֹת וּמְאִירוֹת וְכַלֵּה בְּתִקּוּן הָעֵטִים וְהַכְשָׁרַת הַגִּלְיוֹנוֹת לִכְתִיבָה.

בְּבֹקֶר אֶחָד יָשַׁב מַר בְּרַס עַל מְקוֹמוֹ הָרָגִיל וְעָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּלְמוּלוֹ יָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת בְּרַס וְתִקְּנָה אֶת עֵטָהּ. זְמַן מָה יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹתְקִים, פִּתְאֹם הִפְסִיקָה הַגְּבֶרֶת בְּרַס אֶת הַדּוּמִיָּה.

– הֲלֹא אַתָּה מַכִּיר, סֶמִי, בַּחֲשִׁיבוּת עֶזְרָתִי, וְלָמָּה זֶה אַתָּה אוֹמֵר לְהַזְמִין לַבְלָר?

– הַאִם לְשֵׁם תַּעֲנוּג אוֹ עַל פִּי רְצוֹנִי שֶׁלִי אֲנִי מַזְמִין אֶת הַלַּבְלָר? – אָמַר מַר בְּרַס, בְּתַקְעוֹ אֶת הָעֵט בְּפִיו וּבְהַבִּיטוֹ אֶל אֲחוֹתוֹ בְּהִתְמַרְמְרוּת – מַדּוּעַ לֹא תַחְדְּלִי לְהַקְנִיטֵנִי בְּעִנְיַן הַלַּבְלָר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שׂוֹחַחְנוּ אֶתְמוֹל בָּזֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת וְהִסְבַּרְתִּי לָךְ, כִּי זֶה הוּא רְצוֹנוֹ שֶׁל מַר קְוִילְף.

– וַאֲנִי יוֹדַעַת רַק אַחַת – אָמְרָה מָרַת סֶלִי – כִּי אִם כֹּל אֶחָד מִלְּקוֹחוֹתֶיךָ יְאַלֵּץ אוֹתְךָ לְהַזְמִין לַבְלָר, כִּי אָז אָבָדְתָּ. מוּטָב לְךָ שֶׁתִּסְגּוֹר אֶת הַלִּשְׁכָּה – וַחֲסָל.

– הַאִם דּוֹמֶה מַר קְוִילְף לִשְׁאָר הַלְּקוֹחוֹת? – קָרָא מַר בְּרַס, בְּקַחְתּוֹ אֶת הַפִּנְקָס וּבְדַפְדְּפוֹ בוֹ בִּמְהִירוּת – הַבִּיטִי נָא: דָּנִיֵאל קְוִילְף, וְשׁוב דָּנִיֵּאל קְוִילְף, וְעוֹד פַּעַם דָּנִיֵּאל קְוִילְף. בְּכָל מָקוֹם שֶׁתָּעִיפִי עֵינֵךְ תִּרְאִי אֶת שְׁמוֹ. הַאִם אוּכַל לְסָרֵב לְלָקוֹחַ אֲשֶׁר כָּזֶה?

סֵלִי לֹא הוֹאִילָה לְזַכּוֹת אֶת אָחִיהָ בִתְשׁוּבָתָהּ, כִּי אִם חִיְכָה וּפָנְתָה לַעֲבוֹדָתָהּ. בַּשָּׁעָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ שְׁקוּעִים בַּעֲבוֹדָה, קָדַר פְּתְאֹם אוֹר הַחַלּוֹן עַל יְדֵי גוּף שֶׁהֶאֱפִיל עָלָיו. כַּאֲשֶׁר הֵרִימוּ אֶת רֹאשָׁם רָאוּ, כִּי בְּפֶתַח הַחַלּוֹן נִתְקַע רֹאשׁוֹ שֶׁל דָּנִיֵאל קְוִילְף.

– פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת – פָּקַד קְוִילְף – הוּא עוֹמֵד עַל יַד הַבָּיִת. לַבְלָר כָּמוֹהוּ לֹא תִמְצָא, בְּרַס. הוּא, פָּשׁוּט, אוֹצָר נֶחְמָד וְיָקָר מִפָּז, מֻכְתָּר בְּכָל הַמַּעֲלוֹת וּכְלִיל הַשְׁלֵמוּת.

בְּרַס נֶחְפַּז אֶל הַדֶּלֶת לַעֲשׂוֹת כִּפְקֻדַּת קְוִילְף, וְלַחֶדֶר נִכְנַס הַלָּקוֹח הַנִּכְבָּד שֶׁלּוֹ שְׁלוּב זְרוֹעַ עִם מַר סְוִיוֶלֶר הַיָּדוּעַ לָנוּ, הוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל פְרֶד טְרֶנט אֲחִי נֶלִּי.

– הַצָּעִיר הַזֶּה – אָמַר קְוִילְף בְּדָחֲפוֹ לְפָנִים אֶת סְוִיוֶלֶר – הוּא חֲבֵרִי הַנֶּאֱמָן. הוּא בֶן מִשְׁפָּחָה הֲגוּנָה וּבַעַל עָתִיד מַזְהִיר, אוּלָם בִּהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים וַחֲסַר נִסָּיוֹן נִסְתַּבֵּךְ קְצָת בְּעִסְקֵי מָמוֹנוֹת. וְלָכֵן הוּא נָכוֹן לְקַבֵּל לְפִי שָׁעָה אֶת הַמִּשְׂרָה הַצְּנוּעָה שֶׁל לַבְלָר – מִשְׂרָה צְנוּעָה, אֲבָל טוֹב לוֹ שֶׁיִמָּצֵא בְּחֶבְרָה כֹּה נְעִימָה.

הַפְּרַקְלִיט בְּרַס יָצָא עִם קְוִילְף לְשֵׁם שִׂיחָה וְטִיוּל, אֲחוֹתוֹ יָשְׁבָה וְשָׁקְדָה עַל עֲבוֹדָתָהּ, וְהַלַּבְלָר הֶחָדָשׁ, דִּיק סְוִיוֶלֶר, שֶׁהָיָה רָגִיל לְחֶבְרָה עַלִּיזָה וְהוֹלֶלֶת, הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ, שֶׁהַגּוֹרָל טִלְטְלוֹ שָׁמָּה.

בֵּינָתַיִם קָמָה מָרַת בְּרַס, סִדְּרָה אֶת נְיָרוֹתֶיהַ, קָשְׁרָה אוֹתָם בְּסֶרֶט אָדֹם וְיָצְאָה מִן הַלִּשְׁכָּה. לְאַחַר רֶגַע חָזְרָה וְהוֹדִיעָה:

– אֲנִי הוֹלֶכֶת מִזֶּה!

– טוֹב מְאֹד, גְּבֶרֶת – אַמַר דִּיק, וּבְלִבּוֹ הוֹסִיף: אַנָּא, אַל תְּמַהֲרִי לָשׁוּב.

– בְּעוֹד זְמָן קָצָר אָשׁוּב – קָרְאָה מָרַת בְּרַס וּמִיַּד נֶעֱלָמָה.

– חֲבַל, חֲבַל מְאֹד, גְּבֶרֶת – פִּטְפֵּט הַלַּבְלָר לְנַפְשׁוֹ, כְּשֶׁנִּשְׁאַר יְחִידִי בַחֶדֶר – לֹא אִכְפַּת לִּי, אִם תַּמְצִיאִי אֶת עַצְמֵךְ בַּדֶּרֶךְ תַּחַת אֵיזוֹ מֶרְכָּבָה.

אַחֲרֵי כֵן הִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְשׁוּב צָנַח עַל הַכִּסֵא וְדִבֶּר עִם עַצְמוֹ, בִּפְנוֹתוֹ אֶל גּוֹרָלוֹ:

– וּבְכֵן, הֲרֵי אֲנִי לַבְלָרוֹ שֶׁל בְּרַס וְשֶׁל אֲחוֹתוֹ הַדְּרַקּוֹן… כָּךְ, כָּךְ, יָפֶה מְאֹד! וּמַה צָּפוּי לִי עוֹד? הַאִם עוֹמֵד אֲנִי עוֹד לִהְיוֹת נָדוֹן כְּפוֹשֵׁעַ לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ?.. נָּכוֹן אֲנִי לַכֹּל, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה! הָהּ, גּוֹרָלִי, אַתָּה הָאָשֵׁם בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלַי, עַד כִּי לֹא הָיְתָה לִי דֶרֶךְ אַחֶרֶת וְקִבַּלְתִּי מִשְׂרָה זוֹ.

כְּדֵי לְהַרְגִיעַ אֶת רוּחוֹ, הִתְחִיל לִבְדּוֹק אֶת כְּלֵי הַלִּשְׁכָּה, פִּשְׁפֵּשׁ בַּסְּפָרִים, מִשְׁמֵשׁ בַּנְּיָרוֹת, פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן, שׂוֹחַח עִם נְעָרִים אֲחָדִים שֶּׁנִכְנְסוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה לִשְׁאֹל עַל מַר בְּרַס, וּלְבַסּוֹף יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל וְנִסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּצִיוּר קָרִיקָטוּרוֹת שׁוֹנוֹת עַל הַגְּבֶרֶת בְּרַס.

הוּא עוֹדֶנּוּ עוֹסֵק בְּשַׁעֲשׁוּעִים אֵלֶּה וְהִנֵּה לְיַד הַדֶּלֶת עָמְדָה מֶרְכָּבָה. בַּתְּחִילָּה לֹא שָׂם מַר סְוִיוֶלֶר לֵב אֶל הַנְּקִישָׁה שֶׁנִּשְׁמְעָה לְמַטָּה, כְּאִלוּ אֵין הַדָּבָר נוֹגֵעַ אֵלָיו כְּלָל, אוּלָם לְאַחַר נְקִישָׁה שְׁנִיָה עַזָּה יוֹתֵר נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִשְׁמַע קוֹל צְעָדִים כְּבֵדִים שֶׁל מִי שֶׁהוּא הָעוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל הַחֶדֶר שֶׁלְּמָעְלָה.

– הוֹאֶל נָא – נִשְׁמַע קוֹל דַּק וְנָמוּךְ מִפֶּתַח הַדֶּלֶת – לָצֵאת וּלְהַרְאוֹת אֶת הַחֶדֶר הָעוֹמֵד לְהִשָׂכֵר.

דִּיק הֵרִים רֹאשׁוֹ וְרָאָה, כִּי עַל הַסַּף עוֹמֶדֶת יַלְדָּה פְּעוּטָה, נְעוּלָה נְעָלִים בָּלוֹת וּלְבוּשָׁה מִקְטֹרֶן וְסִנּוֹר מְגֹאָל.

– מִי אָתְּ? – שָׁאַל דִּיק.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה חָזְרָה הַיַּלְדָּה עוֹד פַּעַם עַל בַּקָּשָׁתָהּ לְהַרְאוֹת אֶת הֶחֶדֶר.

מִיָמָיו לֹא רָאָה דִיק יַלְדָּה מוּזָרָה כָּמוֹהָ. עַל פִּי מַבָּטֶיהָ וַהֲלִיכוֹתֶיהָ אֶפְשָׁר הָיָהּ לְהַכִּיר, כִּי הִיא מְשָׁרֶתֶת מִיַלְדוּתָהּ. הִיא, כַּנִּרְאֶה, הָיְתָה נְבוֹכָה וּמְבֻלְבֶּלֶת.

– מַה לִּי וְלַחֶדֶר הָעוֹמֵד לְהִשָּׂכֵר? – אָמַר דִּיק.

– הוֹאֶל נָּא לָצֵאת וּלְהַרְאוֹת אֶת הַחֶדֶר הָעוֹמֵד לְהִשָּׂכֵר! – עָמְדָה הַיַּלְדָּה עַל שֶׁלָּהּ – שְׂכַר דִּירָה שְׁמֹנָה עָשָׂר שִׁילִינְג לְשָׁבוּעַ בְּיַחַד עִם לְבָנִים וְרָהִיטִים.

– וּמַדּוּעַ אֵינֵךְ מַרְאָה בְּעַצְמֵךְ אֶת הַחֶדֶר, הֲלֹא אַתְּ יוֹדַעַת יָפֶה אֶת כָּל תְּנָאִים? שָׁאַל דִּיק.

– הַגְּבֶרֶת סֶלִי אָסְרָה זֹאת עָלַי, שֶׁמָּא יִרְאֶה הַדַּיָר מַה קְּטַנָּה אֲנִי, וְיַחְשׁוֹב, כִּי הַשֵּׁרוּת גָּרוּעַ בַּבָּיִת.

– הֲלֹא סוֹף סוֹף יִרְאֶה אוֹתָךְ הַדַּיָּר אַחַר כָּךְ – אָמַר דִּיק.

= אֲבָל אָז כְּבָר יִהְיֶה שְׂכַר הַדִּירָה נָתוּן בְּעַד שׁנֵי שָׁבוּעוֹת לְמַפְרֵעַ – עָנְתָה הַיַּלְדָּה בְּמַבָּט עַרְמוּמִי – וְחוּץ מִזֶּה אֵין דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַחֲלִיף דִּירָה לְאַחַר שֶׁהִסְתַּדְּרוּ בָהּ.

– יַלְדָּה מוּזָרָה – מִלְמֵל דִּיק בְּקוּמוֹ – מַה מַעֲשַׂיִךְ פֹּה? מְבַשֶּׁלֶת?

– כֵּן, אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – גַּם מְשָׁרֶתֶת; אֲנִי עוֹשָׂה כָל עֲבוֹדַת הַבָּיִת.

לְאָזְנֵי דִיק הִגִּיעוּ קוֹלוֹת עֲמוּמִים מִן הַמַּעֲלוֹת וּמִן הַמָּבוֹא, שֶׁהֵעִידוּ כִּי הָאִישׁ הַזָּר מְחַכֶּה בְּקֹצֵר רוּחַ. בְּאֵין בְּרֵרָה מִהֵר מַר סְוִיוֶלֶר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, כְּדֵי לָבוֹא בִדְבָרִים עִם שׂוֹכֵר הַמָּעוֹן.

הוּא הִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת גֶּ’נְטְלְמֶן סוֹחֵב לְמַעְלָה, בְּעֶזְרַת הָרַכָּב, אַרְגָּז כָּבֵד מְאֹד וְגָדוֹל כִּמְעַט פַּעֲמַיִם מֵרֹחַב הַמַעֲלוֹת. כַּאֲשֶׁר הוּבָא הָאַרְגָז סוֹף סוֹף אֶל הַחֶדֶר, יָשַׁב עָלָיו הַגֶּ’נְטְלְמֶן וּמָחָה אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו וְרֹאשׁוֹ הַקֵּרֵחַ.

– חוֹשְׁבַנִי, אָדוֹן – אָמַר מַר סְוִיוֶלֶר – כִּי רְצוֹנְךָ לִשְׂכּוֹר אֶת הֶחָדֶר. הוּא נֶהְדָּר וּמְצֻיָּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

– וּמַה שְׂכָרוֹ? – שָׁאַל הַגֶּ’נְטְלְמֶן.

– לִיטְרָה שְׂטֶרְלִינְג לְשָׁבוּעַ – עָנָה דִיק, בְּהוֹסִיפוֹ מִלִּבּוֹ עַל שְׂכַר הַדִּירָה.

– נִיחָה. מַסְכִּים.

– בְּעַד נִקְיוֹן הַבְּגָדִים וְהַנְּעָלִים שָׂכָר מְיֻחָד – אָמַר דִּיק – וּבְעַד הַסָּקַת הַתַּנּוּר בַּחֹרֶף…

– אֲנִי מַסְכִּים לְכָל הַתְּנָאִים – הִפְסִיקוֹ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַמּוּזָר.

= שְׂכַר דִּירָה לְמַפְרֵעַ בְּעַד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – אָמַר דִּיק שׁוּב.

– שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת! קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּקוֹל גַּס, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֵלָיו מִכַּף רַגְלוֹ עַד רֹאשׁו – אֲנִי אוֹמֵר לָשֶׁבֶת פֹּה שְׁתֵּי שָׁנִים. הֵא לְךָ עֶשֶׂר לִיטְרוֹת, וְהָעֵסֶק נִגְמָר.

– אֲבָל יֵדַע, אָדוֹן – אָמַר דִּיק – כִּי שְׁמִי אֵינוֹ בְּרַס…

– וּמִי אָמַר, כִּי שִׁמְךָ בְּרַס? מַה בְּכָךְ?

– שֵׁם בַּעַל הַבַּיִת הוּא בְּרַס – אָמַר דִּיק.

– יִשְׂמַח לִבִּי לִשְׁמֹעַ זֹאת – עָנָה הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַמּוּזָר – שֵׁם נָאֶה הוּא לִפְרַקְלִיט. רַכָּב, יָכוֹל אַתָּה לָלֶכֶת, וְגַם אַתָּה, אָדוֹן.

הֲלִיכוֹתָיו הַמּוּזָרוֹת שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַמֻּפְלָא בִּלְבְּלוּ אֶת מַר סְוִיוֶלֶר, עַד כִּי עָמַד בִּמְבוּכָה וְהִבִּיט אֵלָיו בְּתִמָּהוֹן. אוּלָם הַגֶּ’נְטְלְמֶן לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב, הִתְחִיל לְהָסִיר אֶת מְעִילוֹ בְּקֹר רוּחַ, אַחֲרֵי כֵן חָלַץ אֶת נְעָלָיו, פָּשַׁט אֶת יֶתֶר בְּגָדָיו בָּזֶה אַחַר זֶה וְהִנִּיחָם עַל הָאַרְגָּז. אַחֲרֵי כֵן הוֹרִיד אֶת מָסַךְ הַחַלּוֹן, פָּרַשׂ אֶת יְרִיעַת הַמִּטָּה, כִּוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ וְשָׁכַב לִישׁוֹן מִתּוֹךְ מְנוּחַת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה.

– תָּסִיר נָא אֶת הַמּוֹדָעָה מֵעַל הַדֶּלֶת – הָיוּ דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים – וְאַל נָא יְעוֹרֵר אוֹתִי אִישׁ, עַד אֲשֶׁר אֲצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁקַע בְּשֵׁנָה וְעַד מְהֵרָה נִשְׁמַע קוֹל נַחֲרָתוֹ. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁקַע בְּשֵׁנָה וְעַד מְהֵרָה נִשְׁמַע קוֹל נַחֲרָתוֹ.

– כֵן נִפְלָא בְּמִינוֹ הַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע – הִרְהֵר מַר סְוִיוֶלֶר בְּשׁוּבוֹ אֶל הַלִּשְׁכָּה וְהַמּוֹדָעָה בְּיָדוֹ – אִשָּׁה בִדְמוּת דְּרָקוֹן עוֹשָׂה עֲסָקִים שֶׁל פְּרַקְלִיט מִקְצוֹעִי; מְבַשֶּׁלֶת שֶׁקּוֹמָתָהּ זֶרֶת עוֹלָה מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה; וְאִישׁ זָר מִתְפָּרֵץ אֶל הַבַּיִת בְּעֶצֶם הַיּוֹם וְעוֹלֶה עַל הַמִּטָּה בְּלִי לְהַגִּיד מִי הוּא וּמָה הוּא! אֲבָל מָה אִכְפַּת לִי כָּל הָעִנְיָן? אַחַת הִיא לִי!"


פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר: הַדַּיָּר הַמּוּזָר    🔗

כַּאֲשֶׁר שָׁב מַר בְּרַס הַבַּיְתָה, שָׁמַע בְּרָצוֹן אֶת הַרְצָאַת לַבְלָרוֹ בִּדְבַר הַגֶּ’נְטְלְמֶן שֶׁשָּׂכַר אֶת הַחֶדֶר, וּבְיִחוּד שָׂמַח עַל הַשְּׁטַר בֶּן עֶשֶׂר הַלִּירוֹת, וּלְאַחַר שֶׁבָּחַן וּבָדַק יָפֶה אֶת הַשְּׁטַר וּמָצָא, כִּי הוּא כָשֵׁר וָטוֹב, גָּדְלָה צַהֲלַת רוּחוֹ מֵרֹב נַחַת וָעֹנֶג. הוּא הִרְבָּה לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל חוּשׁוֹ הַמַּעֲשִׂי וּבִינָתוֹ הַיְתֵרָה. וְרַק מָרַת בְּרַס יָשְׁבָה וְעַל פָּנֶיהָ אוֹתוֹת שֶׁל תִּקְוָה נִכְזָבָה. לְפִי דַעְתָּה, לֹא טוֹב עָשָׂה מַר סְוִיוֶלֶר; לְאַחַר שֶׁרָאָה, כִּי הַגֶּ’נְטְלְמֶן מִתְאַוֶּה לִשְׂכּוֹר אֶת הַדִּירָה, הָיָה עָלָיו לְהַכְפִּיל אוֹ לְשַׁלֵּשׁ אֶת שְׂכָרָהּ הַקָּבוּעַ. אוּלָם גַּם שְׁבָחָיו שֶׁל מַר בְּרַס גַּם רָגְזָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת סֶלִי לֹא עָשׂו עַל מַר סְוִיוֶלֶר שׁוּם רֹשֶׁם. הוּא הָיָה שָׁקֵט לְכָל דָּבָר, נָכוֹן לְקַבֵּל בַּבַּיִת הַזֶּה אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע בְּרוּחַ שְׁקֵטָה.

מִמָּחֳרָת הַיוֹם, כְּשֶׁבָּא דִיק אֶל הַלִּשְׁכָּה לַעֲשֹׂות מְלַאכְתּוֹ, קִדְּמָה אוֹתוֹ הַגְּבֶרֶת בְּרַס בִּבְשׂוֹרָה, כִּי הוּא הֵמִיט עֲלֵיהֶם צָרָה.

– מָה הַצָּרָה, גְבֶרֵת? – שָׁאַל מַר סְוִיוֶלֶר.

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה – עָנְתָה – כִּי הַדַּיָּר לֹא קָם עֲדַיִן מִשְּׁנָתוֹ, וְכִי לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ אַף לֹא שָׁמַעְנוּ עָלָיו כְּלוּם מֵאֶתְמוֹל בַּצָּהֳרָיִם?

– וּמַה בְּכָךְ? – שָׁאַל דִּיק – לְפִי דַעְתִּי, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִישׁוֹן כִּרְצוֹנוֹ בְּשַׁלְוָה גְמוּרָה בִּשְׂכַר עֶשֶׂר הַלִירוֹת שֶׁשִּׁלֵּם.

– הָהּ, חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, כִּי לֹא יָקִיץ כְּלָל – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת בְּרַס.

– אָמְנָם, זֶה הוּא בֶאֱמֶת דָּבָר מֻפְלָא – אָמַר בְּרַס בְּהַנִּיחוֹ אֶת עֵטוֹ – מְאֹרָע בִּלְתִּי רָגִיל. מַר רִיצַ’רְד, זְכָר נָא וְאַל תִּשְׁכָּח, כִּי אִם יִמָּצֵא הַדַּיָּר תָּלוּי אוֹ אֵיזֵה אָסוֹן אַחֵר יִקְרֵהוּ, זְכָר נָא, כִּי הַשְּׁטַר בֶּן עֶשֶׂר הַלִירוֹת נִתַּן לְךָ דְּמֵי קְדִימָה בִּשְׂכַר דִּירָה לְמֶשֶׁךְ זְמָן שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים תְּמִימוֹת. טוֹב כִּי תַעֲלֶה עַל הַגִּלָּיוֹן אֶת הַדְּבָרִים לְמַעַן תֵּדַע מַה לַעֲנוֹת, אִם יָבוֹא הָעִנְיָן לִידֵי גְבִיַת עֵדוּת מִפִּיךָ.

הַזְּמָן עָבַר בִּדְמָמָה עַד שָׁלֹש שָׁעוֹת בַּצָּהֳרַיִם – הַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה אָרְכוּ בְּעֵינֵי סְוִיוֶלֶר כְּשָׁבוּעוֹת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִשְׁמִיעַ הַשָּׁעוֹן אֶת הַצִּלְצוּל הָרִאשׁוֹן, נֶעְלַם מִן הַלִּשְׁכָּה וְחָזַר רַק בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת, אַחֲרֵי סְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם.

– מַר רִיצַ’רְד, - פָּנָה אֵלָיו מַר בְּרַס – הַדַּיָר שֶׁלָּנוּ לֹא הֵקִיץ עֲדַיִן. מַה לַּעֲשׂות?

– אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ לִישׁוֹן דַּיּוֹ עַד שֶׁיִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ.

– לִישׁוֹן דַּיוֹ? – קָרָא בְּרַס – הַאֵינְךָ יודֵעַ, כִּי הוּא יָשֵׁן כְּבָר עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת? חִבַּלְנוּ תַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת לְהַעִירוֹ: טִלְטַלְנוּ אַרְגָּזִים כְּבֵדִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הִתְדַּפַּקְנוּ בְּכָל כֹּחַ עַל הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנָה, אוּלָם הַכֹּל לַשָּׁוְא.

– אוּלַי טוֹב לְהַעֲמִיד סֻלָּם – אָמַר דִּיק – וּלְהִכָּנֵס אֶל הַחֵדֶר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן?

– בֵּין הַחֶדֶר וְהַחַלּוֹן יֵשׁ עוֹד דֶלֶת, מִלְּבַד זֹאת יִמְרְדוּ הַשְּׁכֵנִּים – אָמַר בְּרַס.

– וּמַה דַּעְתְּךָ עַל הָעֵצָה לַעֲלוֹת עַל הַגָּג דֶּרֶךְ הֶחָרָךְ וּלְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַמַּעֲשֵׁנָּה אֶל הֶחֶדֶר?

– אָמְנָם עֵצָה זוֹ יָפָה הִיא – אָמַר בְּרַס – לוּ נִמְצָא אִישׁ טוֹב וְחָבִיב וְנָדִיב – וּבְדַבְּרוֹ נָּתַן עֵינָיו בְּמַר סְוִיוֶלֶר – אֲשֶׁר יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַפְּעֻלָּה.

מַר סְוִיוֶלֶר הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵבִין אֶת רְמִיזָתוֹ שֶׁל מַר בְּרַס, וְלָכֵן הֻצַּע, כִּי יַעֲלוּ יַחַד לְמַעְלָה וְיִתְאַמְּצוּ לְעוֹרֵר אֶת הַיָּשֵׁן בְּכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים, וְאִם גַם הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לֹא יַצְלִיחַ, יִהְיֶה מִן הַהֶכְרַח לֶאֱחוֹז בְּאֶמְצָעִים נִמְרָצִים יוֹתֵר.

שְׁלָשְׁתָּם עָלוּ בַמַּעֲלוֹת, כָּל אֶחָד מְזֻיָן בְּנֶשֶׁק לְהַשְׁמִיעַ קוֹל רָם. בְּרַס צָרַח בְּכָל כֹּחַ גְּרוֹנוֹ, בַּהֲצִיצוֹ בְּעַד חוֹר הַמַּנְעוּל, הַגְּבֶרֶת סֶלִי צִלְצְלָה בְּלִי הֶרֶף בְּפַעֲמוֹן יָד, וּסְוִיוֶלֶר הִמְטִיר בְּסַרְגְּלוֹ מַבּוּל שֶׁל נְקִישׁוֹת אַדִּירוֹת עַל הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדֶּלֶת.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל הַמַּפְתֵּחַ מִבַּפְנִים וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה לִרְוָחָה. הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁבָּאָה אַף הִיא לְשֵׁמַע הַשָּׁאוֹן, טָסָה בְּפַחַד אֶל הַמַּרְתֵּף, הַגְּבֶרֶת סֶלִי בָּרְחָה אֶל חֲדַר הַמִּטּוֹת שֶׁלָּהּ, וּמַר בְּרַס נָס בִּמְרוּצָה אֶל הָרְחוֹב הַסָּמוּךְ. נִשְׁאַר רַק דִּיק, שֶׁנִּלְחַץ אֶל הַקִּיר וְהִבִּיט בַּחֲרָדָה אֶל הַדָּיָּר שֶׁהִתְפָּרֵץ מֵחַדְרוֹ בִּקְלָלוֹת אֲיֻמּוֹת וְחָטַף אֶת נְעָלָיו, כְּאִלּו אָמַר לִזְרֹק אוֹתָן עַל רֹאשׁ שׂוֹנְאוֹ. וְהִנֵּה פָּגַע מַבָּטוֹ בְּדִיק, שֶׁהִבִּיט אֵלָיו מִן הַמַּאֲרָב.

– הַאִם אַתָּה הֲקִימוֹתָ אֶת הַשָׁאוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה – שָׁאַל הַגֶּ’נְטְלְמֶן.

– אֲנִי הָיִיתִי אַחַד הָעוֹזְרִים, אָדוֹן – עָנָה דִיק.

– אֵיכָכָה נוֹעַזְתָּ? – שָׁאַל הַדַּיָּר.

בִּמְקוֹם מַעֲנֶה בָּא עָלָיו דִּיק בְּטָעֲנָה, הַאִם נָאֶהּ לוֹ לְגֶ’נְטְלְמֶן לִישׁוֹן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת וְלֹא לִדְאוֹג כְּלָל לִמְנוּחַת נַפְשָׁהּ שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה הַכְּבוּדָה, שֶׁהִשְׂכִּירָה לוֹ חֶדֶר.

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף דִּיק וְאָמַר, כִּי הַחֹק אוֹסֵר אֶת הַדָּבָר, וְאִם דַּיָר יָשֵׁן שֵׁנָה כְּפוּלָה, עָלָיו לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה כָפוּל.

– הַאֻמְנָם? – קָרָא הַדַּיָּר.

– כֵּן, אָדוֹן – הֵשִׁיב דִּיק, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁנָּפְלוּ רִאשֹׁנָה לְתוֹךְ פִּיו – אִם לְהַבָּא תִּישַׁן שָׁעוֹת רַבּוֹת, תְּשַׁלֵּם כְּמוֹ בְּעַד חֶדֶר בַּעַל שְׁתֵּי מִטּוֹת.

דִּבְרֵי דִיק לֹא עוֹרְרוּ אֶת כַּעְסוֹ שֶׁל הַדַּיָּר, כִּי אִם בִּדְּחוּ אֶת דַּעְתּוֹ וְהֵאִירוּ אֶת פָּנָיו בְּבַת צְחוֹק וְהוּא הִבִּיט עַל דִּיק בּעֵינַיִם מַזְהִירוֹת. מַר סְוִיוֶלֶר שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת, כִּי פְנֵי הַדַּיָּר הַקַּפְּדָן נָהֲרוּ, וּבַת צְחוֹק הוֹפִיעָה גַם עַל פָּנָיו הוּא.

לְאוֹת יְדִידוּת הִזְמִין הַדַּיָּר אֶת דִּיק אֶל חַדְרוֹ, הִגִּישׁ לוֹ לְגִימָה, וּבְשִׁבְתּוֹ לֶאֱכוֹל אֲרֻחָתוֹ, שֶׁהֵכִין לוֹ בִרְגָעִים מְעַטִּים בִּמְכוֹנָה קְטַנָּה הַנּוֹצֶצֶת כְּכֶסֶף, נִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה.

– בַּעַל הַבַּיִת הוּא פְּרַקְלִיט? – שָׁאָל.

דִּיק נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ.

– וּבַעֲלַת הַבַּיִת מָה הִיא?

– דְּרָקוֹן – אָמַר דִּיק.

– אִשָּׁה אוֹ אָחוֹת?

– אָחוֹת – עָנָה דִּיק.

– זֶה טוֹב יוֹתֵר – מִלְמֵל הַדַּיָּר. וְאַחֲרֵי שְׁתִיקָה קְצָרָה הוֹסִיף:

– הִנֵּה מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ. אִישׁ צָעִיר. אֲנִי חָפֵץ לִחְיוֹת עַל פִּי דַרְכִּי: לִישׁוֹן, לָקוּם, לָצֵאת וְלָשׁוּב לְפִי חֶפְצִי וּרְצוֹנִי. אַל נָא יִדְרְשׁוּ וְאַל יַחְקְרוּ וְאַל יְרַגְּלוּ אַחֲרָי. הַדִּירָה מַתְאִימָה לִי. וְאַתָּה תוֹדִיעַ לָהֶם אֶת רְצוֹנִי. אִם יַטְרִידוּנִי, יֹאבֵד לָהֶם דַּיָּר טוֹב. יוֹתֵר אֵין לָהֶם לָדַעַת כְּלוּם. אִם יִתְאַמְּצוּ לָדַעַת יוֹתֵר, אֵצֵא מִזֶּה. לְהִתְרָאוֹת.

– סְלִיחָה – אָמַר דִּיק בְּעָמְדוֹ עַל יַד הַדֶּלֶת – “לוּ רַק הָיָה מְגַלֶה אֶת שְׁמוֹ”, כַּכָּתוּב בְּשִׁיר אֶחָד.

– מַה כַּוָּנָתְךָ בָּזֶה? – רַק שְׁמוֹ בִּלְבָד, אוּלַי יִתְקַבְּלוּ מִכְתָּבִים אוֹ חֲבִילוֹת עַל שִׁמְךָ מִן הַדּוֹאַר.

– אֵינִי מְקַבֵּל כְּלוּם.

– אוּלַי יָסוּר מִי אֵלֶיךָ?

– אִישׁ אֵינוֹ סָר אֵלָי.

– וּבְכֵן, אַל תַּאֲשִׁימֵנִי, אִם תֵּצֵא לְךָ תַּקָּלָה עַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מַעֲלִים אֶת שְׁמֶךָ – הוֹסִיף דִּיק בְּעָמְדוֹ עַל יַד הַדֶּלֶת.

– אֵינִי אוֹמֵר לְהַאֲשִׁים שׁוּם אִישׁ – צָוַח הַדַּיָר בְּרֻגְזָה כָּזוֹ, שֶׁכְּרֶגַע נִרְתַּע דִּיק אֶל הַמַּעֲלוֹת וְהַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה בֵּינֵיהֶם.

מַר בְּרַס וּמָרַת סֶלִי לֹא זָזוּ כָל הַזְּמָן מִן הַדֶּלֶת, הֵצִיצוּ בְעַד חוֹר הַמַּנְעוּל, כְּדֵי לִקְלוֹט קֶטַע קָטָן מִן הַשִׂיחָה בֵּין הַדַּיָּר וּבֵין מַר סְוִיוֶלֶר, אֲבָל כָּל עֲמָלָם הָיָה לַשָׁוְא, וְדָבָר לֹא הִגִיעַ לְאָזְנָם. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר יָצָא דִיק בְּחִפָּזוֹן מִן הַחֶדֶר, הִבְהִילוּ אוֹתוֹ אֵל הַלִּשְׁכָּה, וְהוּא סִפֶּר לָהֶם כָּל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַגֶּ’נְטְלְמֶן. הִרְבָּה לְהַגְזִים בִּדְבַר הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְעַל הַמְּכוֹנָה הַפּוֹעֶלֶת מֵעַצְמָהּ, וּבְסוֹף דְּבַרָיו אָמַר, כִּי הָעֻבְדּוֹת הָאֵלֶּה הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִידֵי מַחֲשָׁבָה, כִּי הַדַּיָר הוּא אוֹ אַשָּׁף נִפְלָא אוֹ כִימִיקוֹן מְפֻרְסָם אוֹ גַם זֶה וְגַם זֶה יָחַד.


 

ספר שני    🔗


פֶּרֶק רִאשׁוֹן שִׂיחַת הַדַּיָּר עִם מוּקְיוֹנִים    🔗

הַגֶ’נְטְלְמָן הָרַוָּק נִמְנַע מִבּוֹא בִּדְבָרִים עִם מַר בְּרַס אוֹ הַגְּבֶרֶת סֶלִּי וְהָיָה בוֹחֵר תָּמִיד בְּמַר סְוִיוֶלֶר לִהְיוֹת לוֹ לְפֶה בְּכָל הַדְּבָרִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ, אוּלָם גַּם עִמּוֹ לֹא הִרְבָּה דְבָרִים. וּבְכָל זֹאת גָּדַל כְּבוֹדוֹ בְעֵינֵי מַר בְּרַס וַאֲחוֹתוֹ, בְּהַאֲמִינָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה עַל הַדַּיָּר הַמִּסְתּוֹרִי וְיָכוֹל הוּא לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה בְּכָל עֵת.

מַחֲשָׁבָה אַחַת הִטְרִידָה אֶת מֹחוֹ שֶׁל סְוִיוֶלֶר: מַדּוּעַ זֶה מֻצְנַעַת הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה תָמִיד בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה וְהִיא מוֹפִיעָה רַק לְרֶגַע בַּשָּׁעָה שֶׁהַדַּיָּר מְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן – וְנֶעֱלֶמֶת שׁוּב? הוּא רָאָה, כִּי פָנֶיהָ תָמִיד מְזֹהָמִים וְסִנּוֹרָהּ מְגֹאָל וְנֶאֱלָח, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנְסָה אֶל הַלִּשְׁכָּה, לֹא עָמְדָה לְיַד דֶּלֶת הָרְחוֹב, כְּדֵי לִשְׁאוֹף אֲוִיר צַח, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ לָהּ רִגְעֵי מְנוּחָה אוֹ שַׁעֲשׁוּעִים, אִישׁ לֹא בִּקֵּר אוֹתָהּ, לֹא קָרָא בִשְׁמָה וְלֹא דָאַג לָהּ. רַק פַּעַם פָּלַט מַר בְּרַס עַל אֹדוֹתֶיהָ, כִּי הִיא אֲסוּפִית, וְיוֹתֵר לֹא יָדַע מַר סְוִיוֶלֶר כְּלוּם.

אוּלָם פַּעַם הֵצִיץ אֶל הַמִּטְבָּח וְרָאָה אֶת הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי מָרַת בְּרַס בְּהַכְנָעָה וְזוֹ נוֹתֶנֶת לָהּ לֶאֱכוֹל בְּקַמְצָנוּת וְהַיַּלְדָּה הָרְעֵבָה בּוֹלַעַת כָּל נֵתַח כְּהֶרֶף עָיִן. לִבּוֹ שֶׁל סְוִיוֶלֶר נִרְעַשׁ עַד הַיְסוֹד, בִּרְאוֹתֹו אֶת חֲבֶרְתּוֹ לַעֲבוֹדָה, מִתּוֹךְ שִׂנְאָה כְּבוּשָׁה לַיַּלְדָּה, מִתְנַפֶּלֶת עָלֶיהָ וְחוֹלֶקֶת לָהּ מַהֲלֻמּוֹת בְּאֶגְרוֹפָהּ.

מוּזָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעֵינֵי מַר סְוִיוֶלֶר הָיָה גַם הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק שֶּׁדָּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל בְּרַס, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מְגַלֶּה בּוֹ אֵיזוֹ נְטִיָה מְשֻׁנָּה. אַחַת מֵהֶן הָיְתָה זוֹ, כִּי הִתְעַנְיֵן עַד מְאֹד בַּחֲבוּרוֹת הַשַׂחְקָנִים הַנּוֹדְדִים שֶׁל תֵּיאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת. אַךְ קָלְטָה אָזְנוֹ קוֹלָם שֶׁל הַשַׂחְקָנִים הָאֵלֶּה, הָיָה קוֹפֵץ עַל רַגְלָיו גַּם מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ, הָיָה מִתְלַבֵּשׁ חִישׁ, מַדְבִּיק אֶת הַחֲבוּרָה וְעָמַד עַל רַגְלָיו גַּם מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ, הָיָה מִתְלַבֵּשׁ חִישׁ, מַדְבִּיק אֶת הַחֲבוּרָה וְעָמַד בֵּין הוֹלְכֵי בָטֵל, שֶׁבְּמֶרְכָּזָהּ הָיוּ הַשַּׂחְקָנִים עִם הַתֵּיאַטְרוֹן. הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָיָה קוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם עַל יַד חַלּוֹנוֹ, וְהַמַּחֲזֶה הָיָה מַתְחִיל לְקוֹל הֶחָלִיל, לְרַעַשׁ הַתֹּף, לְצִוְחַת הַיְלָדִים. כְּתֹם הַמַּחֲזֶה, הָיוּ הַמְנַהֵל וַחֲבֵרוֹ מֻזְמָנִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוַּק, וְהוּא הָיָה מַגִּישׁ לָהֶם מַשְׁקִים חֲרִיפִים, מְשׂוֹחֵחַ אִתָּם בִּדְבַר עִנְיָן בִּלְתִּי יָדוּעַ לְאִישׁ.

מַר בְּרַס אָמְנָם הִתְרַגֵּז עַל הַמַּרְאוֹת הָאֵלֵּה שֶׁל הַשָׁאוֹן וְהָרַעַשׁ, אֲבָל מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל הַדַּיָּר הַמַּכְנִיס לוֹ רֶוַח הָכְרַח לְהַסְתִּיר בְּלִבּוֹ אֶת כַּעְסוֹ.

פַּעַם אַחַת עָמַד הַדַּיָּר, כְּדַרְכּוֹ, לְיַד חַלּוֹנוֹ וְהִבִּיט אֶל שַׂחְקָנִים כַּאֵלֶה. הַמַּחֲזֶה הָלַךְ וְקָרַב אֶל קִצּוֹ, וְהָרוֹאִים הִבִּיטוּ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהַעֲרָצָה. עוֹד הַקָּהָל שָׁרוּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת סוֹעֶרֶת, וְהַדַּיָּר הִזְמִין אֶת הָאֲנָשִׁים אֶל חַדְרוֹ, כְּמִנְהָגוֹ.

– עֲלוּ נָא שְׁנֵיכֶם – קָרָא, בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַק שַׂחְקָן אֶחָד, שֶׁהָיָה גּוּץ וְשָׁמֵן, נַעֲנָה לְהַזְמָנָתוֹ – רְצוֹנִי לְדַבֵּר אִתְּכֶם, עֲלוּ נָא יַחְדָּו.

– נֵלֶךְ נָא, תָּם – אָמַר הַגּוּץ.

– לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנִי – הִשְׁתַּמֵּט הַשֵׁנִי.

– הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה, כִּי בְיָדוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן בַּקְבּוּק יַיִן שָׂרוּף וְכוֹס? – אָמַר הַגּוּץ.

הַדָּבָר הַזֶּה עוֹרֵר אֶת הַשַׂחְקָן וּבִזְרִיזוּת רַבָּה הָלַךְ אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ. אֵלֶה הָיוּ מוֹדָעֵינוּ מַר תּוֹמָס קוֹדְלִין וּמַר הַרִיס אוֹ שׁוֹרְט.

– יְדִידַי – קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק – אַתֶּם מִלֵּאתֶם אֶת תַּפְקִידֵיכֶם יָפֶה, הָבָה נִשְׁתֶּה “לְחַיִּים”.

הַגֶ’נְטְלְמֶן הֶרְאָה לָהֶם עַל זוּג כִּסְאוֹת וְהִזְמִינָם לָשֶׁבֶת. הָאוֹרְחִים הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בִּמְבוּכָה וּפִקְפּוּק, אֲבָל לָאַחֲרוֹנָה יָשַׁב כָּל אֶחָד עַל קְצֵה הַכִּסֵא, וּבֵינָתַיִם מָזַג הַגֶ’נְטְלְמֶן שִׁתֵּי כוֹסוֹת מִן הַבַּקְבּוּק שֶׁהָיָה בְיָדוֹ וְהִגִישׁ אוֹתָן לִפְנֵיהֶם בַּנִימּוּס הַמְקֻבָּל.

– פְּנֵיכֶם שְׁזוּפִים מִשֶׁמֶשׁ – הֵעִיר – אֵין זֹאת כִּי שׁוֹטַטְתֶּם הַרְבֵּה.

שְׁנֵיהֶם נִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם וְנֶאֱנָחוּ.

– וַדַּאי הֲלַכְתֶּם “לִירִידִים”, לִמְקוֹמוֹת שֶׁל מֵרוֹץ הַסּוּסִים?

– כֵּן, אָדוֹן – הֵשִׁיב שׁוֹרְט – עָבַרְנוּ כִמְעַט אֶת כָּל מַעֲרָבָה שֶׁל אַנְגְלִיָה. בַּחֹרֶף וּבָאָבִיב אָנוּ סוֹבְבִים בְּמִזְרָחָה שֶׁל הָאָרֶץ וּבַקַּיִץ אָנוּ הוֹלְכִים מַעֲרָבָה. הַרְבֵּה יָמִים קָשִׁים עוֹבְרִים עָלֵינוּ. בּוֹסְסִים אָנוּ בַּבּוֹץ וּבָרֶפֶשׁ וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד עָלֵינוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת – וְהַכִּיס רֵיק.

– הַרְשׁוּנִי נָא לִמְזוֹג לָכֶם כּוֹס שְׁנִיָה.

הֵם קִבְּלוּ אֶת הַזְמָנָתוֹ בְּרָצוֹן וּבְתוֹדָה. הַיַיִן פָּתַח אֶת פִּיהֶם. וּמִתּוֹךְ הַשִׂיחָה נִפְלַט מִפִּיהֶם, כִּי בְדַרְכָּם פָּגְשׁוּ זָקֵן וְנֶכְדָּתוֹ, יַלְדָּה יְפֵהפִיָה, אֲבָל הֵם נֶעֶלְמוּ מֵהֶם.

הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק יָשַׁב כָּל הַזְּמָן בְּשֶׁקֶט גָּמוּר וְהִבִּיט עַל שְׁנֵיהֶם חֲלִיפוֹת, כְּאִילוּ הִמְתִּין לִשְׁעַת הַכֹּשֶׁר כְּדֵי לִשְׁאֹל דָּבָר, אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת, קָרָא בְהִתְרַגְּשׁוּת עַזָּה:

– אַתֶּם הִנְּכֶם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ. שִׁמְעוּ נָא, זֶה זְמָן רַב שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶתְכֶם וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ עַל אֹדוֹתֵיכֶם. אָנָּא, הַגִּידוּ לִי, אֵיפֹה נִמְצָאִים הַזָּקֵן וְהַיַּלְדָּה, שֶׁזֶּה עַתָּה דִּבַּרְתֶּם עֲלֵיהֶם?

שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה, וְאֶחָד מֵהֶם לָחַשׁ לַחֲבֵרוֹ, כִּי לִבּוֹ אָמַר לוֹ, שֶׁיַחְקְרוּ וְיִדְרְשׁוּ אַחֲרֵיהֶם,

וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הוֹסִיף:

– אָנָה הָלְכוּ הַזָּקֵן וְנֶכְדָּתוֹ שֶׁנָּדְדוּ יַחַד אִתְּכֶם? אֵיפֹה הֵם? כְּדַאי לָכֶם לְגַלּוֹת לִי אֶת מְקוֹמָם. טוֹבָה רַבָּה תִצְמַח לָכֶם מִזֶּה. הִנֵּה אֲמַרְתֶּם, כִּי הֵם עָזְבוּ אֶתְכֶם בִּמְקוֹם מֵרוֹץ הַסּוּסִים, וּבְכֵן, עַד הַמָּקוֹם הַהוּא הָלְכוּ יַחַד אִתְּכֶם. אוּלַי יֵשׁ לָכֶם הַשְׁעָרָה, לְאָן הָלָכוּ? אוּלַי תּוּכְלו לְהוֹרוֹתֵנִי, אֵיפֹה לְחַפֵּשׂ אוֹתָם?

קוֹדְלִין פָּתַח לְדַבֵּר, כִי הַיַלְדָּה הָיְתָה כְּרוּכָה אַחֲרָיו וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת תָּמִיד “קוֹדְלִין הוּא יְדִידִי”, אֲבָל סוֹף דְּבָרָיו הָיָה כִּי מֵעֵת שֶׁנֶעֶלְמָה הַיַּלְדָּה בָּא הַקֵּץ לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ.

– אִי שָׁמָיִם! – צָוַח הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּצַעֲדוֹ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר – הַאִם לְשֵׁם זֶה מָצָאתִי סוֹף סוֹף אֶת הָאֲנָשִים הָאֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיְכַבּוּ אֶת תִּקְוָתִי הָאַחֲרוֹנָה?

– חָפַצְתִּי לֵאמֹר לְךָ, אָדוֹן – פָּנָה שׁוֹרְט אֶל הַגֶּ’נְטְלְמֶן – כִּי אֶחָד מִמְּיֻדָּעֵינוּ, דְּזֶּ’רִי שְׁמוֹ, מְנַהֵל חֲבוּרַת כְּלָבִים מְרַקְּדִים, סָח לִי פַעַם דֶּרֶךְ אַגַּב, כִּי רָאָה אֶת הַזָקֵן וְהַיַּלְדָּה בַּחֲבוּרָתָהּ שֶׁל בַּעֲלַת צַלְמֵי שַׁעֲוָה אֶחָת. לֹא שָׁאַלְתִּי פְּרָטִים עַל אֹדוֹתֵיהֶם, אֲבָל אִםִ רְצוֹנְךָ, נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹת חֲקִירָה וּדְרִישָׁה מְדֻיֶּקֶת.

– הַאִם הָאִישׁ הַזֶּה בָּעִיר? – שַׁאל הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּקֹצֶר רוּחַ.

– הוּא יִהְיֶה בָעִיר מָחָר וּבְוַדַּאי אֶרְאֶה אוֹתוֹ, מִפְנֵי שֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּפֻנְדָּק אֶחָד – עָנָה שׁוֹרְט בִּזְרִיזוּת.

– וּבְכֵן, הָבִיאוּ נָא אוֹתוֹ אֵלָי. אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לְפִי שָׁעָה מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב, וְאִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לִמְצוֹא אוֹתָם בְּעֶזְרַתְכֶם, תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי עוֹד עֶשְׂרִים מַטְבְּעוֹת כָּאֵלֶּה. אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְנוּ יִהְיוּ כְּמוּסִים בְּלִבְּכֶם, אַל תְּסַפְּרוּ לָאִישׁ מְאוּמָה מִשִׂיחָתֵנוּ. כָּעֵת תְּנוּ לִי רַק אֶת כְּתָבְתְּכֶם וּלְכוּ לָכֶם.

הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק פָּסַע בַּחֶדֶר אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹתֹ רְצוּפוֹת, כְּשֶׁהוּא כֻלּוֹ סוֹעֵר וְנִרְגָּשׁ.


 

פֶּרֶק שֵׁנִי: קִיט מִתְוַדֵּעַ אֶל הַדַּיָּר הַמּוּזָר    🔗

עַתָּה עָלֵינוּ לָשׁוּב אֶל מְיֻדָּעֵנוּ הַיָּשָן, אֶל קִיט. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שֶׁקָּרוּ הַדְּבָרִים שֶׁסִפַּרְנוּ בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים, הִתְרָעָה קִיט יוֹתֵר וְיוֹתֵר עִם מַר גַּרְלַנְד, עִם מַר אַבֶּל בְּנוֹ וְעִם שְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת וְהִסְכִּין לִרְאוֹת אֶת כֻּלָם כִּידִידֵי נַפְשׁוֹ וְאֶת נְוֵה אַבֶּל בְּפִינְצְ’לֵי כְּבֵיתוֹ הַפְּרָטִי.

אוּלָם אַל נָא יַחְשׁוֹב הַקּוֹרֵא, כִּי חַיָיו הַחֲדָשִׁים שֶל קִיט, חַיֵי שׂבַע וּרְוָחָה, הִשְׁכִּיחוּ מִלִּבּוֹ אֶת בֵּית אִמּוֹ. לֹא וָלֹא! לֹא הָיָה מֵעוֹלָם בֵּן וְאָח כֹּה מָסוּר וְנֶאֱמָן לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כְּקִיט. בְּשִׂיחוֹתָיו עִם בַּרְבָּרָה הַמְשָׁרֶתֶת הָיָה מַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּהִתְפָּעֲלוּת עַל אִמּוֹ הַטּוֹבָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל יַעֲקֹב אָחִיו הַקָּטָן, הֶחָכָם וְהַנֶּחְמָד. הוּא לֹא חָדַל מִדְּאוֹג לְמִשְׁפַּחְתּוֹ. לִפְרָקִים הָיָה שׁוֹלֵחַ לְאִמּוֹ מִכְתָּבִים מְקֻפָּלִים בְּצֵרוּף שִׁילִינְג, שַׁי לַיְלָדִים. וּבַזְמָן שֶׁהָיָה לֹא רָחוֹק מִשְׁכוּנַת אִמּוֹ, הָיָה מְבַקֵּר אֶת בֵּיתוֹ. וּמָה רַבּוּ אָז עַלִיצוּתָהּ וּגְאוֹנָהּ שֶל הָאֵם, מַה גָדְלָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת. כָּל שִׁכְנֵי הֶחָצֵר הַהִיא הָיוּ שׁוֹמְעִים בְּהַעֲרָצָה אֶת סִפּוּרָיו עַל נְוֵה אַבֶּל, עַל פָּרָשַׁת גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.

אַף אָמְנָם גַּם הַזָּקֵן גַּרְלַנְד, גַּם הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה, גַּם מַר אַבֶּל וְגַם בַּרְבָּרָה הָיוּ קְשׁוּרִים אֶל קִיט בְּרִגְשֵׁי יְדִידוּת עַזָּה, אוּלָם בְּיִחוּד נִתְחַבֵּב עַל הַסּוּסוֹן, שֶׁהָיָה קְשֵׁה עֹרֶף מֵאֵין כָּמוֹהוֹ, וְאִלּוּ בִידֵי קִיט הָיָה נִכְנָע, שָׁקֵט וְּמַקַבֵּל מָרוּת.

בְּמֶשֶׁךְ הָעֵת הַקְּצָרָה, שֶׁעָשָׂה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר גַּרְלַנְד, לָמַד קִיט לֹא רַק אֶת עֲבוֹדַת הָאֻרְוָה, כִּי אִם קָנָה לוֹ נִסָּיוֹן וַדַעַת בְּמִקְצֹעַ הַגַּנָּנוּת וְנַעֲשָׂה נַעַר זָרִיז וְּמזֹרָז בְּכָל עִנְיְנֵי הַבָּיִת. וִידִידֵי הַבַּיִת נָטוּ לוֹ רָצוֹן.

בְּבֹקֶר אֶחָד הֵבִיא קִיט כְּדַרְכּוֹ אֶת מַר אַבֶּל בְּמֶרְכָּבָה אֶל לִשְׁכַּת הַנּוֹטַרְיוֹן וִיֶטְרֶדֶן, וְהִנֵּה נִקְרָא אֶל הַנּוֹטַרְיוֹן. כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל דֶּלֶת הַלִּשְׁכָּה, שֶׁנִּפְתְּחָה מִיָּד עַל יְדֵי הַנּוֹטַרְיוֹן, קָרָא אֵלָיו:

– הִכָּנֶס נָא, כְּרִיסְטוֹפֶר.

– הַאִם זֶה הוּא הַנַּעַר, אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתָיו דִּבָּרְתָּ? – שָׁאַל גֶּ’נְטְלְמֶן לֹא צָעִיר בַּעַל גּוּף שָׁמֵן וּתְנוּעוֹת נִמְרָצוֹת.

– כֵּן, אָדוֹן – עָנָה מַר וִיִטֶרְדֶן – הַלָּקוֹחַ שֶׁלִי, מַר גַּרְלַנְד, פָּגַשׁ אוֹתוֹ עַל יַד בֵּיתִי. יֶשׁ לִי יְסוֹד נָכוֹן לַחְשׁוֹב, כִּי הוּא נַעַר הָגוּן מְאֹד. תּוּכַל לִבְטוֹח בּוֹ. הוּא יְסַפֶּר לְךָ רַק אֱמֶת. אַגַּב, הַרְשֵׁנִי נָא, אָדוֹן, לְהַצִּיג לְפָנֶיךָ אֶת אֲדוֹנָיו הַצָּעִיר, אֶת מַר אַבֶּל גַּרְלַנְד חֲנִיכִי הַטּוֹב וַחֲבֵרִי הַנֶּאֱמָן.

אַחֲרֵי הַהִתְוַדְּעוּת אָמַר מַר אַבֶּל:

– נִדְמֶה לִי, שֶׁחָפַצְתָּ לְדַבֵּר עִם כְּרִיסְטוֹפֶר.

– אִם תִּתֶּן לִי רְשׁוּת.

– בְּרָצוֹן רַב, אָדוֹן.

וּבִרְאוֹת הָאִישׁ הַזָּר, כִּי הַנּוֹטַרְיוֹן וּמַר אַבֶּל עוֹמְדִים לָצֵאת מִן הַלִּשְׁכָּה, אָמַר:

– אֵין לִי סוֹדוֹת בָּעִנְיָן שֶׁהֵבִיא אוֹתִי הֵנָה. מְחַפֵּשׂ אֲנִי סוֹחֵר עַתִּיקוֹת אֶחָד, וְעַל יְדֵי הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה נוֹדַע לִי, כִּי הַנַּעַר הַזֶּה שֵׁרַת אוֹתוֹ לְפָנִים. בִּקַרְתִי בְּבֵית אִמּוֹ וְהִיא אָמְרָה לִי, כִּי פֹּה הוּא הַמָּקוֹם שֶׁאוּכַל לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ, וֹּלְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי הֵנָּה.

וְכַעֲבוֹר רֶגַע הוֹסִיף:

– הֲרֵי אֲנִי שָׁרוּי בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד. בָּאתִי אֶל עִיר זוֹ וּשְׁאִיפָה נַעֲלָה בְּלִבִּי וְקַוֵּה קִוִּיתִי, כִּי לֹא אֶמְצָא כָּל פֶּגַע וְכָל מִכְשׁוֹל בְּדַרְכִּי וּפִתְאֹם עָמְדָה לִי לְשָׂטָן אֵיזוֹ תַעֲלוּמַת סֵתֶר, שֶׁאֵינִי יָכֹל לָבוֹא עַד שָׁרְשַׁהּ, וְחוֹסֶמֵת בַּעֲדִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְמַלֵּא אֶת שְׁאִיפָתִי. כָּל עֲמָלִי לַחְדּוֹר לְתַעֲלוּמָה זוֹ עָלָה בְּתֹהוּ, אַף הִגְדִּילָה וְהִקְדִּירָה עוֹד יוֹתֵר, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לִפְעוֹל בְּעִנְּיָן זֶה בְּגָלוּי, מִיִּרְאָה כִּי הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ יִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי עוֹד יוֹתֵר. אִלּוּ יְדַעְתֶּם, עַד כַּמָּה אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרַתְכֶם בְּצָרָתִי, בָּרִי לִי כִּי הֱיִיתֶם מוֹשִׁיטִים לִי יֶדְכֶם לְהָקֵל מֵעָלַי מַשָׂאִי.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁיָצְאוּ מִן הַלֵּב עָשׂוּ רֹשֶׁם עַל הַנּוֹטַרְיוֹן הַטוֹב וְהוּא מִהַר לַעֲנוֹת, כִּי יִשְׂמַח מְאֹד לַעֲזוֹר לוֹ בְּכָל מַה שֶׁיּוּכָל.

אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָר לַחְקוֹר אֶת קִיט עַל דְּבַר אָרְחוֹת חַיָיו שֶׁל הַזָּקֵן וְנֶכְדָּתוֹ, עַל בְּדִידוּתָם וְהִתְרַחֲקוּתָם מִן הַחֶבְרָה. עַל יְדֵי שְׁאֵלוֹת וְּתשׁוּבוֹת נוֹדַע לוֹ דְבַר עֲזִיבָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן אֶת בֵּיתוֹ בַּלֵילוֹת, מַחֲלָתוֹ וְהַבְרָאָתוֹ, תְּפִיסַתַ קְוִילְף אֶת הַבַּיִת וּבְרִיחָתָם פִּתְאֹם.

כִּכְלוֹת הַשִׂיחָה עִם קִיט, סָר הַגֶּ’נְטְלְמֶן לְחֶדְרוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל מַר וִיטֶרְדֶן לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּיחִידוּת. הֵם שׂוֹחֲחוּ שָׁם כְּרֶבַע שָׁעָה וְאַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ אֶל הַלִשְׁכָּה, וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן פָּנָה אֶל קִיט, נָתַן לוֹ מַטְבֵּעַ. וְאָמַר:

= בְּקָרוֹב אֶקְרָא אוֹתְךָ שׁוּב, אוּלָם בֵּין כֹּה וָכֹה אַל נָא תְסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ מִכָּל מַה שֶׁדִּבַּרְנוּ, חוּץ מִלַּאֲדוֹנְךָ וְלִגְבִרְתֶּךָ.

– וְגַם לְאִמִּי… – גִּמְגֵּם קִיט.

– נִיחָה. תוּכַל לְסַפֵּר לָהּ, אִם הִיא יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר סוֹד. אַךְ אַל תְּסַפֵּר מְאוּמָה לְאִישׁ זָר.

– פְּקֻדָּתְךָ אֶשְׁמוֹר, אָדוֹן.

בְּמֵשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הַהוּא, כִּמְעַט עַד עֵת הָעֶרֶב, הָיָה קִיט בָּעִיר. מִפְּנֵי שֶׁחִכָּה לְמַר אַבֵּל, אוּלָם לֹא סָר אֶל בֵּית אִמּוֹ כְּמִנְהָגוֹ תָמִיד, כִּי גָמַר בְּלִבּוֹ לֹא לְהָחִישׁ אֶת הַתַּעֲנוִּגים הַנְכוֹנִים לוֹ בְּיוֹם מָחָר. מָחָר הוּא יוֹם גָּדוֹל וְּמְכֻּבָּד בְּחַיָּיו – מָחָר הוּא הַיּוֹם הָאַחַרוֹן שֶׁל רֶבַע הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָתוֹ, בְּיוֹם זֶה יִשְׁקְלוּ עַל יָדוֹ אֶת הַחֵלֶק הָרְבִיעִי מִמַּשְׂכֻּרְתֹּו הַשְּׁנָתִית בִּסְכוּם עָצוּם שֶׁל שְׁלֹשִׁים שִׁילִינְגִים וְהַיּוֹם הַזֶּה, יוֹם חֹפֶשׁ לוֹ, יִהְיֶה מֻקְדָּשׁ לַהֲמוֹן תַּעֲנוּגוֹת וְיַעֲקֹב אָחִיו הַקָּטָן יִטְעַם טַעְמָן שֶׁל צִדְפוֹת וְיִרְאֶה מַחֲזֶה בְּקִרְקָס.

נְסִבּוֹת שׁוֹנוֹת הִתְלַכְּדוּ לְהַגְדִיל אֶת עֵרֶךְ הַמְּאֹרָע. לֹא רַק שֶׁמַּר גַּרְלַנְד הוֹדִיעַ לוֹ, כִּי יְשַׁלֶּם לוֹ אֶת כָּל שְׂכָרוֹ וְלֹא יְנַכֶּה כְּלוּם בְּעַד הַבְּגָדִים שֶׁעָשׂוּ לוֹ, אֶלָּא גַם הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּר הִגְדִּיל אֶת אוֹצַר כַּסְפּוֹ בִּסְכוּם עָצוּם שֶׁל חֲמִשָּׁה שִׁילִינְגִים. וְעַל הַכֹּל, הָיָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם חֹפֶשׁ גַּם לְבַרְבָּרָה, וְאִמָּהּ אוֹמֶרֶת לַעֲרֹךְ סְעֻדָּה וּלְהַזְמִין אֶת אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְלָחֹג יַחְדָּו אֶת יוֹם הִתְוַדְּע תָם.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם הִשְׁכִּים קִיט בַּבֹּקֶר וְהֵצִיץ בְּעַד הַחַלּוֹן לִרְאוֹת לְאָן נוֹהֲרִים הָעֲנָנִים. גַּם אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְאִמָּהּ שֶׁל בַּרְבָּרָה הֵכִינוּ עַצְמָן לַמִּשְׁתֶּה שֶׁיֵעָרֵךְ בַּיוֹם הַמְכֻבָּד הַזֶּה. וְכַאֲשֶׁר יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן יַחְדָּיו, נִכְנְסוּ בְשִׂיחָה אֲרֻכָּה עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם, עַל בְּנֵיהֶן הַטּוֹבִים וְהַנְּעִימִים. בֵּינָתַיִם הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. וְאַחֲרֵי הֲכָנוֹת רַבּוֹת הִגִּיעוּ אֶל הַקִּרְקָס שֶׁל אַסְטְלֵי. מָה רַב הָיָה הַתַּעֲנוּג שֶׁל אוֹרְחֵינוּ לִרְאוֹת אֶת הַתֵּיאַטְרוֹן שֶׁל אַסְטְלֵי בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ, אֶת הַשּׁוּרָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל אוֹרוֹת נוֹצְצִים הַמְצִיפִים בְּזָהֳרָם אֶת כָּל הָאוּלָם; וּמַה גָּדְלָה הִתְרַגְּשׁוּתָם בַּשָּׁעָה שֶׁהַפַּעֲמוֹן הַקָּטָן הִשְׁמִיעַ צִלְצוּל וְהַתִּזְמֹרֶת פָּתְחָה בְּקוֹל הַתֻּפִּים וְּבִצְלצוּל הַמְצִלְתָּיִם!

וְהַמַּחֲזֶה עַצְמוֹ! מָה רַבִּים הָיוּ הַמַּרְאוֹת הַמַּפְלִיאִים, מַעֲשֵׂי הַלְּהָטִים. הַדְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים – הַכֹּל, הַכֹּל הָיָה יָפֶה וְנֶהְדָּר.

עִם חֲתִימַת הַמַּחֲזֶה הָלְכָה כָּל הַחֲבוּרָה אֶל חֲנוּת לְמִמְכַּר צִדְפוֹת. קִיט הָלַךְ קוֹמְמִיוֹת בְּרֹאשׁ וְהוֹלִיךְ אֶת הַחֲבוּרָה בְּגָאוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה אוֹרֵחַ תְּמִידִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְהֵם נִכְנְסוּ לְתָא מְיֻחָד. הַמֶּלְצַר הִגִּישׁ לָהֶם עוּגוֹת חַמּוֹת, חֶמְאָה וְצִדְפוֹת גְּדוֹלוֹת, אַחֲרֵי כֵן הוּבָא גַם שֵכָר, וְקִיט רָאָה אֶת עַצְמוֹ “אָדוֹן” חָשׁוּב.

בְּשָעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב שָׁבוּ הַבָּיְתָה. קִיט וְאִמּוֹ לִוּו אֶת בַּרְבָּרָה וְאִמָּהּ לְבֵית קְרוֹבֵיהֶן, שֶׁשָּׁם לָנוּ הַלַּיְלָה, אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ הַבַּיְתָה בִּצְעָדִים מְתוּנִים מִתּוֹךְ נַחַת רוּח.


פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: אִישׁ מְחַפֵּשׂ עִקְּבוֹת הַנּוֹדְדִים    🔗

לְאוֹר הַבֹּקֶר הֵקִיץ קִיט מִשְּׁנָתוֹ וְנֶחְפַּז לְהִתְלַבֵּשׁ. אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ אֶל הַתַּנּוּר חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ. כְּדֵי שֶׁלֹא לְהָעִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהָיוּ שְׁקוּעִים עוֹד בְּתַרְדֵּמָה מְתוּקָה אַחֲרֵי הַחֲגִיגָה שֶׁל אֶתְמוֹל, שָׂם עָלָיו אֶת הַכֶּסֶף, רָשַׁם בְּגִיר: “לְאִמִּי, מֵאֵת בְּנָה הַנֶּאֱמָן”, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

הוּא שָׁב יַחַד עִם בַּרְבָּרָה וְהִגִּיעוּ לִמְקוֹמָם בְּשָעָה מֻקְדֶּמֶת מְאֹד. בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה יָצָא מַר אַבֶּל לְלָנְדּוֹן וְקִיט עִם אֲדוֹנָיו הָלְכוּ לַעֲבֹד בַּגָּן.

עֲבוֹדַת הַגָּן הָיְתָה אַחַת הָעֲבוֹדוֹת הַחֲבִיבוֹת בְּיוֹתֵר עַל קִיט. קִיט עָמַד הַפַּעַם עַל סֻלָּם לֹא גָּבֹהַ וּבְיָדוֹ מַקֶּבֶת וִּמִסְפָּרַיִם, וַאֲדוֹנָיו הִגִּישׁ לוֹ, לְפִי הַצֹּרֶךְ, מַסְמְרִים וּמַטְלִיּוֹת.

– הִנֵּה כֵן – אָמַר מַר גַּרְלַנְד – עָלָה בְּיָדְךָ לִרְכּוֹשׁ מוֹדָע חָדָשׁ.

– סְלִיחָה, אָדוֹן, דְּבָרֶיךָ לֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנָי – אָמַר קִיט בְּהַבִּיטוֹ מֵעַל הַסֻּלָּם.

– שָׁמַעְתִּי מִפִּי מַר אַבֶּל, כִּי רָכַשְׁתָּ לְךָ מוֹדָע חָדָש בְּלִשְׁכּת הַנּוֹטַרְיוֹן – אָמַר זָקֵן.

– כָּךְ, אָדוֹן, כָּךְ. הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַהוּא הֶעֱנִיק לִי בְּיָד רְחָבָה.

– שָׂמֵחַ אֲנִי לִשׁמֹע זֹאת – אָמַר מַר גַּרְלַנְד בִצְחוֹק – הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַהוּא נָכוֹן לְהַעֲנִיק לְךָ עוֹד יוֹתֵר.

– הַאֻמְנָם, אָדוֹן? נְדִיב לֵב הוּא, אֲבָל אֵין לִי צֹרֶךְ בָּזֶה – עָנָה קִיט בְּתָקְעוֹ בְּחָזְקָה מַסְמֵר.

– רוֹצֶה הוּא, כַּנִּרְאֶה, לָקַחַת אוֹתְךָ לִהְיוֹת מְשָׁרֵת לוֹ – הוֹסִיף הָאִישׁ הַזָּקֵן.

– לִהְיוֹת לוֹ לִמְשָׁרֵת, אָדוֹן?! – קָרָא קִיט בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת – אֵין זֹאת כִּי חָמַד לוֹ לָצוֹן בְּאָמְרוֹ זֹאת.

– לֹא הוּא חוֹשֵׁב עַל זֶה בֶּאֱמֶת – אָמַר מַר גַּרְלַנְד – וְהוּא סִפֶּר זֹאת לְמַר אַבֶּל.

– מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר כָּזֶה – אָמַר קִיט, בְּהַבִּיטוֹ בְּעַצְבוּת עַל אֲדוֹנָיו וּגְבִרְתּוֹ – אֵיכָכָה עָלָה עַל לִבּוֹ רַעְיוֹן כָּזֶה?

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, כְּרִסְטוֹפֶר – אָמַר מַר גַּרְלַנְד – הָעִנְיָן הַזֶּה חָשׁוּב לְךָ מְאֹד, וְעָלֶיךָ לְהִמָּלֵךְ יָפֶה בַּדָּבָר. הַגֶ’נְטְלְמֶן הַזֶּה יֵשׁ בְּיָדוֹ לָתֶת לְךָ כֶסֶף רַב יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אָמְנָם סָפֵק הוּא, אִם יִתְהַלֵּךְ עִמְּךָ בְּיֶתֶר חִבָּה וּבְיֶתֶר נְעִימוּת, אֲבָל בָּרִי הוּא, כִּי שְׂכָרְךָ יִגְדַּל הַרְבֵּה יוֹתֵר.

– וּבְכֵן? – אָמַר קִיט – בְּכָל זֹאת…

– הַמְתֵּן נָא רֶגַע – הִפְסִיקוֹ מַר גַּרְלַנְד – עֲדַיִן לֹא סִפַּרְתִּי לְךָ הַכֹּל. אַתָּה הָיִיתָ, כְפִי הַנִּרְאֶה, מְשָׁרֵת נֶאֱמָן לַאֲדוֹנְךָ הַקּוֹדֵם, וְאִם יַעֲלֶה בִידֵי הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזֶּה לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ (וְאֵין סָפֵק, כִּי יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁבְּיָדוֹ, כְּדֵי לְהַשִׂיג מַטָּרָה זוֹ), אָז יְשַׁלֵּם לְךָ בְּיָד רְחָבָה. מִלְּבַד זֹאת יִהְיֶה לְךָ הָעֹנֶג לְהִתְחַבֵּר שׁוּב לְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַחֲבִיבִים עָלֶיךָ מְאֹד, כַּנִּרְאֶה. עָלֶיךָ אֵפוֹא, כְּרִיסְטוֹפֶר, לִשְׁקוֹל יָפֵה אֵת הַדְּבָרִים וְלֹא לְקַבֵּל הַחְלָטָה פְּזִיזָה.

רַק רֶגַע אֶחָד חָלַף הִרְהוּר בְלִבּוֹ שֶׁל קִיט, אַחֲרֵי כֵן אַמַר בְּאֹמֶץ לַאֲדוֹנָיו, כִּי הַגֶּ’נְטְלְמֶן יְחַפֶּשׂ לוֹ מְשָׁרֵת אַחֵר.

– הוּא יַחְשׁוֹב אוֹתְךָ לְשׁוֹטֶה, אִם תִּדְחֶה אֶת הַצָּעָתוֹ – אָמַר מַר גַּרְלַנְד.

– מַה לִּי וְלוֹ, אָדוֹן? – הֵשִׁיב קִיט – הֲלֹא אִוֶלֶת הִיא מֵאֵין כָּמוֹהָ לַעֲזוֹב אֶת אֲדוֹנִי וּגְבִרְתִּי טוֹבֵי הַלֵב וּנְדִיבֵי הָרוּחַ וְלָלֶכֶת אֶל אִישׁ לֹא יָדוּעַ לִי.

עוֹדָם מְדַבְּרִים וְהַלַּבְלָר שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן בָּא וְהֵבִיא מִכְתָּב אֶל מַר גַּרְלַנְד.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָא מַר גַּרְלַנְד אֶת הַמִּכְתָּב פָּנָה אֶל מַר קִיט וְאָמַר, כִּי הַפְּרִידָה מִמֶּנּוּ תִקְשֶׁה עֲלֵיהֶם לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר עָלָיו, אוּלָם אִם יִהְיֶה לוֹ לַגֶּ’נְטְלְמֶן צֹרֶךְ בּוֹ מִזְּמָן לִזְמָן לְשָׁעָה אוֹ גַם לְיוֹם, נְכוֹנִים הֵם לָתֶת לוֹ חֻפְשָׁה בְּחֵפֶץ לֵב.

– הֲבָאתָ לָקַחַת עִמְּךָ אֶת קִיט? – פָנָה מַר גַּרְלַנְד אֶל הַשָּׁלִיחַ.

– כֵּן, לְשֵׁם זֶה בָּאתִי בְּכִרְכָּרָה רְתוּמָה לְסוּס אַמִּיץ. כַאֲשֶׁר בָּא קִיט אֶל בֵּית הַנּוֹטַרְיוֹן, שָׁהָה שָׁם שָעָה מְרֻבָּה עַד אֲשֶׁר בָּא הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּר, וּמִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַחֶדֶר פָּנָה אֵלָיו וְאָמָר:

– כְּרִיסְטוֹפֶר, הִנֵּה עָלָה בְּיָדִי לִמְצוֹא אֶת אֲדוֹנֶיךָ וּגְבִרְתְּךָ הַקּוֹדְמִים.

– הַאֻמְנָם, אָדוֹן? – קָרָא קִיט בְּעֵינַיִם קוֹדְחוֹת מִשִׂמְחָה – מַה שְּׁלוֹמָם? הַאִם קְרוֹבִים הֵם לְכָאן?

– לֹא, הֵם רְחוֹקִים מִזֶּה שִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים פַּרְסָה. הַיוֹם אֲנִי נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם לַהֲבִיאָם הֵנָּה, וּרְצוֹנִי כִּי גַם אַתָּה תִּלָּוֶה אֵלַי בְּדַרְכִּי.

– אָנֹכִי? – קָרָא קִיט בְשִׂמְחָה וְהִשְׁתּוֹמְמוּת.

– כֵּן – עָנָה הַגֶּ’נְטְלְמֶן – אִם נִסַּע כָּל הַלַּיְלָה בְּסוּסֵי הַדֹּאַר, נַגִּיעַ שָׁמָּה מָחָר בַּבֹּקֶר, אֲבָל הִנֵּה שְׁאֵלָה מַטְרִידָה: הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אוֹתִי, וְהַיַּלְדָּה, בְּרוּכָה תִהְיֶה, תּוּכַל לַחְשׁוֹד, כִּי אִישׁ זָר רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵין סָבָהּ, וְעַל כֵן אֵין טוֹב לִי מֵאֲשֶׁר לָקַחַת אִתִּי אֶת הַנַּעַר הַיָּדוּעַ לָהֶם יָפֶה, וְזֶה יִהְיֶה לָהֶם עֲרֻבָּה, כִּי דוֹרֵש טוֹבָתָם אָנִי.

– כַּמּוּבָן. טוֹב כִּי תִקַּח אֶת כְּרִיסְטוֹפֶר – הִסְכִּים הַנּוֹטַרְיוֹן.

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי – אָמַר קִיט, שֶׁהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַשִׂיחָה – אִם לְשֵׁם כָּךְ כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה לָקַחַת אוֹתִי, חוֹשְׁשַנִי, כִּי אֶגְרוֹם לְךָ רַק נֵזֶק. אָמְנָם הַגְּבֶרֶת נֶלִי מַכִּירָה אוֹתִי וְתִבְטַח בִּי, בָּרִי לִי; אוּלָם הָאָדוֹן הַזָּקֵן – אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת – מְמָאֵן לִרְאוֹת פָּנַי אַחֲרֵי קוּמוֹ מִמַּחֲלָתוֹ, וּמָרַת נֶלֶי בְעַצְמָהּ יָעֲצָה לִי לֹא לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּלְהֵרָאוֹת לְפָנָיו. אָנֹכִי רַק אֲקַלְקֵל אֶת כָּל מַעֲשֶׂיךָ, אָדוֹן. נָכוֹן אֲנִי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, כְּדֵי לִנְסֹעַ, אֲבָל מוּטָב לְךָ, אָדוֹן, שֶׁלֹּא לָקַחַת אוֹתִי.

– עוֹד מִכְשׁוֹל! – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּהִתְרַגְּשׁוּת – מַזָּלִי מִתְעַלֵּל בִּי. הַאִם אֵין אִישׁ אַחֵר הַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אִישׁ אֲשֶׁר יִבְטְחוּ בּוֹ?

– אוּלַי יוֹדֵעַ אַתָּה, כְּרִסְטוֹפֶר, אִישׁ כָּזֶה? – שָאַל הַנּוֹטַרְיוֹן.

– אֵינִי יוֹדֵעַ, אָדוֹן – הֵשִׁיב קִיט – אוּלָם… אֶפְשָׁר אִמִּי…

– הַאִם הֵם מַכִּירִים אוֹתָהּ? – שָׁאַל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק.

– הִיא הָיְתָה נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֶצְלִי. הֵם הָיוּ מְחַבְבִים אוֹתָהּ כְּמוֹ אוֹתִי. חַיֶּיךָ, אָדוֹן, שֶׁהִיא חִכְּתָה, כִּי יָבֹאוּ לָגוּר בְּבֵיתָהּ.

– וּבְכֵן, אַיֵּה הָאִשָּׁה הַזֹּאת? – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּקֹצֶר רוּחַ, בְּחָטְפוֹ אֶת מִגְבַּעְתּוֹ – מַדּוּעַ אֵינָהּ פֹּה? לְאָן הָלְכָה אִשָּׁה זוֹ בַשָּׁעָה שֶׁיֵשׁ צֹרֶךְ רַב בָּהּ?

הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָיָה נָכוֹן לְהִתְפָּרֵץ מִן הַלִשְׁכָּה, לָרוּץ וְלָקַחַת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעַ, לְהוֹשִׁיבָהּ בְעַל כָרְחָהּ בְּמִרְכֶּבֶת הַדֹּאר וְלִנְסֹעַ אִתָּהּ, אֲבָל מַר אַבֶּל וְהַנּוֹטַרְיוֹן דִּבְּרוּ עַל לִבּו, כִּי יִשׁאַל תְּחִלָּה אֶת קִיט, אִם אִמּוֹ תִּרְצֶה וְתוּכַל לְהַסְכִּים לִנְסִיעָה תְכוּפָה כָּזוֹ.

בַּתְּחִלָּה עוֹרֵר הַדָּבָר פִּקְפּוּקִים בְּלִבּו שֶׁל קִיט, וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק הִתְגָּעֵשׁ וְהִתְרַגֵּז, וּבְעָמָל רַב עָלָה בִּידֵי מַר אַבֶּל וְהַנּוֹטַרְיוֹן לְהַרְגִּיעוֹ קְצָת, וְסוֹף סוֹף שָׁקַל קִיט בְרוּחוֹ אֶת העִנְיָן מִכָּל צְדָדָיו וְהוֹצִיא מִפִּיו הַבְטָחָה, כִּי כַעֲבוֹר שְׁתֵּי שָׁעוֹת תִּהְיֶה אִמּוֹ מוּכָנָה אֶל הַנְּסִיעָה וְכִי לַשָּׁעָה הקְּבוּעָה יָבִיא אוֹתָהּ אֶל הַלִּשְׁכָּה.

וְקִיט נֶחְפַּז הַבַיְתָה לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתוֹ. הוּא רָץ בְּכָל כֹּחוֹ, הִבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בִכְבֵדוּת בֵּין הָרְחוֹבוֹת הַהוֹמִים מֵאָדָם, עַד אֲשֶׁר הגִּיעַ אֶל בֵּית אִמּוֹ וּמָצָא אֶת הַדֶּלֶת נְעוּלָה.

מִפִּי אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת נוֹדַע לוֹ, כִּי אִמּוֹ הָלְכָה לְבֵית יִרְאָה קָטָן לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשַת הַכֹּמֶר. בְּתַחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת הִצְלִיחַ קִיט לְהוֹצִיא מִשָׁם אֶת אִמּוֹ בְּאֶמְצַע הַדְּרָשָׁה, וּבְהִשְתּוֹמְמוּת רַבָּה שָׁמְעָה הָאִשָׁה הָעֲנִיָּה מַה דּוֹרְשִׁים מֵעִמָּהּ. אַחֲרֵי טְעָנוֹת שׁוֹנוֹת מִצִּדָּהּ וְשִּׁדּוּלִים רַבִּים מִצַּד קִיט הִתְחִילוּ לֶאֱרוֹז אֶת הַחֲפָצִים לִנְסִיעַת חִפָּזוֹן זוֹ. רְגָעִים אֲחָדִים אַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁתֵּי הַשָׁעוֹת הִגִיעוּ קִיט וְאִמּוֹ אֶל לִשְׁכַּת הַנּוֹטַרְיוֹן, אֲשֶׁר שָׁם כְבָר עָמְדָה וְהִמְתִּינָה מִרְכֶּבֶת הַדֹאַר רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים.

– מְצֻיָּן – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן – וְאַתְּ, גְבִרְתִּי, אַל תִּדְאֲגִי, לֹא יֶחְסַר לָךְ דָּבָר בַּדָרֶךְ.

קִיט שָׂם אֶת הָאַרְגָּז עִם הַבְּגָדִים בְתוֹךְ הָעֲגָלָה, הַגֶּ’נְנְלְמֶן הוֹשִׁיט יָדוֹ לְאִמּוֹ שֶׁל קִיט, הוֹשִׁיב אוֹתָהּ בַּמֶרְכָּבָה בְּנִמּוּס רַב וְיָשַׁב עַל יָדָהּ.

סָגְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת וְהַמֶּרְכָּבָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. אִמּו שֶׁל קִיט הוֹצִיאָה ראֹשָׁהּ מִן הַמֶּרְכָּבָה, נִפְנְפָה בְּמִטְפַּחְתָּהּ אֶל בְּנָהּ וְשָׁלְחָה דְּרִישׁוֹת שָׁלוֹם לִילָדֶיהָ.

קִיט עָמַד בְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת, לֹא מֵחֲמַת צַעַר הַפְּרִידָה, כִי אִם מִפְּנֵי הַתִּקְוָה לִרְאוֹת בְּקָרוֹב אֶת אֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ. הֵם יָצְאוּ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ – בְּרֶגֶל, בּוֹדְדִים וַעֲזוּבִים, וְהִנֵּה עוֹד מְעַט וְיָשׁוּבוּ בְּמֶרְכָּבָה נִכְבָּדָה רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים, וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הֶעַשִׁיר מָגֵן וּמַחְסֶה לָהֶם וְלֹא יֵדְעוּ כָּל רָע.

אֵלֶּה הָיוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁעָלוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַטּוב וְהַנֶּאֱמָן לִידִידָיו.


פֶּרֶק רְבִיעִי: הַבְּרִיחָה    🔗

נַעֲזָב נָא לִזְמַן מָה אֶת קִיט הַשָּׁקוּעַ בְמַחְשְׁבוֹתָיו וְנָשׁוּב אֶל נֶלִי הַקְטַנָּה לִרְאוֹת אֶת דִּבְרֵי הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁלִבָּהּ הָיָה מָלֵא צַעַר וּדְאָגָה לְסָבָהּ הָיְתָה נֶלִי רְגִילָה בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב לָצֵאת לְטַיֵל יְחִידָה. דִּמְדּוּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הַשֶּׁקֶט מִסָּבִיב, פְּנֵי הַמַּיִם הַמַּעֲלִים רַצֵי גַלִּים, צִלְצְלֵי הַפַּעֲמוֹנִים הַנִּשְׁמָעִים מֶרָחוֹק כֹּה הִתְאִימוּ אֶל מַצַּב נַפְשָׁהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַבּוֹדֵדָה וּמִלְאוּ אֶת לִבָּהּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֹשֶׁר.

בְּאֶחָד מִן הַטִּיוּלִים הָאֵלֶּה, בַּשָּׁעָה שֶׁהַיּוֹם פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ לַלַּיְלָה הַמְמַשְׁמֵש וָבָא, לֹא מִהֲרָה נֶלִי לָשׁוּב אֶל הָעִיר הַהוֹמִיָּה, כִּי אִם הִתְעַנְּגָה עַל מַרְאוֹת הַטֶּבַע. הִיא נָשְׂאָה עֵינֶיהָ הַשָּׁמָיְמָה, הַכּוֹכָבִים הַבְּהִירִים הִבִּיטוּ עָלֶיהָ מִמְרוֹמִים, וְכָל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם נִזְרְעָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָצֶה עוֹלָמוֹת נוֹצְצִים וְנָאִים.

הַיַּלְדָּה יָשְׁבָה דּוּמָם תַּחַת עֵץ אֶחָד וְהִקְשִׁיבָה לְדִמְמַת הַלַּיְלָה הַנִפְלָא. הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם עוֹרְרוּ בְּקִרְבָּה זִכְרוֹנוֹת שׁוֹנִים עַל דְּבָר הֶעָבָר וּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת עַל הֶעָתִיד. הִיא חָשְׁבָה בְּיָגוֹן עַל הַשִּנּוּי שֶׁבָּא בְּסָבָהּ. בְּכָל עֶרֶב וָעֶרֶב, וּפְעָמִים גַּם בַּיּוֹם, הָיָּה הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ. עַל פִּי פָנָיו הַמְדֻכְדָּכִים וְעַל פִי כִיסָהּ שֶׁהָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן, יָדְעָה הַיַּלְדָּה יָפֶה, לְאָן וּלְשֵׁם מָה הוּא הוֹלֵךְ. אוּלָם הוּא הָיָה מִתְחַמֵּק מִמֶּנָּה וְהִתְנַכֵּר לָהּ, וְהַדָּבָר הַזֶּה הִרְעִיל אֶת חַיֶּיהָ.

שְׁעוֹן בֵּית הַתְּפִלָּה הִשְׁמִיעַ תֵשַע שָׁעוֹת, הַיַּלְדָּה הִתְעוֹרְרָה מִמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ, קָמָה וְשָׁבָה בִצְעָדִים אִטִּיִּים אֶל הָעִיר. הִיא נִגְּשָׁה אֶל גֶשֶר-עֵץ קָטָן, שֶׁהָיָה נָטוּי עַל נָחַל. מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי הִשְׂתָּרַע אָחוּ, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה לַעֲבוֹר אוֹתוֹ בְּדַרְכָּהּ. פִתְאֹם רָאֲתָה אוֹר אָדֹם. כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכְּלָה, הִכִּירָה כִּי הָאוֹר בָּא מִמְּדוּרַת אֵשׁ, הָעֲרוּכָה לְיַד הַדֶרֶךְ, וְעַל יָדָהּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים, מֵהֶם שׁוֹכְבִים וּמֵהֶם עוֹמְדִים. הִיא הֵחִישָׁה מְעַט מַהֲלָכָהּ, וְכַאֲשֶׁר קָרְבָה סָמוּךְ לַמְּדוּרָה, נִתְקַל מַבָּטָהּ בִּדְמוּת אָדָם, שֶׁנִּרְאָה לָהּ מוֹדָע, אוּלָם מִיָּד חָשְׁבָה, כִּי עֵינֶיהָ הִטְעוּהָ וְהוֹסִיפָה לָלֶכֶת הָלְאָה.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִשְׁמְעָה שִׂיחַת הָאֲנָשִׁים לְיַד הַמְדוּרָה, וְקוֹל הַמְדַבֵּר – אַף כִּי הַדְבָרִים לֹא הִגִיעוּ לְאָזְנָהּ – הָיָה יָדוּעַ לָהּ יָפֶה.

הִיא הֶחֱזִירָה רֹאשָׁה וְהִבִּיטָה לְאָחוֹר. הָאִישׁ שֶׁקֹּדֶם יָשַׁב עַל יַד הַמְדוּרָה עָמַד עַתָּה נִשְׁעָן בִּשְׁתֵּי יָדָיו עַל מַטֵּהוּ. צוּרַת עֲמִידָתוֹ הָיְתָה יְדוּעָה לָהּ לֹא פָּחוֹת מִקּוֹלוֹ. זֶה הָיָה סָבָהּ.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אָמְרָה לִקְרֹא אֵלָיו, אֲבָל בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי נִתְעוֹרֵר בָהּ הָרָצוֹן לָדַעַת מִי הֵם בְּנֵי שִׂיחָתוֹ וּלְשֵׁם מָה נוֹעֲדוּ יַחְדָּו. פַּחַד עָמוּם תָּקַף אוֹתָה, וּמִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה קָרְבָה אֶל הַמָקוֹם, אוּלָם הִיא נִמְנְעָה מֵהִתְקָרֵב אֶל הָאָחוּ, כִּי אִם עָמְדָה מִן הַצַד עַל יַד גָדֶר הַשִׂיחִים.

וְכָךְ קָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר בֵּינָהּ וּבֵין הַמְּדוּרָה הָיָה רַק מֶרְחָק שֶׁל צְעָדִים אֲחָדִים שֶׁעָמְדוּ שָׁם הִסְתִּירוּ אוֹתָהּ, וְהִיא יָכְלָה לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ הַכֹּל בְּלִי חֲשָׁשׁ שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהּ.

בֵּין בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִכִירָה הַיַּלְדָּה מִיָּד אֶת הָאֲנָשִׁים, שֶׁשִּׂחֲקו בִּקְלָפִים בְּלֵיל הַסְּעָרָה: אֶחָד מֵהֶם אִיסַק לִיסְט וְהַשֵּׁנִי חֲבֵרוֹ הַשָּׁמֵן וְהַזוֹעֵם. סָמוּךְ לָהֶם הָיָה נָטוּי אֹהֶל צוֹעֲנִי קָטָן.

– וּבְכֵן, מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ מֵעִמָּנוּ? – אָמַר הַשָּׁמֵן בְהַבִּיטוֹ יָשָׁר אֶל פְּנֵי סָבָהּ – הֲלֹא לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים נֶחְפַּזְתָּ לָלֶכֶת. לֶךְ לְךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ. אֵין אִישׁ מְעַכֵּב בָּךְ.

– אַל נָא תַקְנִיטֵהוּ – אָמַר אִיסַק לִיסְט, שֶׁיָּשַב מְכֻוָּץ כְּמוֹ צְפַרְדֵּעַ.

– הִנְּכֶם מְרוֹשְׁשִׁים וְשׁוֹדְדִים אוֹתִי וּבוֹ בַזְמָן אַתֶּם מִתְקַלְּסִים בִּי – קָרָא הַזָּקֵן בִּפְנוֹתוֹ פַעַם אֶל הָאֶחָד וּפַעַם אֶל הַשֵׁנִי – בְּמַעֲשֵׂיכֶם אֵלֶּה תָבִיאוּ אוֹתִי לִידֵי שִׁגָּעוֹן.

רִפְיוֹנוֹ וּמְבוּכָתוֹ שֶׁל הַיֶלֶד בַּעַל שַׂעֲרוֹת הַשֵׂיבָה בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁהָיוּ בְּנִגּוּד לְמַבָּטֵיהֶם הָעַזִים וְהַחַדִים שֶׁל שְנֵי הַנּוֹכְלִים, הִדְאִיבוּ מְאֹד אֶת לִבָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. אוּלָם הִיא כָבְשָׁה אֶת צַעֲרָהּ, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ כָּל הֶגֶה וְלִרְאוֹת כָּל תְּנוּעָה.

– לַעֲזָאזֵל! מַה כַּוָּנָתְךָ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? – קָרָא הַשָּׁמֵן בְהִתְרוֹמְמוֹ מְעַט וּבְהִשָׁעֲנוֹ עַל זְרוֹעוֹ – אָנוּ מְרוֹשְׁשִׁים אוֹתָךְ! כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַמְשַׂחֲקִים הָעֲלוּבִים לְקוֹנֵן תָּמִיד וּלְהָרִים קוֹל יְלָלָה בַּשָּׁעָה שֶׁהֵם מַפְסִידִים. כֵיצַד אַתָה מֵעֵז לְדַבֵר עַל שׁוֹד?

– אַל תִּתְרַגֵּז, דְּז’וּל – אָמַר אִיסַק לִיסְט וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּרוֹדֵף שָׁלוֹם – וַדַאי הוּא מִתְחָרֵט עַל דְבָרָיו הַקָּשִׁים וְהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת עֲצָתֶךָ.

הַזָּקֵן נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְהִתְנוֹדֵד.

– וּבְכֵן, זוֹ עֲצָתִי, אִם מַאֲמִין אַתָּה, כִי עוֹד מְעַט וְהַשָּׁעָה תַּתְחִיל לְשַׂחֵק לְךָ, אֲבָל אֵין כֶסֶף בְּיָדְךָ לְנַסּוֹת אֶת מָזָּלְךָ, עָלֶיךָ לִמְצוֹא תַּחְבּוּלָה לְהַשִׂיג כֶּסֶף…

– אֵין לְךָ עֵצָה טוֹבָה מִזּוֹ! – מִלֵא אִיסַק לִיסְט אַחֲרֵי דְבָרָיו – הַגְבֶרֶת בַעֲלַת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה יֵשׁ לָהּ כֶּסֶף טָמוּן בְּתֵבַת בְּדִיל. בַּשָּׁעָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לִישׁוֹן וְאֵינָהּ סוֹגֶרת אֶת דֶּלֶת חַדְרָהּ מִפַּחַד דְּלֵיקָה, קַל מְאֹד לְהַשִׂיג אֶת הַכֶּסֶף…

– הֲמֵבִין אַתָּה, אִיסַק – אָמַר חֲבֵרוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת – בְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם נִכְנָסִים אֲנָשִׁים אֶל הַתַּעֲרוּכָה וְיוֹצְאִים מִמֶּנָה, וְאֵין שׁוּם סָפֵק כִּי הַחֲשָׁד יִפּוֹל עַל אֶחָד מִן הַזָרִים וְהָאֱמֶת לֹא תִוָדַע לְעוֹלָם.

הַנּוֹכְלִים הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה עַל הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְשֵׁם הַמִשְׂחָק, וְהַזָּקֵן הִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם וְאָמָר:

– יְהִי כֵן. אָנֹכִי אֶקַּח אֶת כָּל הַכֶסֶף עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.

– אָכֵן, בֶּן חַיִל אָתָּה! – קרָא לִיסְט בְטַפְּחוֹ עַל שְׁכֶם הַזָּקֵן – מָתַי נְשַׂחֵק? לְפִי דַעְתִי אֵין לִדְחוֹת אֶת הַדָּבָר. הֲנַתְחִיל הָעֶרֶב?

– הֲלֹא בָרִאשׁוֹנָה עָלַי לְהַשִׂיג אֶת הַכֶּסֶף – אָמַר הַזָּקֵן – וְאֶת זֶה אֲקַבֵּל רַק מָחָר.

– מַדּוּעַ לֹא הַיּוֹם? – שָׁאַל דְּז’וּל.

– הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת – הֵשִׁיב הַזָּקֵן – וַאֲנִי עָיֵף וְנִרְגָּז, וְדָבָר כָּזֶה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בִּזְהִירוּת רַבָּה. לֹא, רַק מָחָר בָּעֶרֶב.

– לוּ יְהִי כִדְבָרֶיךָ – קָרָא דְּז’וּל – וְעַתָּה נְשַׂמַּח לִבֵּנוּ מְעָט. נִשְׁתֶּה נָא “לְחַיִּים”. מְזוֹג אֶת הַכּוֹסוֹת.

הַזָּקֵן פָּנָה הַצִּדָּה לִפְנֵי שְׁתוֹתוֹ וּמִלְמֵל בִשְׂפָתָיו. נֶלִי שָׁמְעָה אֵת שְמָהּ יוֹצֵא מִפִּי הַזָּקֵן בִתְפִלָתוֹ בְּלָחַשׁ.

– אֵלִי, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ! – שִוְּעָה הַיַּלְדָּה בְּתוֹךְ לִבָּהּ – הוֹשִׁיעֵנוּ נָא בְעֵת צָרָה זוֹ! מַה לִּי לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ?

סוֹפָהּ שֶׁל הַשִּׂיחָה הָיָה בְלָחַשׁ. הִיא נָגְעָה בְּפִרְטֵי הַתָּכְנִית וּבְתַחְבּוּלוֹת לְהַרְחִיק כָּל חֲשָׁד. אַחֲרֵי כֵן נִפְרַד הַזָּקֵן מִמַּדִּיחָיו מִתּוֹךְ לְחִיצוֹת יַד וְהָלַךְ לְדַרכּוֹ.

הַנּוֹכְלִים הִבִּיטוּ אַחֲרֵי הַזָּקֵן הַכָּפוּף וְהַשְּׁחוֹחַ, שֶׁהָלַךְ בִּפְסִיעוֹת קְטַנּוֹת וְצָחֲקוּ בְּפֶה מָלֵא.

– זֶה שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת – אָמַר דְּז’וּל – אָנוּ מְטַפְּלִים בְעִנְיָן זֶה, אֲבָל סוֹף סוֹף נָחַלְנוּ נִצָּחוֹן.

נֶלִי בִקְשָׁה וּמָצְאָה שְׁעַת כֹּשֶׁר לְהִתְעַלֵּם. הִיא הִתְחִילָה מִיָד לָלֶכֶת בִּצְעָדִים זְהִירִים בְּצִדֵּי הַדֶרֶךְ וּבֵין הַשִּׂיחִים, וְלָאַחֲרוֹנָה הִגִיעָה לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וְאָז הִתְחִילָה לָרוּץ בְּכָל כֹּחָהּ. בְּגָדֶיהָ נִקְרְעוּ וְגוּפָהּ שׁוֹתֵת דָּם מִן הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים שֶפָּגְעוּ בָהּ, וְהִיא כֻלָּהּ מְדֻכָּאָה וּרְצוּצָה. וּמִיָּד בְּבוֹאָהּ הַבַּיְתָה צָנְחָה מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ עַל הַמִּטָּה.

הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִתְקְעָה בְמֹחָהּ הָיְתָה: לִבְרֹחַ, לִבְרֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד, לְחַלֵץ אֶת הַזָּקֵן מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. טוֹב לָהֶם לָמוּת בַּדֶּרֶךְ מֵאֲשֶׁר יַעֲמֹד שׁוּב בְּנִסְיוֹנוֹת נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה. אַחֲרֵי כֵן עָלָה עַל לִבָּה, כִּי מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע נִדְחָה עַל יְדֵי הַזָקֵן לָעֶרֶב הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן עוֹד יֵשׁ לָהּ זְמָן לַחְשֹׁב בַּדָּבָר וּלְקַבֵּל הַחְלָטָה. אַחֲרֵי כֵן תָּקְפָה אוֹתָהּ חֲרָדָה, כִּי אוּלַי יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ בְרֶגַע זֶה… וְנִדְמָה לָהּ, כִּי הִיא שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת בּוֹקְעִים אֶת דִּמְמַת הַלָּיְלָה… פִתְאֹם חָלְפָה מַחֲשָׁבָה אֲיֻמָּה עַל הַפֶּשַׁע שֶׁהוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת… יְסוּרֵי נֶפֶשׁ אֵלֶּה הָיוּ קָשִׁים מִנְּשׂוֹא. הִיא קָרְבָה חֶרֶשׁ אֶל הַחֶדֶר, שֶׁבּוֹ עָמְדָה תֵבַת הַכֶּסֶף, פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצִיצָה פְּנִימָה. שֶׁבַח לָאֵל! הוּא אֵינֶנוּ שָׁם וְהַגְּבֶרֶת יְשֵנָה שְׁנַת יְשׁרִים.

הִיא שָׁבָה אֶל חַדְרָהּ וְנִסְּתָה לְהָכִין עַצְמָהּ לַעֲלוֹת עַל מִטָּתָהּ אֲבָל שְׁנָתָהּ נָדָדָה. הֲיוּכַל אָדָם לִשְכַּב בִּמְנוּחָה בְּשָעָה שֶׁל בַּלָּהוֹת כָּאֵלֶּה? הֵן תָּקְפוּ אוֹתָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. חֶצְיָהּ עֲרֻמָּה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ הִתְפָּרְצָה הַיַּלְדָּה אֶל חֲדַר הַזָּקֵן, אָחֲזָה בְיָדוֹ וְהֵעִירָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ.

– מַה קָּרָה? – צָוַח הַזָּקֵן בְּקָפְצוֹ מִמִּטָתוֹ וּבְנָעֳצוֹ אֶת עֵינָיו בְּפָנֶיהָ הַחִוְרִים.

– חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי – קָרְאָה הַיַּלְדָּה בְּעֹז – חֲלוֹם אָיֹם וְנוֹרָא! בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן כָּמוֹךָ מִתְגַּנֵּב אֶל חֶדֶר בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה וְשׁוֹדֵד אֲנָשִׁים יְשֵנִים. קוּם נָא, קוּם!

הַזּקֵן רָעַד בְּכָל אֵבָרָיו וְהוא שִׁלֵּב אֶת יָדָיו כְּאָדָם הָעוֹמֵד בִּתְפִלָּה.

– לֹא אֵלַי – קָרְאָה הַיַּלְדָּה – לֹא אֵלַי, עָלֶיךָ לְהִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהִים, כִי יַצִּילֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים כָּאֵלֶּה, חֲלוֹם נוֹרָא הוּא. שְנָתִי נָדְדָה – לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת פֹּה – לֹא אוכַל לַעֲזֹב אוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּבַיִת, שֶחֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶה בָּאִים. קוּמָה! עָלֵינוּ לִבְרֹחַ.

הוּא הִבִּיט אֵלֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיְתָה נְשָׁמָה בְּלִי גוּף, וְהוּא רָעַד יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

– אָסוּר לָנוּ להִתְמַהְמֵהַּ פֹּה. כָל רֶגַע יָקָר לָנוּ – קָרְאָה הַיַּלְדָּה – קוּמָה! לֵךְ עִמָּדִי!

– הַלָּיְלָה? – מִלְמֵל הַזָּקֵן.

– כֵּן, הַלַּיְלָה – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – מָחָר בַּלַיְלָה נְאַחֵר מִן הַמּוֹעֵד. הַחֲלוֹם יָשׁוּב אֵלָי. רַק הַמְנוּסָה תוּכַל לְהַצִילֵנוּ. קוּם!

הַזָּקֵן קָם מִמִּטָתוֹ, מִצְחוֹ מְכֻסֶּה זֵעָה קָרָה, וּבְכָרְעוֹ לִפְנֵי הַיַּלְדָּה, כְּאִלּוּ הָיְתָה מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלוּחַ אֵלָיו, הָיָה נָכוֹן לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. נֶלִי לקְחָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל חַדְרָהּ. כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ עַל פְּנֵי דֶלֶת הַחֶדֶר, שֶׁהִצִיעוּ לוֹ לָשׁוֹד אוֹתוֹ, חָלַף רֶטֶט בְּגוּפָהּ והִבִּיטָה יָשָר בְּפָנָיו. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים כְּסִיד וְעֵינָיו נִפְגְּשׁוּ עִם עֵינֶיהָ.

הִיא לאֹ הוֹצִיאָה יָדוֹ מִיָּדָהּ אַף רֶגַע, כְּאִלּוּ חָשְׁשָּׁה שֶׁיִתְחַמֵּק מִמֶּנָּה. בְּחַדְרָהּ אָסְפָה אֶת חֲפָצֶיהָ הַמְּעַטִים לְתוֹךְ חֲבִילָה וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל זְרוֹעָהּ. הַזָּקֵן לָקַח תַּרְמִילוֹ וְקָשַׁר אֶל שִׁכְמוֹ. הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת מַטֵּהוּ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ חֶרֶשׁ מִן הַבָּיִת.

הֵם עָבְרוּ חִישׁ בְּרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת אֶת הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים וְאֶת הַסִּמְטוֹת הַמְעֻקָּלוֹת וְעָלוּ עַל הַגִבְעָה, שֶּׁעָלֶיהָ הִתְנוֹסְסוּ שְׂרִידֵי אַרְמוֹן עַתִּיק. הֵם הָלְכוּ בִּצְעָדִים מְהִירִים וְאַף פַּעַם לֹא הִבִּיטוּ לְאָחוֹר.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֶל שְׂרִידֵי הָאַרְמוֹן, עָלָה הַיָּרֵחַ בְּכָל זָהֳרוֹ וְהֵאִיר אֶת הַחֻרְבוֹת, שֶׁעָלוּ בָהֶן קִיסוֹס, אֵזוֹב וַעֲשָׂבִים רָעִים. הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה לְאָחוֹר עַל פְנֵי הָעִיר הַנִּרְדֶּמֶת, הַשּׁוֹכֶנֶת בְּצֵל הָעֵמֶק, עַל הַנָּהָר הַנּוֹצֵץ מֵרָחוֹק לְאוֹר הַיָּרֵחַ, וְעַל הַגְּבָעוֹת הַנִּבְלָעוֹת בַּמֶּרְחַקִּים. וּבַעֲשׂוֹתָהּ כֹּה, חִבְּקָה אֶת הַיָּד שֶׁהֱחֱזִיקָה בָהּ, וּמִתּוֹךְ דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת נָפְלה עַל צַוָּארָיו.


פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַתְּלָאָה בְּדֶרֶךְ הַנְּדוּדִים    🔗

רִפְיוֹן הָרוּחַ, שֶׁתָקַף אוֹתָהּ לְרֶגַע, עָבַר מַהֵר וְאֹמֶץ לִבָּה הָרָגִיל שָׁב אֵלֶיהָ. הרַעְיוֹן, כִּי הֵם נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם מֵחֶרְפָּה וְעָוֹן וְכִי עָלֶיהָ לְהשָׁעֵן רקַ עַל כֹּחוֹתֶיהָ הִיא בְּאֵין לָהּ עֶזְרָה מִמָּקוֹם אַחֵר, עוֹרֵר אוֹתָהּ לָלֶכֶת הָלְאָה בְּלִי לְהַשְׁקִיף לְאָחוֹר. הַיַּלְדָּה הִרְגִּישָׁה בְּקִרְבָּהּ זֶרֶם שֶׁל כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וְשֶׁל תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה. הִיא הֵבִינָה, כִּי כָל הָאַחֲרָיוּת רוֹבֵצֶת עָלֶיהָ וְהִיא צְרִיכָה לָשֵׂאת עַל שִׁכְמָהּ אֶת נֵטֶל הַצְּרוֹר שֶׁל חַיֵּי שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת. הִיא הִתְאַמְּצָה לְהַרְחִיק מִלִּבָּהּ אֶת הַדְּאָגָה, כִי הַאִשָּׁה בַּעֲלַת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה, אֲשֶׁר עָשְּׂתָה טוֹב וָחֶסֶד עִמָּהֶם, יְכוֹלָה לְהַאֲשִׁים אוֹתָם בִּכְפִיַּת טוֹבָה אוֹ גַם בִּבְגִידָה, וְכָל מַחְשְבוֹתֶיה הָיוּ נְתוּנוֹת בְשָׁעָה זוֹ לְעָמָל וּתְלָאָה הכְּרוּכִים בְּחַיֵי נְדוּדִים, שֶׁעָלֶיהָ לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם.

בֵּינָתַיִם קָרַב הַלַּיְלָה אֶל קִצּוֹ. הַיָּרֵחַ הִתְחִיל להִתְעַלֵּם הַכּוֹכָבִים הֶחְוִירוּ, וְהַבֹּקֶר הַקָּרִיר הָלַךְ וְקָרָב. אַחֲרֵי כֵן יָצְאָהּ הַשֶּׁמֶשׁ מֵאַחֲרֵי גִבְעָה רְחוֹקָה וּפִזְּרָה אֶת עַרְפִלֵּי הַלַּיְלָה וְחִמְּמָה אֶת הָאֲדָמָה בְּקַרְנֶיהָ הַצּוֹהֲלוֹת. וְהַנּוֹדְדִים שָׁכְבוּ לִישׁוֹן עַל סַפְסָל סָמוּך לִשְׂפַת נָהָר.

נֶלִי הֶחֱזִיקָה בְיָדוֹ שֶׁל סבָהּ, וּזְמָן רבַ לְאַחַר שֶׁהַזָּקֵן שָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה לֹא גָרְעָה עַיִן מִמֶּנּוּ. אוּלָם סוֹף סוֹף גָּבְרָה עָלֶיהָ עַיְפוּתָהּ; הִיא הִרְפְתָה מִיָּדוֹ, אָחֲזָה בָּהּ, עוֹד הַפַּעַם וְשׁוּב הִרְפְּתָה, עַד אֲשֶׁר לָאַחֲרוֹנָה יָשְׁנוּ שְׁנֵיהֶם זֶה בְצַד זֶה.

רַעַשׁ שֶׁל קוֹלוֹת עוֹרֵר אֶת הַיַּלְדָּה מִשְּׁנָתָהּ. הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה, כִּי לִפְנֵיהֶם עוֹמֵד אָדָם בַּעַל פָּנִים גַסִּים וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו מַבִּיטִים עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ סִירָה גְדוֹלָה, הָעוֹמֶדֶת בַּמַּיִם סָמוּךְ לַחוֹף.

– הוֹ! – קָרָא הָאִישׁ גַּסּוֹת – מַה לָּכֶם פֹּה?

– אֲנַחְנוּ שָׁכַבְנוּ לָנוּחַ – עָנְתָה נֶלִי – כָּל הַלַּיְלָה הָלָכְנוּ.

– זוּג מוּזָר מְאֹד. לְטִיּוּלִים אֲרֻכִּים כָּאֵלֶה – אָמַר הָאִישׁ – הָאֶחָד זָקֵן יוֹתֵר מִדַּי וְהַשְּׁנִיָּה צְעִירָה יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי לָלֶכֶת בְרֶגֶל כָּל הַלָּיְלָה. לְאָן?

שְׁאֵלָה זוֹ הֵבִיאָה בִמְבוּכַה אֶת נֶלִי, וְהִיא הֶרְאֲתָה סְתָם לְצַד מַעֲרָב. הוּא קָרָא בְּשֵׁם עִיר יְדוּעָה וְהַיַּלְדָּה נִעַנְעָה בְּראֹשָׁהּ, כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִשְּׁאֵלוֹת יְתֵרוֹת.

– מֵאַיִן בָּאתֶם? – הוֹסִיף הָאִישׁ לִשְׁאוֹל, וְנֶלִי קָרְאָה בְשֵׁם הַכְּפָר, שֶׁבּוֹ יָשַׁב יְדִידָהּ הַמּוֹרֶה בְבֵית הַסֵּפֶר, בְּחֹשְׁבָהּ כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל דְּבַר כְּפָר רָחוֹק וְנִדָּח זֶה.

– וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי – אָמַר האִישׁ – כִּי מִי שֶהוּא שָׁדַד אֶתְכֶם אוֹ פָּגַע בָּכֶם. וּבְכֵן, שָׁלוֹם!

נֶלִי עָנְתָה לוֹ בְבִרְכַּת שָׁלוֹם וְשָׂמְחָה עַל לֶכְתּוֹ; אוּלָם הַסִירָה לֹא הִרְחִיקָה לָלֶכֶת וְעְָמְדָה, וְהָאֲנָשִים רָמְזוּ לָהּ לָגֶשֶׁת.

– הַקְרָאתֶם לִי? – שָׁאֲלָה נֶלִי בְּקָרְבָהּ אֶל הַסִּירָה.

– כֶּן – אָמַר הָאֶחָד – רְצוֹנְכֶם, שְׁבוּ יַחַד אִתָּנוּ, כִּי גַם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל הָעִיר הַהִיא.

נֶלִי אָמְנָם פִּקְפְּקָה קְצָת, אֲבָל הַפַּחַד מִפְּנֵי הַשּׁוֹדְדִים שֶׁאָמְרוּ לְהַדִּיחַ אֶת סָבָהּ גָבַר עַל כָּל פִּקְפּוּקֶיהָ וְעוֹרֵר אוֹתָהּ לְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה, כְּדֵי לִבְרוֹחַ הַרְחֵק מִזֶּה.

בְּמֶשֶךְ הַיּוֹם גָרְמָה הַנְּסִיעָה תַּעֲנוּג לְנוֹסְעֵינוּ, בְהִתְבּוֹנְנָם אֶל הַמַּרְאוֹת הַיָּפִים שֶׁל הַסְּבִיבָה, אֲבָל בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה נֶלִי מִפִּי הָאֲנָשִׁים, כִּי יַגִיעוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם רַק בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, רָפְתָה רוּחָהּ. וְאָמְנָם הַלַּיְלָה עָבַר עָלֶיהָ בִּפְחָדִים וּבַחֲרָדָה. הָאֲנָשִׁים הֵבִיאוּ אִתָּם אֶל הַסִירָה שֵׁכָר וְיַיִן-שׂרוּף וְהִרְבּוּ לִשְתּוֹת. וּבִהְיוֹתָם שִׁכּוֹרִים בָּאוּ בְּרִיב זֶה עִם זֶה, וְהַקְּטָטוֹת הֵבִיאוּ לֵידֵי מִלְחֶמֶת אֶגְרוֹפִים. הַיַּלְדָּה רָעֲדָה גַם מִפַּחַד וְגַם מִצִּנָּה, כִּי הָיְתָה לְבוּשָה בְּגָדִים קַלִּים. סָבָהּ יָשֵן בְּשֶקֶט, אֲבָל הִיא לֹא עָצְמָה עָיִן. בְּמֹחָהּ עָלוּ זִכְרוֹנוֹת שׁוֹנִים עַל דְבַר חַיֶּיהָ הַקְּצָרִים הַמְּלֵאִים תְּלָאָה וּמְצוּקָה. וּבְעוֹדֶנָּה שְׁקוּעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת רָאֲתָה כִּי עַל יָדָהּ עוֹמֵד תּוֹפֵס הַמָּשׁוֹט וּמַרְאֵהוּ הֵעִיד עַל שִכְּרוּתוֹ. הוּא הוֹצִיא מִפִּיו מִקְטֶרֶת קְצָרָה וּבקֵּשׁ מֵהַיַּלְדָּה לָשִׁיר לוֹ שִׁיר.

– הִנָּךְ בְּהִירַת עֵינַיִם וִיפַת קוֹל – קרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזֶה – שִׁירִי אֵפוֹא שִׁיר.

– אֵינִי זוֹכֶרֶת שׁוּם שִׁיר, אָדוֹן – עָנְתָה הַיַּלְדָּה.

– לֹא, לֹא! – אָמרַ הָאִישׁ בְקוֹל מוֹשֵׁל – יוֹדֵעַ אֲנִי אֶל נָכוֹן כִּי יֵשׁ לָךְ בְּדִיוּק אַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה שִירִים. שִׁירִי נָא מִיָּד אֶחָד מֵהֶם.

נֶלִי פָּחֲדָה מְאדֹ להַמְרוֹת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל שְׁתוּי יַיִן, וְעַל כֵּן שָרָה לוֹ שִׁיר קָטָן שֶׁעָלָה בְזִכְרוֹנָהּ. הַשִּׁיר הַזֶּה מָצָא כָל כָּך חֵן בְעֵינֵי הָאִישׁ, שֶׁהוּא הֵצִיק לָהּ שֶׁתָּשִׁיר עוֹד שִיר, וְהוּא עָזַר לָהּ בִּצְרִיחָה בְּקוֹל רָם, עַד אֲשֶר הִתְעוֹרֵר חֲבֵרוֹ הַיָּשֵׁן, וְאַף הוּא צִוָּה אֶת נֶלִי לָשִׁיר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִית, וכָךְ חָזְרָה הַיַּלְדָּה הָעֲיֵפָה וְהַמְּדֻכְדָּכָה עַל שִירֶיה פַּעַם אַחֲרֵי פָעַם, בְּהַפְסָקוֹת קְצָרוֹת, בְּמֶשֶׁךְ כָל הַלָּיְלָה.

לַסּוֹף בָּא הַבֹּקֶר. הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶם. הָאֲנָשִׁים עִטְּפוּ אֶת הַיַּלְדָּה וְאֶת סָבָהּ בְּמַטְלִיּוֹת שֶׁל מִפְרָשׂים לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. כִּגְמוּל עַל הָעֹנֶג שֶׁגָּרְמָה לָהֶם בְּשִׁירֶיהָ. הַגֶּשֶם הָלַךְ וְגָבַר וּלְעֵת הַצָהֱרַיִם נִתַּךְ מָטָר סוֹחֵף וְלֹא הָיְתָה תִקְוָה שֶׁיֶּחְדַּל מַהֵר. בֵּינָתַיִם הָלְכָה הַסִּירָה וְהִתְקָרְבָה אֶל הָעִיר, שֶׁמַּרְאֵה בָּתֶּיהָ, רְחוֹבוֹתֶיהָ, עֲשַׁן כִּבְשָׁנִים רְחוֹקִים הֵעִיד, כִּי הָעִיר הִיא רַבַּת תַּעֲשִׂיָּה. עַד מְהֵרָה נִרְאוּ גַגּוֹת צְפוּפִים צִבּוּרֵי בִנְיָנִים מִזְדַּעְזְעִים מִקּוֹל מְכוֹנוֹת אַדִירוֹת, מַעֲשֵׁנוֹת גְבֹהוֹת מְקִיאוֹת תִּימְרוֹת עָשָׁן שָׁחוֹר.

לְבַסּוֹף קָרְבָה הַסִּירָה אֶל הַחוֹף. שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים נֶחְפְּזוּ מִיָּד לַעֲבוֹדָתָם, וְהַיַּלְדָּה לֹא הִסְפִּיקָה גַם לְהוֹדוֹת לָהֶם וְלָקַחַת מִפִּיהֶם עֶצָה כֵּיצַד לָלֶכֶת. אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ דֶרֶך סִמְטָה מְזֹהָמָה, הִגִיעוּ אֶל רְחוֹב גָּדוֹל וְעָמְדוּ בְּתוֹךְ הַרַעַשׁ וְהַשָׁאוֹן מִתַּחַת לְמִטְרוֹת הָעֹז שֶנִּתְּכוּ עֲלֵיהֶם. נוֹדְדֵינוּ הַמִסְכֵּנִים הָיוּ הֲמוּמִים וּמְאֻבָּנִים מִן הַפְּזִיזוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הֲמוֹנֵי בְנֵי הָאָדָם, כִּרְכּוּר הַכִּרְכָּרוֹת, שִׁקְשׁוּק הָעֲגָלוֹת וְדַהֲרוֹת הַסּוּסִים. הֵם הִבִּיטוּ בְּעֶצֶב וְיָגוֹן עַל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְרוֹצְצִים סְבִיבֵיהֶם וּבְלִבָּם רֶגֶשׁ שֶׁל טוֹבֵעַ בְּגַלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֲרִים וְהוּא נֶאֱחָז בְּקֶרֶשׁ אֱנִיָּתוֹ הַטְּרוּפָה וְנוֹשֵא עֵינָיו לְמֶרְחַקִּים וְאֵינוֹ רואֶה מְאוּמָה מִלְּבַד הַמַּיִם הָאוֹפְפִים אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר.

הֵם נִכְנְסוּ אֶל מָבוֹא מְקֻמָר לְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הַגָּשֶׁם. נֶלִי הִבִּיטָה אֶל הָעוֹבְרִים וְהַשָּבִים בְּעִנְיָן רָב וְשָׁעָה קַלָּה הִסִּיחָה דַעְתָּהּ מִמַּצָּבָהּ, אוּלָם הַקֹּר, הָרָעָב, הָעֲיֵפוּת הַנּוֹרָאָה וְהַצֹּרֶךְ לִמְצוֹא מָקוֹם לְלִינַת הַלַּיְלָה הֵשִׁיבוּ אוֹתָהּ אֶל הַמְּצִיאוּת הָעֲגוּמָה. מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ לאֹ נִמְצָא אַף אֶחָד שֶיִּתֵּן דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁמַּרְאֵה פָנָיו יְעוֹדֵד אוֹתָם לָגֶשֶׁת אֵלָיו. כַּעֲבוֹר זְמַן מָה עָזְבוּ אֶת מְקוֹם מִקְלָטָם וְהִתְעָרְבוּ בֵּין הַקָּהָל.

בָּא הָעֶרֶב. הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִתְמַעֵט. אוּלָם שְׁנֵי הַנּוֹדְדִים שׁוֹטְטוּ עֲדַיִן בְּלִי כָל מַטָּרָה. הַיַּלְדָּה הָיְתָה כֹּה רוֹעֶדֶת מִצִּנָּה וְטַחַב, וְכֹה רְצוּצָה בְּגוּפָהּ וּבְנַפְשָׁהּ, שֶׁהִיא נֶאֶלְצָה לֶאֱזוֹר אֶת שְׁאֵרִית כֹּחָהּ, כְּדֵי להַחֲזִיק מַעֲמָד עַל רַגְלֶיהָ.

הוֹ, מַדּוּעַ זֶה בָּאוּ אֶל עִיר הוֹמִיָּה זוֹ, בְעוֹד אֲשֶׁר יֵשׁ הַרְבֵּה כְּפָרִים שׁוֹקְטִים, שֶׁשָּׁם, לַפָּחוֹת, לֹא הָיוּ הָרָעָב וְהַצָּמָא גוֹרְמִים לָהֶם יִסּוּרִים נוֹרָאִים כְמוֹ בִּכְרָך זֶה. פֹּה הֵם רַק כְּעֵין גַרְגִּיר קָטָן בֵּין הָרֵי הָרִים שֶׁל יָגוֹן וָצַעַר, וּמַרְאֶה זֶה בִּלְבָד הִגְדִּיל אֶת עִנּוּיֵיהֶם וְהִגְבִּיר אֶת יֵאוּשָׁם.

בְּגוֹרָלָהּ שֶל הַיַּלְדָּה נָפַל לאֹ רַק לִסְבּוֹל מַחְסוֹר נוֹרָא, כִּי אִם גַּם לִשְׁמֹעַ תְּלוּנוֹת מִפִּי הַזָּקֵן. הוּא הָיָה קוֹבֵל עָלֶיהָ עַל אֲשֶׁר הוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם הַטּוֹב וְדָרַשׁ מִמֶּנָּה לַהֲשִיבוֹ שָׁמָּה. בְּאֵין פְּרוּטָה בְּכִיסָם וּבְאֵין תִּקְוָה בְּלִבָּם לְקַבֵּל עֶזְרָה, פָּנוּ אֶל הַנָּמָל מִתּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי יִמְצְאוּ שָׁם אֶת הַסִּירָה, שֶׁבָּהּ בָּאוּ הֵנָּה, אוּלַי יִתְּנוּ לָהֶם רְשׁוּת לִישׁוֹן שָׁם, אוּלָם גַּם תִּקְוָתָם זוֹ נִכְזָבָה. שַׁעֲרֵי הַנָּמָל הָיוּ סְגוּרִים, וּנְבִיחוֹתֵיהֶם שֶׁל כְּלָבִים רָעִים הִכִרִיחוּ אוֹתָם לָשׁוּב הָעִירָה.

– סָב חָבִיב – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּקוֹל חַלָּשׁ, בְשׁוּבָם מִמִּקְלָטָם הָאַחֲרוֹן – עָלֵינוּ יִהְיֶה לִישׁוֹן הַלַּיְלָה בַּחוּץ תַּחַת כִּפַת הָרָקִיעַ, וּמָחָר נֵלֵךְ אֶל אֵיזוֹ פִנָּה שׁוֹקֵטָה בָּאָרֶץ וְנִתְאַמֵּץ לִמְצוֹא לַחְמֵנוּ בִּיגִיעַ כַּפֵּינוּ.

– לָמָּה זֶה הֵבֵאת אוֹתִי הֵנָּה? – אָמַר הַזָּקֵן בְּזַעַף – אֵינִי יָכוֹל לִסְבּוֹל אֶת הָרְחוֹבוֹת הָאֵלֶה, הַצָּרִים וְהָאֲרֻכִּים. מַה טּוֹב הָיָה לָנוּ בַמָּקוֹם שֶׁבָּאנוּ מִשָּׁם. מַדּועַ אִלַּצְתְּ אוֹתִי לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא?

– כְּדֵי שֶׁלּאֹ יִשָּנֶה הַחֲלוֹם הַנּוֹרָא שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ עָלָיו – עָנְתָה הַיַּלְדָּה בְאֹמֶץ רֶגַע, אוּלָם מִיָּד פָּרְצָה בְּבֶכִי – עָלֵינוּ לִחְיוֹת רַק בֵּין אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, שֶׁאִם לֹא כֵן יָשׁוּב הַחֲלוֹם הַהוּא; סָב חָבִיב, אָמְנָם זָקֵן אַתָּה וְחַלָּשׁ, אֲבָל הַבֶּט נָא עָלַי, גַם אֲנִי מִתְעַנָּה, אֲבָל הַכֹּל אֶשָּׂא וְאֶסְבּוֹל, אִם רַק אַתָּה לֹא תִתְאוֹנֵן.

– הוֹי, יַלְדָּה עֲלוּבָה, יְתוֹמָה, נוֹדֶדֶת! – קָרָא הַזָּקֵן בְּחַבְּקוֹ אֶת יָדֶיהָ וּבְהַבִּיטוֹ, כְּאִלּוּ בַפַעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֶל פָּנֶיהָ הַמְעֻנִּים, אֶל שִׂמְלָתָהּ הַמְרֻפָּשָׁה וְאֶל רַגְלֶיהָ שֶׁבָּצְקוּ מִטִּלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ – הַאִם סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כֹּה קָשִׁים, הַאִם אָבַד לִי כָל מַה שֶּׁהָיָה לִי, כְּדֵי לַהֲבִיאֵךְ לִידֵי מַצָּב נוֹרָא כָּזֶה?

– לוּ הָיִינוּ עַתָּה חוּץ לָעִיר – אָמרָה הַיַּלְדָּה בְּהִתְאַמְצָהּ לְעוֹדֵד אֶת הַזָקֵן וּבְהַבִּיטָהּ סְבִיבֶיהָ, אוּלַי תִמְצָא מַחְסֶה כָּל שֶׁהוּא – הָיִינוּ מוֹצְאִים עֵץ זָקֵן, שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׂ עָלֵינוּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו הַיְרֻקּוֹת בְּאַהֲבָה וְהָיִינוּ יְשֵׁנִים לָבֶטַח תַּחַת עָלָיו הַמְרַשְׁרְשִׁים. יוֹאֶל אֱלֹהִים לַהֲבִיאֵנוּ בְּקָרוֹב, מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם, לְמָקוֹם כָּזֶה. אֲבָל לְפִי שָׁעָה, סָבִי, דוֹמַנִי שֶׁתַּחַת הַשַּׁעַר הַזֶּה אֶפְשָׁר לַחְסוֹת מִפְּנֵי הַגָּשֶׁם. נָסוּר נָא הֵנָּה. הַמָּקוֹם הוּא אָפֵל, אֲבָל חַם וְיָבֵשׁ, וגַם הָרוּחַ אֵינוֹ חודֵר אֵלָיו…

פִּתְאֹם נִרְתְּעָה לְאָחוֹר מִתּוֹךְ קְרִיאָה: “מַה זֶּה?” – דְמוּת שְׁחוֹרָה יָצְאָה מִן הַמַּחֲבוֹא הָאָפֵל, שֶׁבּוֹ אָמְרוּ לִמְצוֹא מִפְלָט, וְעָמְדָה וְהִסְתַּכְּלָה בָּהֶם.

– דַּבְּרִי עוֹד – קָרָא הָאַלְמוֹנִי – הֲקוֹל מוֹדָע הוּא?

– לֹא – עָנְתָה הַיַּלְדָּה בַחֲרָדָה – נָכְרִים אֲנַחְנוּ פֹה. אֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁלֵּם שְׂכַר מָלוֹן וְלָכֵן אָמַרְנוּ לִשְׁכַּב פֹּה הַלָּיְלָה.

לְאוֹר עֲשָׁשִׁית כֵּהָה, שֶׁהֵאִירָה חָצֵר עֲלוּבָה בַּסָּמוּךְ לָהֶם, רָאוּ אֶת צוּרַת הָאַלְמוֹנִי. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים וְרָזִים, לְחָיָיו נוֹפְלוֹת, עֵינָיו שְׁקוּעוֹת עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶן, וְאַפּוֹ וְסַנְטְרוֹ מְחֻדָּדִים. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים בָּלִים וּמְפֻחָמִים. אִם כִּי תָּוֵי פָנָיו הָיוּ קָשִׁים. קוֹלוֹ גַס וְשׂעֲרוֹתָיו אֲרֻכּוֹת וּפְרוּעוֹת, לֹא עָשָׂה מַרְאֵהוּ רֹשֶׁם שֶׁל אִישׁ פֶּרֶא אוֹ רָע.

– אֵיכָה זֶה עָלָה עַל דַעְתְּכֶם לָלוּן פֹּה? – שָׁאַל – וכֵיצַד הִגַּעְתֶּם לִידֵי כָךְ, שֶׁאֵין לָכֶם גַּג לְרֹאשְׁכֶם?

– רֹעַ מַזָּלֵנוּ גָרַם לָזֶה – עָנָה הַזָּקֵן.

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה – אָמַר הָאַלְמוֹנִי, בְהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל הַיַּלְדָּה – כִּי הִיא רְטֻבָּה כֻלָּהּ מִן הַגֶשֶם וְאָסוּר לָהּ לִשְׁהוֹת בָּרְחוֹב הַטָחוּב?

– אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, כִּי אֵין בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם – עָנָה הַזָּקֵן.

– יָכוֹל אֲנִי לָתֵת לָכֶם רַק מָקוֹם שֶׁיָגֵן עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי הַקֹּר – מִלְמֵל הָאִישׁ הַזָּר אַחֲרֵי דוּמִיָּה קְצָרָה – וְלֹא יוֹתֵר. אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת הַהוּא – רָמַז בְּיָדוֹ לְצַד אַחַד השְׁעָרִים – אָמְנָם הַמַּקוֹם זָר, אַבָל תּוּכְלוּ לָנוּחַ יָפֶה עַל יַד הָאֵשׁ. הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת הָאֵשׁ האֲדֻמָּה שָׁם?

הֵם נָשְׂאוּ עֵיניהֶם וְרָאוּ נֹגַהּ אָדֹם עַל פְנֵי הַשָּׁמַיִם הַקּוֹדְרִים.

– הַמָּקוֹם לאֹ רָחוקֹ מִזֶה – הוֹסִיף – רְצוֹנְכֶם, נֵלֵךְ שָׁמָּה. אֲנִי אַצִּיעַ לָכֶם מִשְׁכָּב עַל אֵפֶר חָם. יוֹתֵר אֵינִי יָכֹל לעֲשׂוֹת לְמַעַנְכֶם.

עַל פִּי מַרְאֵה פְּנֵיהֶם הֵבִין, כִּי הֵם מַסְכִּימִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו, וְהוּא לָקַח בְּלִי שְׁהִיּוֹת אֶת נֶלִי בִזְרוֹעוֹתָיו וְאָמַר לַזָּקֵן, כִּי יֵלֵךְ אַחֲרָיו.

הוּא נָשָׂא אוֹתָהּ בְרֹךְ וּבִזְהִירוּת, כְּאִלּוּ הָיְתָה תִּנוֹקֶת, עָבַר דֶּרֶךְ סִימְטוֹת עֲנִיּות, וְכַעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה הִגִיעוּ לְבִנְיָן קוֹדֵר, גָּבֹהַ וַעֲנָקִי, הַנִשְׁעָן עַל עַמּוּדֵי בַּרְזֶל. מִשָּׁם עָלוּ קוֹלוֹת שֶׁל הַלְמוּת פַּטִּישִׁים וְרַעַשׁ שֶל כִּבְשָׁנִים עִם פִּעְפּוּעַ הַמַּתֶּכֶת הַמְלֻבָּנָה, שֶׁהָיוּ מַשְקִיעִים אוֹתָהּ בַּמָּיִם. בַּבִּנְיָן הַקּוֹדֵר הַזֶּה הִתְנוֹעֲעוּ בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְהֶעָשָן דְּמֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִים בַּעֲלֵי פָנִים לוֹהֲטוֹת, שֶׁעָבְדוּ בִכְלֵי עֲבוֹדָה אַדִּירִים. אֲחָדִים מֵהֶם הִשְׂתָּרְעוּ עַל גַּלֵּי פֶּחָמִים וּפִיחַ הַתַּנוּרִים וְנָחוּ מֵעֲבוֹדָתָם אוֹ יָשְׁנוּ, וַאֲחֵרִים פָּתְחוּ דַלְתוֹת הַכִּבְשָׁנִים הַלּוֹהֲטִים זָרְקוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ, שֶׁבָּלְעָה אוֹתָם בְּצָמָא גָדוֹל וְלִחֲכָה אוֹתָם כְּמוֹ שַׁמֵן.

בִּתוֹךְ הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן עַד לְהַחֲרִשׁ אָזְנַיִם הוֹלִיךְ הָאַלְמוֹנִי אֶת אוֹרְחָיו אֶל חֵלֶק אָפֵל שֶׁל הַבִּנְיָן. שָׁם פָּרַשׂ אֶת מְעִילָהּ שֶל נֶלִי עַל גַּל אֵפֶר חָם, הֶרְאָה לָהּ מָקוֹם לְיַבֵּשׁ אֶת בְּגָדֶיהָ וְרָמַז לָהֶם לִשְׁכַּב לִישׁוֹן.

וְאַף כִּי מִשְכָּבָהּ הָיָה קָשֶה, אוּלָם הַחֲמִימוּת יַחַד עִם עַיְפוּתָהּ גָרְמוּ לְכָךְ, כִּי עַד מְהֵרָה שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה.

הִיא הֵקִיצָה פִתְאֹם וְלאֹ יָדְעָה אִם אָרְכָה שְׁנָתָהּ אוֹ לֹא. הָיָה עוֹד חשֵׁךְ. הִיא מָצְאָה אֶת עַצְמָה מְכֻסָּה בְּבִגְדֵי פוֹעֲלִים, אֲשֶׁר הֵגֵנּוּ עָלֶיהָ מֵרוּחַ הַלַּיְלָה הַקַּר וְגַם מֵחֹם הַתַּנּוּר הַלוֹהֵט. הַיַּלְדָּה הִסְתַּכְּלָה זְמַן מָה בָּאִיש הַבּוֹדֵד, שֵׁיָּשַׁב לִפְנֵי הָאֵשׁ כִּמְאֻבָּן, אַחֲרֵי כֵן נִרְדְּמָה שׁוּב וְיָשְׁנָה בִמְנוּחָה, כְּאִלּוּ שָׁכְבָה לֹא עַל גַבֵּי אֵפֶר, כִי אִם עַל מִטָּה מֻצַעַת כָּרִים וּכְסָתוֹת.

כַּאֲשֶׁר הֵקִיצָה שֵׁנִית, כְּבָר הֵאִיר הַיּוֹם, וּבְעַד החוֹרִים הָעֶלְיוֹנִים שֶל הַקִירוֹת חָדְרוּ קַוֵּי שֶׁמֶשׁ. הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן לֹא פָסְקוּ, וּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ הוֹסִיפוּ לִבְעוֹר כְּמִקֶּדֶם. הַיּוֹם לֹא נִבְדַּל פֹּה מִן הַלָּיְלָה.

הַיְדִיד חָלַק לַיַּלְדָּה וּלְסָבָהּ מאֲרֻחַת הַבֹּקֶר הדַּלָּה שֶלּוֹ – מְעַט קָפֶה וּפַת קִבַּר – וְשָאַל אוֹתָם, לְאָן הֵם הוֹלְכִים. הַיַּלְדָּה סִפְּרָה לוֹ, כִּי הֵם מְבַקַשִׁים לָבוֹא אֶל אֵיזֶה כְּפָר שָׁקֵט, הַרְחֵק מִכְּרָכִים, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְקוֹל רָפֶה, אוּלַי יוכַל לְהוֹרוֹת לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ.

הוּא עָנַה, כִי אֵין הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַסְּבִיבָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּל יָמָיו עוֹבְרִים עַל יַד הַתַּנּוּרִים וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא יוֹצֵא לִשְׁאַף רוּחַ, אַךְ זֹאת הוּא יוֹדֵעַ, כִּי מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת רְחוֹקִים מִכָּאן.

– עַל שֶטַח שֶׁל הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת – הִסְבִּיר הָאִיש – נִמְשֶׁכֶת הַדֶרֶךְ בֵּין בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת וּבָתֵי תַעֲשִׂיָּה. הַדֶרֶךְ שְׁחוֹרָה וַאֲפֵלָה וְגַם נוֹרָאָה בַּלָּיְלָה.

– אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּאֹמֶץ, בִּרְאוֹתָה כִּי סָבָהּ מַקְשִׁיב בַּחַרָדָה לְדִבְרֵי הָאִישׁ.

– הַדֶּרֶךְ קָשָׁה לְרַגְלַיִךְ הקְּטַנּוֹת – אָמַר שׁוּב הָאִישׁ – וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם קָשִׁים. טוֹב טוֹב לָךְ, יַלְדָּתִי, לָשׁוּב.

– לֹא ולֹא – קָרְאָה נֶלִי, בְהַאִיצָהּ לָלֶכֶת – אִם יֵשׁ בְּיָדְךָ לְהוֹרוֹתֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מוּטָב, וְאִם לֹא, אַל נָא תְנַסֶּה לְהַטּוֹת אֶת לִבֶּנוּ מִמַּטְּרָתֵנוּ. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לָנוּ וּמָה רַב הַהֶכְרַח לָנוּ להִמָלֵט מִמֶּנָּה, לוּ יָדַעְתָּ זאֹת, בָּרִי לִי, לֹא הָיִיתָ מְנַסֶה לְעַכֵּב בַּעֲדֵנוּ.

– אִם כֵּן הַדָּבָר, חָלִילָה לִי! – קָרָא פַּטְרוֹנָם הַמּוּזָר, בְּהַעֲבִירוֹ מַבָּטוֹ מִן הַיַּלְדָּה הַזְרִיזָה אֶל הַזָּקֵן שֶׁהִשְׁפִּיל ראֹשׁוֹ וְהוֹרִיד עֵינָיו לְמָטָּה.

הואּ הוֹרָה לָהֶם, כֵּיצַד לָצֵאת מִן הָעִיר, וּדְבָרָיו הָיוּ בַאֲרִיכוּת כָּל כָּךְ, שֶהַיַּלְדָּה לֹא חִכְּתָה עַד שֶׁיִּגְמוֹר, וּבְהִפּרְדָהּ מִמֶּנּו מִתּוֹךְ תּוֹדָה חַמָּה, הוֹלִיכָה אֶת הַזָּקֵן אַחֲרֶיהָ.

לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַגִיעַ אֶל קֶרֶן הַסִּימְטָה וְהָאִישׁ בָּא בִמְרוּצָה אַחֲרֵיהֶם. הוּא לָחַץ אֶת יָדָהּ שֶׁל נֶלִי וְנָתַן לָהּ שְׁתֵּי מַטְבְּעוֹת קְטַנּוֹת, מְחוּקוֹת וּמְפֻחָמוֹת.

וְכָך נִפְרְדוּ: הַיַּלְדָּה מִהֲרָה לְהַרְחִיק אֶת סָבָהּ מִן הַחֵטְא וּמִן הַחֶרְפָּה, וְהַפּוֹעֵל שָׁב אֶל הָאֵשׁ וּבְלִבּוֹ יִשְׁמוֹר אֶת הַזִכָּרוֹן עַל בִּקּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הָאוֹרְחִים.


פֶּרֶק שִשִׁי: עֶזְרָה בַּצָּרָה    🔗

בְּמֶשֶךְ כָּל יְמֵי נְדוּדֵיהֶם לֹא הִתְגַעְגְעוּ כָּכָה עַל אֲוִיר צַח וְעַל שָׂדוֹת יְרֻקִּים, לֹא עָרְגוּ כָּל כָּךְ לְיַעַר רַעֲנָן, לִגְבָעוֹת עֲטוּפוֹת עֵשֵׂב וְלִפְלָגִים שׁוֹטְפִים, כְּמוֹ בַזְּמָן שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ, הַמְהוּמָה והַקִיטוֹר הַמַּחֲנִיק שֶׁל עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה, וּמִכָּל עֵבֶר הָיוּ מֻקָפִים מַרְאוֹת שֶׁל דַּלּוּת, צַעַר וְיָגוֹן.

“שְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת – חָשְׁבָה הַיַּלְדָּה בְּלִבָּהּ – עוֹד נְכוֹנִים לָנוּ, לְפִי דִבְרֵי הָאִישׁ, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זְעוּמָה כָּזֹאת. הָהּ, מִי יִתֵּן וְנִזְכֶּה לְהֵחָלֵץ מִזֶּה וּלְהַגִּיעַ שׁוּב לִמְקוֹמוֹת שַׁאֲנַנִּים בֵּין הָרִים וּפַלְגֵי מָיִם”.

הַיַּלְדָה אָסְפָה אֶת שְאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ וְצָעֲדָה בְאֹמֶץ לְפָנִים, אַף כִּי בְיָדָהּ הָיוּ רַק שְׁתֵּי מַטְבְּעוֹת הנְּחֹשֶׁת שֶׁנָּתַן לָהּ הַפּוֹעֵל. הָרַעְיוֹן, כִּי חוֹבָה קְדוֹשָׁה מוּטֶלֶת עָלֶיהָ לָלֶכֶת, עוֹדֵד אֵת רוּחָה וְהוֹסִיף לָהּ גְבוּרָה.

– מֶה אֲרוּכָה וקְשָׁה הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת – הִתְאוֹנֵן הַזָּקֵן – הַאֵין דֶרֶךְ אַחֶרֶת נוֹחָה יוֹתֵר?

– אַךְ הַדֶּרֶךְ הזֹּאת תּוֹלִיכֵנוּ אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת שָׁם בְּשַׁלְוָה – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּאֹמֶץ – עָלֵינוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זוֹ וְלֹא לִנְטוֹת מִמֶנָּה, לוּ גַם תִּהְיֶה קָשָה שִׁבְעָתַיִם. הַאֵי זֹאת, סָבִי חֲבִיבִי?

– כֵּן, כֵּן, - עָנָה הַזָּקֵן בְּקוֹל רוֹעֵד – הָלֹך נֵלֵךְ, נֶלִי. נָכוֹן אֲנִי לָלֶכֶת אַחֲרָיִךְ.

הַיַּלְדָּה הָלְכָה בִכְבֵדוּת רַבָּה. כָּל פִרְקֵי אֵבָרֶיהָ כָאֲבוּ וְכָל צַעַד עָלָה לָהּ בְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים; אוּלָם אַף תְּלוּנָה קַלָּה לֹא עָבְרָה עַל פִּיהָ.

הֵם יָצְאוּ מִן הָעִיר, עָבְרוּ אֶת הַפַּרְבָּר הָאָרֹךְ וְהֶעָגוּם וְעָשׂוּ דַרְכָּם בֵּין בָּתֵי לְבֵנִים. מִשְּנֵי עֶבְרֵי הַדֶרֶךְ נִרְאוּ לְכָל מְלוֹא הָעַיִן מַעֲשֵׁנוֹת גְבֹהוֹת מְקִיאוֹת תִימְרוֹת עָשָׁן, הַמַּקַדִּירוֹת אֶת הָאורֹ וּמַרְעִילוֹת אֶת הָאֲוִיר. פֹּה וָשָׁם רָאוּ עֵינֵיהֶם חֻרְבּוֹת מַשְׁחִירוֹת וּרְעוּעוֹת בְּלִי גַגּוֹת וּבְלִי חַלּוֹנוֹת, הַמְשַׁמְּשׁוֹת עוֹד דִירוֹת לַאֲנָשִׁים, נָשִים וִילָדִים חִוְּרֵי פָנִים וּלְבוּשֵׁי סְחָבוֹת.

עִם בּוֹא הַלַּיְלָה שָׁכְבָה תַחַת כִּפַּת הָרָקִיעַ וְהִתְפַּלְלָה לאֵלהִים, כִּי לאֹ יִטּוֹשׁ אֶת סָבָהּ הַחוֹלֶה. הִיא זָכְרָה לְטוֹבָה אֶת אִישׁ חַסְדָּהּ, הַפּוֹעֵל הֶעָנִי, שֶׁנָּתַן לָהּ אֶמֶשׁ מָקוֹם לָלוּן.

בַּיוֹם הַהוּא אָכְלוּ רַק פְּרוּסַּת לֶחֶם קְטַנָה, שֶקָּנוּ בִּפְרוּטָה אַחַת מִשְׁתֵּי הַפְּרוּטוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַפּוֹעֵל.

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר תָּשׁ כֹּחָהּ יוֹתֵר, גַם חושֵּׁי רְאִיָּתָהּ וּשְׁמִיעָתָהּ קָהוּ, אוּלָם הַיַּלְדָּה לֹא הִתְאוֹנָנָה. מִין יֵאוּשׁ עָמוּם תָּקַף אוֹתָהּ, כִּי עַד עוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהֵחָלֵץ מִן הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. רֶגֶשׁ הָיָה בְּלִבָּהּ, כִּי חוֹלָה הִיא מאֹד, וְאוּלַי גַּם תָּמוּת בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה כָּל פָּחַד. הֵם קָנוּ בִּפְרוּטָתָם הָאַחֲרונָה לֶחֶם, אֲבָל הִיא לֹא טָעֲמָה מִמֶּנּוּ. סָבָהּ אָכַל לְתֵאָבוֹן וְהַדָּבָר גָרַם לָהּ שִׂמְחָה.

הַדֶּרֶךְ נִמְשְׁכָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בֵּין אוֹתָם הַמַרְאוֹת הַנּוֹרָאִים שֶׁל אֶתְמוֹל. הַיַּלְדָּה הַמִסְכֵּנָה הֶחֱזִיקָה מַעֲמָד בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ. רַגְלֶיהָ לֹא נִשְׁמְעוּ לָהּ וְלִרְגָעִים הָיְתָה נִכְשֶׁלֶת בְּלֶכְתָּהּ בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה.

לְעֵת עֶרֶב הִתְאוֹנֵן סָבָהּ, כִי הוּא רעֵב מְאֹד. הִיא נִסְּתָה לָגָשֶת אֶל צְרִיפִים אֲחָדִים, לְהִתְדַּפֵּק עַל הַדֶלֶת וּלְבַקֵּשׁ פַּת לֶחֶם, אֲבָל עַל פִּי הַדַּלּוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁרָאוּ עֵינֶיהָ וְהַשִׂיחוֹת עִם הָאֲנָשִים הַמְדֻכָּאִים והָרְצוּצִים נוֹכְחָה נֶלִי לָדָעַת, כִּי לֹא זֶה הַמָּקוֹם לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת. הַנּוֹדְדִים הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת הָלְאָה מִתּוֹךְ תִּקְוָה, אוּלַי שׁוֹכְנֵי הַבָּתִּים הַסְמוּכִים אֶל הָעִיר יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם וְיִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם לָלוּן.

הֵם גָּרְרוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בִּכְבֵדוּת בִּקְצֵה הָעִיר, וְהַיַּלְדָּה הרְגִּישָה, כִּי הוֹלֵך וְקָרֵב הָרֶגַע, אֲשֶר לֹא יְהִי לָהּ כֹּחַ לָזוּז מִמְקוֹמָהּ. פִּתְאֹם רָאֲתָה בְּמֶרְחָק לֹא גָדוֹל מֵהֶם אִישׁ יְחִידִי הוֹלֵךְ בְּאוֹתוֹ הַכִּוּוּן שֶׁהֵם הָלָכוּ, הוּא הָיָה טָעוּן צְרוֹר עַל שִכְמוֹ, בְּיָדוֹ הָאַחַת נִשְׁעַן עַל מַטֶּה, וּבַשְׁנִיָּה הֶחֱזִיק סֵפֶר שֶׁקָּרָא בוֹ תוֹךְ הֲלִיכָה.

הִיא חָפְצָה לְהַדְבִּיק אוֹתוֹ, כְּדֵי לִפְנוֹת אֵלָיו לְעֶזרָה, אֲבָל הָאִישׁ הָלַךְ בִּצְעָדִים מְהִירִים והַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם הָלַךְ וָרָב. אוּלָם פִתְאֹם עָמַד הָאִישׁ, כְּדֵי לִקְרוֹא בְּעִיוּן בַּסֵּפֶר שֶׁבְּיָדוֹ. זִיק שֶׁל תִקְוָה הִתְלַקֵּח בְּלִבָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְעוֹרֵר אֶת כֹּחוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים. בִּפְסִיעוֹת מְהִירוֹת רָצָה אֶל הָאִישׁ וּפָנְתָה אֵלָיו לְעֶזְרָה בְּקוֹל חַלָּשׁ.

הוּא הִפְנָה אֵלֶיהָ אֶת רֹאשׁוֹ. הַיַּלְדָּה סָפְקָה כַּפֶּיהָ, הוֹצִיאָה זְעָקָה מִפִּיהָ וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת לרַגְלָיו.


פֶרֶק שְׁבִיעִי: הַמּוֹרֶה הַמּוֹדָע    🔗

הָאִישׁ שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ הַהִיא הָיָה מְיֻדָּעָהּ הַמּוֹרֶה הֶעָנִי – הוּא וְלֹא אַחֵר. לְמַרְאֵה הַיַּלְדָּה הָפְתַּע לֹא פָחוֹת מִשֶּׁנִדְהֲמָה הִיא לְמַרְאֵהוּ. רֶגַע אֶחָד עָמַד נָבוֹךְ וּבְלִי נוֹעַ וְלֹא הִתְעוֹרֵר גַּם לְהָרִים אֶת הַיַּלְדָּה הַמִּתְעַלֶּפֶת מִן הָאָרֶץ.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְעוֹדֵד, הִשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ וְאֶת סִפְרוֹ, כָּרַע עַל בִּרְכּוֹ לְרַגְלֶיהָ וְהִתְאַמֵּץ לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ בְּתַחְבּוּלוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁעָלוּ בְּלִבּו. וְאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הַזָּקֵן רְפֵה רוּחַ, פָּרַשׁ כַּפָּיו וְהִתְחַנֵּן אֵלֶיהָ בְּמִלִּים שֶׁל חִבָּה, שֶׁתּוֹצִיא מִפִּיהָ דִּבּוּר אֶחָד.

– הִיא תָשְׁשָה מְאֹד – אָמַר הַמּוֹרֶה. בַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֵלָיו – אַתָּה סָמַכְתָ יוֹתֵר מִדַּי עַל כֹּחוֹתֶיהָ, יְדִידִי.

– הִיא גֹוְעָה מִמַּחְסוֹר – עָנָה הַזָּקֵן – לֹא עָלָה עַל לִבִּי עַד עַתָּה, מָה רְפַת אוֹנִים הִיא.

הַמּוֹרֶה הֵעִיף עָלָיו מַבָּט שֶׁל נְזִיפָה מְעֹרָב בְרַחֲמִים, לָקַח אֶת הַיַּלְדָּה עַל זְרוֹעוֹתָיו, וּבְבַקְשׁו מֵהַזָּקֵן לָקַחַת אֶת סַלָּהּ הַקָּטָן וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו, נָשָׂא אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת רַבָּה.

הוּא נָשָׂא אוֹתָהּ אֶל פֻּנְדָּק קָטָן, אֲשֶׁר שָׁמָּה, כַּנִּרְאֶה, כּוֹנֵן פְּעָמָיו לִפְנֵי הַמְּאֹרָע. אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא מִהֵר עִם מַשָּׂאוֹ הַחַי, נִדְחַף בְּחִפָּזוֹן אֶל הַמִּטְבָּח, וּבְבַקְשׁוֹ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם לְפַנּוֹת לוֹ דֶרֶךְ, שָׂם אֶת הַיַּלְדָּה עַל הַכִּסֵא אֲשֶׁר אֵצֶל הַתַּנּוּר.

הַפֻנְדָּקִית, אִשָּׁה טוֹבָה וּזְרִיזָה, הֵבִינָה מִיָּד מַה שֶּׁדָּרוּשׁ לַעֲשׂוֹת בְּרֶגַע זֶה. הִיא מִהֲרָה לְהָבִיא כּוֹס רוֹם מָהוּל בְּמַיִם רוֹתְחִים, אַחֲרֵי כֵן הוּבָא חֹמֶץ וְעוֹד תְרוּפוֹת כָּאֵלֶּה, וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה רוּחָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה בְּמִדָּה כָזוֹ, שֶׁיָכְלָה לְהַבִּיעַ בְּקוֹל רָפֶה אֶת תּוֹדָתָהּ לָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים עָלֶיהָ וּלְהוֹשִׁיט יָדָהּ לַמּוֹרֶה, שֶׁהִבִּיט אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם מַבִּיעוֹת דְּאָגָה. הַפֻּנְדָּקִית הִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ בְּמִטָּה חַמָּה, שִׁפְשְׁפָה אֶת רַגְלֶיהָ בְּמַיִם חַמִים, עִטְּפָה אוֹתָן בְּאֶרֶג צֶמֶר רַךְ וְשָׁלְחָה לִקְרוֹא לָרוֹפֵא.

הָרוֹפֵא הַכָּפְרִי נֶחְפַּז לָבוֹא, יָשַׁב עַל מִטַּת הַחוֹלָה, מִשֵּׁש אֶת דָּפְקָהּ, בָּדַק אֶת לְשׁוֹנָהּ וְשׁוּב מִשֵּׁש אֶת דָּפְקָהּ, וְסוֹף סוֹף צִוָּה לָתֵת לַחוֹלָה אֶת כָּל הַתְּרוּפוֹת שֶׁהַפֻּנְדָּקִית כְּבָר נָתְנָה לָהּ עַל דַּעַת עַצְמָהּ. בֵּינָתַיִם נִרְדְּמָה הַיַּלְדָּה, לְאַחַר שֶׁהֵקִיצָה וְהִגִישׁוּ לָהּ אֹכֶל, שָׁאֲלָה עַל דְבַר סָבָהּ וְלֹא נָחָה וְלֹא שָׁקְטָה, עַד אֲשֶׁר הוּבָא הַזָּקֵן אֶל חַדְרָהּ וְיָשַׁב לֶאֱכוֹל אֲרֻחָתוֹ יַחַד עִמָּהּ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצִּיעוּ לַזָּקֵן מִשְׁכָּב סָמוּךְ לְחַדְרָהּ, שָׁכְבָה נֶלִי לִישׁוֹן בְּלֵב נִרְגָּע וּמָלֵא תוֹדָה לְכָל מֵיטִיבֶיהָ.

הַמּוֹרֶה יָשַׁב עוֹד זְמַן מָה בַּמִּטְבָּח וְסָח עִם הַפֻּנְדָּקִית וְעִשֵּׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ וְחָשַׁב עַל אָשְׁרוֹ שֶׁנִזְדַּמֵּן לוֹ לָבוֹא לְעֶזְרַת הַיַּלְדָּה בָּרֶגַע הַדָּרוּש. אַחֲרֵי כֵן נִפְרַד מֵעַל הַפֻּנְדָּקִית בִּידִידוּת וְהָלַךְ אֶל חַדְרוֹ.

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הוֹדִיעוּ לוֹ, כִּי רָוַח לָהּ לַיַּלְדָּה, אוּלָם הִיא עוֹדֶנָּה רְפַת אוֹנִים מְאֹד וְלֹא תוּכַל לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּהּ הָלְאָה, עַד אֲשֶׁר תָּנוּחַ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם עוֹד.

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁנִּכְנַס הַמּוֹרֶה לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלָה, לֹא יָכְלָה הַיַּלְדָּה לַעְצוֹר בְּעַד שֶׁטֶף דִּמְעוֹתֶיהָ, גַם עֵינֵי הַמּוֹרֶה נָזְלוּ דְמָעוֹת לְמַרְאֵה חִוְּרוֹן פָּנֶיהָ וּרְזוֹן גּוּפָהּ.

– מָה רַב צַעֲרִי – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – בְּהַעֲלוֹתִי עַל לִבִּי, כִּי כָבֵד מִמְּךָ לָשֵׂאת טָרְחֵנוּ וּמַשָּׂאֵנוּ. בַּמָּה אוּכַל לְהוֹדוֹת לָךְ? הֵן לוּלֵא פָגַשְתִּי אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ, כִּי אָז גָּוַעְתִּי, וּזְקֵנִי הָיָה נִשְׁאָר בּוֹדֵד וְגַלְמוּד.

– אַל נָא נְדַבֵּר עַל הַמָּוֶת – אָמַר הַמּוֹרֶה – וַאֲשֶׁר לַמַּשָׂא, דְּעִי לָךְ כִּי כָעֵת נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי לְטוֹבָה. לֹא עָנִי אֲנִי כִּי אִם עָשִׁיר.

– הַאֻמְנָם? – קָרְאָה הַיַּלְדָּה בְּשִׂמְחָה.

– כֵּן, כֵּן – אָמַר – אֲנִי קִבַּלְתִּי מִשְׂרָה שֶׁל לַבְלָר בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַרְחֵק מִפֹּה בְּשָׂכָר שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לִיטְרוֹת שְׂטֶרְלִינְג לְשָׁנָה. אָכֵן, סְכוּם עָצוּם הוּא!

– יִשְׂמַח לִבִּי עַל זֶה מְאֹד מְאֹד – קָרְאָה הַיַּלְדָּה.

– אֲנִי הוֹלֵךְ כָּעֵת לִמְקוֹמִי הֶחָדָשׁ – אָמַר הַמּוֹרֶה – אָמְנָם הֵם הִצִּיעוּ לְפָנַי הוֹצָאוֹת הַנְסִיעָה לְשָׁם, אֲבָל אָנֹכִי בָחַרְתִּי לָלֶכֶת בָּרֶגֶל. אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא!

אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל אֶת נֶלִי מֵאַיִּן הִיא בָאָה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת מֶה עָבַר עָלֶיהָ מִן הַזְּמָן שֶׁנִּפְרְדוּ, אַף אָמַר לָהּ, כִּי הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ בְּכָל לֵב.

פָּנָיו הַנְּעִימִים וְעֵינָיו הַטּוֹבוֹת, הֲלִיכוֹתָיו הַפְּשׁוטוֹת וְהַתְּמִימוֹת גַּם הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִלִבּוֹ, שֶׁכָּל מִלָּה וּמִלָּה הָיְתָה טְבוּעָה בְחוֹתַם הָאֱמֶת, הִשְׁפִּיעוּ עָלֶיהָ לִפְתּוֹחַ לְפָנָיו אֶת לִבָּהּ. הִיא סִפְּרָה לוֹ, כִּי אֵין לָהֶם לֹא קְרוֹבִים וְלֹא יְדִידִים, כִּי בָרִאשׁוֹנָה בָּרְחָה עִם הַזָּקֵן מֵחֲמַת פַּחַד, שֶׁיּוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּבַיִת לְחוֹלֵי רוּחַ, וְכָעֵת הִיא בוֹרַחַת עִמּוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִפַּח שֶׁל פֶּשַׁע, וְכִי הִיא מְבַקֶּשֶׁת אֵיזֶה כְּפָר שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ, אֲשֶׁר שַׁם תּוּכַל לִמְצוֹא מַרְגּוֹעַ מִכָּל מְצוּקוֹתֶיהָ הַאַחַרוֹנוֹת.

הַמּוֹרֶה שָׁמַּעַ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת לְדִבְרֵי הַיַּלְדָּה, הַאֻמְנָם הַנֶּפֶשׁ הָרַכָּה הַזֹּאת – חָשַׁב בְּלִבּוֹ – עָמְדָה בְּכָל הנִסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה, סָבְלָה עֹנִי וּמַחְסוֹר וְשׁוּרָה שֶׁל פְּגָעִים, וְהִיא שָׁאֲבָה אֶת גְּבוּרָתָהּ רַק מִמְּקוֹר הָאַהֲבָה לְסָבָהּ?

הֵם הוֹסִיפוּ עוֹד לְדַבֵּר, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ, כִּי נֶלִי עִם סָבָהּ יֵלְכוּ יַחַד עִם הַמּוֹרֶה לִכְפַר מוֹשָׁבוֹ הֶחָדָשׁ וְהוּא יְבַקֵּשׁ וְיִמְצָא לָהֶם עֲבוֹדָה, שֶׁיּוּכְלוּ לְפַרְנֵס אֶת נַפְשָׁם.

– בָּרִי לִי – אָמַר – כִּי אֶעֱשֶׂה וְגַם אַצְלִיחַ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב וְנַעֲלֶה כָּזֶה.

בַּשָּׁעָה הַנּוֹעָדָה יָצְאוּ לַדָּרֶךְ. לְנֶלִי פִּנּוּ מָקוֹם בְּעֶגְלַת מַשָׂא הַהוֹלֶכֶת בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְהַמּוֹרֶה, הַזָּקֵן וְהָעֶגְלוֹן הָלְכוּ בְּרֶגֶל לְיַד הָעֲגָלָה.

מַה נּוֹחָה וּמַה נְעִימָה הָיְתָה נְסִיעָה זוֹ לְנֶלִי אַחֲרֵי נְדוּדֶיהָ הָרַבִּים! לְעִתִּים יָרְדָה מֵעַל הָעֲגָלָה, מָסְרָה אֶת מְקוֹמָה לְסָבָהּ וְהָלְכָה פַּרְסָה אוֹ שְׁתַּיִם בְְּרֶגֶל, וּפְעָמִים אֲחָדוֹת שִׁדְּלָה גַם אֶת הַמּוֹרֶה, שֶׁיִּתְפּוֹס אֶת מְקוֹמָהּ לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַהֲלִיכָה. וְכָךְ הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם מִתּוֹך נַחַת רוּחַ, וּמִקֵּץ שְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם. הָיָה בֹּקֶר-סְתָו נָאֶה בָהִיר בַּשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַכְּפָר וְעָמְדוּ שָׁם, כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג עַל מַרְאֵהוּ.

– הַבִּיטוּ נָא – קָרָא הַמּוֹרֶה מִתּוֹךְ צַהֲלַת נֶפֶשׁ – הִנֵּה בֵית הַתִּפִלָּה! וְהַבִּנְיָן הַיָּשָׁן הַסָּמוּךְ לוֹ הוּא בְודַּאי בֵּית הַסֵּפֶר. בַּמָקוֹם הַנִּפְלָא הַזֶּה נְכוֹנִים לִי חַיֵּי שֶׁקֶט וְשָׂכָר שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לִיטְרוֹת שְׂטֶרְלִינְג לְשָׁנָה.

כֻּלָּם הִתְעַנְּגוּ עַל כָּל הַמַּרְאֶה מִסָבִיב, עַל הַמִּרְפֶּסֶת הָעַתִּיקָה הָאֲפֹרָה, עַל הַצְּרִיחַ הָעַתִּיק עִם הַשַּׁפְשֶׁפֶת שֶׁעָלָיו, עַל הָאֲסָמִים וְהַבָּתִּים הַמְצִיצִים מִבֵּין הַצְּמָחִים, עַל הַנַּחַל הַמִּסְתַּלְסֵל לְיַד הַטַּחֲנָה וְעַל שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים הַמִּתְרוֹמְמִים בַּמֶּרְחַקִים.

– אָנֹכִי אַשְׁאִיר אֶתְכֶם לִזְמַן מָה לְבַדְּכֶם – אָמַר הַמּוֹרֶה לְבַסּוֹף – כִּי עָלַי לְהַגִּישׁ מִכְתָּב וְלַעֲשׂוֹת חֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת בְּאֵיזֶה עִנְיָן. הֲרוֹצִים אַתֶּם לָלֶכֶת אֶל הָאַכְסַנְיָה הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה וּלְהַמְתִּין לִי שָׁם?

– מוּטָב לָנוּ לְהַמְתִּין פֹּה – אָמְרָה נֶלִי – הִנֵּה הַשַּׁעַר פָּתוּחַ, אָנוּ נשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת וּנְחַכֶּה עַד שׁוּבֶךָ.

– אָמְנָם הַמָּקוֹם הַזֶּה נָאֶה – קָרָא הַמּוֹרֶה – הֱיוּ בְטוּחִים, כִּי אָשׁוּב אֲלֵיכֶם בִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְגַם לֹא אֶתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה.

הַיַּלְדָּה בָּחֲרָה לָהּ מָקוֹם עַל הַמִּרְפֶּסֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ תוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנִּשְׁקָפִים לְעֵינֶיהָ: בֵּית הַתְּפִלָּה וּבֵית הקְּבָרוֹת. וְכָל הַזְּמָן שֶׁיָּשְׁבָה וְהִמְתִּינָה לְשׁוּבוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הָיְתָה כִּמְכֻשָּׁפָה וְלֹא יָכְלָה לִגְרוֹעַ עַיִן מֵהֶם


פֶּרֶק שְׁמִינִי: אִמּוֹ שֶׁל קִיט    🔗

עַתָּה נָשׁוּב נָא לִזְמָן קָצָר אֶל אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְהַגֶּ’נְטְלְמֶן הַבּוֹדֵד, אֲשֶׁר נִפְרַדְנוּ מֵהֶם עַל יַד מִשְׂרַד הַנּוֹטַרְיוֹן. הֵם טָסוּ בִמְהִירוּת בְּמֶרְכָּבָה רְתוּמָה לְאַרַבָּעָה סוּסִים, וְהָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה הָיְתָה נְבוֹכָה מִנְּסִיעָה בְּחֶבְרַת גֶּ’נְטְלְמֶן כֹּה חָשׁוּב. מִלְּבַד זֹאת הָיָה לִבָּהּ, לֵב אֵם, מָלֵא דְאָגָה לְגוֹרַל יְלָדֶיהָ, אוּלַי קָרָה אוֹתָם אָסוֹן בִהְיוֹתָם לְבַדָּם. הִיא יָשְׁבָה שְׁקוּעָה בִּשְׁתִיקָה שֶׁל חֲרָדָה, אוּלָם הַגֶּ’נְטְלְמֶן שֶׁהָיָה קְצַר רוּחַ, הָיָה מַבִּיט בְּכָל רֶגַע עַל הַשָּׁעוֹן, קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים מוּזָרִים, שֶׁהֵטִילוּ אֵימָה עַל אִמּוֹ שֶׁל קִיט.

בְּכָל הַדֶּרֶךְ הִתְאַמֵּץ לְהַנְעִים אֶת נְסִיעָתָהּ שֶׁל בַּת לִוְיָתוֹ, שָׁאַל אוֹתָהּ לִשְׁלוֹמָהּ, סָח עִמָּהּ עַל עִנְיְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, אֶל הָעִיר, שֶׁבָּהּ הָיְתָה תַּעֲרוּכַת צַלְמֵי הַשַּׁעֲוָה.

בְּבוֹאָם עַד הבַּיִת מָצְאוּ שָׁם הָמוֹן רָב: יָצְאָה מִשָּׁם הַגְּבֶרֶת דְּזַ’רְלֵי, שֶׁנִכְנְסָה לְחֻפָּה בְּבֹקֶר זֶה, וּבְשָׁמְעָהּ מִפִּי הַגֶּ’נְטְלְמֶן אֶת הַשֵּׁם נֶלִי, שָׁאֲלָה בְּקוֹל: “אַיֶּהָ? מָה אִתָּהּ?” וְהוּא נָעַץ בָּהּ עֵינָיו וְקָרָא:

– הֲלֹא זֶה אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ: אַיֶּהָ? בָּאתִי לְהֵיטִיב עִמָּהּ.

– הָהּ, אָדוֹן – קָרְאָה הַכַּלָּה – מַדּוּעַ לֹא הִקְדַּמְתָּ לָבוֹא לִפְנֵי שָׁבוּעַ?

– הַאִם הִיא… מֵתָה? – שָׁאַל הַגֶּ’נְטְלְמֶן וּפָנָיו חָוָרוּ.

– לֹא, הָאָסוֹן אֵינוֹ רַב כָּל כָּך.

וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים סִפְּרוּ לוֹ כָל מַה שֶּׁיָּדְעוּ עַל נֶלִי וְהַזָּקֵן, לְמִן פְּגִישָׁתָם הָרִאשׁוֹנָה וְעַד בְּרִיחָתָם פִּתְאֹם. הַגְּבֶרֶת סִפְּרָה בַּאֲרִיכוּת עַל לִקּוּי בִּינָתוֹ שֶׁל הַזַּקֵן וְעַל דְּבַר חֶרְדַּת הַיַּלְדָּה בְּכָל עֵת שֶׁהַזָּקֵן הָיָה עוֹזֵב אֶת הַבַּיִת וְהִתְחַבֵּר לַאֲנָשִׁים חֲשׁוּדִים, וְסוֹף דְּבָרֶיהָ הָיָה, כִּי לַשָּׁוְא חִפְּשָׂה אֶת הָאוֹבֶדֶת, וְאֵין בְּפִיהָ לְהַגִּיד, אִם נֶלִי הָלְכָה מִבֵּיתָהּ יְחִידָה אוֹ כִּי שְׁנֵיהֶם יַחַד עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם, וּלְפִי דַעְתָּהּ אֵין כָּל תִּקְוָה לִמְצוֹא אוֹתָם.

הָאוֹרֵחַ הִקְשִׁיב לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלֵב נִדְכָּא וְרָצוּץ, וּבַשָּׁעָה שֶׁדִּבְּרָה הָאִשָּה עַל הַזָּקֵן זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.

בְּסוֹף הַשִּׂיחָה נוֹכַח הָאוֹרֵחַ לדַעַת, כִּי גַם הַפַּעַם נָחַל אַכְזָבָה וְהוּא נָסַע אֶל הָאַכְסַנְיָה.

בֵּינָתַיִם נִתְפַּשְּׁטַה הַשְּׁמוּעַה בָּעִיר, כִּי הַיַּלְדָּה שֵׁהָיְתָה מַרְאָה לַקָּהָל אֶת צַלְמֵי הַשַׁעֲוָה הִיא בַת עֲשִׁירִים וְכִי הִיא נִגְנְבָה בְּיַלְדוּתַהּ מִבֵּית הוֹרֶיהָ וְרַק עַתָּה נִמְצְאוּ עִקְּבוֹתֶיהָ. הַכֹּל הִסְכִּימוּ, כִּי הַגֶּ’נְטְלְמֵן הָאוֹרֵחַ, נָסִיךְ אוֹ רוֹזֵן אוֹ בָּרוֹן, הוּא אָבִיהָ, וְכָל אֶחָד הִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת לְפָחוֹת אֶת קְצֵה חָטְמוֹ שֶׁל הָאָצִיל הַזֶּה בַּשָּׁעָה שֶׁעָבַר מְיֹאָשׁ וּמְדֻכְדָּךְ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ.

כַּמָּה הָיָה נוֹתֵן וְכַמָּה צַעַר הָיָה חוֹשֵׂך לוֹ, אִלּוּ רַק יָדַע, כִּי מַמָּש בְּרֶגַע זֶה יָשְׁבָה נֶלִי עִם סָבָהּ עַל הַמִרְפֶסֶת שֶׁל בֵּית הַתְפִלָּה!

בְבוֹאָם אֶל הַמָּלוֹן, מָצָא שָׁם הַגֶּ’נְטְלְמֶן אֶת קְוִילְף, שֶׁעָמַד עַל סַף חַדְרוֹ וְהִזְמִין אוֹתוֹ לָסוּר אֵלָיו.

– בּוֹחֵר אֲנִי לִהְיוֹת יְחִידִי – עָנָה הַגֶּ’נְטְלְמֶן.

לְאַחַר שֶסָּגַר קְוִילְף אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ, לָחֲשָׁה אִמּוֹ שֶׁל קִיט לְבֶן לִוְיָתָהּ, כִּי אֶמֶשׁ רָאֲתָה אֶת הַנַּנָּס בְּבֵית הַתְּפִלָּה. וּמִפִּי הַמֶּלְצַר שָׁמַע, כִּי רַק הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בָּא הֵנָּה.

הַגֶּ’נְטְלְמֶן פָּקַד עַל הַמֶּלְצַר לְהַזְמִין אֶת קְוִילְף, כִּי יָסוּר אֵלָיו מִיָּד. הַנַּנָּס לֹא סֵרַב וּבָא כְּרָגַע.

אַחֲרֵי דוּמִיָּה קְצָרָה פָּנָה אֵלָיו הַגֶּ’נְטְלְמֶן וְאָמַר:

– שְׁנֵינוּ נִפְגַּשְׁנוּ לִפְנֵי זְמַן מָה…

– פְּגִישָׁה זוֹ, אָדוֹן – קָרָא הַנַּנָס בְנַעַנְעוֹ בְּרֹאשׁוֹ – גָּרְמָה לִי גַם עֹנֶג וְגַם כָּבוֹד.

– וַדַּאי אַתָּה זוֹכֵר, כִי בוֹ בַיּום שֶׁבָאתִי לְלָנְדּוֹן וּמָצָאתִי, כִּי הַבַּיִת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי הוּא שׁוֹמֵם וְעָזוּב, נֶחְפַּזְתִּי תֵכֶף אֵלֶיךָ, עַל פִּי עַצַת הַשְּׁכֵנִים, בְּלִי לָנוּחַ מִטִלְטוּלֵי הַדָּרֶךְ.

– כֵּן דֶּרֶךְ אִישׁ מָהִיר וּבַעַל מֶרֶץ – אָמַר קְוִילְף.

– מָצָאתִי אָז לְתִמְהוֹנִי – הוֹסִיף הַגֶּנְטְלְמֶן – כִּי תָפַשְׂתָּ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּחְשַׁב עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לְאִישׁ אָמִיד. עַל יָדְךָ יָצָא הָאִישׁ הַזֶּה נָקִי מִכָּל נְכָסָיו וְגַם נִטְרַד מִבֵּיתוֹ.

– כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְּדִין עָשִׂיתִי, אֲדוֹנִי – עָנָה קְוִילְף – הַכֹּל נַעֲשָׂה כַּחֹק וְכַמִשְׁפָּט. וְאַל נָא תֹאמַר, כִּי אָנֹכִי גֵרַשְׁתִּיו מִבֵּיתוֹ. הוּא יָצָא בִרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. הוּא נֶעְלַם בַּלַּיְלָה, אָדוֹן.

– אַחַת הִיא – אָמַר הַגֶּ’נְטְלְמֶן – אוּלָם הוּא נָדַד מִבֵּיתוֹ.

– כָּךְ, כָּךְ – קָרָא הַנַּנָּס – הוּא נָדַד, בָּזֶה אֵין שׁום סָפֵק. אוּלָם לְאָן – זוֹהִי הַשְּאֵלָה.

– קָשֶׁה לִי לְהָבִין – אָמַר הַגֶּ’נְטְלְמֶן, בְּהַבִּיטוֹ אֵלָיו בְּרֹגֶז – מִפְּנֵי מַה לֹא יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל מִפִּיךָ דָּבָר בַּזְּמָן שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ לְשֵׁם דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, וְכָעֵת אַתָּה עוֹקֵב אַחֲרָי?

– הַאִם אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֶיךָ? צָרַח קְוִילְף – לוּ חָפַצְתִּי לַעֲנוֹת קָשׁוֹת, הֲלֹא יָכֹלְתִי לֵאמֹר, כִּי אַתָּה עוֹקֵב אַחֲרָי.

– בְּשֵׁם כָּל כֹּחוֹת הַשָׂטָן – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן בְּיֵאוּשׁ – לְשֵם מַה בָּאתָ הֵנָּה? וְאִם יְדוּעָה לְךָ מַטְּרַת נְסִיעָתִי, אוּלַי תּוּכַל לְהַגִּיד לִי מַה לַּעֲשׂות.

– הַאִם קוֹסֵם אָנִי? – עָנָה קְוִילְף בְּמָשְׁכוֹ בִכְתֵפָיו.

– רואֶה אֲנִי – קָרָא הַגֶּ’נְטְלְמֶן, בְצָנְחוֹ עַל הַסַפָּה – כִּי אֵין לָנוּ מַה לְּדַבֵּר עוֹד – אָנָא, צֵא מִזֶּה וְאַל אוֹסִיף לִרְאוֹת פָּנֶיךָ.

– בְּרָצוֹן – עָנָה הַנַּנָּס – בְּרָצוֹן גָּמוּר.

הוּא שָׁב אֶל חַדְרוֹ, יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, הִתְנוֹדֵד אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנַּה, אַחֲרֵי כֵן שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוּא הֶעֱלָה בְּזִכְרוֹנוֹ, כִּי בְּתַחְבּוּלוֹּת עָרְמָה נוֹדַע לוֹ מִפִּי סְוִיוֶלֶר, הַלַּבְלָר שֶׁל בְּרַס, עַל הַמַּשָׂא וּמַתָּן שֶׁל הַדַּיָּר הַפֶּלְאי עִם בְּרַס, וּמִיָּד שִׁעֵר קְוִילְף, כִּי הַדַּיָּר הַזֶּה הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁבָּא אֵלָיו לִשְׁאוֹל עַל דְּבַר הַזָּקֵן. אַחֲרֵי חֲקִירוֹת רַבּוֹת נוֹדַע לוֹ עַל נְסִיעָתוֹ עִם אִמּוֹ שֶׁל קִיט, וְהוּא נֶחְפַז אֶל הַדִּילִזַ’נְס הַיּוֹצֵא אֶל הָעִיר הַהִיא וְכִוֵּן לְהַגִיעַ אֶל הַמָּקוֹם בִּזְמָן אֶחָד עִם הַגֶּ’נְטְלְמֶן.

אַחֲרֵי כֵן עָלְתָה הַמַּחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, כִּי עָלָיו לְהַרְחִיק אֶת קִיט מִן הַגֶּ’נְטְלְמֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְרִיעַ לוֹ מִפְּרוֹשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלֵי הָאִישׁ הַנִלְהָב הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִידִידוֹ הַזָּקֵן וְנֶכְדָּתוֹ. אִם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, יִמְצָא תַחְבּוּלוֹת לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְלִשְלוֹחַ אוֹתוֹ לַעֲזָאזֵל.

מַר קְוִילְף לֹא הָגָה מִיָּמָיו אַהֲבָה אֶל בְּנֵי אָדָם, אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הֵחֵל לִשְטֹם אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ מַגָּע וּמַשָּׂא עִמּוֹ. אֶת הַזָּקֵן שָׂנֵא עַל אֲשֶׁר הִצְלִיחַ לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ, אֶת נֶלִי שָׂנֵא, מִפְנֵי שֶׁלִּבָּהּ רָחַק מִמֶנּוּ וְלֹא יָכְלָה רְאוֹת פָּנָיו; אֶת הַגֶּ’נְטְלְמֶן – עַל שִׂנְאָתוֹ הַגְּלוּיָה אֵלָיו; וְעַל כֻּלָּם שָׂנֵא שִנְאַת מָוֶת אֶת קִיט וְאִמּוֹ, כִּי עָמְדוּ לְשָׂטָן עַל דַּרְכּוֹ לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשָׂיו הָרָעִים.

כְשֶׁעָלָה קְוִילְף עַל גַּג הַדִּילִיזַ’נְס וְרָאָה, כִּי לְמַטָּה יוֹשֶׁבֶת אִמּו שֶׁל קִיט יְחִידָה, גָּדְלָה נַחַת רוּחוֹ. הוּא מָצָא שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְהַבְעִיתָהּ בְּהַעֲוָיוֹת שׁוֹנוֹת. מַעֲשָׂיו הִפְחִידוּ כָּל כָּך אֶת הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה, שֶׁקְוִילְף נִדְמָה לָהּ לסֵמֶל הַשָּׂטָן הָאוֹיֵב לְבֶן הָאָדָם.

קִיט, שֶׁקִּבֵל מִכְתָב עַל זְמַן בּוֹאָהּ שֶׁל אִמּוֹ, הִמְתִּין לָהּ בְּלִשְׁכַּת הַדִּילִיזַ’נְסִים, וּמַה גָּדַל תִמְהוֹנוֹ בִּרְאוֹתוֹ, כִִּי קְוִילְף יוֹשֵׁב עַל הַדּוּכָן מֵאַחֲרֵי הָרַכָּב וּמְגַחֵךְ לְעֻמָּתוֹ.

– אֵיכָכָה בָא הַלָּזֶה הֵנָה? – לָחַשׁ קִיט לְאִמּו.

– אֵינִי יוֹדַעַת, יַקִירִי – עָנְתָה הָאִשָּׁה, בְּרִדְתָּהּ מֵעַל הַקָּרוֹן בְּעֶזְרַת בְּנָהּ – אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַנְּסִיעָה הָיָה מַבְעִית אוֹתִי עַד מָוֶת.

קִיט הִתְרַגֵז מְאֹד, וּבְנִגּוּד לְפִצּוּרֵי אִמּוֹ לִבְלִי יָבוֹא בְּרִיב עִם הָאִישׁ הָרָע הַזֶּה, נִגַּשׁ קִיט אֶל קְוִילְף וְאָמַר:

– אֵיכָה נוֹעַזְתָ לְעַנּוֹת וּלְצַעֵר אִשָּׁה עֲלוּבַת נֶפֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ צָרוֹת דַי וְהוֹתֵר מִשֶּלָּהּ? הַבּוּז לְךָ, מִפְלֶצֶת גּוּצָה!

– מִפְלֶצֶת! – מִלְמֵל קְוִילְף לְעַצְמוֹ.

– אִם תַּחְצִיף שׁוּב אֶת פָנֶיךָ לִהִתְגָּרוֹת בְּאִמִי – אָמַר קִיט – לֹא תִנָּקֶה מִמֶּנִי. דַע לְךָ, כִּי אִם תְנַסֶּה עוֹד פַּעַם לְהַפְחִיד אֶת אִמִי, אֶהְיֶה מֻכְרָח לְהַרְאוֹתְךָ אֶת אֶגְרוֹפַי, אַף כִי לֹא נָעִים לִי לְהֵאָבֵק עִם נַנָּס.

קְוִילְף לֹא עָנָה מְאוּמָה, אַךְ נָעַץ בּוֹ אֶת עֵינָיו וְקִיט הָיָה נָכוֹן לְהִשְׂתָּעֵר עָלָיו. אִמּוֹ זֵרְזָה אוֹתוֹ לְהָחִישׁ צְעָדָיו, וּבְכָל פַּעַם הִבִּיטָה בַּחֲרָדָה לְאָחוֹר, כְדֵי לְהִוָּכַח, כִי קְוִילְף אֵינוֹ עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ.


פֶּרֶק תּשִׁיעִי: קְוִילְף חוֹבֵל מְזִמָּה    🔗

דָּנִיֵּאל קְוִילְף מָצָא נַחַת לֹא רַק בְּשִׂנְאָתוֹ אֶל הָאֲנָשׁים הַזָּרִים לוֹ, כִּי אִם אָהַב לִגְרוֹם צַעַר וְיסּוּרֵי נֶפֶשׁ לִבְנֵי בֵיתוֹ, לְאִשְׁתּו ולְאִמָהּ, אַחֲרֵי קְטָטָה שֶׁנָּפְלָה בֵינוֹ וּבֵין אִשְתּוֹ גָמַר קְוִילְף בְּלִבּוֹ לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ וְלַעֲבוֹר לָגוּר בְּלִשְׁכַּת עֲבוֹדָתוֹ לְיַד הַנָּמָל. זֶה כְּבָר שָׁאַף לִחְיוֹת חַיִּים חָפְשִׁיִּים, לְהָטִיל תָּמִיד אֵימָה עַל אִשְׁתּוֹ וְחוֹתַנְתּוֹ, לַחְבּוֹל אֶת מְזִמּוֹתָיו בֶּאֵין רוֹאֶה.

בְּמִשְׁכָּנוֹ זֶה הַמְעֻפָּשׁ הֶעֱמִיד תַּנּוּר בַּרְזֶל יָשָׁן וְעָלָיו מַעֲשֵׁנָה חֲלוּדָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הֶעָשָׁן דֶרֶךְ הַגָּג, קָנָה לוֹ כְּלֵי בַיִת יְשָׁנִים וּרְעוּעִים וְהִתְעַנֵּג מְאֹד עַל חֶדֶר דִּירָתוֹ.

– הִנְנִי כָעֵת רָבִּינְזוֹן קְרוּזֶה הַשֵׁנִי – אָמַר הנַּנָּס, בְהַשְׁקִיפוֹ בְּנַחַת רוּחַ עַל מִשְׁכַּנוֹ – יוֹשֵׁב אֲנִי פֹּה בּוֹדֵד וּבָדוּל כְּמוֹ בָּאִי, פֹּה יֵשׁ בְּיָדִי לְהִתְיַחֵד עִם עֲסָקַי בְלִי כָל חֲשָׁש, כִּי יֶאֶרְבוּ לִי אוֹ יְרַגְּלוּ אַחֲרָי. אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה בְּקִרְבָתִי, חוּץ מִן הָעַכְבָּרִים. שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי סוֹד וְחֶבְרָתָם נְעִימָה לִי.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָח בִּמְעוֹנוֹ הַבּוֹדֵד יָצָא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲנָּשִׁים שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר לוֹ לְבַצֵּע אֶת מְזִמּוֹתָיו. תְּחִלָּה הָלַךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם סְוִיוֶלֶר בַּמִסְעָדָה, שֶׁבָהּ יָשַׁב הַלַּבְלָר וְאָכַל אֶת סְעוּדָתוֹ הַדַּלָּה. קְוִילְף קִוָּה לְהוֹצִיא מִפִּיו בְּתַחְבּוּלוֹת עָרְמָה דְבָרִים עַל דְּבַר הַדַּיָּר הֶעָשִיר, קְרוֹבָם שֶל הַזָּקֵן וְנֶלִי, אֲבָל הַדְּבָרִים הַקְּצָרִים וְהַמְקֻטָּעִים שֶׁסָּח לוֹ הַלַּבְלָר לֹא גָרְמוּ לוֹ עֹנֶג רָב. מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת נוּגות עָבַר אֶת הַתֵּמְזָה וְשָׁב אֶל לִשְכָּתוֹ הַבּוֹדֵדָה וְסָגַר שָׁם אֶת עַצְמו. הַחֶדֶר הָיָה מָלֵא עָשָׁן, כִּי הַמַּעֲשֵׁנָה פָּלְטָה אֶת כָּל הֶעָשָׁן בִּפְנִים וְלֹא הוֹצִיאָה כְּלוּם הַחוּצָה. אִיש אִיסְטְנִיס לֹא הָיָה מוֹצֵא נַחַת רוּחַ בְּחֶדֶר זֶה אוּלָם לִקְוִילְף גָּרַם הַמָעוֹן הַזֶה תַעֲנוּג וְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכַל סְעוּדָה דְשֵׁנָה, שֶׁהוּבְאָה לוֹ מִן הַמִּסְעָדָה הַקְרוֹבָה, יָשַׁב מּוּל הַתַּנּוּר וְעִשֵן בְּלִי חָשָׂךְ אֶת מִקְטַרְתּוֹ, כְּאִלּוּ חָפֵץ כִּי עֲשַׁן הַמִּקְטֶרֶת יִתְחָרֶה עִם עֲשַׁן הַתַּנּוּר, עַד אֲשֶׁר כַּעֲבוֹר זְמַן מָה הָיָה כָּל גּוּפוֹ עָטוּף בֶּעָשָׁן, בַּאֲוִיר כָּזֶה, שֶׁאִישׁ אַחֵר הָיָה נֶחְנָק בּוֹ, בִּלָה הַנַּנָּס יָפֶה אֶת הָעֶרֶב בְּחֶבְרַת בַּקְבּוּקוֹ וּמִקְטַרְתּוֹ וּבִדַח אֶת עַצְמוֹ בִצְרִיחוֹת, שֶׁהוּא טָעַם בָּהֶם טָעַם שִׁירָה. כָּךְ יָשַׁב עַד חֲצוֹת וְאַחֲרֵי כֵן שָׁכַב עַל דַּרְגָּשׁ וְיָשֵׁן שֵׁנָה מְתוּקָה.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת קָם מִשְּׁנָתוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, פָּקַד עַל מְשָׁרְתוֹ לְהָכִין לוֹ פַת שַׁחֲרִית, יָרַד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְטִפֵּל בְּסִדּוּר תִּלְבָּשְׁתּוֹ, וּלְאַחַר שֶאָכַל אַרֻחַת הַבֹּקֶר שָׂם פְּעָמָיו אֶל בֵּוִיס מַרְכְּס, לְמִשְׂרָדוֹ שֵׁל שֻׁתָּפוֹ הַפְּרַקְלִיט בְּרַס. אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא מָצָא אֶת בְּרַס בְּמִשְׂרָדוֹ, הִשְׁאִיר פִּתְקָה, שֶׁבָּהּ הָזְמַן מַר בְּרַס לָבוֹא אֵלָיו יַחַד עִם אֲחוֹתוֹ.

הֵם נוֹעֲדוּ יַחְדָּו לְמִשְׁתֵּה תֵּה וְלִסְעוּדַת עֶרֶב קְטַנָה בְּבֵית הַמָּזוֹן “הַיִשִׁימוֹן”, סֻכָּה פְּרוּצָה שֶׁעָמְדָה עַל חוֹף מְרֻפָּשׁ שֶׁל הַנָּהָר בְּקֵרוּב מָקוֹם לְּדִירָתוֹ שֶׁל קְוִילְף.

בְּאֶמְצַע הַמִּשְתֶּה שָׁלַח קְוִילְף לִזְמַן מָה אֶת הַנַּעַר הַמְשָׁרֵת הַחוּצָה, וּבְהִשָּׁאֲרָם לְבַדָּם נָגַע בְּיָדוֹ בְּשַׁרְוֻלּו שֶׁל הַפְּרקְלִיט.

– דָּבָר לִי אֵלֶיךָ – אָמַר הַנַּנָּס – וְגַם אַתְּ, סֶלִי, הַטִּי אָזְנֵךְ וְשִמְעִי.

הִיא הִקְרִיבָה אֶת כִּסְאָהּ סָמוּךְ אֵלָיו. מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעָה מִפִּי הַנִסָּיוֹן, כִּי בְּעִנְיָנָיו שֶׁל קְוִילְף יֵש לָדוּן בְּלָחַשׁ.

– הַדָּבָר הוּא דְבַר סֵתֶר – הוֹסִיף הַנַּנָּס, בְהַעֲבִירוֹ אֶת מַבָּטוֹ מִן הָאָח אֶל הָאָחוֹת – וְדוֹרֵש זְהִירוּת מְרֻבָּה. כַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ בֵּינֵיכֶם לְבֵין עַצְמְכֶם, תָדוּנוּ בְיִשּׁוּב הַדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת.

– בְּוַדַאי, אָדוֹן – קָרָא מַר בְּרַס, בְהוֹצִיאוֹ אֶת פִנְקָסוֹ וְעֶפְרוֹנוֹ, כְּדֵי לִרְשׁוֹם מִיָּד אֶת רָאשֵׁי הַפְּרָקִים שֶל הָעִנְיָן, אֲבָל קְוִילְף צִוָּה לְהַחֲזִיר אֶת הַפִנְקָס לְכִיסוֹ.

– אֵין לָנו הַפַּעַם צֹרֶךְ בִּדְבָרִים שֶׁבִּכְתָב – אָמַר – וּבְכֵן, יֵשׁ נַעַר וּשְׁמוֹ קִיט…

מָרַת סֶלִי נִעַנְעָה בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת, כִי הַשֵּׁם הַזֶּה יָדוּעַ לָהּ.

– אֶת קִיט זֶה – קָרָא הַנַּנָס – אֵינִי אוֹהֵב.

– גַּם אָנֹכִי – אָמְרָה הַגְבֶרֶת סֶלִי.

־ וְגַם אָנֹכִי – אָמַר מַר בְּרַס.

– זֶה מְצֻיָּן – קָרָא הַנַּנָּס – מַחֲצִית עֲבוֹדָתֵנוּ כָּבר נֶעֶשְׂתָה אֵפוֹא. קִיט זֶה קָנָה לוֹ שֵׁם כְּנַעַר יָשָר וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, אוּלָם הוּא כֶלֶב הַנּוֹעֵץ אֶת חָטְמוֹ בְּכָל דָּבָר, הוּא צָבוּעַ וּמְרַגֵּל נִבְזֶה, הוּא מכַשְׁכֵּש בִזְנָבוֹ וְזוֹחֵל עַל גְחוֹנוֹ רַק לִפְנֵי נוֹתְנֵי לַחְמוֹ וּמִתְנַפֵּל בִּנְבִיחוֹת וִילָלוֹת כְּכֶלֶב עַל כָּל עוֹבֵר.

– מַה יָפִים דְּבָרֶיךָ וְלוֹקְחִים לֵב! – קָרָא הַפְּרַקְלִיט.

– אֱמוֹר לָנוּ אֶת הָעִקָּר! אָמְרָה הַגְבֶרֶת סֶלִי – אַל נָא תַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים.

– יָפֶה דָרַשְׁתְּ – עָנָה קְוִילְף – וּבְכֵן, קִצּוּר הַדְבָרִים, קִיט זֶה הוּא כֶלֶב הַחוֹרֵץ לְשׁוֹנוֹ עַל כָּל הָאֲנָשִׁים, וּבְיִחוּד עָלַי, וַאֲנִי חַיָּב לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ.

– זֶה דַי, אָדוֹן – קָרָא מַר בְּרַס.

– לֹא, עֲדַיִן לֹא אָמַרְתִּי הַכֹּל – עָנָה מַר קְוִילְף בְּלַעַג – הֲתֹאבוּ לִשְׁמֹעַ עַד הַסּוֹף? מִלְבַד אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בּוֹ נְקָמָה בְּשֶל שִׂנְאָתִי אֵלָיו, הִנֵּה הוּא עוֹמֵד לִי לְשָׂטָן כָּעֵת בֵינִי לְבֵין עִנְיָן שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא בְּרָכָה רַבָּה לְכֻלָּנוּ. וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַנַּעַר וְאֶת טִיבוֹ, תָּבִינוּ מֵעַצְמְכֶם אֶת הַשְּׁאָר. עֲלֵיכֶם לִמְצוֹא תַּחְבּוּלָה לְהַרְחִיק אֶת הַשָׂטָן מִדַּרְכִּי. הֲתַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶה?

– עָשׂה נַעֲשֶׂה, אָדוֹן – קָרָא מַר בְּרַס.

– אִם כֵּן, תֶן לִי אֶת יָדְךָ – אָמַר הַנַּנָּס, וְגַם אַתְּ, סֶלִי, תְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ. בָּךְ אֲנִי בּוֹטֵחַ לֹא פָחוֹת וְאוּלַי עודֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בּוֹ.

בֵּינָתַיִם שָׁב הַנַּעַר הַמְשָׁרֵת וְהַשִׂיחָה נִפְסְקָה. הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, שֶהָיָה רָגִיל לִפְעוֹל יַחַד, וְהָיָה קָשׁוּר בְּקֶשֶׁר שֶׁל בֶּצַע, בָּא לִכְלַל דֵּעָה אֶחָת, הֵבִינוּ זֶה אֶת זֶה בְּדִבּוּר אֶחָד, בִּרְמִיזָה אֶחָת. שְׁנֵי השֻּׁתָּפִים נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ כְּאוֹרְחִים הֲגוּנִים. גַּם הַנַּנָס שָׁב אֶל דִּירַת תִּפְארְתּוֹ, שָׁכָב עַל הַדַּרְגָּשׁ שֶלּוֹ, וְעַד מְהֵרָה שָׁקַע בְּשֵׁנָה. מִי יוֹדֵעַ אִם בַּחֲלוֹמוֹ לֹא רָאָה אֶת נוֹדְדֵינוּ, אֲשֶׁר עָזַבְנוּ אוֹתָם עַל הַמִרְפֶּסֶת שֶׁל בֵּית הַתְּפִלָּה הָעַתִּיק, כְּשֶּׁהֵם מַמְתִּינִים לִידִידָם הַמּוֹרֶה. עָלֵינוּ לָשׁוּב אֲלֵיהֶם.


פֶּרֶק עַשִּׂירִי: חַיֵּי נֶלִי בַּכְּפָר הַשַּׁאֲנָן    🔗

כַּעֲבוֹר זְמָן רַב נִרְאָה הַמּוֹרֶה עַל יַד פִּשְׁפֵּשׁ בֵּית הַקְּבָרוֹת. הוּא נֶחְפַּז אֶל אוֹרְחָיו, בְּצַלְצְלוֹ בִּצְרוֹר שֶׁל מַפְתְּחוֹת חֲלוּדִים, שֶׁנָשַׂא בְּיָדוֹ. מֵרֹב חִִפָּזוֹן וְהִתְרַגְּשׁוּת לֹא יָכוֹל בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו, רַק הֶרְאָה בְּפָנִים מְאִירוֹת עַל שְׁנֵי בִנְיָנִים.

– הֲרוֹאָה אַתְּ אֶת שְׁנֵי הַבָּתִים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶה? – שָׁאַל לָאַחֲרוֹנָה.

– בְּוַדַּאי – עָנְתָה נֶלִי – לֹא גָרַעְתִּי מֵהֶם עַיִן כָּל הַזְּמָן.

– לוּ רַק יָדַעַתְּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בְּפִי לְבַשֵּׂר אוֹתָךְ! – קָרָא יְדִידָה – אֶחָד מֵהַבָּתִּים הוּא שֶּׁלִי.

וּבְלִי לָתֵת זְמָן לַיַּלְדָּה לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיהָ, תָּפַס בְּיָדָהּ וּבְפָנִים קוֹרְנוֹת מִשִׂמְחָה הוֹלִיכָה אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא.

הַבִּנְיָן הָיָה עַתִּיק וְדוּמִיָה עֲמֻקָּה שָׂרְרָה סָבִיב.

– מַה יָפֶה הַמָּקוֹם הַזֶּה! – אָמְרָה הַיַּלְדָּה בְּלָחַשׁ.

– הַאִם אֵינֵךְ חוֹשֵׁבֶת, כִּי נָאֶה הַמָּקוֹם לִחְיוֹת בּוֹ חַיֵּי שֶׁקֶט? שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

– כֵּן, בְּוַדַּאי – עָנְתָה הַיַּלְדָּה – זֶהוּ מָקוֹם נָאֶה וְשָׁלֵו – פֹּה אֶפְשָׁר לִחְיוֹת יפֶה וְגַם הַמָּוֶת אֵינוֹ נוֹרָא פֹה…

– לָמָּה תְדַבְּרִי עַל הַמָּוֶת? – גָעַר בָּהּ הַמּוֹרֶה – זֶה הוּא מָקוֹם לִחְיוֹת, לְהִתְחַזֵּק גַם בְּגוּף וְגַם בְּנֶפֶשׁ – הַבַּיִת הַזֶּה הוּא שֶׁלַּכֶם.

– שֶׁלָּנו!? – קָרְאָה הַיַּלְדָּה.

– כֵּן, שֶׁלָכֶם – הֵשִׁיב הַמּוֹרָה בְּשִׂמְחָה – מְקַוֶּה אֲנִי כִּי תֵשׁבוּ בּוֹ הַרְבֵּה שָׁנִים מְאֻשָׁרוֹת. אֲנִי אֶהְיֶה לָכֶם שָׁכֵן קָרוֹב. בֵּיתִי הוּא הַשֵּׁנִי לְבֵיתְכֵם.

אַחֲרֵי כֵן סִפֶּר לָהּ הַמּוֹרֶה, כִּי בַּבַּיִת הַזֶּה יָשְׁבָה אִשָּׁה יְשִׁישָׁה כְבַת מֵאָה, שֶׁהָיְתָה מְמֻנָּה עַל מַפְתְּחוֹת בֵּית הַתְּפִלָּה, פּוֹתַחַת וְסוֹגֶרֶת אֶת הַשַּׁעַר בְּעִתִּים קְבוּעוֹת, אַף מַרְאָה הָיְתָה אֶת הַמָּקוֹם לִמְבַקְּרִים שׁוֹנִים. לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים מֵתָה הָאִשָּה וַעֲדַיִן לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיְמַלֵּא מְקוֹמָהּ. וּבְכֵן טָרַח הוּא, הַמּוֹרֶה, לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁבָּהֶם הַדָּבָר תָּלוּי, כִּי יִמְסְרוּ אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת לְנֶלִי.

– הַמַּשְׂכֹּרֶת אָמְנָם אֵינָהּ גְדוֹלָה – אָמַר הַמּוֹרֶה – אוּלָם הִיא מַסְפִּיקָה בְּמָקוֹם בּוֹדֵד זֶה, וְאִם נְצָרֵף לָהּ גַם אֶת שְׂכָרִי, יִהְיֶה לָנוּ דַי וְהוֹתֵר.

– בָּרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהִים עַל חַסְדְּךָ עִמָּנוּ – קָרְאָה הַיַּלְדָּה מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת.

– אָמֵן! – עָנָה יְדִידָהּ בְּשִׂמְחָה – וּבָרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתָנוּ עַד הֲלוֹם אַחֲרֵי תְלָאָה רַבָּה. וְעַתָּה נֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת בֵּיתִי. הַבַּיִת הַזֶּה הָיָה דוֹמֶה בְּצוּרָתוֹ לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, אוּלָם קָטָן מִמֶּנּוֹ בְּמִדָּתוֹ.

רֵאשִׁית כֹּל, נִגְּשׁוּ יַחְדָּו לְהָבִיא סֵדֶר בִּשְׁנֵי הַבָּתִּים. כַּעֲבוֹר זְמָן קָצָר בָּעֲרָה בְּכָל הַבַּיִת אֵשׁ מַרְנִינָה לֵב, שֶׁהֵפִיצָה נֹגַהּ אָדֹם וְעַלִיז עַל הַכְּתָלִים הַיְשָׁנִים. נֶלִי תִקְּנָה כָל מַה שֶּׁהָיָה לְתַקֵּן, הַמּוֹרֶה הִכְנִיס נִקָּיון בְּכָל מָקוֹם, וְהַזָּקֵן עָזַר לַמּוֹרֶה וּלְנֶלִי חֲלִיפוֹת. כָּל הַיּוֹם עָבַר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָה זְרִזָה, וַאֲחָדִים מִן הַשְׁכֵנִים שָׁלְחוּ בְיַד בְּנֵיהֶם חֲפָצִים קְטַנִּים, הַדְּרוּשִׁים בְּיִחוּד לְמִתְיַשְּׁבִים חֲדָשִׁים.

אֶת סְעוּדַת הָעֶרֶב אָכְלוּ בְּיַחַד בְּבֵיתָהּ שֶׁל נֶלִי. כֻּלָם יָשְׁבוּ סָבִיב לַתַּנּוּר וְדִבְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּקוֹל שָׁקֵט עַל דְּבַר תָּכְנִיּוֹתֵיהֶם בֶּעָתִיד. אַחֲרֵי כֵן קָרָא הַמּוֹרֶה תְּפִלָּה בְּקוֹל רָם, וְהֵם נִפְרְדוּ אִיש מֵרֵעֵהוּ בְּלִבּוֹת מְלֵאִים אֹשֶׁר.

בִּשְׁעַת הַדּוּמִיָּה, כַּאֲשֶׁר יָשֵׁן הַזָּקֵן בִּמְנוּחָה בְּמִטָּתוֹ, יָּשְׁבָה עוֹד הַיַּלְדָּה לִפְנֵי הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת וְחָשְׁבָה עַל כָּל מַה שֶּעָבַר עָלֶיהָ. נִדְמָה לָהּ, כִּי הַכֹּל הָיָה חֲלוֹם וְכִי זֶה עַתָּה הֵקִיצָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הָלַךְ וְתָשׁ כֹּחַ גּוּפָה, אֲבָל כֹּחַ רוּחָה חָזַק, אוֹר שִׂכְלָהּ גָבַר וּבְלִבָּה גָמְלוּ רְגָשׁוֹת וְתִקְוות, שֶׁלֹא יָדְעָה עַד כֹּה וְשֶׁהֵם חֶלְקָם שֶׁל גִּבּוֹרֵי רוּחַ. זְמַן מָה עָמְדָה הַיַּלְדָּה עַל יַד הַחַלּוֹן וְאַחֲרי כֵן הָלְכָה לִישׁוֹן.

עִם בּוֹא הַבֹּקֶר, רַעֲנָן וְצוֹהֵל, הִתְחִילָה שׁוּב הָעֲבוֹדָה שֶׁנִּפְסְקָה אֶתְמוֹל, שְׁלָשְׁתָּם עָבְדוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עַד הַצָּהֳרַיִם, סִדְּרוּ אֶת הַכֹּל בְּסֵדֶר נָכוֹן וְאַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אֶל הַכֹּהֵן שֶׁל הַכְּפָר.

הַכֹּהֵן, אִישׁ זָקֵן וְתָמִים, שֶּׁחַי חַיֵּי בְדִידוּת אַחֲרֵי מוֹת אִשְׁתּוֹ קִבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים בִּידִידוּת רַבָּה, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִי הַמּוֹרֶה עַל חַיֶּיהָ שֶׁל נֶלִי וּמָה הֵן הַסִּבּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ הֵנָּה, הִסְכִּים הַכֹּהֵן לִמְסור לָהּ אֶת הַמִּשְׂרָה, אַף כִּי לְַיַּלְדָּה רַכָּה כָּמוֹהָ, לְפִי דְבָרָיו, נָאֶה יוֹתֵר לִרְקוֹד וּלְפַזֵּז עַל הַדֶּשֶׁא מֵאֲשֶׁר לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם קוֹדֵר וְזָעוּם כָּזֶה.

אוֹתוֹ יוֹם הִתְוַדְּעוּ הָאוֹרְחִים עוֹד אֶל אִישׁ טוֹב, שֶׁיָּשַׁב בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן, הוּא בָא אֶל הַכְּפָר לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן, מִימֵי נְעוּרֵיהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ זֶה, בָּא אֵלָיו לְנַחֲמוֹ מִיגוֹנוֹ, וּמֵאָז לֹא נִפְרְדוּ עוֹד. הוּא הָיָה עוֹזֵר לַכֹּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהָיָה יְדִידָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַכְּפָר, וְהַכֹּל קָרְאוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם “בָּחוּר”, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁיָּשַׁב בְּגַפּו.

הַ“בָּחוּר” בָּא אֶל בֵּיתָם, כְּאָדָם הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל מוֹדָע וְאָמַר

– הַאַתָּה הוּא מַר מַרְטִין, הַמּוֹרֶה הֶחָדָשׁ שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר?

– כֵּן, אָדוֹן.

– שָׂמֵחַ אֲנִי לִרְאוֹתֶךָ. מְסַפְּרִים הַרְבֵּה בְּשִׁבְחֶךָ. וְזוֹ הִיא-הוּא הוֹרָה עַל נֶלִי-הַשּׁוֹעֶרֶת הַצְּעִירָה שֶׁל בֵּית תְּפִלָּתֵנוּ? יָקַרְתָּ בֵּינַי, יְדִידִי, עַל הִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה. אִישׁ הַמִּצְטַיֵּן בְּמִדָּה רַבָּה שֶׁל אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מוֹרֶה גָרוּעַ.

ה“בָּחוּר” הִבִּיט עַל הַסָּב וּמִמֶּנּוּ עַל נֶלִי, אַחֲרֵי כֵן אָחַז בְּיָדָהּ בְּרֹךְ וְאָמַר:

– פֹּה נְכוֹנִים לָךְ יָמִים טוֹבִים. אָנוּ נִתְאַמֵּץ לְהַנְעִים אֶת חַיַּיִךְ. רוֹאֶה אֲנִי, כִּי הִסְפַּקְתְּ לְהָבִיא בַּבַּיִת סְדָרִים, אֲבָל אָנֹכִי אֶשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא לָךְ כְּלֵי בַיִת שׁוֹנִים הַחֲסֵרִים פֹּה.

וְאָמְנָם כַּעֲבור שָׁעָה קַלָּה שָׁלַח בִּידֵי נַעֲרֵי הַכְּפָר מֵאוֹצָרוֹ הַבָּלוּם כָּל מִינֵי כֵלִים, שְׁטִיחִים וּשְׁאָר חֲפָצִים. בְּכֹחוֹת מְשֻתָּפִים סִדְּרוּ הַכֹּל, כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן, אַחֲרֵי כֵן נִפְרַד מֵהֶם הַ“בָּחוּר” בִּידִידוּת.

בַּיּוֹם הַשֵׁנִי קָמָה נֶלִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, גָּמְרָה אֶת עֲבוֹדָתָהּ בְּבֵיתָהּ הִיא וְעָרְכָה הַכֹּל בְּסֵדֶר נָכוֹן בְבֵיתוֹ שֶׁל יְדִידָהּ הַמּוֹרֶה, אַחֲרֵי כֵן לָקְחָה מֵעַל הַמַּסְמֵר הַנָּטוּעַ בַּקִּיר צְרוֹר מַפְתְּחוֹת, שֶׁהַ“בָּחוּר” נָתַן לָהּ אֶתְמוֹל, וְהָלְכָה יְחִידָה לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַתְּפִלָּה הָעַתִּיק. אִם שֶׁקֶט הַכְּפָר עָשָׂה רֹשֶׁם עַז עַל הַיַּלְדָּה אַחֲרֵי הַטִּלְטוּלִים בִּדְרָכִים אֲפֵלוֹת וּבִכְרָכִים הוֹמִים, הִנֵּה חָזָק שִבְעָתַיִם הָרֹשֶׁם בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה הַנִּשְׂגָבָה שֶׁל הַבִּנְיָן הַזֶּה. נִדְמָה לָהּ, כִּי הָאוֹר שֶׁחָדַר בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת הַשּׁוֹקְעִים הוא זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, הַשְּׁבִילִים שֶׁבֵּין הַסַּפְסָלִים וְהָעַמּוּדִים נָשְׁמוּ נְשִׁימַת דּוֹרוֹת קְדוּמִים. חֵלֶק שֶׁל הַבִּנְיָן הָיָה בֵית תְּפִלָּה שֶׁל פָּרָשִׁים, בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת וּבְרַגְלַיִם רְכוּבוֹת זוֹ עַל זוֹ, חֲגוּרֵי חֶרֶב וַחֲבוּשֵׁי שִׁרְיוֹן.

הַיַּלְדָּה יָשְׁבָה זְמָן רָב בְּמָקוֹם יָשָׁן וְשָׁקֵט זֶה לְיַד מצְּבוֹת הַזִּכָּרוֹן וְצַלְמֵי הָאֶבֶן. בְּהַבִּיטָהּ עַל סְבִיבֶיהָ בְּיִרְאָה רוֹמֵמָה. נִדְמָה לָהּ, כִּי פֹה תִּמְצָא מְנוּחָה לְנַפְשָׁהּ. הִיא לָקְחָה סֵפֶר הַתַּנַ"ךְ מֵעַל הָאִצְטַבָּה וְקָרְאָה בוֹ, אַחֲרֵי כֵן שָׂמָה אוֹתוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְשָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת.

אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה הָיְתָה אוֹהֶבֶת נֶלִי לָבוֹא פְּעָמִים אֲחָדוֹת בַּיוֹם, גַם עִם רֶדֶת הַיּוֹם הוֹסִיפָה לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמָה כִּנטוּעָה בְּמַסְמְרִים, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ שׁוּם פַּחַד וּבְלִי רָצוֹן לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם.

גַם הַ“בָּחוּר” אָהַב אֶת בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁל הַכְּפָר וְיָדַע יָפֶה אֶת תּוֹלְדוֹתָיו, מְסוֹרוֹתָיו וְאַגָּדוֹתָיו. הוּא שֶׁהִדְרִיךְ אֶת הַיַּלְדָּה וּמָסַר לָהּ אֶת פִּרְטֵי חוֹבוֹתֶיהָ בִּדְבַר מִשׂרָתָהּ הַחֲדָשָׁה. מִפִּיו שׁמְעָה תוֹלְדוֹתֶיהָ שֶׁל כָּל אֶבֶן וְכָל מַצֵּבָה; הוּא הוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַמְעָרָה הָעַתִּיקָה וְסִפֶּר לָהּ אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת עַל הַמְּעָרָה הַזֹּאת.

גַּם הַזָּקֵן, סָבָהּ שֶׁל נֶלִי, הָיָה שְׂבַע רָצוֹן מִן הַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ.

– סוֹף סוֹף – אָמַר – הִגַּעְנוּ אֶל מָקוֹם בָטוּחַ. לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא נֵלֵךְ מִזֶּה.

הַיַּלְדָּה נִעַנְעָה בְּרֹאשָׁהּ בְּבַת צְחוֹק, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הָיָה הַזָּקֵן מְלַטֵּף אוֹתָהּ, הָיָה חוֹלֵף הִרְהוּר בְִּלִבּו: “הוֹי, מַה חִוְּרִים פָּנֶיהָ…” וּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת הָיוּ מִתְעוֹרְרוֹת בְּלִבּו בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה מַבִיט אֵלֶיהָ. בַּזְמָן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים יַחְדָּו בָּעֲבוֹדָה הִרְגִשׁה הַיַּלְדָּה, כִּי סָבָהּ מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ לִרְגָעִים וּמַבִּיט אֵלֶיהָ בִּדְאָגָה. לִפְעָמִים הָיְתָה שׁואֶלֶת אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר, אוּלָם הוּא הָיָה עוֹנֶה, כִּי לֹא כְלוּם הוּא… לֹא כְלוּם, וּבְלָחֲצוֹ אוֹתָהּ אֶל חָזֵהוּ וּבְלַטְּפוֹ אוֹתָהּ, מִלְמְלוּ שְׂפָתָיו, כִּי הִיא מוֹסִיפָה כֹחַ מִיּוֹם לְיוֹם.

אוּלָם הַדְּאָגָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן לְגוֹרַל הַיַּלְדָּה לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנוּ עוֹד. מִן הַיּוֹם הַהוּא זָכַר הַזָּקֵן וְלֹא שׁכַח אַף לְרגַע אֶת תְּשִׁישׁוּת הַיַּלְדָּה וְכָל אֲשֶׁר עָשְׂתָה לְמַעֲנוֹ. בְּמֶשֶךְ יָמִים רַבִּים רָאָה אוֹתָהּ הַזָּקֵן לִימִינוֹ עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה שֶׁל צָרוֹת קָשׁוֹת וְהוּא הִסְכִין לְהַבִּיט עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל אָחוֹת לְצָרָה וְלִבּוֹ דָאַב לְגוֹרָלוֹ הוּא לֹא פָחוֹת מֵאֲשֶׁר לְגוֹרָלָהּ הִיא. אֲבָל עַתָּה נִתְעוֹרֵר לְהָבִין מֶה הָיְתָה לוֹ נֶכְדָּתוֹ עַד עַתָּה וְכַמָּה סָבְלָה לְמַעֲנוֹ. מִן הָעֵת הַזֹּאת לֹא עָלְתָה אַף פַּעַם מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ עַל דְּבַר נַפְשׁוֹ, כָּל דַאֲגוֹתָיו לְעַצְמוֹ סָפוּ תַמּוּ. רַק דְּאָגָה אַחַת מִלְאָה אֶת כָּל לִבּו: הַדְּאָגָה לְנֶלִי שֶׁלּוֹ.

הוּא הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד אַחֲרֶיהָ לְשָׁמְרָהּ; הָיָה יוֹשׁב שָׁעוֹת רְצוּפוֹת לְעֻמָּתָהּ עַל יַד הַתַּנּוּר לְהַבִּיט אֶל פָּנֶיהָ; הָיָה עוֹשֶׂה בַּבַּיִת עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת, כְּדֵי לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ; הָיָה קוֹפֵץ מִמִּטָתוֹ בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים וְהָאֲפֵלִים וְנִכְנָס בַּחֲשָׁאי לְחַדְרָה לִשְׁמֹעַ לִנְשִׁמוֹתֶיהָ אוֹ לִנְגֹעַ בְיָדָהּ.

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר. הַיַּלְדָּה רְפַת אוֹנִים שָׁכְבָה עֲרָבִים שְׁלֵמִים עַל הַסַּפָּה לְיַד הַתַּנּוּר. הַמּוֹרֶה הָיָה מֵבִיא לָהּ סְפָרִים, וְיַחַד עִם הַבָּחוּר הָיוּ שְׁנֵיהֶם קוֹרְאִים לְפָנֶיהָ חֲלִיפוֹת. הַזָּקֵן הָיָה יוֹשֵׁב, מַטֶה אָזְנוֹ וְאַף כִּי לֹא הֵבִין אֶת הַתֹּכֶן, אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ צְחוֹק קַל עַל פְּנֵי נֶלִי, הָיָה מְחַבֵּב וּמְכַבֵּד אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת מְחַבְּרוֹ.

אוּלָם הַיַּלְדָּה הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לָצֵאת הַחוּצָה וּלְטַיֵּל בְּגַנָהּ הֶחָבִיב. הִיא הִתְחַבְּבָה מְאֹד עַל הַסַּיָּרִים שֶׁהָיוּ בָּאִים לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַתְּפִלָּה הָעַתִּיק. הַכֹּל הֶעֱרִיצוּ אֶת הַיַּלְדָּה וְהִתְּפַּלְאוּ עַל יָפְיָהּ וּבִינָתָהּ, והַזָּקֵן הָיָה מִתְמַלֵּא רִגְשֵׁי גָאוֹן בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִבְרֵי הַשֶׁבַח וְהַקִּלּוּס לְנֶכְדָּתוֹ.

גַם תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, שֶׁחִבְבוּ אֶת הַיַּלְדָּה חִבָּה עַזָּה, הָגוּ בְלִבָּם גַּם רִגְשׁוֹת חֶמְלָה אֵלֶיהָ. גַּם תַּלְמִידֵי בֵית הַסֵּפֶר נִקְשׁרוּ אֵלֶיהָ בְּאַהֲבָה. כְּשֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּבֵית הַתְּפִלָּה, הָיוּ הַיְלָדִים מְצִיצִים אֵלֶיהָ בִּדְמָמָה בְּעַד הַפֶתַח, אֲבָל לֹא נוֹעֲזוּ לְהַטְרִידָהּ בְּדִבְרֵיהֶם. כְאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ בְּרוֹמְמוּתָהּ.

בְּיִחוּד דָּבַק בָּהּ לִבּוֹ שֶׁל אַחַד הַיְלָדִים, שֶׁהִיא קֵרְבָה אוֹתוֹ.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁיָּשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ הָרָגִיל וְקָרְאָה בַּתַּנַ"ךְ, נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַיֶלֶד הַזֶּה בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, הִבִּיט אֶל פָּנֶיהָ בִּתְשׁוּקָה, אַחֲרֵי כֵן לָפַת אֶת צַוָארָהּ בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת.

– מַה לָּךְ? מַה קָּרָה? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ נֶלִי בְּהַשְׁקִיטָהּ אוֹתו.

– הִיא לֹא נִשׁתַּנְתָה עֲדַיִן! – קָרָא הַיֶלֶד בְחַבְּקוֹ אוֹתָהּ בְּחָזְקָה – עֲדַיִן לֹא, לֹא.

הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה אֵלָיו בְּתִמָּהוֹן, הֶחְלִיקָה אֶת רֹאשׁוֹ, וּבְנָשְׁקָהּ לוֹ שׁאֲלָה, מַה כַּוַּנָתוֹ.

– אָנָּא, נֶלִי – קָרָא הַיֶּלֶד – אַל נָא תִהְיִי כְּאֶחָד מֵהֶם.. הֵם אֵינָם בָּאִים לְשַׂחֵק אוֹ לְדַבֵּר עִמָּנוּ… טוֹב אֲשֶׁר תִּהְיִי כְּמוֹ שֶׁאַתְ הַיּוֹם…

– אֵינֶנִי מְבִינָה אֶת דְבָרֶיךָ – אָמְרָה הַיַּלְדָּה – אוּלַי תּוּכַל לְהַסְבּיר לִי.

– הָאֲנַשִׁים אוֹמְרִים – עָנָה הַיֶּלֶד בְהַבִּיטוֹ בְּפָנֶיהָ – כִּי בְטֶרֶם תְחִלֶינָה הַצִפֳרִים לָשִׁיר, תַעֲלִי הַשָּׁמַיְמָה וְתֵהָפְכִי לִכְרוּב. אוּלָם זֶה לֹא אֱמֶת. אַתְּ לֹא תֵלְכִי מִמֶּנּוּ, לֹא תַעַזְבִי אוֹתָנוּ, לֹא כֵן, נֶלִי?

הַיַּלְדָּה הוֹרִידָה רֹאשָׁהּ וְכִסְתָה פָנֶיהָ בְּיָדֶיהָ.

הַיֶלֶד נָשָׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו בְּתַחֲנוּנִים, קִפֵּל אֶת יָדָיו וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו.

– הַבִּיטִי נָא עָלַי, נֶלִי – אָמַר הַנַּעַר – וְאִמְרִי, כִּי תִשָׁאֲרִי אִתָּנוּ וְאָז לֹא אוֹסִיף עוֹד לִבְכּוֹת. אִמְרִי נָא!

הִיא הוֹסִיפָה לָשֶׁבֶת בִּדְמָמָה, רֹאשָׁהּ מוּרָד וּפָנֶיהָ מְכֻסִּים. נִשְׁמַע רַק קוֹל בִּכְיָהּ. הַיֶּלֶד נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִתְחִיל מְלַטֵּף אוֹתָהּ. נֶלִי נָתְנָה לוֹ לְהָסִיר אֶת יָדֶיהָ מעַל פָּנֶיהָ וְלָפְתָה בָּהֶן אֶת צַוָּארוֹ. שָׂרְרָה עוֹד דְּמָמָה מִתּוֹך דִּמְעָה. אוּלָם כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה, הִבִּיטָה אֵלָיו הַיַּלְדָּה בְּבַת-צְחוֹק וְהִבְטִיחָה אוֹתוֹ בְּקוֹל עָדִין וּמְלַטֵּף, כִּי הִיא תִשָּׁאֵר פֹּה וְתוֹסִיף לִהְיוֹת יַחַד עִם הַיְלָדִים.

הוּא מָחָא כַּף מִשִׂמְחָה. נֶלִי בִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְבַל יְסַפֵּר לְאִישׁ מְאוּמָה עַל דְּבַר הַשִּׂיחָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם.

אוּלָם מִן הַיּוֹם הַהוּא תָּקְפָה אֶת הַיֶּלֶד חֲרָדָה לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל נֶלִי, גַּם בָּעֲרָבִים הָאֲפֵלִים לֹא נִמְנַע מִלָּגֶשֶׁת אֶל הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית שֶׁל בֵּיתָה וְהָיָה שׁוֹאֵל בְּקוֹל נָמוּךְ אִם הִיא בַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר עָנוּ לוֹ הֵן וְהִזְמִינוּהוּ לְהִכָּנֵס, הָיָה קוֹבֵעַ מְקוֹמוֹ עַל שְׁרַפְרָף סָמוּךְ לְרַגְלֶיהָ וְיוֹשֵׁב בְּאֹרֶךְ רוּחַ שָׁעוֹת רַבּוֹת עַד אֲשֶׁר בָּאוּ מִבֵּיתוֹ לִקְרוֹא לוֹ. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הָיָה נִגָּשׁ אֶל בֵּיתָהּ לִשְׁאוֹל לִשְׁלוֹמָה, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הָיָה מַזְנִיחַ אֶת חֲבֵרָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו וְהָיָה מְלַוֶּה אוֹתָהּ לְכָל מָקוֹם וָּמקוֹם שֶׁהָלְכָה.

– יְדִידָהּ הַקָּטָן שֶל נֶלִי – אָמְרוּ בְנֵי הַכְּפָר – הוּא יֶלֶד מְצֻיָּן. מְחוֹנָן הוּא בְּלֵב טוֹב, שׁוֹפֵעַ אַהֲבָה וְחֶמְלָה.


פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר: טוֹמְנִים פַּח לְרַגְלֵי קִיט    🔗

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁיָּשַׁב הַלַּבְלָר סְוִיוֶלֶר לְבַדּוֹ בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הַפְּרַקְלִיט בְּרַס, נִכְנַס קִיט וְשָׁאַל:

– הַאִם הַגֶּ’נְטְלְמֶן בַּבָּיִת?

וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט אֵלָי הַלַבְלָר בְּתִמָּהוֹן, כְּאִלּוּ לֹא הֵבִין אֶת שְׁאֵלָתוֹ, הוֹסִיף קִיט:

– שָׁאַלְתִּי עַל דְּבַר הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַגָּר לְמָעְלָה. הֲבַבַּיִת הוּא?

– לָמָּה הוּא לָךְ? – שָׁאַל דִּיק.

– מִכְתָּב לִי אֵלָיו.

– מִמִּי?

– מִמַּר גַּרְלַנְד.

– הוֹ! – קָרָא דִיק בְּנִמּוּס רַב – הוֹאֶל נָא לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּיָדִי, אָדוֹן, וְאַתָּה תַטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ לָצֵאת וּלְהַמְתִּין, בַּפְּרוֹזְדוֹר שָׁם הָאֲוִיר זַךְ וּמְצֻיָּן, אָדוֹן.

– תּוֹדָה לָךְ – הֵשִׁיב קִיט – עָלַי לִמְסוֹר אֶת הַמִּכְתָּב לְיָדוֹ מַמָּשׁ.

סְוִיוֶלֶר נָבוֹךְ מְעַט וְהִתְחִיל לְדַיֵּן עִם קִיט, אוּלָם בֵּינָתַיִם נִשְׁמַע מִלְמַעְלָה קוֹל אַדִּיר שֶׁל הַדָיָּר:

– הַאִם מִי שֶׁהוּא שׁוֹאֵל עָלָי?

– , אָדוֹן – עָנָה דִיק.

– וְאַיֵּהוּ? – שָׁאַג הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק.

– הוּא פֹה, אָדוֹן – עָנָה סְוִיוֶלֶר, וִּבְפנוֹתוֹ אֶל הַנַּעַר קָרָא: - הַאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ, כִּי הִנְּךָ מֻזְמָן לְמָעְלָה? הַאִם אָזְנֶיךָ אֲטוּמוֹת?

קִיט מָצָא, שֶׁלֹּא כְּדַאי לְהִכָּנֵס עִם הַלַּבְלָר בִּטְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת וּמִהַר לַעֲלוֹת לְמָעְלָה. כַּעֲבוֹר רְגָעִים מְעַטִּים נִכְנְסְוּ לַמִּשְׂרָד סַמְסוֹן בְּרַס וַאֲחוֹתוֹ.

כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיְתָה לָהֶם לְמַר בְּרַס וְלַחֲבֶרְתּוֹ הַנֶּאֱמָנָה אֵיזוֹ מוֹעֵצָה חֲשׁוּבָה בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר. בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה הָיוּ מְאַחֲרִים קְצָת לָבוֹא לַמִּשְׂרָד. פְּנֵיהֶם הָיוּ הַיּוֹם צוֹהֲלִים, כְּאִלּוּ עִסְקֵיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם עֹנֶג. פְּנֵי סַלִי הָיוּ מַבְהִיקִים, וְאָחִיהָ חִכֵּךְ אֶת יָדָיו זוֹ בָזוֹ מִתּוֹךְ נַחַת רוּחַ.

– מַה שִּׁלוֹמִךָ, מַר רִיצ’רְד? – שָׁאַל מַר בְּרַס אֶת לַבְלָרוֹ – הַאִם אַתָּה שָׁלֵם בְּגוּפְךָ, מָלֵא כֹחַ וְרַעֲנָן?

– תּוֹדָה, אָדוֹן, אֲנִי מַרְגִישׁ עַצְמִי יָפֶה.

– אָכֵן בָּחוּר פִּקֵח אָתָּה! – קָרָא בְּרַס – אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד עַלִיז כְּצִפּוֹר דְּרוֹר. לֹא כָךְ? מַה יָפֶה הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ חַיִּים בּוֹ, מַר רִיצַ’רְד! הַאִם הָיָה פֹה מִי שֶׁהוּא?

– מִי שֶׁהוּא סָר אֶל הַדַּיָר – עָנָה הַלַּבְלָר.

– הַאֻמְנָם? – שָׁאַל מַר בְּרַס – וּמִי הוּא הָאוֹרֵחַ?

– צָעִיר אֶחָד הַמְשַׁמֵּשׁ לְמֶחֱצָה בְּלִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן וִיטֶרְדֶן – עָנָה מַר סְוִיוֶלֶר – וּשְׁמוֹ קִיט.

– קִיט! – אָמַר בְּרַס – שֵׁם מוּזָר, אָדוֹן! וּבְכֵן, קִיט הוּא הַיּוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ? הוֹאֶל נָא, מַר רִיצַ’רְד, לָשֵׂאת אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה הוּא נָחוּץ מְאֹד וַאֲנִי רוֹצֶה כִּי יוּבָא לְשָׁם בַּיָּד.

מַר סְוִיוֶלֶר פָּשַׁט אֶת חֻלְצָתוֹ, לָבַשׁ אֶת הַפְרַק, הֵסִיר אֶת מִגְבַּעְתּוֹ מִן הַקּוֹלָב וְיָצָא מִן הַמִּשְׂרָד. מִיָּד לְצֵאתוֹ קָמָה הַגְּבֶרֶת סַלִי מִמְּקוֹמָה וְיָצְאָה אַף הִיא.

כְּשֶׁנִּשְׁאַר מַר בְּרַס יְחִידִי, פָּתַח לִרְוָחָה אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר, יָשַׁב אֶל הַשֻׁלְחָן מִמּוּל הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה. כְּדֵי שֶׁעֵינוֹ תִרְאֶה מִיָד אֶת הַיּוֹרֵד מֵעַל הַמַּדְרֵגוֹת, וְהִתְחִיל לִכְתּוֹב מִתּוֹךְ שְׁקִידָה וְצַהֲלַת רוַּח, בְּפַזְמוֹ קִטְעֵי זֶמֶר.

זְמָן אָרֹךְ יָשַב הַפְּרַקְלִיט, שָׁרַק בְעֵטוֹ וְסִלְסֵל בְּקוֹלוֹ. מִזְּמָן לִזְמָן הָיָה מַפְסִיק עֲבוֹדָתוֹ, מְאַמֵּץ אֶת כֹּחַ שְׁמִיעָתוֹ וּמִיָּד הָיָה פוֹתֵחַ שׁוּב לָשִׁיר וְלִשְׁרוֹק בִּזְרִיזוּת כְּפוּלָה. לָאַחֲרוֹנָה קָלְטָה אָזְנוֹ, כִּי דַלְתּוֹ שֶׁל הַדַּיָּר נִפְתְּחָה וְנִסְגְּרָה וִּמי שֶׁהוּא יוֹרֵד מִן הַמַּעֲלוֹת, כַּאֲשֶׁר קָרַב קִיט אֶל דֶּלֶת הַמִּשְׂרָד, נִעֲנַע בְּרַס לְעֻמָּתוֹ בִּידִידוּת וּבַת צְחוֹקוֹ שׁוֹכֶנֶת עַל פָּנָיו.

– הַאַתָּה זֶה קִיט? – אָמַר בְּקוֹל רַךְ – מַה שְׁלוֹמֶךָ?

קִיט, שֶׁלֹא חִבֵּב בְּיוֹתֵר אֶת בְּרַס, פָּלַט תְּשׁוּבָה קְצָרָה וְאָמַר לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, אוּלָם מַר בְּרַס הִזְמִינוֹ לָשׁוּב.

– לָמָּה אַתָּה נֶחְפָּז, קִיט? – אָמַר הַפְּרַקְלִיט בְּפֶה רַךְ – הֲלֹא תָסוּר אֵלַי לְרֶגַע. כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, עוֹלִים בְּזִכְרוֹנִי הַפָּנִים הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בִּימֵי חַיָּי. זוֹכֵר אֲנִי, כִּי נִכְנַסְתָּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל הַבַּיִת הַהוּא בַּזְמָן שֶׁעָרַכְנוּ אֶת רְשִׁימַת הָרְכוּשׁ שֶׁל הַזָּקֵן. כָּל מַעֲשֶׂיךָ שֶׁרָאִיתִי בָעֵת הַהִיא עוֹרְרוּ בְּקִרְבִּי רִגְשֵׁי כָבוֹד אֵלֶיךָ. זֶה הוּא נַעַר טוֹב וְיָשָר מֵאֵין כָּמוֹהוּ – חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי.

דִּבְרֵי הַפְּרַקְלִיט עָשׂוּ רֹשֶׁם עַל קִיט, וְלָאַחֲרוֹנָה רָמַז לוֹ בְּרַס עַלְׁ שְׁתֵּי מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, שֶׁהָיוּ מוּנָחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן.

– טוּל אוֹתָן – אָמַר בְּרַס,

– שֶׁל מִי הֵן?

– הַאִם לֹא אַחַת לָךְ? שֶׁלִּי הֵן, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, קַח נָא אוֹתָן – וַחֲסָל. עוֹד נְכוֹנִים לְךָ הַרְבֵּה דוֹרוֹנוֹת. לְהִתְרָאוֹת, קִיט!

קִיט הוֹדָה לַפְּרַקְלִיט עַל טוּב לִבּוֹ, וְהוּא הוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר זִלְזֵל קֹדֶם בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁעָשָׂה עָלָיו עַתָּה רֹשֶׁם נָעִים בְּשִׁיחָתוֹ. הוּא לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וְנֶחְפַּז הַבָּיְתָה.

מִיָּד נִכְנְסָה אֶל הַחֶדֶר הַגְּבֶרֶת בְּרַס וְאָחִיהָ קִדֵּם אֶת פַּנֶיהָ בְּחִיוּךְ עַל שְׂפָתָיו:

– אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי עָשִׂיתִי הַתְחָלָה יָפָה.

מִן הָעֵת, שֶׁהַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק חָלָה מִצַּעַר וְרֹגֶז עַל אֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בִּנְסִיעָתוֹ, הָלְכוּ וְגָבְרוּ קִשְׁרֵי הַיְדִידוּת בֵּינוֹ וֵּבין מַר גַּרְלַנְד. הֵם הִתְרָאוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְגַם שָׁלְחוּ מִכְתָּבִים זֶה אֶל זֶה. עַל יְדֵי כָךְ הָיָה קִיט בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל מַר בְּרַס בֹּקֶר בֹּקֶר, בִּהְיוֹתוֹ נוֹהֵג בְּסוּסוֹן, כְּשֶׁהַזָּקֵן גַּרְלַנְד הָיָה נוֹסֵע בַּמֶּרְכָּבָה, וְלִפְעָמִים בָּא לְבַדּוֹ, כְּדֵי לְהָבִיא מִכְתָּב אֶל הַגֶ’נְטְלְמֶן אוֹ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ.

בְּכֹל פַּעַם הָיָה הַפְּרַקְלִיט בְּרַס מְקַבֵּל אֶת קִיט בְּפָנִים יָפוֹת, מְהַלְּלוֹ וּמְשַׁבְּחוֹ עַל חָרִיצוּתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ. מְסַפֵּר עַל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִם אֲנָשִׁים, וְהוּא קָנָה אֶת לֶב קִיט הַתָּמִים. בַּשָׁעָה שֶׁקִיט הָיָה בָא לְבַדּוֹ, הָיָה תָמִיד מַר בְּרַס נִזְכָּר בְּאֵיזֶה עִנְיָן כְּדֵי לִשְׁלֹחַ אֶת סְוִיוֶלֶר מִן הַמִּשְׂרָד, וְצִוָּהוּ לֹא לָשׁוּב לִפְנֵי עֲבוֹר שְׁתֵּי שָׁעוֹת. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה גַם מָרַת בְּרַס עוֹזֶבֶת אֶת הַמִּשְׂרָד וְהַפְּרַקְלִיט נִשְׁאַר לְבַדּוֹ. וּכְשֶׁקִיט הָיָה יוֹרֵד מֵעַל הַמַּעֲלוֹת, הָיָה מַר בְּרַס מַזְמִין אוֹתוֹ לָסוּר אֶל הַמִשְׂרָד. הָיָה נִכְנָס עִמוֹ בְּאֵיזוֹ שִׂיחָה נְעִימָה, וְלִפְעַמִים הָיָה מְבָקֵשׁ מִמֵנוֹ, כִּי יַשְׁגִיחַ עַל הַלִשְׁכַּה לְשַׁעַה קָלָה, עַד אַשֵׁר יַעֲבוֹר אֶת הָרְחוֹב לְרֶגֶל עִנְיָן חָשׁוּב וְיָשוּׁב. וְּבשׁוּבוֹ הָיָה תוֹחֵב לְיָדוֹ דוֹרוֹן שֶׁל כֶּתֶר אוֹ חֲצִי כֶּתֶר. זֶה קָרָה לְעִיתִּים קְרוֹבוֹת וְקִיט הֶאֱמִין כִּי הַדּוֹרוֹנוֹת בָּאִים מִיָּדוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן שֶׁכְּבָר הֶעֱנִיק לְאִמּוֹ בְּיָד רְחָבָה וּבִנְדִיבוּת לֵב.

וְהַנַּעַר הַתָּמִים לֹא עָלָה עַל לִבּוֹ, כִּי אֲנָשִׁים רָעִים כּוֹרִים בּוֹר לְהַפִּילוֹ שָׁמָּה.


פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר: הַמַּרְקִיזָה מֵאַחֲרֵי הַכִּירַיִם    🔗

הַלַּבְלַר הַיָּחִיד בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הַפְּרַקְלִיט בְּרַס, מוֹדָעֵנוּ סְוִיוֶלֶר, הָיָה יוֹשֵׁב לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לְבַדּוֹ בַּלִּשְׁכָּה, מִפְּנֵי שֶׁבַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן הָיוּ הָאָח וְהָאָחוֹת מִתְעַלְּמִים לְכַמָּה שָׁעוֹת. הַבְּדִידוּת הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו וְּכֵדי לְהָפִיג אֶת שִׁעֲמוּמוֹ הֶשִׂיג לוֹ סִדְרָה שֶׁל קְלָפִים וְהָיָה מְשַׂחֵק עִם אָדָם שֶׁיָצַר לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה, כְּשֶׁהָיָה זוֹכֵה בְּמִשְׂחָק זֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת.

לִפְעָמִים בָּעֲרָבִים, בִּהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּמִשְׂחָקוֹ, נִדְמָה לוֹ, כִּי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת הוּא שׁוֹמֵעַ קולות שֶׁל נְשִׁימָה עֲצוּמָה וּכְבֵדָה. כַּאֲשֶׁר הִבִּיט בְּשִׂים לֵב אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָׁם עָלוּ הַקּוֹלוֹת הָהֵם,רָאָה בִּבְהִירוּת עַיִן לוֹהֶטֶת מְצִיצָה בְּעַד חוֹר הַמַּנְעוּל. הוּא הִתְגַּנֵּב בְּלַחַשׁ אֶל הַדֶּלֶת וָּפַתח אוֹתָהּ פִּתְאֹם – וְהִנֵּה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו.

– הָהּ! בְּלִבִּי לֹא הָיְתָה שׁוּם כַּוָנָה רָעָה – הִתְנַצְּלָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה – הַשִּמָּמוֹן כֹּה גָדוֹל לְמַטָּה בַּמַּרְתֵּף. אָנָּא, אַל נָא תִקְבּוֹל עָלַי בְּאָזְנֵי גְבִרְתִּי.

– חָלִילָה לִי – אָמַר דִיק – אֵיכָכָה עָלְתַה עַל לִבֵּךְ מַחֲשָׁבָה כָזֹאת? אֲבָל אִמְרִי נָא לִי, הַאִם בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת הַשִּׁעֲמוּם הֵצַצְתְּ בְּעַד חוֹר הַדֶּלֶת?

= כֵּן, בֶּאֱמוּנָתִי – עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת.

– וּמֵאֵימָתַי הִתְלְחַתִּי לֶאֱרוֹב עַל יַד הַדֶּלֶת? – שָׁאַל דִיק.

– מֵהַיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתָּ לְשַׂחֵק בַּקְּלָפִים הָאֵלֶּה.. וְגַם קֹדֶם לָכֶן.

הַלַּבְלָר הִרְגִּישׁ קְצָת מְבוּכָה, בְּהַעלֲוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, כִּי הַיַּלְדָּה הָיְתָה עֵד רְאִיָּה לְכָל מַעֲשֵׂי הַתַּעֲלוּלִים שֶׁעָשָׂה בְּשִׁבְתּוֹ יְחִידִי, אוּלָם לְבַסּוֹף אָמַר:

– אָח אֲנִי לְצָרָתֵךְ… גַּם עָלַי גָּבַר הַשִּׁעֲמוּם. סוּרִי נָא אֶל הָחֶדֶר. שְׁבִי עַל יָדִי וְאֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָךְ אֶת תּוֹרַת הַמִּשְׂחָק בִּקְלָפִים.

– הָהּ, יְרֵאָה אָנִי. מָרַת סַלִי תַּכֵּנִי עַד מָוֵת, אִם יִוָּדַע לָהּ, כִּי הָיִיתִי פֹּה.

– הֲיֵשׁ אֵשׁ לְמַטָּה בַּמַּרְתֵּף? – שָׁאַל דִיק.

– אֵשׁ קְטַנָּה מְאֹד – עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָה.

– אִם כֵּן, נֵרֵד לְמַטָה. לִי לֹא תַעשֶׂה מְאוּמָה מָרַת סַלִי - אָמַר רִיצַ’רְד, בְּשִׂימוֹ אֶת הַקְּלָפִים בְּכִיסוֹ – הֹוי, מַה דַּלַה וְרָזָה אָתְּ! מָה הִיא סִבַּת הַדָּבָר?

– לֹא אַשְׁמָתִי הִיא.

– הַאִם רְעֵבָה אָתְּ? – אָמַר דִיק בְּהֲסִירוֹ מִגְבַּעְתּוֹ – כֵּן? לִבִּי אָמַר לִי זֹאת. הֲטָעַמְתְ מִיָמַיִּךְ טַעַם שֵׁכָר?

– רַק גְמִיעָה קְטַנָּה נָפְלָה פַּעַם בְּחֶלְקִי.

– מִסְכֵּנָה! קָרָא סְוִיוֶלֶר, בַּהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל הַתִּקְרָה- בַּת כַּמָּה אָתְּ?

– אֵינִי יוֹדָעַת.

מַר סְוִיוֶלֶר לָטַשׁ אֶת עֵינָו בְּתִמָּהוֹן וְשָׁקַע רֶגַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. אַחֲרֵי כֵן בִּקֵשׁ מֵאֵת הַיַּלְדָּה לַעֲמֹד עַל יַד הַדֶּלֶת עַד שֶׁיָּשׁוּב וּמִיָּד נֶעְלָם.

עַד מְהֵרָה שָׁב מִן הַמִּסְעָדָה בְּלִוְיַת נַעַר, שֶׁנָּשָׂא בְּיָדוֹ הָאַחַת צַלַחַת עִם לֶחֶם וּבָשָׂר וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָה גָבִיע גָּדוֹל שֶׁל מַשְׁקֶה מָזוּג שֶׁהֵפִיץ בַּחֶדֶר רֵיחַ נָעִים מְאֹד. לְאַחַר שֶׁהָלַך הַנַּעַר צִוָּה אֶת הַמְשָׁרֶתֶת לִסְגוֹר אֶת הַדֶּלֶת, כְּדֵי שֶׁלֹא יַפְתִּיעֵם אִישׁ בְּבִקוּרוֹ, וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ אֶל הַמִּטְבָּח.

– רֵאשִׁית כֹּל – אָמַר בְּהַגִּישׁוֹ לָהּ אֶת הַלֶּחֶם וְהַבָּשָׂר – אִכְלִי נָא אֶת כֹּל זֶה וְאַחֲרֵי כֵן נִרְאֶה מַה יִּהְיֶה.

הַיַּלְדָּה לֹא סֵרְבָה וּכְהֶרֶף עַיִן הֵרִיקָה אֶת הַצַּלָחַת.

– וְעַתָּה – אָמַר בְּהַקְרִיבוֹ אֵלֶיהָ אֶת הַגָּבִיעַ – גִּמְעִי נָא מִזֶּה, אֲבָל שְׁתִי בִגְמִיעוֹת קְטַנּוֹת. כִּי לֹא הִסְכַּנְתְ. מַה בְּעֵינַיִךְ טַעְמוֹ?

– נִפְלָא.

מַר סְוִיוֶלֶר צָהַל מֵעֹנֶג לְשֵׁמַע הַמַּעֲנֶה הַזֶּה, וּלְאַחַר שֶׁנִּגְמָרָה הַסְּעֻדָּה, נִגַּשׁ לְלַמֵּד אֶת הַיַּלְדָּה תוֹרַת הַמִּשְׂחָק בִּקְלָפִים. הִיא לָמְדָה תוֹרָה זוֹ חִישׁ, כִּי הָיְתָה גַם בַּעֲלַת בִּינָה וְגַם חֲרִיפָה.

כְּדֵי לְהַנְעִים אֶת הַמִּשְׂחָק, עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל סְוִיוֶלֶר לִקְרוֹא אֶת חֲבֶרְתּוֹ לַמִּשְׂחָק בְּשֵׁם מַרְקִיזָה.

– וּבְכֵן, מַרְקִיזָה – אָמָר מַר סְוִיוֶלֶר – פִּתְחִי נָא אֶת הַמִשְׂחָק.

הַמַּרְקִיזָה הֶחֱזִיקָה בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ אֶת קְלָפֶיהָ וְנִמְלְכָה בְדַעְתָּהּ בְּאֵיזֶה קְלָף לִפְתוֹחַ, וּמַר סְוִיוֶלֶר יָשַׁב בְּנִמוּס וּפָנָיו הָיוּ עַלִּיזִים, כַּיָאוֹת בְּחֶבְרַת נָשִׁים, גָּמַע מְעַט מִן הַגָּבִיעַ וְהִמְתִּין לִפְתִיחַת הַמִשְׂחָק עַל יְדֵי הַמַּרְקִיזָה.

הֵם שִׂחֲקוּ מַעֲרָכוֹת אֲחָדוֹת בִּקְלָפִים, וְהַהַצְלָחָה הֵאִירָה פָנֶיהָ פְעָמִים אֵלָיו וּפְעָמִים אֵלֶיהָ, עַד אֲשֶׁר הִשְׁמִיעַ הַשָּׁעוֹן עֶשֶׂר. מַר סְוִיוֶלֶר חָשַׁב, כִּי טוֹב לוֹ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶה לִפְנֵי שׁוּבָם שֶׁל מַר סַמְסוֹן וְסַלִי אֲחוֹתוֹ אֶל הַלִּשְׁכָּה.

– הַאִם לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הֵם מַשְׁאִירִים אוֹתָךְ לְבַדֵּךְ וְהוֹלְכִים לִרְאוֹת מַחֲזוֹת? – שָׁאַל מַר סְוִיוֶלֶר.

– כֵּן, בְּיִחוּד לְהוּטָה מְאֹד הַגְבֶרֶת סַלִי אַחֲרֵי מַחֲזוֹת.

הַיַּיִן פָּתַח אֶת פִּיהָ שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה, וְהִיא סִפְּרָה לִסְוִיוֶלֶר, כִּי אֲדוֹנֶיהָ הוֹלְכִים לִפְעָמִים לְבַקֵר אֶת מַר קְוִילְף וְהֵם אוֹהֲבִים בִּכְלָל לַעֲרֹךְ בִּקוּרִים. גַם סִפְּרָה לוֹ בְּסוֹד, כִּי לְעִתִּים הִיא מַאֲזִינָה מִמֲּחֲבוֹאָה לְשִׂיחוֹת אֲדוֹנֶיהָ עַל אֲנָשִׁים וּמַעֲשִׂים.

בַּשָׁעָה שֶׁיָּשַב מַר סְוִיוֶלֶר בְּחַדְרוֹ לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ הִרְהֵר בַּמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה:

– “מַרְקִיזָה” זוֹ הִיא אִישִׁיּוּת בִּלְתִּי מְצוּיָה וּמְעֻלֶפֶת תַּעֲלוּמָה. אֵין הִיא יוֹדַעַת אֶת שְׁמָהּ וְרוֹאָה אֲנָשִׁים רַק בְּעַד חוֹרֵי הַדְּלָתוֹת… הַאִם יַד הַגּוֹרָל הָיְתָה בָּהּ אוֹ יָדוֹ שֶׁל אִישׁ רָע?

כּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו הַנּוּגוֹת, הִקְרִיב שֻלְחָן קָטָן אֶל מִטָּתוֹ, שָׂם עָלָיו נֵר וְסֵפֶר שֶׁל תָּוֵי נְגִינָה, הוֹצִיא אֶת חֲלִילוֹ מִן הָאַרְגָּז וִּמִיָּד הִשְׁתַּפְּכוּ בַחֶדֶר קוֹלוֹת נְכָאִים מְעוֹרְרֵי לֵב.


פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: הַגְּנֵבָה בְּמִשְׂרַד הַפְּרַקְלִיט    🔗

בְּיוֹם הַמָּחֲרָת בַּבֹּקֶר הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ רַעֲנָן וְטוֹב לֵב, הִתְלַבֵּשׁ וְהָלַךְ אֶל מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ בַּמִּשְׂרָד.

כַּאֲשֶׁר יָשַׁב וְעָשָׂה עֲבוֹדָתוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו מָרַת בְּרַס וְשָׁאֲלָה:

– הַאִם לֹא רָאִיתָ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר קַלְמָר שֶׁל כֶּסֶף?

– אָמְנָם בְּדַרְכִּי פָגַשְׁתִּי קַלְמָר בַּעַל צוּרָה, אֲבָל הוּא הָלַך בְּלִוְיַת אוֹלָר זָקֵן וְלֹא מְלָאַנִי לִבִּי לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים.

– אַל נָא תַחְמֹד לָצוֹן – אָמְרָה מָרַת בְּרַס – אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה, הֲרָאִיתָ?

– הֲלֹא זֶה עַתָּה נִכְנָסְתִּי?

– וַאֲנִי אַחַת יוֹדַעַת – אָמְרָה מָרַת בְּרַס – כִּי הַקַּלְמָר אֵינֶנּוּ וְכִי אָבַד בְּאֶחָד מִימֵי הַשׁבוּעַ הַזֶּה בַּשָׁעָה שֶׁהִנַּחְתִּי עַל הַמַּכְתֵּבָה. בְּיַחַד עִם הַקַּלְמָר אָבַד גַּם אוֹלָר. שְׁנֵיהֶם נִיתְּנוּ לִי מֵאֵת אָבִי לִפְנֵי כַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים אָבְדוּ גַם סְכוּמֵי כֶסֶף קְטַנִּים שֶׁל הַמִּשְׂרָד.

עַל לֵב סְוִיוֶלֶר עָלְתָה מַחֲשָׁבָה, כִּי הַ“מַרְקִיזָה” שָׁלְחָה יָדָהּ בִּגְנבָה. הוּא הֶעֱלָה בְּזִכְרוֹנוֹ, כִּי הִיא סוֹבֶלֶת רָעָב וַּמְחסוֹר וְרַחֲמָיו נִתְעוֹרְרוּ עָלֶיהָ.

בַּשָׁעָה שֶׁהָיָה שׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת אֵלֶה, נִשְׁמְעוּ בַפְּרוֹזְדוֹר צַעֲדֵי מַר בְּרַס, וְעַד מְהֵרָה הוֹפִיעַ בַּחֶדֶר וָּפָניו טוֹבְלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל אַהַבָה וָחֶסֶד.

– בֹּקֶר טוֹב, מַר רִיצַ’רְד! קָרָא בְּצַהֲלַת רוּחַ – הִנֵּה שׁוּב בָּאנוּ לָגֶשֶׁת לַעֲמַל הַיּוֹם בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים וְרַעֲנַנִּים.

בֶּשָׁעָה שֶׁאָמַר לַלַּבְלָר אֶת הַדְּבָרִים הַנְּעִימִים הָאֵלֶּה, הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ בְּגָלוּי שְׁטַר בֶּן חָמֵשׁ לִיטְרוֹת שֶׁהֵבִיא אִתּוֹ, וָּבַדק אוֹתוֹ לְאוֹר הַנֵּר.

כַּאֲשֶׁר רָאָה, כִּי פְּנֵי מַר סְוִיוֶלֶר עֲגוּמִים, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר:

– הִנְּךָ נִרְגָּז הַיּוֹם, אָדוֹן. מַה לָּךְ? אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתֵנוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת…

מַר סְוִיוֶלֶר מָסַר לוֹ אֶת שִׂיחָתוֹ עִם הַגְבֶרֶת בְּרַס עַל סְכוּמֵי הַכֶּסֶף שֶׁאָבְדוּ. פְּנֵי הַפְּרַקְלִיט נָפְלוּ וְהוּא אָמַר בְּלָחַשׁ:

– זֶהוּ מִקְרֶה מוָּזר וּמַעֲצִיב. אָדוֹן… מַעֲצִיב מְאֹד. הָעֻבְדָּה הִיא, כִּי גַם לִי אֲנִי אָבְדוּ בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים סְכוּמִים אֲחָדִים קְטַנִּים מִן הַמַּכְתֵּבָה. זֶהוּ עִנְיָן מַעֲצִיב מְאֹד מְאֹד.

בְּדַבְּרוֹ כָּכָה שָׂם הַפְּרַקְלִיט, כְּאִלוּ מִתּוֹךְ פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, אֶת הַשְׁטַר בֶּן חֶמֵשׁ לִיטְרוֹת בֵּין נְיָרוֹת שׁוֹנִים שֶׁעַל הַמַּכְתֵּבָה, וְנָתַן יָדָיו בְּכִיסוֹ. מַר סְוִיוֶלֶר הִרְגִישׁ בָּזֶה וְעוֹרֵר אוֹתוֹ לָשִׂים אֶת הַשְּׁטַר בְּכִיסוֹ.

– לֹא וָלֹא, מַר רִיצַ’רְד! לֹא אֶקַּח אוֹתוֹ. יְהֵא מוּנָח פֹּה. אִלּוּ הָיִיתִי טוֹמֵן אוֹתוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב, כִּי אֲנִי מְפַקְפֵּק בְּיָשִׁרְךָ. אֲבָל הֲלֹא אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ בְּכָל לֵב.

וְּבְדַבְּרוֹ זֹאת טָפַח עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל מַר סְוִיוֶלֶר פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְאָמַר, כִּי הוּא בָטוּחַ בְּתֻמָּתוֹ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה נִשְׁמְעָה פִתְאֹם צְוָחָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבָה שָׁם מָרַת סַלִי: “אָכֵן מָצָאתִי אֶת הַגַּנַב!”

– מִי הוּא? מִי הוּא? – הִתְרַגֵּשׁ מַר בְּרַס.

– שְׁמַע נָא – אָמְרָה הָאָחוֹת בְּקוֹל שֶׁל תְּרוּעַת נִצָּחוֹן – הַאִם הוּא לֹא הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס בַּמִּשְׂרָד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים? הַאִם לֹא הָיִיתָ מַשְׁאִיר אוֹתוֹ לִפְעָמִים גַם לְבַדּוֹ בָּחֶדֶר?

= אֲבָל מִי הוּא זֶה?

– שְׁמוֹ… שְׁמוֹ כִּמְדֻמַּנִי קִיט.

– זֶה הַבָּחוּר הַמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר גַּרְלַנְּד?

– כֵּן, כֵּן.

– לֹא יוַּכל הֱיוֹת! – צָוַח מַר בְּרַס – לְעוֹלָם לֹא אַאֲמִין בָּזֶה! לֹא וָלֹא! שֶׁקֶר וְכָזָב! שֶׁקֶר וְכָזָב!

– וַאֲנִי אוֹמֶרֶת – קָרְאָה מָרַת סַלִי – כִּי הוּא הַגַּנָב, הוּא וְלֹא אַחֵר. בֵּינָתַיִם נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה עַל הַדֶּלֶת, וְאַחֲרֵי כֵן נִרְאָה קִיט בְּעַצְמוֹ עַל הַסַּף.

– הַאִם הַגֶּ’נְטְלְמֶן לְמָעְלָה?

– כֵּן, קִיט – אָמַר מַר בְּרַס, בְּהַבִּיטוֹ עַל אֲחוֹתוֹ בְּעֵינֵי זַעַם עַל אֲשֶׁר חָשְׁדָה בְּאָדָם תָּם וְיָשָר כָּזֶה – כֶּן. הוּא בַּבַּיִת. אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לִרְאוֹתְךָ, קִיט. כַּאֲשֶׁר תֵּרֵד מִמֶּנּוּ, תָּסוּר הֵנָּה, בְּבַקָּשָׁה.

– הַנַּעַר הַזֶּה הוּא גַנָּב!? – קָרָא בְּרַס לְאַחַרַ שֶׁקִּיט הָלַךְ - הֲלֹא פָנָיו הַגְּלוּיִים הֵם סֵמֶל הַיֹּשֶׁר וְהַתֹּם. הַאִם עֵינַיִם אֵין לִי? הַאִם אֵין לִי בִּינָה לְהַבְחִין בְּטִיבָם שֶׁל אַנָשִׁים?

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל לַבְלָרוֹ, אָמַר אֵלָיו:

– תּוֹאֶל נָא, מַר רִיצַ’רְד, לָלֶכֶת מִיָד אֶל “רַסְף וְשֻתָּפוֹ” לִשְׁאוֹל שָׁם בִּדְבַר עִנְיָנָם שֶׁל קֶרְקֶס וֶּפְנֶטר.

כַּעֲבוֹר רֶבַע שָׁעָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, יָרַד קִיט לְמָטָּה. מַר סַמְסוֹן בְּרַס הָיָה יְחִידִי בָחֶדֶר. הַפַּעַם לֹא יָשַב אֶל הַשֻׁלְחָן, כִּי אִם עָמַד וַאֲחוֹרָיו אֶל הַתַּנוּר.

– מַה לָךְ, אָדוֹן? – שָׁאַל קִיט – פָּנֵיךָ כֹּה חִוְּרִים. הַאִם חוֹלֶה אָתָּה?

– הֲבָלִים! דִּמְיוֹן שָׁוְא הוּא. בָּרִיא אֲנִי בְּגוּפִי וּבְרוּחִי. מַה שְׁלוֹם יְדִידֵנוּ מִלְמָעְלָה?

– מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ הִשְׁבִּיחַ הַרְבֵּה – עָנָה קִיט.

– שָׂמֵחַ אֲנִי לִשְׁמֹעַ זֹאת – עָנָה בְּרַס – הוּא גֶּ’נְטְלְמֶן מְצֻיָּן, נְדִיב לֵב, מֵיטִיב לְכָל אָדָם, גַם דַּיָר חָבִיב. וּמַה שְּׁלוֹמוֹ שֶׁל מַר גַּרְלַנְד?

מַר בְּרַס, שֶׁשָּׁמַע אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל קִיט מִתּוֹךְ פִּזּוּר נֶפֶשׁ, רָמַז לוֹ לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְתָפַס בְּכַפְתּוֹר בִּגְדוֹ.

– הָיִיתִי עָסוּק בְּמַחֲשָׁבָה, קִיט, כֵּיצַד אוּכַל לְהַמְצִיא עֲבוֹדָה מַתְאִימָה לְאִמֶּךָ – אָמַר הַפְּרַקְלִיט – הֲלֹא יֶשׁ לְךָ אֵם עֲנִיָּה?.. אִם זִכְרוֹנִי אֵינוֹ מַטְעֵנִי, אַתָּה בְּעַצְמְךָ סִפַּרְתָ לִי…

– כֵּן, כֵּן, אָדוֹן.

– וְכִמְדֻמַּנִי, שֶׁהִיא אַלְמָנָה עֲמֵלָה וְאוֹהֶבֶת עֲבוֹדָה?

קִיט פָּתַח לְסַפֵּר בִּשִׁבְחָה שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם, וּמַר בְּרַס שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו מִתּוֹךְ חֶמְלָה וְאָמַר:

– הָסֵר נָא מִגְבַּעְתְךָ, קִיט.

– תּוֹדָה, אָדוֹן, עָלַי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי מִיָּד.

– עַל כָּל פָּנִים, עַד גְּמַר שִׂיחָתֵנוּ, מוּטָב לְךָ שֶׁתְּסִירָהּ מֵעַל רֹאשֶׁךָ – אָמַר מַר בְּרַס, בְּסַלְּקוֹ אֶת הַנְּיָרוֹת לִצְדָדִין, כְּדֵי לְפַנוֹת מָקוֹם לַמִּגְבַּעַת – וּבְכֵן, קִיט, עָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי לִמְצוֹא בִּשׁבִיל אִמְּךָ מָקוֹם לְפַקֵּחַ עַל בַּיִת אֶחַד מִלְּקוֹחוֹתֵינוּ הָעוֹמֵד לְהִשָּׂכֵר. בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתָהּ תְּקַבֵּל דִירָה נוֹחָה חִנָּם, וְחוּץ מִזֶּה גַּם מְעַט כֶּסֶף. מַה דַּעְתְךָ עַל זֶה, קִיט?

בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ הֵזִיז מַר בְּרַס פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶת מִגְבַּעְתּוֹ שֶל קִיט, כְּאִלוּ חִפֵּשׂ דָּבָר בֵּין הַנְּיָרוֹת.

לֹא הִסְפִּיק קִיט לְהוֹדוֹת לָאִישׁ הַנָּדִיב עַל חַסְדּוֹ, וַּמר בְּרַס אָמַר פִּתְאוֹם:

– שָׁעָה יָפָה בָּחַר לוֹ מַר סְוִיוֶלֶר לָצֵאת מִן הַמִּשְׂרָד! תָּמִיד הוּא אוֹהֵב לָנוּעַ! אוּלַי תּוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְפַקֵּחַ עַל הַלִּשְׁכָּה שָׁעָה קַלָּה? עָלַי לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וִּמָּיד אָשׁוּב. יוֹתֵר מֵרֶגַע אֶחָד לֹא אֲעַכְּבֶךָ, קִיט.

מִתּוֹךְ דְּבָרָיו אֵלֶּה יָצָא מִן הַמִּשְׂרָד וְכַעֲבוֹר זְמָן קָצָר שָׁב. כִּמְעַט בְּעֵת אַחַת עִם מַר בְּרַס שָׁב גַּם מַר סְוִיוֶלֶר, קִיט מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַלִשְׁכָּה, כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַזְּמָן שֶׁהִפְסִיד. עַל הַסַּף נִתְקַל בַּגְבֶרֶת סֶלִי.

– שׁוּב הָיָה פֹּה חֲבִיבֶךָ? – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת בְּרַס בְּלָעַג.

– אָמְנָם כֵּן, חֲבִיבִי הוּא! קָרָא הָאָח – הוּא נַעַר הָגוּן וְיָשָר עַד מְאֹד.

– הְמְ: - הִשְׁתָּעֲלָה מָרַת בְּרַס.

– הוֹי, פָּרָה סוֹרֵרָה – צָוַח בְּרַס בְּזַעַף – לָמָּה אַתְּ מַרְגִּיזָה אוֹתִי בִּדְבָרַיִךְ וּבִרְמָזַיִךְ? אִם לַחְשׁוֹד בְּמִי שֶׁהוּא, נָכוֹן אֲנִי יוֹתֵר לַחְשׁוֹד בָּךְ מֵאֲשֶׁר בּוֹ.

וִּבְפנוֹתוֹ אֶל הַלַּבְלָר קָרָא:

– הִיא מוֹצִיאָה אוֹתִי מִדַּעְתִּי, מַר רִיצַ’רְד – הִיא מְבִיאָה אוֹתִי לִידֵי שִׁגָּעוֹן.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַלַּבְלָר, כִּי הַפְּרַקְלִיט מְמַשְׁמֵשׁ בָּכל כִּיסָיו מְחַפֵּשׂ עַל הַשֻּׁלְחָן וְתַחְתָּיו, מְטַלְטֵל אֶת הַנְּיָרוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה, שָׁאַל:

– מַה כְּבוֹדוֹ מְחַפֵּשׂ?

– אֵל אֱלֹהִים! – צָוַח מַר בְּרַס – הַשְׁטַר בֶּן חָמֵשׁ הַלִיטְרוֹת, מַר רִיצַ’רְד, שֶׁהָיָה מוָּנח פֹּה, אֵינֶנּוּ, אַיֵּהוּ?

= מָה? קָרְאָה הַגְּבֶרֶת סֶלִי – אָבַד הַשְּטָר! מִי שָׁלַח בּוֹ יָד? הֵן לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לַחְשׁוֹד בַּנַּעַר הַתָּם וְהַיָּשָר? הֵן מְגֻנֶּה הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ לִרְדּוֹף אַחֲרָיו וְּלָתְפסוֹ בִּגְנֵבָתוֹ! לֹא כָךְ?

– הַאֻמְנָם אָבַד הַכָּסֶף? – שָׁאַל מַר סְוִיוֶלֶר בִּפָנִים חִוְּרִים.

מַר בְּרַס וַּמר סְוִיוֶלֶר הִבִּיטוּ עַל מָרַת סֶלִי וּמִמֶּנהָּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בְּמַבָּטִים נִדְהָמִים. פִּתְאֹם נִצְנְצָה בְּמֹחָם מַחֲשָׁבָה אֶחָת. הֵם חָטְפוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אֶת מִגְבְּעוֹתֵיהֶם, נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם מִן הַלִּשְׁכָּה וְרָצוּ בְכָל כֹּחָם בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, בְּלִי לָתֵת אֶת דַּעְתָּם עַל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, כְּאִלּוּ הֵם נִמְלָטִים מִסַּכָּנַת מָוֶת.

אוֹתָהּ שָׁעָה רָץ גַּם קִיט, אַף כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן כְּמוֹהֶם. אוּלָם בַּאֲשֶׁר הִקְדִּים לָצֵאת מִן הַלִּשְׁכָּה, נִמְצָא בְּמֶרְחָק יָדוַּע לִפְנֵיהֶם. אוּלָם הָרוֹדְפִים יָדְעוּ יָפֶה אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלָיו לַעֲבוֹר בָּהּ, וְעַל כֵּן הִדְבִּיקוּהוּ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁעָמַד לָפוּשׁ.

– עֲמֹד! – קָרָא סַמְסוֹן בְּקוֹל, בְּשִׂימוֹ יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂם מַר סְוִיוֶלֶר אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׁנִיָּה – אַל נָא תָרוּץ כָּכָה, אָדוֹן. מָה הַחִפָּזוֹן?

– אֲנִי נֶחְפָּז – עָנָה קִיט, בְּהַבִּיטוֹ בְּהִשׁתּוֹמְמוּת עַל שְׁנֵיהֶם חֲלִיפוֹת.

– קָשֶׁה… קָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין – אָמַר מַר בְּרַס בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת – אוּלָם בַּמִּשְׂרָד אָבַד דָּבַר בַּעַל עֵרֶךְ. אֲקַוֶּה, כִּי יָדְךָ לֹא הָיְתָה בָּזֶה.

– בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַר בְּרַס! – קָרָא קִיט בְּרַטְּטוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ – הַאֻמְנָם אַתָּה חוֹשֵׁד?…

– לֹא, לֹא – עָנָה בְּרַס בִּמְהִירוּת – אֵינִי חוֹשֵׁד כְּלוּם. אַל תֹּאמַר, כִּי אָנֹכִי הִטַּלְתִּי עָלֶיךָ עָוֹן. אֲבָל טוֹב תַּעֲשֶׂה, אִם תָּשׁוּב עִמָּנוּ.

– נָכוֹן אֲנִי לָשׁוּב – עָנָה קִיט – וְכִי מַדּוּעַ לֹא אָשׁוּב?

– בְּוַדַאי! – קָרָא בְּרַס – מַדּוַּע לֹא? אוּלָם רָאֹה נִרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל הַדָּבָר. לוּ יָדַעְתָּ, כְּרִיסְטוֹפֶר, כַּמָּה סָבַלְתִּי הַבֹּקֶר בִּשְׁבִילְךָ, בַּשָּׁעָה שֶׁרַבְתִּי אֶת רִיבְךָ, וַדַּאי שֶׁהָיִיתָ מִצְטַעֵר עַל מַעֲשֶׂיךָ.

– וְלִי בָּרִי, כִּי תִצְטַעֵר עַל אֲשֶׁר חָשַׁדְתָּ בִּי לַשָּׁוְא, אָדוֹן – עָנָה קִיט – קוּמוּ, נְמַהֵר לָשׁוּב.

– כֵּן! – קָרָא בְּרַס – הַזָּרִיז נִשְׂכָּר. הוֹאֶל נָא, מַר רִיצַ’רְד, לָקַחַת אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹ זוֹ וַאֲנִי אֶקָּחֵהוּ בִּזְרוֹעוֹ זוֹ. אָמְנָם לֹא נָעִים לָלֶכֶת בִּשְׁלֹשָׁה יָד בְּיָד, אוּלָם הֶכְרַח הוּא, אֵין בְּרֵרָה.

קִיט הֶחְוִיר וְהִסְמִיק חֲלִיפוֹת עַל שֶׁהוּא נָהוּג בְּדֶרֶךְ זוֹ כְּאָסִיר, וְרֶגַע עָלָה בְּלִבּוֹ לְהִתְקוֹמֵם, אֲבָל עַד מְהֵרָה זָכַר, כִּי כָל סֵרוּב יָכֹל לִגְרוֹם לְכָךְ, שֶׁיִסְחָבוּהוּ בְּחָזְקָה בְּחוּצוֹת הָעִיר, וְלָכֵן נִכְנַע לְגוֹרָלוֹ, וְרַק חָזַר עַל דְּבָרָיו מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת, כִּי וַדַּאי יִצְטַעֲרוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, מַר סְוִיוֶלֶר מִלֵּא אֶת הַמּוּטָל עָלָיו בְּלִי רָצוֹן, אֲבָל מֻכְרָח הָיָה לְהוֹלִיךְ אֶת קִיט עַד בּוֹאָם אֶל הַמִּשְׂרָד.

– וְעַתָּה – קָרָא מַר בְּרַס – רַק בְּזֹאת תּוּכַח תֻּמָּתְךָ, אִם לֹא תִמָּצֵא הַגְּנֵבָה בְּיָדֶךָ. וְעַל כֵּן עָלֶיךָ לְהַסְכִּים לְחִפּוּשׂ.

– חַפֶּשׂ נָא כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ – קָרָא קִיט בְּגָאוֹן, בַּהֲרִימוֹ אֶת זְרוֹעוֹתָיו – אוּלָם בָּרִי לִי, כִּי כָל יָמֶיךָ תַּרְגִישׁ מוּסַר כְּלָיוֹת עַל מַעֲשֵׂה הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

– זֶהוּ בֶאֶמֶת עִנְיָן מַדְאִיב – אָמַר מַר בְּרַס בַּאַנָחָה, בְּתָחֲבוֹ אֶת יָדָיו לְתוֹךְ כִּיסָיו שֶׁל קִיט וּבְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם חֲפָצִים קַלֵּי עֵרֶךְ. הוּא הוֹסִיף לְמַשֵּׁשׁ אֶת שְׁאָר הַכִּיסִים – וְלֹא מָצָא דָבָר, רִיצַ’רְד סְוִיוֶלֶר הֶחֱזִיק אֶת מִגְבַּעְתֹּו שֶׁל קִיט וְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂה הַחִפּוּשׂ שֶׁל מַר בְּרַס, פִּתְאֹם פָּנָה אֵלָיו הַפְּרַקְלִיט וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִבְדּוֹק אֶת הַמִּגְבַּעַת.

– הִנֵּה מִמְחָטָה – אָמַר מַר סְוִיוֶלֶר.

– בָּזֶה אֵין רָע – קָרָא בְּרַס – אָמְנָם שָׁמַעְתִּי, כִּי הָרוֹפְאִים אֵינָם מְיָעֲצִים לָשִׂים אֶת הַמִּמְחָטָה בַּמִּגְבַּעַת, אֲבָל אֵין זֶה עִסְקִי, לֹא רוֹפֵא אָנִי…

בְּרֶגַע זֶה נִפְסַק שֶׁטֶף דִּבּוֹרוֹ שֶׁל הַפְּרַקְלִיט עַל יְדֵי קוֹל קְרִיאָה שֶׁפָּרַץ בְּבַת אַחַת מִפִּי סְוִיוֶלֶר, מָרַת סֶלִי וְקִיט עִמָּהֶם. הוּא הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה, כִּי סְוִיוֶלֶר מַחֲזִיק אֶת הַשְׁטַר בְּיָדוֹ.

– הֲבַמִּגְבַּעַת מָצָאתָ אוֹתוֹ? – צָוַח מַר בְּרַס.

– כֶּן, מִתַּחַת לַמִּמְחָטָה, בְּקִפּוּלֵי הָאֶרֶג הַתַּחְתּוֹן – אָמַר מַר סְוִיוֶלֶר בְּפָחַד.

בְּרַס הִבִּיט עַל מַר סְוִיוֶלֶר, עַל אֲחוֹתוֹ, עַל הַקִּירוֹת, עַל הַסִפּוּן, עַל הָרִצְפָּה… עַל כָּל מַה שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת וְרַק לֹא עַל קִיט שֶׁעָמַד כִּמְאֻבָּן.

– הִנֵּה זֶה עוֹלָמֵנוּ! – קָרָא סַמְסוֹן בְּרַס בְּסָפְקוֹ כַפַּיו – הֲרֵי לְךָ נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּכָל שִׁפְלוּתָהּ! אוֹי וַאֲבוֹי לְיֵצֶר לִבּוֹ הָרָע שֶׁל הָאָדָם! זֶה הוּא הַנָּבָל, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב עִמּוֹ עַד כַּמָּה שֶׁיָּדִי מַגָּעַת, וְגַם עַתָּה לִבִּי מִתְעוֹרֵר לַחְמוֹל עָלָיו… אוּלָם – הוֹסִיף מַר בְּרַס בְּאֹמֶץ לֵב – לֹא אִכָּנַע לְהַשְׁפָּעַת הָרָגַע. אֻמָּנוּתִי הִיא פְּרַקְלִיטוּת בְּבֵית דִּין וְעָלַי מוֶּטֶלת הַחוֹבָה לְהָגֵן עַל מוֹלַדְתֵּנוּ הַיְקָרָה. וְאַתָּה, אָדוֹן – פָּנָה אֶל סְוִיוֶלֶר – הוֹאֶל נָא לְהַזְמִין שׁוֹטֵר.


פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר: מַאֲסָרוֹ שֶׁל קִיט    🔗

קִיט עָמַד נִדְהָם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וְּכבוּשׁוֹת בַּקַּרְקָע, מַר בְּרַס תָּפַס בְּצַוְארוֹנוֹ מֵעֵבֶר מִזֶה וַאֲחוֹתוֹ סֶלִי מֵעֵבֶר מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר שָׁב סְוִיוֶלֶר וְעִמוֹ בָא שׁוֹטֵר.

הַשּׁוֹטֵר הָיָה רָגִיל לְמַחֲזוֹת כָּאֵלֶּה, שָׁמַע בְּקֹר רוּחַ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל מַר בְּרַס בִּדְבַר הַגְּנֵבָה, תָּפַס בְּקִיט בְּשַׁלְוָה וְהִזְמִין גַּם אֶת מַר בְּרַס עִם אֲחוֹתוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ, וְגַם אֶת הַלַּבְלָר שֶׁמָּצָא אֶת הַשְּׁטַר בְּמִגְבַּעְתּוֹ שֶׁל הַגַּנָב.

– אָנָּא, תְּנוּ לִי לְדַבֵּר דָּבָר – קָרָא קִיט, בְּהַבִּיטוֹ בְּתַחֲנוּנִים עַל סְבִיבָיו – שִׁמְעוּנִי נָא, אֲנִי אֵינֶנִי אָשֵׁם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹמְדִים פֹּה. בֶּאֱמוּנָתִי, אֵין בִּי אָשָׁם. הָהּ, מַר בְּרַס, הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתִי. אֵיכָכָה תוַּכל לִטְפֹּל עָלַי עָוֹן כָּזֶה? אַכְזְרִיּוּת הִיא!

הַשּׁוֹטֵר הִפְסִיק אוֹתוֹ בְּקוֹל גְּעָרָה וְהוֹסִיף, כִּי אֵלֶּה הֵם רַק פִּטְפּוּטִים שֶׁל יְלָדִים, אֲבָל בּוֹגְרִים חַיָּבִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי בֵּית דִין וְּלַקֵּים דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁבוּעָה.

אֲבָל קִיט לֹא חָדַל מִדַּבֵּר:

– שַׁאֲלוּ נָא אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַיוֹדְעִים אוֹתִי, אִם מִי מֵהֶם מֵטִיל סָפֵק בְּיָשְׁרִי. הֵן גַּם בִּימֵי עָנְיִי, בַּזְּמָן שֶׁהָיִיִתִי רָעֵב לְלֶחֶם לֹא נָגַעְתִי בִּפְרוּטָה שֶׁל אֲחֵרִים, וְכֵיצַד אֶגְנוֹב כָּעֵת? מָה אַתֶּם עוֹשִׂים לִי? אֵיכָכָה אוּכַל, אַחֲרֵי אַשְׁמָה כְּבֵדָה כָזֹאת, לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אֲדוֹנַי, אֲשֶׁר הִרְבּוּ כֹּה לְהֵיטִיב עִמִּי?

מַר בְּרַס עָנָה, כִּי הַנֶּאֱשָׁם צָרִיךְ הָיָה לַחְשׁוֹב עַל זֶה קְצָת קֹדֶם, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִלְמַעְלָה קוֹלוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַדַּיָּר, נֶחְפַּז בְּרַס לַעֲלוֹת וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדָּבָר. אוּלָם מִיַּד יָרַד וְקָרָא:

– גַּם הוּא אֵינוֹ חָפֵץ לְהַאֲמִין.

בֵּינָתַיִם בָּאָה הַמֶּרְכָּבָה. מַר בְּרַס פָּקַד עַל הַשּׁוֹטֵר לְהוֹשִׁיב אֶת הָאַסִּיר, אַחֲרָיו נִכְנַס הוּא עַצְמוֹ וְאַחֲרָיו נִכְנְסָה הַגְּבֶרֶת בְּרַס, וְהַמֶּרְכָּבָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

קִיט הָיָה מָלֵא יֵאוּשׁ. אֲסוֹנוֹ בָּא כֹה פִּתְאֹם, שֶׁהוּא הִתְחִיל לְפַקְפֵּק, אוּלַי הוּא רוֹאֶה כָּל זֶה בַּחֲלוֹם. אוּלָם אֲהָהּ! הַכֹּל הָיָה בְּהָקִיץ. הַשְּׁטַר נִמְצָא בְּמִגְבַּעְתּוֹ וְהוּא מוּבָל כְּאַסִּיר אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט. לִבּוֹ נִשְׁבַּר מִצַּעַר בְּזָכְרוֹ אֶת אִמּוֹ וְאֶת יַעֲקֹב אָחִיו הַקָּטָן, וּמַחֲשָׁבָה אֲיֻמָּה עִנְּתָה אוֹתוֹ, אוּלַי גַּם הִיא תַאֲמִין רֶגַע בְּאַשְׁמָתוֹ. פִּתְאֹם, כְּאִלוּ עַל פִּי אֵיזֶה קֶסֶם, נִרְאָה לְפָנָיו פַּרְצוּפוֹ שֶׁל קְוִילְף. כַּאֲשֶׁר רָאָה בְּרַס אוֹתוֹ, צִוָּה מִיָּד לַעְצוֹר אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְאָמַר לוֹ:

– יֶשׁ לָנוּ עֵסֶק בִּישׁ מְאֹד! אַל תַּאֲמִין עוֹד בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק. כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב!

וְהוּא סִפֶּר לַנַּנָּס, כִּי בְּמִשְׂרָדוֹ אָבַד שְׁטַר שֶׁל הַבַּנְק וְהוּא נִמְצָא בְּמִגְבַּעְתּוֹ שֶׁל קִיט, שֶׁהָיָה לִפְנֵי זֶה יְחִידִי בַלִּשְׁכָּה, וְיֵשׁ הַרְבֵּה רְאָיוֹת מוֹכִיחוֹת פִּשׁעוֹ.

– כֵּן, קִיט הוּא גַנָּב! – קָרָא הַנַּנָּס בְּקוֹל שֶׁל צָהֳלָה וְשִׂמְחָה – מַה יִּגְדַּל צַעֲרָה שֶׁל אִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ!

עַל פִּי בַקָּשָׁתוֹ שֶׁל קִיט סָרָה הַמֶּרְכָּבָה בְּדַרְכָּהּ אֶל לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַנוֹטַרְיוֹן, וּמַר בְּרַס עִם אֲחוֹתוֹ וְהַלַּבְלָר נִכְנְסוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל הַלִּשְׁכָּה.

בְּשָׁעָה זוֹ עָמַד הַנּוֹטַרְין עַל יַד הַתַּנוּר וְשׂוֹחַח עִם מַר אַבֶּל וּמַר גַּרְלַנְד הַזָּקֵן. אַחֲרֵי הַקְדָּמוֹת וּפִטְפּוּטִים סָח מַר בְּרַס, כִּי הַצָּעִיר קִיט, הַמְשָׁרֵת בְּבֵית גַּרְלַנְד, עָשָׂה מַעֲשֵׂה גְּנֵבָה הַיּוֹם בְּלִשְׁכָּתו וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבָתוֹ.

– שֶׁקֶר וְכָזָב! – קָרָא הַנּוֹטַרְיוֹן.

– דַּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר! – קָרָא מַר אַבֶּל

– אֵינִי מַאֲמִין אַף לְמִלָה אֶחָת! – קָרָא מַר גַּרְלַנְד,

מַר בְּרַס הֶעֱמִיד פָּנִים כְּנֶעֱלָב, אֲבָל הוּא אָמַר, כִּי לֹא יָכֹל לְסָרֵב לְתַחֲנוּנָיו שֶׁל הַנַּעַר לְהָבִיא אוֹתוֹ הֵנָה וְעַל כֵּן הוּא עוֹמֵד פֹּה.

כַּעֲבוֹר רֶגַע הָכְנַס קִיט. הוּא מָסַר בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת אֲבָל נִמְרָצוֹת, שֶׁרַק הָאֶמֶת יָכְלָה לָשִׂים בְּפִיו, אֶת פִּרְטֵי הַמִּקְרֶה. הוּא נִשְׁבַּע בֵּאלֹהִים, כִּי הוּא חַף מִפֶּשַׁע וְכִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כֵּיצַד בָּא הַשְׁטַר אֶל מִגְבַּעְתּוֹ.

בַּחֲדַר הַנּוֹטַרְיוֹן קָם רָעַשׁ. הַכֹּל הִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּבַת אֶחָת. הַנּוֹטַרְיוֹן וַחֲבֵרָיו הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. הֻבְּעוּ כַמָּה וְכַמָּה הַשְׁעָרוֹת, אֲבָל בְּרַס סָתַר אֶת כֻּלָּן. וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר אִם בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן רָאָה מִי שֶׁהוּא כֶסֶף בִּידֵי הַנַּעַר, עָנָה מַר גַרְלַנְד, כִּי אָמְנָם מִזְּמָן לִזְמָן רָאָה בְּיָדוֹ כֶסֶף, אוּלָם לְפִי דְבָרָיו נִתַּן לוֹ הַכֶּסֶף מֵאֵת מַר בְּרַס בְּעַצְמוֹ.

– נָכוֹן הַדָּבָר – אָמַר קִיט בִּמְהִירוּת – וְאָדוֹן בְּרַס יָכוֹל לְאַשֵּׁר אֶת דְּבָרָיו.

– מָה הוּא סָח? – צָוַח בְּרַס – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם!

– הַאִם אֵינְךָ זוֹכֵר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל כֶסֶף, שֶׁהָיִיתָ נוֹתֵן לִי בִשְׁמוֹ שֶׁל הַדַּיָּר?

– הוֹי אֵלִי! קָרָא בְּרַס – כַּמָּה יוֹדֵעַ הַנַּעַר לְשַׁקֵּר!

– הַאֻמְנָם לֹא נָתַתָּ לוֹ כֶסֶף? – שָׁאַל מַר גַּרְלַנְד בַּחֲרָדָה.

– הַאִם אָנֹכִי אֶתֶּן לוֹ כֶסֶף! – הֵשִׁיב מַר סַמְסוֹן – חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַנַּעַר אֵין לָהּ גְבוּל.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמַע קִיט, כִּי מַר בְּרַס מַכְחִישׁ בְּכָל תֹּקֶף, שֶׁהַיָה נוֹתֵן לוֹ כֶסֶף, נָגַהּ פִּתְאֹם בְּמֹחוֹ אֵיזֶה אוֹר, וְהוּא פַנָה אֶל הַאַנַשִׁים הָעוֹמְדִים בַּלִּשְׁכָּה:

– גֶּ’נְטְלְמֶנִים; הוּא הוּא אֲשֶׁר שָׂם אֶת הַשְּׁטַר בְּמִגְבַּעְתִּי; אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶה חָטָאתִי לְפָנָיו, אֲבָל בָּרִי לִי, כִּי הוּא עָשָה אֶת הַדָּבָר לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי וּלְהָמִיט עָלַי רָעָה. אֲדוֹנַי! זִכְרוּ נָא, זוֹ הִיא מְזִמַּת רֶשַע, וְעַד נְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה לֹא אֶחְדַּל מִדְּבָרַי, כִּי הוּא הוּא שֶׁעָשָׂה לִי זֶה, הַבִּיטוּ נָא עָלָיו, גֶּ’נְטְלְמֶנִים! רְאוּ נָא אֶת פָּנָיו הַמַּחֲוִירִים וְהַמַּסְמִיקִים וְשִׁפְטוּ נָא, מַרְאֵהוּ שֶׁל מִי דוֹמֶה יוֹתֵר לְמַרְאֵה פּוֹשֵׁעַ: שֶׁלִי אוֹ שֶׁלּוֹ.

מַר בְּרַס הִתְרַגֵּז מְאֹד וְקָרָא, כִּי מִלְבַד מַעֲשֵׂה גְנֵבָה יֵשׁ פֹּה הוֹצָאַת דִּבָּה נִתְעָבָה, וַאֲחוֹתוֹ סַלִי הִתְנַפְּלָה בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַל הָאַסִּיר, וְלוּלֵא הַשּׁוֹטֵר שֶׁהִצִּיל אֶת קִיט, הָיְתָה עוֹשָׂה בּוֹ שְׁפָטִים וְהַשּׁוֹטֵר מִהֵר לְהוֹצִיא אֶת קִיט מִן הַבַּיִת, הוֹשִׁיבוֹ בַּמֶּרְכָּבָה וְכֻלָּם נָסְעוּ אֶל לִשְׁכַּת הַמִּשְׁפָּטִים.

כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה הוֹלִיכוּ אֶת הָאַסִּיר אֶל הַכֶּלֶא, וְאַחַד הַפְּקִידִים בִּשַׂר אוֹתוֹ, כִּי כַעֲבוֹר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת יוֹצִיאוּ פְּסַק דִּינוֹ, וְאָז יִשָּׁלַח מִזֶּה לְמָקוֹם יָדוּעַ לְרַצּוֹת עַוֹנוֹ.


פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר: קִיט בַּכֶּלֶא    🔗

רַבִּים הָיוּ יִסּוּרֵי הַנֶפֶשׁ שֶׁל קִיט בְּשִׁבְתּוֹ בַכֶּלֶא וְּבַהֲעלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, אוּלַי יַחְשְׁבוּ אוֹתוֹ יְדִידָיו הַטּוֹבִים לְאָשֵׁם, אוּלַי יִהְיֶה בְּעֵינֵי מַר גַּרְלַנְד וְהַגְּבֶרֶת רָשָׁע וְּכפוּי טוֹבָה, וְאוּלַי גַּם אִמּוֹ לֹא תוַּכל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרְאָיוֹת הַמַּכְרִיזוֹת עַל אַשְׁמָתוֹ וְתַאֲמִין סוֹף סוֹף לַעֲלִילָה זוֹ שֶׁהֶעֱלִילוּ עָלָיו.

וּבַשָׁעָה שֶׁפָּגָה קְצָת מְרִירוּתָן שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה עָלָה בְלִבּוֹ זֵכֶר הַיַּלְדָּה הַנִּפְלָאָה, הַכּוֹכָב הַנּוֹצֵץ שֶׁהִגִיהַּ לוֹ אֶת תְּקוּפַת חַיָּיו הָאֲפֵלָה. הִיא הָיְתָה כֹּה טוֹבָה לוֹ, כֹה עֲדִינָה, וּמַּה תֹּאמַר, כַּאַשֶׁר תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ הַשְּׁמוּעָה כִּי הוּא נֶאֱשָׁם בְּמַעֲשֵׂה גְנֵבָה…

הַלַּיְלָה אָרַךְ מְאֹד בְּעֵינָיו, דוֹמֶה שֶׁלֹא הָיָה לוֹ קֵץ, אַף כִּי יְשֵׁן וְגַם חָלַם חֲלוֹמוֹת. בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה הוּא מְשׁוֹטֵט בַּחוּץ פַּעַם עִם זֶה וּפַעַם עִם זֶה. אַךְ בָּא הַבֹּקֶר וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת כִּלְאוֹ הַקַּר וְהַזָּעוּם.

שׁוֹמֵר הַכֶּלֶא הוֹדִיעַ אוֹתוֹ, כִּי אֵין חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְפוֹשֵׁעַ שֶׁאֵין לוֹ תַקָּנָה וְלָכֵן יִחֲדוּ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד. קִיט הָיָה מָלֵא תוֹדָה עַל אוֹת חֶסֶד זֶה. וְהִנֵּה שׁוּב נִכְנַס הַשּׁוֹמֵר וְאָמַר:

– הָבָה נֵלֵךְ.

– לְאָן, אָדוֹן? – שָׁאַל קִיט?

הַשּׁוֹמֵר עָנָה קְצָרוֹת: “אוֹרְחִים”. לָקַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹ וְהוֹלִיכוֹ בִּשְׁבִילִים עֲקַלְקַלִּים עַד אֲשֶׁר הֱבִיאוֹ אֶל שְׂבָכָה אֶחָת. שָׁם עָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ. קִיט רָאָה בְּלֵב פּוֹעֵם, כִּי מֵאַחֲרֵי הַשְׂבָכָה עוֹמֶדֶת אִמּוֹ וְעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַתִּינוֹק, וְעַל יָדָהּ אִמָּהּ שֶׁל בַּרְבָּרָה עִם יַעֲקֹב אָחִיו הַקָּטָן. הַנַּעַר הַקָּטָן פָּשַׁט אֶת יָדָיו לְחַבֵּק אֶת אָחִיו וּבִרְאוֹתוֹ, כִּי עוֹמֵד הוּא עַל מְקוֹמוֹ נִשְׁעָן עַל הַשְׂבָכָה וְאֵינוֹ קָרֵב אֵלָיו פָּרַץ בִּבְכִי מָר. גַּם אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְאִמָּהּ שֶׁל בַּרְבָּרָה לֹא יָכְלוּ לִמְשׁוֹל בְּרוּחָן וְהִתְחִילוּ בוֹכוֹת, אַף קִיט בָּכָה עִמָּהֶן. הַשּׁוֹמֵר גָּעַר בַּנָּשִׁים הַמַּפְרִיעוֹת אֶת הַסֵּדֶר בִּבְכִיָּתָן, וְאִמּוֹ שֶׁל קִיט הִבִּיטָה אֶל בְּנָה וְקָרְאָה:

– אוֹי לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

– אִמִּי הַיְקָרָה – אָמַר קִיט בְּקוֹל חָנוּק – הֲלֹא אַתְּ אֵינֵךְ מַאֲמִינָה בָּעֲלִילָה שֶׁמַּעֲלִילִים עַלָי?

– הֶאָנֹכִי אַאֲמִין? – קָרְאָה הָאִשָּה הָאֻמְלָלָה – מִי כָמוֹנִי יוֹדַעַת, כִּי מִיָּמֶיךָ לֹא עָשִׂיתָ רָעָה וְלֹא הוֹצֵאתָ מִפִּיךָ דְבַר שֶׁקֶר… עוֹד בִּהְיוֹתְךָ תִּינוֹק, הָיִיתָ כֹּה טוֹב וְכֹה נָבוֹן. הֶאָנֹכִי אַאֲמִין, כִּי בְּנִי יִשְׁלַח יָדוֹ בִגְנֵבָה.

– מַה יִשְׂמַח לִבִּי לִשְׁמֹעַ דְּבָרַיִּךְ, אִמִּי – אָמַר קִיט, בְּלָפָתוֹ אֶת הַשְׂבָכָה בְּכֹחַ עַד אֲשֶׁר רָעֲדָה – עַתָּה נָכוֹן אֲנִי לִסְבּוֹל הַכֹּל. יַעֲבוֹר עָלַי מַה שֶּׁיַּעֲבוֹר.

אִמּוֹ שֶׁל קִיט מָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ, פָּנְתָה בְּהַכְנָעָה אֶל הַשּׁוֹמֵר וּמָסְרָה לוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה שֶׁל מָזוֹן בִּשְׁבִיל בְּנָהּ. קִיט לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם תֵּאָבוֹן, אֲבָל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאִמּוֹ, יָשַׁב עַל הָאָרֶץ וְאָכַל בְּחֵשֶׁק. מַרְאֵה אֲכִילָתוֹ נָטַל הַרְבֵּה מִצַּעֲרָה שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁעָמְדָה וְעֵינֶיהָ זָלְגוּ דְמָעוֹת.

עַד מְהֵרָה הִכְרִיז הַשּׁוֹמֵר: “שְׁעַת הָרֵאָיוֹן נִגְמָרָה”, וּמִיָּד הוֹלִיכוּ אֶת קִיט מִשָּׁם וּזְמָן רַב צִלְצְלוּ בְּאָזְנָיו בִּרְכוֹת אִמּוֹ וְיִלְלוֹת יַעֲקֹב אָחִיו הַקָּטָן.

אוֹתוֹ יוֹם הָלַךְ הַפְּרַקְלִיט מַר בְּרַס אֶל לְקוֹחוֹ מַר קְוִילְף, שֶׁיָּשַׁב בְּבֵיתוֹ הַבּוֹדֵד עַל הַנָּמָל. הוּא מָצָא אוֹתוֹ כְּמוֹ תָּמִיד שׁוֹתֶה רוֹם וְשׁוֹפֵךְ קִיתוֹן שֶׁל גִּדּוּפִים וּקְלָלוֹת עַל כָּל הָעוֹלָם.

– הִנֵּה לָקַחְתָּ לַבְלָר עַל פִּי רְצוֹנִי – אָמַר הַנַּנָס.

– בְּרֹב עֹנֶג מִלֵּאתִי אֶת פְּקֻדָּתְךָ, אָדוֹן – הֵשִׁיב בְּרַס.

– כָּעֵת תּוּכַל לְפַטֵּר אוֹתוֹ – אָמַר הַנַּנָּס – הוּא הָיָה דָרוּּׁשׁ לִי בַזְּמָן שֶׁרָקַמְתִּי מְזִמָּה יְדוּעָה, אוּלָם עַתָּה אֵין לִי צֹרֶךְ בּוֹ, יֵלֶךְ לוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. מִיָּד כְּשֶׁיֵצֵא פְּסַק הַדִּין, שַׁלַּח אוֹתוֹ לְכָל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

מַר בְּרַס בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל קְוִילְף מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְקַבֵּל מִיָּדוֹ שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ שֶׁפָּעַל לְפִי עֲצָתוֹ, אוָּלם בִּמְקוֹם זֶה הִשְׁקָה אוֹתוֹ כֹּהֶל חָרִיף, עַד כִּי רֹאשׁוֹ הָיָה עָלָיו כַּגַּלְגָּל וּבְרֹב עָמָל עָלָה בְּיָדוֹ לָצֵאת מִן הַבָּיִת. מִתּוֹךְ צַהֲלַת נֶפֶשׁ שָׁמַע הַנַּנָּס מֵרָחוֹק, כֵּיצַד הַפְּרַקְלִיט הוֹלֵךְ וְנִתְקָל וּפְעָמִים גַּם מִשְׁתַּטֵּחַ בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַל הָאָרֶץ.


פֶּרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר: הַמִּשְׁפָּט    🔗

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְמַאֲסָרוֹ שֶׁל קִיט נִפְתְּחוּ יְשִׁיבוֹת בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְכַעֲבוֹר שְׁנֵי יָמִים הָזְמַן קִיט לַעֲמֹד לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים. בִּכְתָב הָאַשְׁמָה נֶאֱמַר, כִּי הוּא גָנַב מִלִּשְׁכָּתוֹ שֶׁל מַר בְּרַס שְׁטַר בֶּן חָמֵשׁ לִיְטרוֹת שְׁטֶרְלִינְג. קִיט הוֹדִיעַ בְּקוֹל שָׁפָל וְרוֹעֵד, כִּי הוּא אֵינוֹ אָשֶם. מַרְאֵה הָאוָּלם הַמָּלֵא אֲנָשִׁים הִטִּיל עָלָיו אֵימָה וָפָחַד. הֻגַּד לוֹ כִּי מַר גַּרְלַנְד וְהַנּוּטַרְיוֹן הֶעֱמִידוּ לוֹ סַנֵּגוֹר, שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו זְכוּת.

תְּחִלָּה דִּבֶּר הַקַּטֵּגוֹר. הוּא הִשְּׁתַּדֵּל לְהוֹכִיחַ אֶת הַשּׁוֹפְטִים הַמֻּשְׁבָּעִים, כִּי הַנֶּאֱשָׁם חָטָא חֵטְא חָמוּר. אַחֲרֵי כֵן גָּבָה עֵדוּת מִפִּי מַר בְּרַס וַאֲחוֹתוֹ וּבְפִקְּחוּת רַבָּה עָשָׂה אֶת הַדָּבָר, שֶׁהַשּׁוֹמְעִים לֹא יְפַקְפְּקוּ בַּאֲמִתַּת כְּתַב הָאַשְׁמָה. לְבַסּוֹף נִגְּשׁוּ לִגְבּוֹת עֵדוּת עַל תְּכוּנָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל קִיט. גַּם פֹּה יָדַע הַקַּטֵּגוֹר בִּנְכָלָיו לְהָבִיא עֻבְדּוֹת מוֹכִיחוֹת, כִּי קִיט נַעַר רַע מַעֲלָלִים הוּא. הִנֵּה אֲדוֹנָיו הַקּוֹדֵם פִּטֵּר אוֹתוֹ פִתְאֹם מִמִּשְׂרָתוֹ מִסִּבּוֹת בִּלְתִּי יְדוּעוֹת, וּמַר גַּרְלַנְד, בְּקַחְתּוֹ אוֹתוֹ לִמְשָׁרֵת, לֹא טָרַח לִדְרוֹשׁ וְלַחְקוֹר עַל אֹדוֹתָיו כַּהֲלָכָה.

דִּבְרֵי הַסַּנֵּגּוֹר, שֶׁלִמֵּד זְכוּת עַל הַנֶּאֱשָׁם, לֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם, וְקִיט יָצָא סוֹף סוֹף חַיָּב בְּדִינוֹ. אִמּוֹ שֶׁל קִיט עָמְדָה לְמַטָּה בְפֶּתַח הַדֶּלֶת יַחַד עִם אִמָּהּ שֶׁל בַּרְבָּרָה. רַאֲיוֹנוֹ שֶׁל קִיט עִם שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הָיָה נוֹגֵעַ עַד עֵמֶק הַנָּפֶשׁ. שׁוֹמֵר בֵּית הַדִּין נִחֵם אוֹתַן, כִּי הַנֶּאֱשָׁם לֹא יֵעָנֵשׁ בְּעֹנֶשׁ גָּלוּת לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

אִמּוֹ שֶׁל קִיט פָּשְׁטָה אֶת יָדָהּ דֶּרֶךְ הַשְּׂבָכָה וְלָחֲצָה אֶת יָדוֹ בְּאַהֲבָה וְיֵאוּשׁ, וְקִיט הִתְאַמֵּץ לְעוֹדֵד אוֹתָהּ בִּדְבָרָיו, כִּי מַאֲמִין הוּא, שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁלַח לוֹ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתוֹ תִגָּלֶה צִדְקָתוֹ וִישִׁיבוֹ מִגָּלוּתוֹ.

יָדָהּ שֶׁל הָאֵם הָעֲלוּבָה נִשְׁמְטָה מִיָּדוֹ וְהִיא נָפְלָה בְּאֵין אוֹנִים עַל הָאָרֶץ. מַר סְוִיוֶלֶר חָשׁ לְעֶזְרָתָהּ, נָשָׂא אוֹתָה בִּמְהִירוּת אֶל מֶרְכָּבָה וְהֵבִיא אוֹתָהּ הַבָּיְתָה. בְּאוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה נָסַע מַר סְוִיֶוֶלר אֶל לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל מַר בְּרַס לְקַבֵּל אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ וְהַדָּבָר הָיָה בְּשַׁבָּת בָּעֶרֶב.

– הָהּ, מַר רִיצַ’רְד – קִדֵּם בְּרַס אֶת פָּנָיו בְּחֶדְוָה – עֶרֶב טוֹב!

בָּעֶרֶב הַזֶּה נוֹלַד בְּלִבּוֹ שֶׁל מַר סְוִיוֶלֶר חֲשָׁד, כִּי אֲדוֹנָיו עָשָׂה אֵיזֶה מַעֲשֵׂה פֶשַע כָּבֵד. אֶפְשָׁר, שֶׁהַמַּחֲזֶה הָאָיֹּם, שֶׁהוּא הָיָה לוֹ עֵד רְאִיָּה הַיּוֹם, עָשָה רֹשֶׁם עָמֹק עַל הָאִישׁ הַצָּעִיר, יְשַׁר הַלֵּב וְקַל הַדָּעַת. אֵיךְ שֶׁהוּא, וְהַחֲשָׁד נִתְקַע בְּלִבּוֹ כְּמַסְמֵר נָטוּעַ וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן לֹא הִטָּה אֹזֶן לְדִבְרֵי הַיְדִידוּת שֶׁל מַר בְּרַס וְהוּא מָסַר לוֹ בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֶת חֶפְצוֹ.

– כֶּסֶף! – קָרָא מַר בְּרַס בְּהוֹצִיאוֹ אֶת אַרְנָקוֹ – בְּכָל הַדְרַת הַכָּבוֹד. תֵּכֶף וּמִיָּד.

דִיק קִבֵּל אֶת הַכֶּסֶף וּפָנָה לָלֶכֶת.

– אַל נָא תִטְרַח עוֹד לָבוֹא הֵנָּה – קְרָא מַר בְּרַס.

וּבִרְאוֹתוֹ אוֹתוֹת תִּמָּהוֹן עַל פְּנֵי הַלַּבְלָר, הוֹסִיף:

– הֲמֵבִין אַתָּה, מַר רִיצַ’רְד, חָשַׁבְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי הַמִּקְצֹעַ הַזֶּה אֵינוֹ לְרוּחוֹ שֶׁל אִישׁ בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת כָּמוֹךָ, הָעֲבוֹדָה קָשָה וּמְשַׁעֲמֶמֶת. מוּטָב שֶׁתִּבְחַר לְךָ מִקְצֹעַ אַחֵר: מִשְׂחָק בְּתֵיאַטְרוֹן, עֲבוֹדַת הַצָּבָא אוֹ עֵסֶק בִּפְרַקְמַטְיָה הֲגוּנָה.

בְּלִי לַעֲנוֹת כְּלוּם, לָקַח מַר סְוִיוֵלֶר אֶת חֻלְצַת הַיָּם שֶׁלּוֹ, קִפֵּל אוֹתָהּ בְּצוּרַת עִגּוּל, נָתַן אוֹתָהּ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ וְיָצָא מִתּוֹךְ דְמָמָה עֲמֻקָּה.

הוּא שִׁלֵּם לָרַכָּב וּפָנָה מִן הַמָּקוֹם הַהוּא מִתּוֹךְ הַחְלָטָה מוּצָקָה לַעֲשׂוֹת לְטוֹבַת אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְקִיט גוּפוֹ כָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ. אֲבָל רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ…

הִתְרַגְשׁוּתוֹ שֶׁל מַר סְוִיוֵלֶר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים הִשְׁפִּיעָה מְאֹד לְרָעָה עַל גּוּפוֹ, שֶׁנִּפְגַע כְּבָר בְּמִדָּה לֹא מְעַטָּה עַל יְדֵי הַמַּשְׁקִים הַחֲרִיפִים שֶׁסָּפַג אֶל קִרְבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה חָלָה מַחֲלָה קָשָׁה, וְכַעֲבוֹר יוֹם קָדְחָה בְּגוּפוֹ אֵשׁ הַקַּדַּחַת וּׂשְׂפָתָיו הָיוּ מְדוֹבְבוֹת דִּבּוּרִים מוּזָרִים.


פֶּרֶק שִּׁבְעָה עָשָׂר: מַחֲלָתוֹ שֶׁל הַלַּבְלָר סְוִיוֵלֶר    🔗

מַר סְוִיוֶלֶר הִסְתּוֹבֵב עַל מִטָּתוֹ מִתּוֹךְ רֹגֶז וְחֹם קוֹדֵחַ. צָמָא נוֹרָא לִהַט אֶת קְרָבָיו וְהוּא לֹא יָכֹל לִמְצֹא רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה. גוּפוֹ הַמְדֻלְדָּל נִקְלַע כְּמוֹ בְּכַף הַקֶּלַע. מַרְאֵה בַּלָּהָה זִעְזַע אֶת מֹחוֹ הֶהָרוּס, מִלֵּא אֶת כָּל חַדְרֵי לִבּוֹ וְעָכַר אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתָיו. מְעֻנֶּה מִיִּסּוּרִים בִּלְתִּי פוֹסְקִים, הָיָה הָאֻמְלָל מוּטָל בְּמִטָּתוֹ, וְהַמַּחֲלָה אוֹכֶלֶת אֶת גּוּפוֹ הַדָּווּי. בְּכָל פַּעַם שֶׁהִתְאַמֵּץ לָקוּם נִדְמַה לוֹ, כִּי שֵׁדִים וְרוּחוֹת אוֹחֲזִים בּוֹ בְּכָל כֹּחַ. לָאַחֲרוֹנָה שָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וְכָל הַחֲלוֹמוֹת נָגוֹזוּ.

הוּא הֵקִיץ. הַרְגָּשָׁה שֶׁל מְנוּחַת עֹנֶג. הַנְּעִימָה גַם מִשֵּׁנָה, מִלְאָה אֶת נַפְשׁוֹ, וְהוּא הִתְחִיל לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְלַחְשׁוֹב, כִּי הַלַּיְלָה אָרַךְ מְאֹד וְכִי פַעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹש דִּמְדֵּם בִּשְׁנָתוֹ. מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶה הֵרִים בְּמִקְרֶה אֶת יָדוֹ וְהִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד, כִּי הִיא כֹה כְבֵדָה וְיַחַד עִם זֶה כֹה צְנוּמָה וְרָזָה. תָּקַף עָלָיו רֶגֶשׁ שֶׁל אֹשֶׁר, וְהוּא הָיָה סָפֵק עֵר סָפֵק יָשֵן, עַד אֲשֶׁר קוֹל שִׁעוּל מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוֶּמת לִבּוֹ. הַדָּבָר עוֹרֵר בּוֹ רַעְיוֹן, כִּי אֶמֶשׁ שָׁכַח לִסְגּוֹר אֶת הַדֶּלֶת וִּמי שֶׁהוּא הִתְגַּנֵּב אֶל חַדְרוֹ, אֲבָל רַעְיוֹן זֶה לֹא הִטְרִידוֹ וְהוּא שָׁקַע שׁוּב בְּמַנְעַמֵּי הַמְּנוּחָה. וִּפְתאֹם הִגִּיעַ שׁוּב לְאָזְנָיו קוֹל שִׁעוּל, הוּא הִתְרוֹמֵם קְצָת, סִלֵּק אֶת הַמָּסָךְ בְּיָדוֹ הָאַחַת וְהֵצִיץ לְתוֹךְ הֶחָדֶר.

הִנֵּה אוֹתוֹ הַחֶדֶר הַיָּדוּעַ לוֹ יָפֶה, וְהִנֵּה הַנֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן, אוּלָם הוּא תָמַהּ מְאֹד לְמַרְאֵה הַבַּקְבּוּקִים, הַצְּלוֹחִיּוֹת, כְּלֵי הַלָּבָן הַתְּלוִּיים מוּל הַתַּנוּר, וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַמְיֻחָדִים לְחַדְרוֹ שֶׁל חוֹלֶה. הַכֹּל נָקִי וּמְצֻחְצָח, אוּלָם שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁרָאָה אֶמֶשׁ בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ. הָאֲוִיר סָפוּג רֵיחַ עֲשָׂבִים וְחֹמֶץ, הָרִצְפַּה מְשֻפְשָׁפָה וְּמְמֹרָקָה. וִּמי זוֹ?… הַמַּרְקִיזָה!?

כֵּן. הַמַּרְקִיזָה יוֹשֶׁבֶת עַל יַד הַשֻּׁלְחָן וְּמְשַׂחֶקֶת בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ בִּקְלָפִים. הִיא שְׁקוּעָה כֻלָּהּ בַּמִּשְׂחָק וְכוֹבֶשֶת אֶת שִׁעוּלָה שֶׁלֹא לְהָעִיר אֶת הַיָּשֵׁן.

מַר סְוִיוֶלֶר הִתְבּוֹנֵן זְמַן מָה אֶל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, אַחֲרֵי כֵן נִשְׁמַט הַמָּסָךְ מִיָּדוֹ וְהוּא צָנַח שׁוּב עַל הָכַּר.

– “אֲנִי חוֹלֵם – חָשַב מַר סְוִיוֶלֶר – אֵין שׁוּם סָפֵק בָּזֵה. הַלֹא אֶמֶש, כְּשֶׁעָלִיתִי עַל מִטָּתִי, לֹא הָיוּ יָדַי שְׁקוּפוֹת, כְּאִילוּ עֲשׂוּיוֹת הֵן מִקְלִפּוֹת בֵּיצִים. בָּרִי לִי, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא חֲלוֹם”.

הוּא צָבַט אֶת זְרוֹעוֹ, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצָבוֹ הָאֲמִתִּי, אִם הוּא עֵר אוֹ יָשֵׁן.

– “מַה תָּמוּהַ וּמוּזָר הַדָּבָר – חָשַׁב עוֹד – כַּאֲשֶׁר שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ, הָיִיתִי בַּעַל בָּשָׂר כִּמְעַט, וְעַתָּה הֲרֵי אֲנִי גַל שֶׁל עֲצָמוֹת”.

שׁוּב הִתְבּוֹנֵן מִחוּץ לַמָּסָךְ וְהִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ מַמָּשִׁיִים הֵם וְהוּא רוֹאֶה כָּל זֶה בְּהָקִיץ.

וִּפְתאֹם שָׁמַע קוֹל מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַנְגְּלִית, וְהַקּוֹל קוֹל הַמַּרְקִיזָה.

הוּא רָמַז לָהּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וְהִיא קָרְבָה וְעֵינֶיהָ הָיוּ לַחוֹת מִדְּמָעוֹת.

– מַרְאֵה הַחֶדֶר וַהֲלִיכוֹתַיִךְ, מַרְקִיזָה – אָמַר מַר סְוִיוֶלֶר אַחֲרֵי שְׁתִיקָה קְצָרָה – מְעִידִים כִּי הָיִיתִי חוֹלֶה.

– אָמְנָם כֵּן – אִשְּׁרָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה, בִּמְחוֹתָהּ דִּמְעָה מֵעֵינֶיהָ – וּמָה הִרְבֵּיתָ לְדַבֵּר תַּהְפּוּכוֹת בִּזְמַן מַחֲלָתֶךָ!

– הַאֻמְנָם חָלִיתִי מַחֲלָה קָשָׁה?

– הוֹי, אֵלִי, - עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה – הָיִּיתָ נוֹטֶה לָמוּת, אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד בְּחַיֶּיךָ. אוּלָם, שֶׁבַח לָאֵל, הַמַּחֲלָה עָבְרָה.

מַר סְוִיוֶלֶר שָׁתַק שְׁתִיקָה אֲרֻכָּה. אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל, כַּמָּה זְמָן אָרְכָה מַחֲלָתוֹ.

– מָחָר יִמְלְאוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת מִן הַיּוֹם שֶׁחָלִיתָ – עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָה.

– שְׁלֹשָׁה מָה? – שָּׁאַל דִּיק.

– שָׁבוּעוֹת – עָנְתָה הַמַּרְקִיזָה בְּהַדְגָשָׁה – שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים וּמְמֻשָּׁכִים.

הַמַּחֲשָׁבָה עַצְמָהּ, כִּי חַיָּיו הָיוּ תְלוּיִים בְּשַׂעֲרָה, גָּרְמָה לוֹ לִשְׁקֹעַ בִּדְמָמָה וְהוּא הִשְׁתַּטַּח עַל הַמִּטָה לְכָל מְלוֹא אָרְכּוֹ. הַמַּרְקִיזָה הִתְקִינָה אֶת מַצָּעוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לוֹ יוֹתֵר, מִמִשִּׁשָׁה אֶת מִצְחוֹ, וּבְהַרְגִּישָׁהּ לְגֹדֶל עֲלִיצוּתָהּ, כִּי הָחֹם פָּג לְגַמְרֵי, נִגְּשָׁה לְהָכִין תֵּה וּלְטַגֵן צְנִים דָּק.

בַּשָּׁעָה שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בַהֲכָנוֹת אֵלֶּה, הִבִּיט עָלֶיהָ מַר סְוִיוֶלֶר מִתּוֹךְ תּוֹדָה וְהִשְׁתּוֹמֵם עַל חָרִיצוּתָה. עַל לִבּוֹ עָלָה, כִּי סֶלִי הִיא אֲשֶׁר שָׁלְחָה אוֹתָה וְהוּא לֹא יָדַע בַּמֶּה לְהוֹדוֹת לָהּ עַל חַסְדָּהּ. הִיא הִגִּישָׁה לוֹ כוֹס גְּדוֹלָה שֶׁל תֵּה וְּפרוּסוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל טָגִין וְהִבִּיטָה בְּעֹנֶג, כֵּיצַד הוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאָמְנָם, הוּא אָכַל וְשָׁתָה בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל. כְּאִלוּ הָיוּ מֻנָּחִים לְפָנָיו הַמַּטְעַמִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

– מַרְקִיזָה – שָׁאַל מַר סְוִיוֶלֶר – מַה שְּׁלוֹמָהּ שֶׁל סֶלִי? הַאִם לֹא רָאִית אוֹתָהּ בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים?

– מָה אַתָּה מְדַבֵּר? – קָרְאָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָה – הֲלֹא בָּרַחְתִּי מִפָּנֶיהָ!

– וְאֵיפֹה אַתְּ דָּרָה?

– פֹּה – עָנָתָה.

הוּא רָמַז לָהּ לְהַקְרִיב כִּסֵּא אֶל מִטָּתוֹ וְלָשֶׁבֶת עָלָיו. הוּא הֵסֵב עַל הַכָּר בְּעֶזְרָתָהּ שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת הַקְטַנָּה וְחִדֵּשׁ אֶת שִׂיחָתוֹ.

– וְּבֵכן – אָמַר דִּיק – בָּרַחַתְּ?

– כֵּן – עָנְתָה הַמַּרְקִיזָה – וְהֵם פִּרְסְמוּ זֹאת בָּעִתּוֹנִים.

– הַאֻמְנָם? – שָׁאַל דִּיק – כֵּיצַד אֵפוֹא עָלְתָה בְּלִבֵּךְ הַמַּחֲשָׁבָה לָבוֹא הֵנָּה, אָנָּא, סַפְּרִי לִי.

– הַדָּבָר הָיָה כָּךְ – עָנְתָה הַמַּרְקִיזָה – בַּיוֹם שֶׁהָלַכְתָּ מֵאִתָּנוּ נִשְׁאַרְתִּי בוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה, כִּי הַדַּיָּר אַף הוּא עָזַב אֶת בֵּיתֵנוּ, וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה אֶמְצָא אוֹתְךָ אוֹ אוֹתוֹ, וְהִנֵּה בְּבֹקֶר אֶחָד בַּשָׁעָה שֶׁעָמַדְתִי עַל יַד חוֹר הַמַּנְעוּל שֶׁל הַלִּשְׁכָּה שָׁמַעְתִּי גְבֶרֶת אַחַת אוֹמֶרֶת, כִּי הִיא בַעֲלַת דִּירָתְךָ וְכִי חָלִיתָ מַחֲלָה קָשָׁה, וְהִיא שׁוֹאֶלֶת, אוּלַי יָבוֹא מִי שֶׁהוּא לְטַפֵּל בָּךְ. מַר בְּרַס עָנָה: זֶה אֵינוֹ נוֹגֵעַ לִי, וּמָרַת סֶלִי אָמְרָה: מַה לִי וְלוֹ? הַגְּבֶרֶת הָלְכָה, וַאֲנִי בָרַחְתִּי בְּאוֹתוֹ עֶרֶב מִשָּׁם וּבָאתִי הֵנָּה, אָמַרְתִּי לְבַעֲלַת דִּירָתְךָ, כִּי אָחִי אַתָּה וְהִיא הֶאֱמִינָה לִדְבָרַי, וְכָךְ אֲנִי יוֹשֶׁבֶת פֹּה מִן הַיּוֹם הַהוּא.

– מַרְקִיזָה עֲלוּבָה – קָרָא דִּיק – כַּמָּה סָבַלְתְּ לְמַעֲנִי!

– לֹא וָלֹא – עָנְתָה – לֹא סָבַלְתִּי כְלוּם. רֵאשִׁית, אֲנִי אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת עֵרָה, וְשֵׁנִית, גָדְלָה שִׂמְחָתִי, כִּי סוֹף סוֹף עָבְרָה מַחֲלָתֶךָ…

– הָהּ, מַרְקִיזָה – קָרָא דִיק – לוּלֵא אַתְּ, כִּי עַתָּה לֹא הָיִּיתִי עוֹד בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. –מַר סְוִיוֶלֶר לָחַץ אֶת יָדָהּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְשׁוּת וְעֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת. הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה עוֹרְרָה אוֹתוֹ לִשְׁכַּב בִּמנוּחָה.

  • הָרוֹפֵא אָמַר – הִזְהִירָה בוֹ – כִּי אָסוּר לְךָ לְהִתְרַגֵּשׁ, כִּי זָקוּק אַתָּה לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה. כָּעֵת תֵּרָדֵם. הַשֵּׁנָה טוֹבָה לָךְ. אֲנִי אוֹסִיף לָשֶׁבֶת עַל יָדְךָ וְאַחֲרֵי כֵן נְשׂוֹחֵחַ שׁוּב.

מַר סְוִיוֶלֶר, שֶׁעָיֵף מִשִׂיחָתוֹ עִם הַמַּרְקִיזָה, שָׁקַע בְּשֵׁנָה. כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה הֵקִיץ וְיָשַׁב עַל הַמִּטָּה. הוּא הֶעֱבִיר אֶת כַּף יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּפִתְאֹם שָׁאַל:

– אוּלַי יָדַעַתְּ, מַרְקִיזָה, מָה הוּא פְּסַק דִּינָם שֶׁל הַשּׁוֹפְטִים בְּדְבַר קִיט?

– הַשּׁוֹפְטִים הִטִּילוּ עָלָיו עֹנֶשׁ גָּלוּת לְמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים – עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה.

– הַאִם כְּבָר יָצָא לִמְקוֹם גָּלוּתוֹ? שָׁאַל דִּיק – וּמַה שְּׁלוֹם אִמּוֹ?

הִיא נִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה, כִּי אֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם עַלֶיהָ.

– אוּלָם – הוֹסִיפָה בִּמְתִינוּת – לוּ יָדַעְתִּי, כִּי לֹא תִתְרַגֵּשׁ הָיִּיתִי מְסַפֶּרֶת לְךָ דָּבָר בְּעִנְיָן זֶּה… אֲבָל מוָּטב שֵׁנִּדְחֶה אֶת הַדָּבָר.

– אָנָּא סַפְּרִי נָא – בִּקֵּשׁ דִּיק – זֶה יְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתִי. הַחוֹלֶה הִבִּיט בְּכֹבֶד רֹאש עַל יְדִידָתוֹ הַקְּטַנָּה, וְהוּא הוֹסִיף לִפְצוֹר בָּהּ, כִּי תְסַפֶּר לוֹ מַה שֶׁיֵּשׁ בְלִבָּה לְסַפֵּר.

– הַאִם הַדָּבָר הִגִּיעַ לְאֹזְנַיִךְ בְּעַד חוֹרֵי הַמַּנְעוּלִים וְסִדְקֵי הַדְּלָתוֹת? דְּבַר סוֹד הוּא? – שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה.

– כֵּן, - עָנְתָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה.

רִיצַ’רְד סְוִיוֶלֶר הוֹצִיא יָדוֹ מִן הַמִּטָּה, תָּפַשׂ בִּזְרוֹעָה וּמָשַׁךְ אוֹתָה אֵלָיו וּפָצַר בָּה בְּכָל תֹּקֶף, כִּי תְסַפֶּר לוֹ הַכֹּל, וְאִם לֹא תִשָּׁמַע לוֹ – תִגְדַּל הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וּמַחֲלָתוֹ תִתְגַּבֵּר.

הִיא חָשְׁשָׁה, כִּי סֵרוֹבָה יְזַעְזֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִסִּפּוּרָהּ, לָכֵן הִבְטִיחָה אוֹתוֹ לְמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ רַק בִּתְנָאי שֶׁיִּשְׁכַּב בִּמְנוּחָה וְלֹא יִתְאַמֵּץ לְהִתְרוֹמֵם.

– סַפְּרִי נָא, מַרְקִיזָה יְקָרָה, אָנָּא, בְּשֵׁם אֱלֹהִים.

הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי תַחֲנוּנָיו, שֶׁהִבִּיעַ אוֹתָם בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְלַהֲבוּת, כְּאִלוּ נָגַע הַדָּבָר בִּשְׁאֵלַת חַיִּים חֲשׁוּבָה לוֹ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

– כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לְךָ, רְגִילָה הָיִיתִי לִישׁוֹן בַּמִטְבָּח… מָרַת סֶלִי הָיְתָה מַחֲזִיקָה תָמִיד אֶת מַפְתֵּחַ הַמִּטְבָּח בְּכִיסָהּ. בָּעֶרֶב הָיְתָה סָרָה אֵל הַמִּטְבָח, לוֹקַחַת מִשָּׁם אֶת הַנֵּר, מְכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר, נוֹעֶלֶת אֶת הַדֶּלֶת וּמַשְׁאִירָה אוֹתִי בְּתוֹךְ עֲלָטָה, וְרַק בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וְנוֹתֶנֶת לִי לָצֵאת. אֵימָה וָפַחַד הָיוּ נוֹפְלים עָלַי בַּלֵילוֹת בְּהִשָּׁאֲרִי יְחִידָה בְּחֵדֶר נָעוּל. וְלָכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁנזְדַּמֵּן לִי מַפְתֵּחַ יָשָׁן וְחָלוּד הָיִיתִי מְנַסָּה, אוּלַי יַתְאִים לְדֶלֶת הַמִּטְבָּח, עַד שּׁסוֹף סוֹף מָצָאתִי בְּגַל אַשְׁפָּה מַפְתֵּחַ הַנָּחוּץ לִי.

אַחֲרֵי הַפְסָקָה קָלָּה הוֹסִיפָה לְסַפֵּר:

– הֵם הָיוּ נוֹתְנִים לִי מְזוֹנות בְצִמְצוּם גָדוֹל… הָיוּ מַרְעִיבִים אוֹתִי… וְלָכֵן הָיִּיתִי מְגִיחָה מִן הַמִּטְבָּח, בַּשָּׁעָה שֶׁהֵם הָיוּ כְבָר יְשֵׁנִים, מְגַשֶׁשֶׁת בַּחֹשֶׁךְ וְאוֹסֶפֶת חֲתִיכוֹת סֻכָּר אוֹ פְרוּסוֹת לֶחֶם וְגַם קְלִיפּוֹת שֶׁל תַּפּוּחֵי זָהָב, כְּדֵי לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנִי… וְהִנֵּה לַיְלָה אֶחָד אוֹ שְנַיִּם לִפְנֵי הַמְּהוּמָה שֶׁהָיְתָה בַמִשְׂרָד, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנֶּאֱסַר הַנַּעַר, עָלִיתִי לְמַעְלָה בַּשָׁעָה שֶׁמַּר בְּרַס וְהַגְּבֶרֶת סֶלִי עוֹד הָיוּ בַלִּשְׁכָּה. שְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ לְיַד הַתַּנּוּר וְשׂוֹחֲחוּ בְּלָחַשׁ. מַר בְּרַס אָמַר לְמָרַת סֶלִי: “בְּחַיֵי, הֲרֵי זֶה דָבָר מְסֻכָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְהָמִיט עָלֵינוּ צָרָה גְדוֹלָה”. וָּמַרת סֶלִי אָמְרָה לוֹ: “פַּחְדָּן אַתָּה, מוּג לֵב”. הוּא אָמַר: “אֵין לִבִּי לְמַעֲשֶׂה זֶה”, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “הֵן עַל מַר קְוִילְף עִקַר פַּרְנָסָתֵנוּ וְהוּא רֹוצֶה לְסַלֵק מִדַּרְכּוֹ אֶת קִיט”. לְבַסּוֹף הִסְכִּים מַר בְּרַס, אַחֲרֵי כֵן הִתְלַחֲשׁוּ וְהִתְבַּדְחוּ זְמָן רַב וְהֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר בְּחָרִיצוּת, כְּדֵי לְהַרְחִיק כָּל סַכָּנָה. מַר בְּרַס הוֹצִיא אֶת אַרְנָקוֹ וְאָמַר: טוֹב, הִנֵּה שְׁטַר בֶּן חָמֵשׁ לִיטְרוֹת, שֶׁל קְוִילְף הוּא. וְכָךְ נַעֲשֶׂה: “מָחָר בַּבֹּקֶר יָסוּר קִיט אֶל הַדַּיָּר. בַּשָּׁעָה שֶׁהוּא יִהְיֶה לְמַעְלָה, תֵּצְאִי אַתְּ מִן הַלִשְׁכָּה, גַּם אֶת סְוִיוֶלֶר אֶשְׁלַח לְאֵיזֶה מָקוֹם, וְכַאֲשֶׁר אֶשָּׁאֵר יְחִידִי עִם קִיט, אָשִׂים בַּחֲשָׁאי אֶת הַשְּׁטַר בְּמִגְבַּעְתּוֹ, אַחֲרֵי כֵן אֶעֱשֶׂה בְּחָכְמָה, שֶׁמַּר סְוִיוֶלֶר הוּא שֶׁיִּמְצָא אֶת הַשְּׁטַר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָכְרַח לִהְיוֹת עֵד בַּמִּשְׁפָּט. זוֹ הִיא הַתַּחְבּוּלָה הַמְעֻלָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל מַר קְוִילְף וּלְהַרְחִיק מִדַּרְכּוֹ אֶת קִיט”.

– הַאִם סִפַּרְתְ אֶת הַדָּבָר לְמִי שֶׁהוּא? – שָׁאַל דִּיק.

– מַה אַתָּה סָח? – הִשְׁתּוֹמְמָה הַמְשָׂרֶתֶת הַקְּטַנָּה – הֵן אתּה לֹא הָיִיתָ כְּבָר אֶצְלֵנוּ וְגַם הַדַּיָּר הָלַךְ מֵאִתָּנוּ, וּלְמִי אֲסַפֵּר? וֵּמָאז בּוֹאִי הֵנָּה אַתָּה מוּטָל בַּמִּטָּה חוֹלֶה…

מַר סְוִיוֶלֶר הִתְרוֹמֵם וְאָמַר לָקוּם מִמִּטָּתוֹ, אֲבָל הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה קָרְאָה:

– אָסוּר לְךָ גַּם לַחְשׁוֹב עַל זֶה.

– עָלַי לָקוּם וִיהִי מָה! – אָמַר הַחוֹלֶה בְּהַבִּיטוֹ סְבִיבָיו – אַיֵּה מַלְבּוּשָי.

– אֵין לְךָ שׁוּם בֶּגֶד – עָנְתָה הַמַּרְקִיזָה.

– כֵּיצַד?! – קָרָא מַר סְוִיוֶלֶר בְּהִשׁתּוֹמְמוּת רַבָּה.

– אֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִמְכּוֹר אֶת בְּגָדֶיךָ אֶחָד אֶחָד, כְּדֵי לִקְנוֹת כָּל הַדָּרוּשׁ לִרְפוּאָתְךָ – סָחָה הַמַּרְקִיזָה – אוּלָם לָמָּה לְךָ בְּגָדִים, הֲלֹא אַתָּה כֹּה חַלָּשׁ, שֶׁלֹא תוּכַל לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ.

– אוּלַי צָדַקְתְּ – אָמַר הַחוֹלֶה – אֲבָל מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת, מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?

הוּא הֵבִיןִ מִיָּד, כִּי רֵאשִׁית כֹּל יֵשׁ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְבֵיתַּ גרַלְנד, בְּלִי שְׁהִיָּה רָשַם אֶת הַכְּתֹבֶת עַל פִּסַּת נְיָּר, תֵּאֵר לָהּ אֶת סִמְּנֵיהֶם שֶׁל הָאֲדוֹנִים גַרְלַנְד הָאָב וְהַבֵּן, וְהַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה נֶחְפְּזָה לָלֶכֶת, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת מַר גַּרְלַנְד הַזָּקֵן אוֹ אֶת מַר אַבֶּל אֶל חֲדַר הַחוֹלֶה.

בְּחָרִיצוּת וּבִזְרִיזוּת עָבְרָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה דֶרֶךְ סִמְטָה אֲפֵלה כְּדֵי שֶׁלֹא תִפְגֹּשׁ אֶת בְּרַס אוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ, וּבִמְהִירוּת רַבָּה טָסָה אֶל לִשְׁכַּת הַנּוֹטַרְיוֹן, אֲשֶׁר שָׁמָּה שָׁלַח אוֹתָהּ מַר סְוִיוֶלֶר. בְּרֶגַע זֶה יָצָא מַר אַבֶּל מִן הַלִּשְׁכָּה וְאָמַר לָשֶׁבֶת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וְלִנְסֹע הַבַּיְתָה. וְהִנֵּה נִגְשָׁה אֵלָיו הַמַּרְקִיזָה וְקָרְאָה:

– שְׁמַע נָא, אָדוֹן…

הוּא הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ בִּמְהִירוּת וְשָׁאַל בַּחַרָדָה:

– מַה חֶפְצֵךְ?

– הוֹאֶל נָא, אָדוֹן – עָנְתָה הַמַּרְקִיזָה – לְהִזְדָּרֵז עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָר… הַדָּבָר חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד… אָדָם חָפֵץ לִרְאוֹתֶךָ. הוּא שָׁלַח אוֹתִי לִמְסוֹר לְךָ, כִּי תָבוֹא אֵלָיו תֵּכֶף וִּמִיָּד… הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל עַל דְבַר קִיט… הוּא יוּכַל לְהוֹכִיחַ צִדְקָתוֹ וּלְהַצִיל אוֹתוֹ…

– מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת, יַלְדָּה?

– בְּחַיֵּי, כִּי כָל דְּבָרַי נְכוֹנִים! – קָרְאָה הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה עָמַד מַר אַבֶּל בְּחַדְרוֹ שֶׁל סְוִיוֶלֶר.

– מַה לָךְ אָדוֹן – שָׁאַל מַר אַבֶּל – הַאִם הָיִיתָ חוֹלֶה?

– הָיִיתִי חוֹלֶה מְסֻכָּן – הֵשִׁיב דִּיק – חַיֵּי הָיוּ תְלוּיִים בְּשַׂעֲרָה, וְלוּלֵא חֲבֶרְתִּי זוֹ הַקְּטַנָּה, הָיִיתִי כְּבָר מוּטָל בְּמֶרְכָּבָה שְׁחוֹרָה. הַמַּרְקִיזָה יָשְׁבָה עַל הַמִּטָּה וְסִפְּרָה לָאוֹרֵחַ מִלָּה בְּמִלָּה כָּל מָה שֶׁסִּפְּרָה קֹדֶם לִסְוִיוֶלֶר.

וְכַאֲשֶׁר סִיְמָה סִפּוּרָה, קָרְאָה לְמַר סְוִיוֶלֶר:

– וְעַתָּה מַהֵר וַעֲשֵׁה אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ.

לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְזָרֵז אֶת מַר אַבֶּל אוֹ לְהָאִיץ בּוֹ. כְּהֶרֶף עַיִן הַלַךְ, וְהַחוֹלֶה שָׁכַב לִישׁוֹן.


פֶּרֶק שְׁמֹנֶה עָשָר: נִגְלְתָה הַמְּזִמָּה    🔗

כַּאַשֶׁר הֵקִיץ מַר סְוִיוֶלֶר מִשְּׁנָתוֹ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו קוֹלוֹת מִתְלַחֲשִׁים. בַּהֲצִיצוֹ אֶל מִחוּץ לַמָּסָךְ רָאָה וְהִנֵּה מַר גַּרְלַנְד, מַר אַבֶּל, הַנּוֹטַרְיוֹן וְהַגֶּ’נְטְלמֶן הָרַוָּק עוֹמְדִים סָבִיב לַמַּרְקִיזָה וְּמשׂוֹחֲחִים אִתָּהּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיָצְאָה מִפִּיו, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים, הָיְתָה: “הַאִם לֹא עָבַר הַמּוֹעֵד?”

– תּוּכַל לִהְיוֹת שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ – עָנָה הַגֶּ’נְטְלְמֶן – אָנוּ נִגְמוֹר בְּהַצְלָחָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁפָּתַחְתָּ בּוֹ יָפֶה אֶתְמוֹל.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לוֹ עַל פְּעֻלָּתָם הַמְשֻׁתֶּפֶת לְטוֹבַת הָעִנְיָן הָלְכוּ שׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַּבֲחַדר הַחוֹלֶה נִשְׁאַר רַק מַר אַבֶּל. כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה הֵבִיא סַבָּל אֶל הַחֶדֶר אַרְגָּז גָּדוֹל וּבוֹ אוֹצָר בָּלוּם שֶׁל קָפֶה, יַיִן, צְנִימִים, תַּפּוּחֵי זָהָב, עֲנָבִים, עוֹפוֹת צְלוּיִים וְעוֹד מַטְעַמִּים שׁוֹנִים מַחְלִימִים וּמְחַזִּקים. הַמְשָׁרֶתֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמִּיָּמֶיהָ לֹא רָאֲתָה מַאַכְלֵי תַאֲוָה כָאֵלֶּה, דָּבְקָה מֵרֹב הִשּׁתוֹמְמוּת בִּמְקוֹמָהּ וְכֹחַ דִּבּוּרָה נִטַּל מִמֶּנָּה. וְהִנֵּה הוֹפִיעָה בַּחֶדֶר גַּם הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה מָרַתַּ גְרַלְנד, וְהִיא הִתְחִילָה לְהָכִין אֶת הַמַּאֲכָלִים בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִרְאוּ לוֹ כְמַעֲשֵׂי פְלָאִים.

בֵּינָתַיִּים הָלַךְ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק בְּלִוְיַת הַנֹּוטַרְיוֹן וּמַר גַּרְלַנְד לְבֵית קָפֶה. שָׁם עָרְכוּ מִכְתָּב וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְמָרַת סֶלִי בְּרַס. בָּמִּכְתָּב הָיָה כָּתוּב בְּמִלִּים קְצָרוֹת, כִּי הִיא מִתְבַּקֶּשֶׁת לָבוֹא בִּדְבַר עִנְיָן חָשׁוּבְ מאֹד. כַּעֲבוֹר לֹא יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה רְגָעִים, הוֹפִיעָה מָרַת בְּרַס, הִיא הִשְׁתּוֹמְמָה לִרְאוֹת, כִּי בַעַל הַמִּכְתָּב הוּא הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק.

– מָרַת בְּרַס – פָּתַח הַנּוֹטַרְיוֹן – הַאִם לֹא אָבְדָה לָךְ מְשָׁרֶתֶת?

– כֵּן – הֵשִׁיבָה מָרַת סֶלִי וָּפֶניָה הִסְמִיקוּ פִתְאֹם – וּמַדּוּעַ תִּשְׁאָל?

– הִיא נִמְצְאָה, גְּבֶרֶת – אָמַר הַנּוֹטַרְיוֹן.

– מִי מָצָא אוֹתָהּ? שָׁאֲלָה מָרַת סֶלִי בִּמְהִירוּת.

– אֲנַחְנוּ, גְבֶרֶת, אֲנַחְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ. מְצָאנוּהָ רַק אָמֶשׁ.

– זוֹ הִיא בַּדָּאִית, גַּנֶּבֶת פּוֹחֲזָה, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם דֻּגְמָתָהּ. הָאִם הִיא פֹה?

– לֹא, היִא אֵינָהּ פֹּה בְּשָׁעָה זוֹ, וְעַתָּה אִמְרִי נָא – קָרָא הַנּוֹטַרְיוֹן – הַאִם לֹא עַלַה עַל דַּעְתֵּךְ, כִּי לַמִּטְבָּח הָיוּ שְׁנֵי מַפְתְּחוֹת?

הַגְּבֶרֶת סֶלִי הִבִּיטָה עַל הַנּוֹטַרְיוֹן בְּמַבָּט תַּקִּיף וְעַרְמוּמִי.

– כֵּן – הוֹסִיף הַנּוֹטַרְיוֹן לְדַבֵּר – לַמִּטְבָּח הָיוּ שְׁנֵי מַפְתְּחוֹת, וְאֶחָד מֵהֶם נָתַן לַמְשָׁרֶתֶת אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְשׁוֹטֵט בַּבַּיִת בַּלֵּילוֹת בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁאַתְּ הָיִית בְּטוּחָה, כִּי הִיאּ כְּלוּאָה בַּמִּטְבָּח. וְּלַהְקשִׁיב לְשִׂיחוֹת סֵתֶר שׁוֹנוֹת… בְּתוֹךְ הַשְׁאָר גַּם עַל הַמְּזִמָּה, שֶׁבִּגְלָלָה נֶאֱסַר בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה גְנֵבָה קִיט הָאֻמְלָל וְהַחַף מִפֶּשַׁע.

הַגְּבֶרֶת סֶלִי הֶעֱמִידָה פָּנִים שֵקִטִים, אֲבָל נִכָּר הָיָה, כִּי נִפְתְּעָה מִדִּבְרֵי הַנּוֹטַרְיוֹן, וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר:

– אִם תּוֹאִילִי, מָרַת בְּרַס, לְהַרְצוֹת לְפָנֵינוּ אֶת כָּל פִּרְטֵי הַמְּזִמָּה, תִּגְרְמִי בָזֶה לְהַמְתָּקַת דִּינֵךְ.

– וְּבְכֵן, אֲנִי צְרִיכָה מִיָּד אוֹ לְקַבֵּל אֶת הַצָּעָתְךָ אוֹ לִדְחוֹתָהּ, לֹא כָךְ?

– כֵּן – אָמַר הַנּוֹטַרְיוֹן.

סֶלִי פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וְחָפְצָה לְדַבֵּר, אוּלָם בְּרֶגַע זוֹ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִרְאָה רֹאשׁוֹ שֶׁל סַמְסוֹן בְּרַס.

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי – קָרָא הַפְּרַקְלִיט הַזֶּה – הַמְתִּינוּ נָא קְצָת.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל הַמְסֻבִּים, וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת.

– אֲדוֹנַי, הַגֶּ’נְטְלְמֶנִים, תְּנוּ לִי רְשׁוּת לְסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל…

הוּא בֵאֵר, כִּי רָאָה אֵיךְ שֶׁאֲחוֹתוֹ קִבְּלָה אֶת הַמִּכְתָּב, וּּמִיָּד כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ קָמָה וְיָצְאָה מִן הַמִּשְׂרָד בְּלִי שֶׁהִגִּידָה לוֹ דָּבָר. וְלָכֵן קָם אַף הוּא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ בַּחֲשָׁאי עַד שֶׁהִגִּיעַ הֵנָּה, וּבְעָמְדוֹ אַחֲרֵי הַדֶּלֶת שָׁמַע אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא רוֹאֶה כִּי נָפַל בַּפָּח הוּא בוֹחֵר לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת…

לַשָוְא נָזְפָה בּוֹ אֲחוֹתוֹ, לַשָוְא רָמְזָה לוֹ, כִּי יִבְלוֹם פִּיו, הוּא לֹא שָׁמַע לַעֲצָתָהּ. בְּרֹב דְּבָרִים סִפֶּר עַל קְוִילְף הָאָשֵׁם בַּכֹּל. הוּא הִרְצָה אֶת כָּל פִּרְטִי הַמְּזִמָּה, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, הִתְאַמֵּץ לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל חֵטְא.

– אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְלְתָה הָאֱמֶת – הוֹסִיף – הֵן טוֹב לִי לְגַלּוֹת אֶת קְלוֹן חֲבֵרִי, מֵאֲשֶׁר יְגלֶּה הוּא אֶת קלוֹנִי. בָּרִי לִי, כִּי גוֹרָלִי הוּטַל וּמַדּוּעַ לֹא אֶזְדָּרֵז לְהוֹדוֹת עַל עֲוֹנִי, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְאֵיזוֹ הֲנָחוֹת.

שְׁלֹשֶׁת הַגֶּ’נְטְלְמֶנִים שׂוֹחֲחוּ בֵינֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים, אַחֲרֵי כֵך הִגִּישׁוּ לְמַר בְּרַס אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן וְדָרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְסוֹר אֶת הַרְצָאָתוֹ בִּכְתָב. הוּא הִסְכִּים וְיָשַׁב לִכְתּוֹב אֶת הוֹדָעָתוֹ. בֵּינָתַיִם רַד הַיּוֹם וְּבַאְפלוּלִית בֵּין הָעַרְבַּיִם עָלָה בְּיָדָהּ שֶׁל מָרַת בְּרַס לְהִתְחַמֵּק וְלָצֵאת הַחוּצָה.

שְׁלֹשֶׁת הַחֲבֵרִים בְּיַחַד עִם מַר בְּרַס נָסְעוּ אֶל לִשְׁכָּתוֹ הַפְּרָטִית שֶׁל הַשׁוֹפֵט וְהוּא אָמַר לָהֶם, כִּי מָחָר תִּנָּתֵן פְּקֻדָּה בִּדְבַר מַאֲסָרוֹ שֶׁל קְוִילְף וּלְאַחַר שֶׁיַרְצֶה אֶת פִּרְטֵי כָל הַדְּבָרִים לְשַׂר הַמְּדִינָה יִשְׁתַּחְרֵר קִיט וְיֵצֵא לַחָפְשִׁי.

כַּאֲשֶׁר גָמְרוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, מִהֲרוּ שְׁלֹשֶׁת הַגֶּ’נְטְלְמֶנִים אֶל מַר סְוִיוֶלֶר, שֶׁמַּצַב בְּרִיאוּתוֹ הִשְׁבִּיחַ עַד כְּדֵי כָךְ, שיָכֹל לָשֶׁבֶת כַּחֲצִי שָׁעָה עַל מִטָּתוֹ וְּלשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם.

– יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ חֲדָשָׁה, שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי בּתוֹר נוֹטַרְיוֹן…

סְוִיוֶלֶר חָשַׁב רֶגַע, כִּי זוֹ הִיא בְּוַדָּאי הוֹדָעָה מֵאֵת אַחַד הַנּוֹשִׁים שֶׁלּוֹ, הַתּוֹבֵעַ פִּרְעוֹן חוֹב, אֲבָל הַנּוֹטַרְיוֹן מִהֵר לְהוֹצִיאֲ חֲשָׁד זֶה מִלִּבּוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– כִּמְדֻמַּנִי, שֶׁאַתָּה קָרוֹב מִמִשְׁפַּחַת הַנִּפְטֶרֶת רִבְקָה סְוִיוֶלֶר?

– הַנִּפְטֶרֶת! – קָרָא בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. – הֲלֹא הִיא דוֹדָתִי – וְהִיא נִפְטֶרָה?

– כֵּן, הִיא נִפְטְרָה לִפְנֵי זְמָן קָצָר. לוּ הָיִיתָ אָדָם מִסּוּג אַחֵר, הָיִיתָ מְקַבֵּל מִמֶּנָּה בִּירוּשָׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף לִיטְרוֹת שְׂטֶרְלִינְג (כָּךְ כָּתוּבַּ בַצָּוָאה), אוּלָם יַעַן כִּי דַּעְתָּה לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִמֶּךָ, אַתָּה עָתִיד לְקַבֵּל רַק מֵאָה וַחֲמִשִׁים לִיטְרוֹת מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה. אֲבָל סוֹף סוֹף גַּם זֶהוּ סְכוּם הָגוּן וַאֲנִי רַשָּׁאי לְבָרֵךְ אוֹתְךָ לִירוּשָה נָאֶה כָּזוֹ.

– אָדוֹן – קָרָא מַר סְוִיוֶלֶר מִתּוֹךְ צְחוֹק וּדְמָעוֹת – הַסְּכוּם הַזֶּה יַסְפִּיק לִי לַעֳשׂוֹת אֶת הַמַּרְקִיזָה לְנַעֲרָה מַשְׂכִּילָה וְהִיא לֹא תֵדַע עֹנִי וַּמְחסוֹר. אַל נָא אֶזְכֶּה לָרֶדֶת מִמִּטָּה זוֹ, אִם לֹא אֲקַיֵם אֶת דְּבָרָי!


פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר: סוֹפוֹ שֶׁל קְוִילִף    🔗

קְוִילִף לֹא יָדַע מְאוּמָה עַל דְּבַר הַמִּקְרִים הַמְסֻפָּרִים בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם וְעַל הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עָלָיו. הַדְּבָרִים הִתְנַהֲלוּ בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת וְהוּא הוֹסִיף לָשֶׁבֶת סָגוּר בְּבֵית מִקְלָטוֹ וְלֹאֹ יָצָא מִמְּאוּרָתוֹ שְׁנֵי יָמִים רְצוּפִים.

בַּיּוֹם הַשְׁלִישִׁי, הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְאַחַר הוֹדָאָתוֹ שֶׁל מַר בְּרַס וְשֶׁבּוֹ נִתְנָה הַפְּקֻדָּה בִּדְבַר מַאֲסָרוֹ, עֲדַיִן לֹא רָאָה אֶת הָעֲנָנִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁהִתְלַקְּטוּ בִּשְׁמֵי חַיָּיו וְהוּא הָיָה שָׁרוּי בְּמַצַּב רוּח עַלִּיז כְּדַרְכּוֹ. וְּבעוֹד הוּא עוֹשֶׂה אֶת תַּעֲלוּלָיו, נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה קַלָּה עַל הַדֶּלֶת. הוּא פָּתַח בַּלָאט אֶת הָאֶשְׁנָב, וְּבהוֹצִיאוֹ אֶת רֹאשׁוֹ רָאָה אֶת אִשְּׁתּוֹ עוֹמֶדֶת.

– כֵּיצַד נוֹעַזְּת לָגֶשֶׁת אֶל מִקְלָטִי, פְּרוּצָה? – גָּעַר בָּהּ.

– הֵבֵאתִי אִתִּי מִכְתָּב… – קָרְאָה הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה.

– זִרְקִי אוֹתוֹ בְּעַד הַחַלּוֹן וּלְכִי לְדַרְכֵּךְ – שִׁסַּע אוֹתָהּ קְוִילִף.

– הַמִּכְתָּב הוּבָא אֶל בֵּיתֵנוּ הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם – אָמְרָה מָרַת קְוִילִף – וְהַשָּׁלִיחַ אָמַר, כִּי צִוּוּהוּ לְמָסְרוֹ לְךָ בִּמְהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית מִפְּנֵי גֹדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ.

הָאִשָּׁה הִתְחַנְּנָה אֶל בַּעְלָהּ כִּי יִתֶּן לָהּ לְהִכָּנֵס, כְּדֵי לְהִתְחַמּם רְגָעִים אֲחָדִים לִפְנֵי הַתַּנּוּר. בַּתְּחִלָּה לֹא אָבָה קְוִילְף לַעֲשׂות בַּקָּשָׁתָה, אַךְ בְּחָשְׁבוֹ, אוּלַי יִהְיֶה צֹרֶךְ בָּהּ לִשְׁלֹחַ בְּיָדָהּ מַעֲנֶה, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת. מָרַת קְוִילְף נִכְנְסָה אֶל הַחֶדֶר כֻּלָּהּ קְפוּאָה מִקֹּר וְהִגִּישָׁה לוֹ מַעֲטָפָה.

קְוִילִף הִבִּיט עַל הַכְּתֹבֶת וִּמִלְמֵל לְעַצְמוֹ: “זֶה הוּא כְּתָב יָדָהּ שֶׁל סֶלִי הַיְפֵהפִיָּה”.

הוּא פָתַח אֶת הַמִּכְתָּב וְקָרָא אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶה:

– “סָמִי בָּגַד בָּנוּ. הַכֹּל נִגְלָה. עֲזֹב נָא מִיָּד אֶת בֵּיתֶךָ. כִּי אוֹרְחִים בִּלְתִּי צְפוִּיים יָבֹאוּ אֵלֶיךָ. הַכֹּל נַעֲשָׁה בְּסוֹד, כְּדֵי לְהַפְתִּיעַ אוֹתָךְ. אַל תִּתְמַהְמֵהַּ והֵעָלָם מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי אָנִי. אוֹתִי לֹא יִמְצְאוּ בְּשׁוּם מָקוֹם, ס. ב.”

פְּנֵי קְוִילִף לָבְשׁוּ פַחַד וָזַעַם בַּשָּׁעָה שֶׁקָּרָא וְחָזַר וְקָרָא אֶת הַמִּכְתָּב הַקָּצָר, וּפִיו פָּלַט קְלָלוֹת וְאִיּוּמִים, עַד אֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ נִבְהֲלָה בֶּהָלַת מָוֶת.

– קְוִילִף – גִּמְגְּמָה הָאִשָּׁה – בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה קָּרָה?

אַבָל הוּא קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְאָמַר לוֹ:

– הוֹלֵךְ נָא אוֹתָהּ הַבַּיְתָה, וְאַתָּה אַל תָּבוֹא מָחָר הֵנָּה, כִּי הַלִּשְׁכָּה תִהְיֶה נְעֱוּלָה… וּבִכְלָל, אַל תָּשׁוּב עַד אֲשֶׁר תְּקַבֵּל מִמֶּנִי פְּקֻדָּה מְיֻחֶדֶת. בַּנְתָּ?

וְאֶל אִשְׁתּוֹ אָמָר:

– אַל נָא תְחַפְּשִׂינִי וְאַל תַּזְכִּירִי אֶת שְׁמִי… וְאוֹי לָךְ, אִם לֹא תַעֲשִׂי אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִיךְ.

כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַר הַנַּנָס לְבַדּוֹ, דִבֶּר אֶל עַצְמוֹ: “הַלַּיְלָה הַזֶּה, לֵיל חֲשֵׁכָה, מְצֻיָן לִבְרִיחָה… אוּלם הִנֵּה הַשַּׁעַר פָּתוּחַ וְהַכְּנִיסָה הֵנָּה קַלָּה. הָבָה אֶסְגָּר נָא אוֹתוֹ”.

בְּעָמָל רַב עָלָה בְּיָדוֹ לִסְגּוֹר אֶת הַדְּלָתוֹת הַיְשָׁנוֹת שֶׁל הַשַּׁעַר, שֶׁהָיוּ שְׁקוּעוּת בְּבִצָּה. עָשָׂה נִסָּיוֹן לִפְתּוֹחַ אֶת הַשָׁעַר… הוּא סָגוּר וְּמֻסגָּר יָפֶה.

בֵּינָתַיִם גָּדְלוּ הַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל, עַד כִּי הֶכְרַח לִזְחוֹל עַל יָדָיו אֶל מְאוּרָתוֹ, וּמִיָּד הִתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ לִבְרִיחָתוֹ. הוּא אָסַף חֲפַצִים אֲחָדִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ וְתָחַב אוֹתָם בְּכִיסָיו. וְכָל הַזְּמָן לֹא חָדַל מֵחָרֵף וִּמַגֵּדף אֶת בְּרַס.

עַל דֶּלֶת הַשַּׁעַר נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם נְקִישָׁה תַּקִּיפָה וְאַמִּיצָה. “מַה טּוֹב, שֶׁאֲנִי מוּכָן” – הִרְהֵר הַנַּנָס.

הוּא מִהֵר וְכִבָּה אֶת הַנֵּר. בַּחֶדֶר הִשְׂתָּרְרָה עֲלָטָה כְּבֵדָה. הַנְקִישׁוֹת נִמְשּׁכוּ עוֹד. בְּקֹשִׁי רַב עָשָׂה דַרְכּוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר. הָעֲלָטָה הַנּוֹרָאָה רָבְצָה עַל הָאָרֶץ וְהֶעֶטְתָה עַל הַכֹּל מַעֲטֵה אֹפֶל. פִּתְאֹם נִדְחַף לְפָנִים צְעָדִים אֲחָדִים, כְּאִלּוּ נָפַל לְתוֹךְ מְעָרָה פְּתוּחָה. בּחָשְׁבוֹ, כִּי נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, פָּנָה לְעֵבֶר אַחֵר, וְאַחֲרֵי כֵן עָמַד בְּלִי לָדַעַת אָנָה לָלֶכֶת.

הוּא עָמַד וְהִטָּה אָזְנוֹ. כְּלוּם לֹא נִשַׁמע בַּמָּקוֹם הֶעָזוּב הַזֶּה. “לוּ רַק הִגַּעְתִּי לְאֵיזֶה כֹּתֶל אוֹ גֵדר-אָמַר הַנַּנָּס אֶל עַצְמוֹ, בְּפָשְׁטוֹ יָדָיו לְפָנִים וּבְצַעֲדוֹ אַט אַט – שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן! - -”

בּוֹ בָרֶגַע מָעֲדוּ רַגְלָיו וְהוּא נָפַל.. וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי נֶאֱבַק עִם גַּלֵּי הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים וְהָאֲפֵלִים… הוּא שָׁאַג שְׁאָגָה אֲיֻמָּה, אֲבָל הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא. הַמַּיִם הָעַזִּים עָבְרוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְנָשְׂאוּ אֶת גּוּפוֹ הָלְאָה… גּוּשׁ שָׁחוֹר הָלַך וְהִתְקָרֵב אֵלָיו… אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהוֹצִיא קוֹל, נָשְׂאָה אוֹתוֹ מְעַרְבֹּלֶת הַמַּיִם אֶל מִתַּחַת לָאֳנִיָּה וְזָרְקָה אוֹתוֹ מֵעֶבְרָהּ הַשֵּׁנִי בְּלִי כָּל רוּחַ חַיִּים. הַמַּיִם פָּלְטוּ אוֹתוֹ עַל בֹּץ הַחוֹף בְּמָקוֹם נֶאֱלָח וְהִפְקִירוּ אוֹתוֹ לְרִקָּבוֹן וְכִלָּיוֹן.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר חִלֵּץ הַמָּוֶת אֶת קְוִילְף מִידֵי הַמִּשְׁפָּט, בָּאוּ יְדִידֵי קִיט לְבַשְׁרוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל גְּאֻלָּתוֹ. בַּתְּחִלָּה אָמְרוּ לוֹ הַשּׁוֹמְרִים, כִּי לֹא יְשֻׁלַּח מָחָר עִם יֶתֶר הַגּוֹלִים; אַחֲרֵי כֵן רָמְזוּ לוֹ, כִּי נִתְעוֹרְרוּ סְפֵקוֹת וִּפְקפּוּקִים בִּדְבַר אַשְׁמָתוֹ וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת חֲקִירוֹת מִלּוּאִים; וּלְבַסּוֹף הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל חֶדֶר אֶחָד, שֶׁבּוֹ מָצָא אֶת יְדִידָיו וְּברֹאשָׁם אֶת אֲדוֹנוֹ הַטּוֹב מַר גַּרְלַנְד. שָׁם שָׁמַע קִיט, כִּי נִגְלְתָה צִדְקָתו וְכִי הוּא חָפְשִׁי. הוּא הִפְנָה רֹאשׁוֹ אֶל הַדּוֹבֵר אֵלָיו וְהִתְאַמֵּץ לְהוֹצִיא מִפִּיו דִבּוּר, אֲבָל נָפַל מִתְעַלֵּף עַל הָאָרֶץ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ, הִגְמִיעוּ אוֹתוֹ מְעַט יַיִן וְהַכֹּל דִּבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי חִבָּה, הִתְאוֹשֵׁשׁ קְצָת וְהוּא קָלַט אֶת הַבְּשׂוֹרָה, כִּי חָפְשִׁי הוּא לְנַפְשׁוֹ וְיָכוֹל הוּא לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. הוּא עָמַד בִּכְבֵדוּת עַל רַגְלָיו, אַף כִּי נִשְׁעַן עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל מַר גַּרְלַנְד.

כַּעֲבוֹר שָעָה קַלָּה עָזַב קִיט אֶת בֵּית הַכֶּלֶא. הָעֶרֶב הָיָה גָשׁוּם וְעָכוּר, אוּלָם בְּעֵינֵי הָעֶלֶם הָיָה הַכֹּל כֹּה יָפֶה וְכֹה נֶהְדָּר. הַמֶּרְכָּבָה חִכְּתָה לָהֶם בָּרְחוֹב הַסָּמוּךְ. מַר גַּרְלַנְד הוֹשִׁיב בָּהּ אֶת קִיט עַל יָדו וְצִוָּה לָרַכָּב לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַבַּיִת, נִפְתְּחָה הדֶּלֶת, קִיט נִדְחַף פְּנִימַה וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בִּזְרוֹעוֹת אִמּוֹ. אַחֲרֵי כֵן רָאוּ עֵינַיו אֶת כָּל הַקְּרוֹבִים אֶל לִבּוֹ, אֶת יַעֲקֹב אַחִיו הַקָּטָן, אֶת מַר אַבֵּל, אֶת הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק, אֶת בַּרְבָּרָה וְאִמָּהּ, הַכֹּל צוֹהֲלִים, הַכֹּל מִשְּתַּתְּפִים בְּשִׂמְחָתוֹ.

הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק מָזַג אֶת הַכּוֹסוֹת, שָׁתָה לְחַיֵּי קִיט וְאָמַר, כִּי יִשָּאֵר יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. כָּמוֹהוּ עָשׂוּ גַם יֶתֶר הַמְסֻבִּים. קִיט טָס בִּמְרוֹמֵי הָאוֹשֶׁר.

בַּלַּיְלָה, בְּטֶרֶם עָלוּ הָאוֹרְחִים עַל מִשְׁכָּבָם, קָרָא מַר גַּרְלַנְד אֶת קִיט אֵלָיו לְחֶדֶר מְיֻחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנוֹ לַעֲרֹךְ מָחָר נְסִיעָה.

– נְסִיעָה?! – תָּמַהּ קִיט.

– כֵּן. בְּיַחַד עִמִּי וְעִם יְדִידִי בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

וְאַחֲרֵי שִׂיחָה קְצָרָה סִפֶּר מַר גַּרְלַנְד, כִּי עַתָּה נוֹדַע מְקוֹם שִׁבְתָּהּ שֶׁל נֶלִי וּמַטְּרַת הַנְּסִיעָה הִיא לִרְאוֹת אוֹתָה וְאֶת סָבָהּ.

עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁל קִיט, אַיֵּה מְקוֹמָהּ וְכֵיצַד מָצְאוּ אוֹתָהּ, סָח מַר גַּרְלַנְד, כִּי בִכְפָר אֶחָד רָחוֹק מִפֹּה יֶשׁ לוֹ אָח הַיּוֹשֵׁב שָׁם יַחַד עִם יְדִיד נְעוּרָיו הַכֹּהֵן. זֶה זְמָן רָב לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְהָיוּ רַק מַחֲלִיפִים מִכְתָּבִים זֶה עִם זֶה, וְּבַאַחד הַמִּכְתָּבִים הָאַחֲרוֹנִים כָּתַב לוֹ עַל דְּבַר אִישׁ זָקֵן וְנֶכְדָּתוֹ, שֶּׁהִתְיַשְׁבוּ בִּכְפָרָם אַחֲרֵי רֹב נְדוּדִים וְּתָלאוֹת. וְעַל פִּי כָל הַסִּמָּנִים הָבְרַר לוֹ, כִּי הֵם הֵם הַנּוֹדְדִים שֶׁיְדִידוֹ כֹּה מַרְבֶּה לְחַפֵּשׂ אוֹתָם, וֵאלֹהִים הִקְרָה לָהֶם אֶת אָחִיו, אִישׁ טוֹב וֵּמיטִיב, הָאָהוּב עַל כָּל בְּנֵי הַכְּפָר, שֶׁמְּכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם “הַבָּחוּר”.

– כָּעֵת זָקוּק אַתָּה לִמְנוּחָה אַחֲרֵי יוֹם כָּזֶה – סִיֵּם מַר גַּרְלַנְד אֶת שִׂיחָתוֹ – לֵיל מְנוּחָה! יַצְלִיחַ נָא אֱלֹהִים אֶת דַּרְכֵּנוּ!


פֶּרֶק עֶשְׂרִים: קוֹרוֹת חַיָּיו שֶׁל הַדַּיָּר הַמּוּזָר    🔗

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּימוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וְהֵכִינוּ עַצְמָם לִנְסִיעָה מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. בְּיִחוּד הִתְרַגֵּשׁ וְהִתְלַהֵב קִיט בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, כִּי עוֹד מְעַט וְיִרְאָה בְּעֵינָיו אֶת גְבִרְתּוֹ נֶלִי וְהִיא תְקַדֵּם פָּנָיו בְּבַת צְחוֹקָהּ הַנְּעִימָה, תּוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדָהּ וְתֹאמַר: הִנֵּה קִיט חֲבֵרִי הַיָּשָׁן וְהֶחַבִיב!

בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת קָרְבָה הַמֶּרְכָבָה אֶל הַבָּיִת. הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק עִם מַר גַּרְלַנְד יָשְׁבוּ בְּתוֹכָהּ. וְקִיט, מְעֻטָּף וּמְכֻסֶּה כֻלּוֹ, יָשַב עַל הַדּוּכָן לְיַד הָרַכָּב.

הָיָהּ יוֹם קָר. נָשְׁבָה רוַּח עַזָּה וְנִעֲרָה אֶת הַכְּפוֹר הַלָּבָן מֵעַל הָעֵצִּים וְנָשָׂא אוֹתוֹ בִּסְעָרָה כְּאָבָק פּוֹרֵחַ אוּלָם קִיט לֹא שׂם לִבּוֹ לְמֶזֶג הָאֲוִיר. לוֹ נִדְמָה, כִּי גַם הָרוּחַ נֶחְפָּז כָּמֹהוּ לַעֲבוֹר אֶת הַדֶּרֶךְ וּלְהַגִּיעַ חִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.

כָּל הַיּוֹם לֹא חָדַל הַסָּעַר. הַלַּיְלָה הָיָה בָּהִיר וְהַכּוֹכָבִים הֵאִירוּ בִּרְקִיעַ הַשָׁמַיִם, אַךְ הָרוּחַ נָשַׁב בְּעֹז וְהַקֹּר הָיָה חוֹדֵר. פְּעָמִים שֶׁקִּיט שָׁאַף לְהִתְחַמֵּם קְצָת, אֲבָל בַּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לְהַחֲלִיף אֶת הַסּוּסִים וְהוּא הָיָה יוֹרֵד מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וְרָץ הֵנָּה וָהֵנָּה, חָשׁ כִּי הַקֹּר מַגְדִּיל לוֹ אֶת תַּעֲנוּג הַנְּסִיעָה.

בֵּינָתַיִם וּשְׁנֵי הַגֶּ’נְטְלְמֶנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, אֲשֶׁר נָטוּ קְצָת לְנִמְנוּם, בִּלוּ אֶת הַזְּמָן בְּשִׂיחָה. שְׁנֵיהֶם, כַּמּוּבָן, סָחוּ בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלָהֶם, עַל הַתִּקְווֹת וְהַפְּחָדִים הַכְּרוּכִים עִמָּהּ.

בְאַחַת הַהַפְסָקוֹת שֶׁל שִׂיחָתָם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר עָבְרָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה, פָּנָה הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק – שֶׁנַּעֲשָׂה שַׁתְקָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְשָׁקוּעַ בּמַחשָׁבוֹת – וְאָמַר אֶל חֲבֵרוֹ פִּתְאֹם:

–הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְקַשִׁיב יָפֶה?

– כְּמוֹ רֹב הָאֲנָשִׁים – עָנָה מַר גַרְלַנְּד בְּחִיוּךְ – אֲנִי מַקְשִׁיב לַדְבָרִים הַמְעַנְיְנִים אוֹתִי, וְאִם אֵינָם מְעַנְיְנִים – אֲנִי עוֹשֶׂה עַצְמִי כְּמַקְשִׁיב. לָמָּה זֶה תְּשְׁאָל?

– יֵשׁ בְּפִי סִפּוּר קָטָן – הוֹסִיף הֶחָבֵר – וַאֲנִי רוֹצֶה לִבְחָנְךָ בָּזֶה. סִפּוּרִי קָצָר מְאֹד.

הוּא הִנִיחַ יָדוֹ עַל שַׁרְווּלוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הַזָּקֵן וּפָתַח לְסַפֵּר:

– פַּעַם הָיוּ שְׁנֵי אַחִים, אֲשֶׁר אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה מְאֹד. הָיָה הֶבְדֵּל שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּגִילָם. אוּלַי מֵחֲמַת זֶה עוֹד גָּדְלָה הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם. אוּלָם עַד מְהֵרָה עָבְרָה רוּחַ קִנְאָה בֵּינֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם חָשְׁקָּה נַפְשָׁם בְּאִשָּׁה אֶחָת. הַצָּעִיר הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶּׁנּוֹדַע לוֹ הַדָּבָר. לֹא אַרְבֶּה לְסַפֵּר לְךָ עַל יִסּוּרֵי לִבּוֹ וְנַפְתּוּלָיו עִם נַפְשׁוֹ. הוּא הָיָה יֶלֶד חוֹלָנִי וְאֶחִיו הָיָה יוֹשֵׁב יָמִים עַל יָמִים לְיַד מִטָּתוֹ וְשִׁעֲשַׁע אֶת רוּחוֹ בְּסִפּוּרָיו; וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיָה נוֹשֵׂא אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו לִמְקוֹם דֶּשֶא, לְמַעַן יוּכַל לְהִתְעַנֵּג עַל אוֹר וְחֹם יוֹם קָיִץ. לֹא אַאֲרִיךְ לְתָאֵר כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הָאָח הַגָּדוֹל מֵאַהֲבָתוֹ לְאָחִיו הַחוֹלֶה הָאָהוּב עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ יְמֵי הַמִּבְחָן, הָיָה לִבּוֹ שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר מָלא זִכְרוֹנוֹת הַיָּמִים הָהֵם. מִן הַשָּׁמַיִם עָזְרוּ לוֹ לִגְמוֹל עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ אָחִיו בְּיַלְדוּתוֹ, הוּא עָזַב אֶת אָחִיו לִהְיוֹת מְאֻשָׁר, וּדְבַר הָאֱמֶת לֹא עָלָה עַל שְׂפָתָיו, וְהוּא עָזַב אֶת אַרְצוֹ מִתּוֹךְ תִּקְוָה לָמוּת בַּנֵּכָר. הָאָח הַגָּדוֹל נָשָׂא אֶת הָאִשָּׁה. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהִיא הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ וְהִשְׁאִירָה לוֹ תִינוֹקֶת יְתוֹמָה. אִם רָאִית אֹסֶף שֶׁל תְּמוּנוֹת מִשְׁפָּחָה, אוַּלי הִתְבּוֹנַנְתָּ, כִּי אוֹתוֹ קְלַסְתֵּר פָּנִים – לְעִתִּים הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְהֶעָדִין בְּיוֹתֵר – נִקְרָה לְפָנֶיךָ בְּדוֹרוֹת שׁוֹנִים. בַּבַּת הַיְתוֹמָה הַזֹּאת קָמָה לִתְחִיָּה הָאֵם, הֲלֹא תָבִין, עַד כַּמָּה הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ הַיַּלְדַּה נֶפֵשׁ הָאִישׁ, שֶׁאָבְדָה לוֹ אִמָּהּ. הַיַּלְדָּה גָדְלָה וַתְּהִי לְאִשָּׁה וְהִיא נָתְנָה אֵת לִבָּהּ לָאִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה הָגוּן לָהּ. אָבִיהָ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת בְּצַעֲרָהּ וְהִסְכִּים לְנִשׂוּאֶיהָ, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לָהּ עֹנִי וַּמְחסוֹר, צָרוֹת וּפְגָעִים, עָמָל וְיָגוֹן, וְהִיא נָשְׂאָה הַכֹּל בְּדוּמִיָּה, עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף מֵתָה וְהִשְׁאִירָה לְאָבִיהָ שְׁנֵי יְתוֹמִים: יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְיַלְדָּה קְטַנָּה – בְּאוֹתוֹ הַגִּיל, בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה, בְּאוֹתָן תְּכוּנוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִיא עַצְמָהּ הָיְתָה בְּמוֹת עָלֶיהָ אִמָּהּ הַצְעִירָה. הָאָח הַגָּדוֹל, הַסָּב שֶׁל שְׁנֵי הַיְתוֹמִים הָאֵלֶּה, הוּא כָעֵת אָדָם רָצוּץ, זָקֵן וּמְדֻכָּא לֹא מֵרֹב יָמִים כִּי אִם מֵרֹב תְּלָאוֹת. בִּשְׁאֵרִית רְכוּשׁוֹ הִתְחִיל לִסְחוֹר בִּתְמוּנוֹת וְאַחֲרֵי כֵן בִּדְבָרִים עַתִּיקִים. הַבֵּן גָּדַל וַיְהִי כְאָבִיו בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, וְהַיַּלְדָּה הָיְתָה דוֹמָה לְאִמָּהּ, עַד כִּי בַּשָׁעָה שֶׁהַזָּקֵן הוֹשִׁיב אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּיו וְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֶיהָ הַיָּפוֹת וְהַכְּחֻלּוֹת, נִדְמָה לוֹ, כִּי רוֹאֶה הוּא לְפָנָיו אֶת בִּתּוֹ בְּיַלְדוּתָה. הַבֵּן הַסּוֹרֵר עָזַב חִישׁ אֶת הַבַּיִת וְהִתְחַבֵּר לְרֵעִים כָּמוֹהוֹ, וְהַזָּקֵן עִם נֶכְדָּתוֹ יָשְׁבוּ יַחְדָּו. כָּל הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָגָה לֵב הַזָּקֵן לְאִשְׁתּוֹ וּלְבִתּוֹ, שֶׁחַיֵּיהֶן נִקְטְפוּ בְאִבָּן, עָבְרָה עַתָּה אֶל נֶכְדָּתוֹ. וְהוּא חָשַׁב מַחֲשָׁבָה אַחַת: לְהַצִּיל אוֹתָהּ מִכַּף הָעֹנִי וְהַמַּחְסוֹר, אֲשֶׁר קֵרְבוּ אֶת קִצַּהּ שֶׁל אִמָּהּ. הוּא לֹא דָאַג כְּלוּם לְעַצְמוֹ, כִּי אִם לְנֶכְדָּתוֹ. וְהָאָח הַצָּעִיר? הוּא הָיָה נוֹדֵד בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְּרחוֹקוֹת וְחַיָּיו עָבְרוּ עָלָיו בִּבְדִידוּת. גָּלוּתוֹ מֵרָצוֹן הוֹלִידָה בְּקִרְבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְסֻלָּפוֹת וְהוּא נָשָׂא בְלִבּוֹ חֲרָטָה עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר שָׁבַר אֶת לִבּוֹ וְהֵטִיל צֵל קוֹדֵר עַל דַּרְכּוֹ. מִלְּבַד זֹאת הַיָה קָשֶׁה עָלָיו הַחִבּוּר עִם אָחִיו הַגָּדוֹל וְהַיְדִיעוֹת עָלָיו הָיוּ מְעַטּוֹת וּפְּגוּמוֹת. וְּבָכל זֹאת לֹא נִתֵּק כָּל הַקְּשָׁרִים עִמּוֹ, וְכַמָּה דְּבָרִים מִן הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, אִם גַּם בְּהַפְסָקוֹת רַבּוֹת, הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו – כָּל אֵלֵּה הַדְּבָרִים שֶׁסִפַּרְתִּי לְךָ, וְהִנֵּה נִתְעוֹרְרוּ בְלִבּוֹ שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר זִכְרוֹנוֹת חַיָּיו בִּנְעוּרָיו - הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים, אַף כִּי עֲמוּסִים צַעַר וּדְאָגָה – וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מְנוּחָה בַּיוֹם וּבַלָּיְלָה. חִישׁ מַהֵר חִסֵּל אֶת כָּל עֲסָקָיו, הָפַךְ אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לְכֶסֶף מְזֻמָּן, וּבִסְכוּם עָצוּם שֶׁיַּסְפִּיק לְשָׁנִים, בְּלֵב פָּתוּחַ וּבְיָד נְדִיבָה, בְּרִגְשׁוֹת אַחֲוָה בָּא בְּאַחַד הַיָּמִים עַד פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אָחִיו!

הַמְסַפֵּר, שֶׁקּוֹלוֹ הִתְחִיל רוֹעֵד, הִפְסִיק רֶגַע.

– הַשְׁאָר – קָרָא מַר גַּרְלַנְד, בְּלָחֲצוֹ אֶת יַד חֲבֵרוֹ – יָדוּעַ לִי.

– כֵּן – אָמַר חֲבֵרוֹ – יְכוֹלִים אָנוּ לַחֲסוֹךְ אֶת הַהֶמְשֵׁךְ. יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָעֲלוּבוֹת שֶׁל כָּל חִפּוּשָׂי. כָּל תַּחְבּוּלוֹתַי לֹא הוֹעִילוּ לִמְצוֹא אֶת עִקְּבוֹת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁנֶּעֱלָמוּ. אִם גִּלִּיתִי פַעַם אֶת מְקוֹמָם – הִגַּעְתִּי שָׁמָּה בְּאִחוּר זְמָן. יְהִי רָצוֹן שֶׁהַפַּעַם לֹא נְאַחֵר שׁוּב!

– אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר – קָרָא מַר גַּרְלַנְד – הַפַּעַם עָלֵינוּ לְהַצְלִיחַ.

– אָנֹכִי הֶאֱמַנְתִּי וְקִוִּיתִי – הֵשִׁיב הַשֵׁנִי – וְגַם עַתָּה אֲנִי מַאֲמִין וּמְקַוֶּה. אוּלָם רוּחִי מְדֻכָּאָה, חֲבֵרִי הַטּוֹב, וְעַצְבוּת רַבָּה לוֹחֶצֶת אֶת לִבִּי וְאֵינָהּ נִשְׁמַעַת לֹא לְתִקְוָה וְלֹא לַשֵׂכֶל.

– אֵין פֶּלֶא בַדָּבַר – אָמַר מַר גַּרְלַנְד – זוֹ הִיא תוֹצָאָה טִבְעִית מִן הַמְאֹרָעוֹת שֶׁסִּפַּרְתָּ, מִשִּׁמְמַת הַמָּקוֹם וְהַשָׁעָה, וְעַל כֻּלָּם מִן הַלַּיְלָה הֶעָגוּם וְהַזָּעוּם הַזֶּה. הַסְכֵּת! מָה רַבָּה יִלְלַת הָרוּחַ!


פֶּרֶק עֶשְׂרִים וְאֶחָד: נִמִצְאְוּ עִקְּבוֹת הַנּוֹדְדִים    🔗

הַבֹּקֶר הֵאִיר כְּבָר וְהֵם הָיוּ עוֹד בַּדֶרֶךְ. מֶזֶג הָאֲוִיר לֹא נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָהּ וְהַדֶּרֶךְ הָיְתָה כְּבֵדָה וּמְיַגַּעַת. עוֹד מְעַט וְיָבוֹא הָעֶרֶב וְהֵם לֹא הִגִיעוּ עֲדַיִן אֶל מְחוֹז חֶפְצָם.

קִיט נָשָׂא בְּאֹמֶץ לֵב אֶת פִּגְעֵי הַקֹּר וְהָרוּחַ. לִבּוֹ הָיָה מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת עַל דְּבַר הָאֹשֶׁר הַצָּפוּי לוֹ בְּסוֹפָהּ שֶׁל נְסִיעָה זוֹ, וְלָכֵן לֹא הֱצִיקוּהוּ טִלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ. הָאוֹר שֶׁל יוֹם הַחֹרֶף הַקָּצָר חָלַף מַהֵר וְשׁוּב בָּא הָעֶרֶב, וְלִפְנֵיהֶם עוֹד מֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה פַּרְסוֹת.

פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג גְּדוֹלוֹת יָרְדוּ מִן הַשָׁמַיִם וְכִסּוּ אֶת הָאֲדָמָה בְּמַרְבַד לָבָן. אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה הִתְגַּלְגְלוּ בִדְמָמָה וּפַרְסוֹת הַסּוּסִים הָאַבִּירִים הִשְׁמִיעוּ קוֹל עָמוּם וָּפגוּם. דַּרְכָּם הִשְׂתָּרְעָה עַתָּה בֵּין הַכְּפָרִים וְהַסּוּסִים הָכְרְחוּ לְהַקְטִין פְּסִיעוֹתֵיהֶם מִפְּנֵי הַמַּסְלוּלִים שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים שֶׁלֶג. הַמֶּרְחָק נִדְמָה לָהֶם כְּאֵין סוֹף לוֹ. וְהִנֵּה עָמְדָה הַמֶּרְכָּבָה וְהָרַכָּב אָמָר:

– סוֹף סוֹף הִגַּעְנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַדָּרוּשׁ.

הוּא יָרַד וְהִקִּישׁ עַל דַּלְתָּה שֶׁל אַכְסַנְיָה קְטַנָּה, אוּלָם נְקִישׁוֹתָיו לֹא הֵעִירוּ אֶת הַיְשֵׁנִים הַשְּׁלֵוִים מִשְּׁנָתָם הַמְּתוּקָה. מִסָּבִיב שָׂרְרוּ דְמָמָה וַעֲלָטָה. וְהָאָח הַצָּעִיר אָמַר:

– נֵלֶךְ נָא הָלְאָה וְנַשְׁאִיר אֶת הָרַכָּב לְהָעִיר אֶת הַיְשֵׁנִים אִם יוּכָל. אֵינִי יָכֹל לְהֵרָגַע, עַד אֲשֶׁר אֵדַע, כִּי לֹא אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, נֵלֶךְ נָא!

הֵם הָלְכוּ וְקִיט לִוָּה אוֹתָם. וְהִנֵּה נִגְלָה לִפְנֵיהֶם מִגְדַּל הַפַּעֲמוֹן, וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדוּ עַל יַד בֵּית הַתְּפִלָּה. הֵם רָאוּ דְרָכִים פּוֹנוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה, עָמְדוּ תוֹהִים וְלֹא יָדְעוּ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן לָלֶכֶת. לֹא רָחוֹק מֵהֶם הִשְׂתָּרַע גַּם רְחוֹב הַכְּפָר וִּמִּשְּנֵי עֲבָרָיו בָּתִּים דַּלִים וּנְמוּכִים. בְּחַלוֹנוֹ שֶׁל אַחַד הַבָּתִים נוֹצֵץ אוֹר כֵּהֶה. קִיט נֶחְפַּז שָׁמָה, כְּדֵי לִשְׁאֹל עַל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן.

הֵם הָלְכוּ בַשְּׁבִיל שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם, וְהִגִּיעוּ מַהֵר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן. בְּהַבִּיטָם סְבִיבֵיהֶם רָאוּ בְמֶרְחָק לֹא גָדוֹל אוֹר יְחִידִי מְבַצְבֵּץ בְּעַד חַלּוֹן עַתִּיק וְעָגֹל לְמֶחֱצָה.

– מָה הוּא הָאוֹר הַזֶּה? – שָׁאַל הָאָח הָּצִעיר.

– הם גָּרִים בְּוַדַּאי בְּחֻרְבָּה זוֹ – אָמַר מַר גַּרַלַנד – אֵינִי רוֹאֵה מִסָּבִיב בָּתִּים אֲחֵרִים.

– אוּלָם קָשֶׁה לְהָבִין – עָנָה הָאָח בִּמְהִירוּת – מַדּוּעַ הֵם עֵרִים בְּשָעָה מְאֻחֶרֶת כָּזֹאת.

קִיט הִתְעָרֵב בְּשִׂיחָתָם וּבִּקֵּשׁ, כִּי יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם מְנַצְנץ הָאוֹר וְלִרְאוֹת מִי יוֹשֵׁב שָׁם. וִּמִיָּד נֶחְפַּז לָלֶכֶת. בְּקָרְבוֹ אֶל הַבַּיִת, הִטָּה אָזְנוֹ – וְאֵין קֹול. שֶׁקֶט וּדְמָמָה. וְהַמַּרְאֶה מוּזָר מְאֹד: בְּחֶדֶר רֵיק בּוֹעֶרֶת אֵשׁ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת זוֹ. הוּא אִמֵּץ שׁוּב אֶת כֹּחַ שְמִיעָתוֹ וְהִקְשִׁיב, אולָם אֵין קוֹל. דְּמָמָה עֲגוּמָה.

הוּא עָשָׂה צְעָדִים אֲחָדִים, עַד שֶּׁנִּתְקַל בַּדֶּלֶת. הוּא הִקִּישׁ עָלֶיהָ. אֵין מַעֲנֶה. מִבִּפְנִים הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו קוֹלוֹת מוּזָרִים מְאֹד, פְּעָמִים נִדְמָה לוֹ, כִּי שׁוֹמֵעַ הוּא מֵעֵין זֶמֶר וּפְעָמִים – מֵעֵין אֲנָחָה. הָיָה בַּקּולוֹת הָאֵלֶה דְּבַר מַר אָיֹם. צְמַרְמֹרֶת סִמְּרָה אֶת בְּשָׂרוֹ. הוּא הִקִּיש שׁוּב, אוּלָם אֵין אֵין מַעֲנֶה. הוּא שָׂם יָדוֹ עַל כַּף הַמַּנְעוּל וְדָחַק כְּבִרְכּוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וּמִכֹּחַ הַדְחִיקָה נִפְתָּחָה. הוּא רָאָה נֹגַהּ אֵשׁ עָל הַקִּירוֹת וְנִכְנַס פְּנִימָה.

לְנֹגַהּ אַדְמוּמִי שֶׁנִּשְׁקַף מִן הָעֵצִים הַבּוֹעֲרִים – בַּבַּיִת לֹא דָלַק לֹא נֵר וְלֹא עֲשָׁשִׁית – רָאָה קִיט אָדָם יוֹשֵׁב כָּפוּף עַל הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת לִפְנֵי פִּי הַתַּנּוּר. אָמְנָם גּוּפוֹ הָיָה כָפוּף אֲבָל הָאִישׁ לֹא עָשָׂה שׁוּם תְּנוּעָה בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְיָדוֹ. הָאִישׁ לְיַד הַתַּנּוּר לֹא פָנָה אֵלָיו, לֹא הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ. זֶה הָיָה זָקֵן בַּעַל שְׂעָרוֹת מַלְבִּינוֹת. קִיט נִסָּה לְדַבֵּר אֵלָיו וּפָלַט מִלִּים אֲחָדוֹת, אֲבָל הַזָּקֵן לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ. קִיט כְּבָר אָמַר לַחֲזוֹר, וְהִנֵּה לְאוֹר הָאֵשׁ, שֶׁהִבְהֲבָה פִּתְאֹם – גֶּזֶר עֵץ פָּקַע וְנָפַל וְהָאֵשׁ הִתְלַקְּחָה – רָאָה אֶת פְּנֵי הַזָּקֵן, הִתְקָרֵב עוֹד צַעַד… עוֹד צַעַד… וְהִכִּיר אוֹתָם מִיָּד.

– אָדוֹן – קָרָא הַנַּעַר בְּכָרְעוֹ עַל בִּרְכּוֹ הָאַחַת וְּבָתְפסוֹ אֹותוֹ בְּיָדוֹ – אָדוֹן, פְנֵה נָא אֵלָי!

הַזָּקֵן פָּנָה אֵלָיו בְּרַשְׁלָנוּת וְאָמַר בְּקוֹל עָמוּם:

– הִנֵּה עוֹד אֶחָד!… כַּמָּה רוּחוֹת כְּבָר רָאִיתִי בָּעֶרֶב הַזֶּה!

– לֹא, אָדוֹן, לֹא רוּחַ אֲנִי, כִּי אִם עַבְדְּךָ הַנֶּאֱמָן הַקּוֹדֵם. הַאִם לֹא תַכִּירֵנִי? אַיֵּה… הַגְּבֶרֶת נֶלִי?

– הַכֹּל שׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ – קָרָא הַזָּקֵן – הַכֹּל שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה. רוּחַ!

– אַיֶּהָ? – הוֹסִיף קִיט – אָנָּא, עֲנֵנִי נָא.

– הִיא יְשֵׁנָה… פֹּה.

– שֶׁבַח לָאֵל!

– שֶׁבַח לָאֵל – קָרָא הַזָּקֵן – הַרְבֵּה לֵילוֹת רְצוּפִים הִתְפַּלַּלְתִּי וְהִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו… נִדְמֶה לִי, כִּי הִיא קוֹרְאָה.

– אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי שׁוּם קוֹל.

– לֹא אֱמֶת. מִי יוּכַל כָּמוֹנִי לְהַכִּיר אֶת קוֹלָהּ? הַס!… הַס! הוּא נֶחְפַּז אֶל חֶדֶר אַחֵר, וְעַד מְהֵרָה שָׁב וּבְיָדוֹ מְנוֹרָה.

– הִיא יְשֵׁנָה עֲדַיִן – אָמַר בְּלַחשׁ – צָדַקְתָּ, הִיא לֹא קָרְאָה… הִיא שְׁקוּעָה בְשֵׁנָה חֲזָקָה מְאֹד…

אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אַרְגָּז יָשָׁן, הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ מַלְבּוּשִׁים אֲחָדִים בִּזְהִירוּת וּבְחִבָּה, כְּאִלּוּ הָיוּ בַעֲלֵי חַיִּים, וְהִתְחִיל לְהַחֲלִיק וּלְלַטֵּף אוֹתָם בְּיָדָיו.

– מַדּוּעַ אַתְּ שׁוֹכֶבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם, נֶלִי יְקָרָה? מַדּוּעַ לֹא תָקוּמִי? הֲלֹא יְדִידַיִךְ הַקְּטַנִים נִגָּשִׁים תְּכוּפוֹת אֶל הַדֶּלֶת וְשׁוֹאֲלִים: אַיֵּה נֵלִי?.. וְהֵם בּוֹכִים עַל שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתָךְ. הִיא הָיְתָה תָמִיד רַכָּה וְטוֹבָה לִילָדִים…

קִיט לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֵגֵה מִפִּיו, וְעֵינַיו הַיוּ מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת.

– הִנֵּה מַלְבּוּשָׁהּ הַפָּשׁוּט… שֶׁהָיָה חָבִיב עָלֶיהָ! קָרָא הַזָּקֵן, בְּלָחֲצוֹ אוֹתוֹ אֶל חָזֵהוּ… וְהִנֵּה גַם נְעָלֶיהָ… מַה מְעוּכוֹת הֵן… הִיא שׁוֹמֶרֶת אוֹתָן לְזֵכֶר יְמֵי נְּדוּדֵינוּ…

הוּא הִגִּישׁ אֶת הַנְּעָלִים אֶל שְׂפָתָיו. אַחֲרֵי כֵן הִנִּיחַ אוֹתָן בִּזְהִירוּת עַל מְקוֹמָן וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, בְּהַבִּיטוֹ מִזְּמָן לִזְמָן עַל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

אֶל הַחֶדֶר נִכְנְסוּ מַר גַּרְלַנְד וִידִידוֹ בְּלִוְיַת עוֹד שְׁנֵי אֲנָּשִׁים, אֶחָד מֵהֶם הָיָה הַמּוֹרֶה וְהַשֵׁנִי הַבָּחוּר.

הַבָּחוּר הִקְרִיב כִּסֵּא סָמוּךְ לַזָּקֵן וְיָשָׁב. אַחֲרֵי שְׁתִיקָה מְמֻשָׁכָה פָּתַח לְדַבֵּר:

– זֶה הַלַּיְלָה הַשֵׁנִי שֶׁאֵינְךָ יָשֵׁן… קִוִּיתִי כִּי תִּשְׁמֹר הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתָּ לִי. מַדּוּעַ לֹא תִשְׁכַּב לִישׁוֹן?

– הַשֵׁנָה סָרָה מִמֶּנִּי – עָנָה הַזָּקֵן – הִיא עָבְרָה אֵלֶיהָ.

– הִיא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת מְאֹד, לוּ יָדְעָה, כִּי אֵינְךָ יָשֵׁן – אָמַר הַבָּחוּר – הֲלֹא אֵינְךָ חָפֵץ לִגְרוֹם לָהּ צָעַר?

– אין דָּבָר… אַךְ תָּקִיץ הִיא, אִישַׁן אָנֹכִי, הוֹי הִיא יְשֵנָה זְמַן רַב כָּל כָּךְ…

בִּדְבָרָיו אֵלֶּה צָנַח עַל כִּסְאוֹ שׁוּב, הִדֵּק אֶת יָדָיו מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהוֹצִיא יְלֵל קוֹרֵעַ לֵב.

הַמּוֹרֶה יַחַד עִם הַבָּחוּר נִגְּשׁוּ אֵלָיו, הִתְאַמְּצוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, וְכַאֲשֶׁר נִרְגַּע מְעַט הַזָּקֵן, פָּנָה אֵלָיו הַבָּחוּר וְשָׁאָל:

– הַאֵינְךָ זוֹכֵר, כִּי הָיָה לְךָ אָח, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אוֹתוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ וַאֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִמְּךָ זֶה יָמִים רַבִּים וּכְבָר הִסַּחְתָּ אֶת דַעְתְּךָ מִמֶּנּוּ? עַתָּה הִנֵּה שָׁב אֵלֶיךָ אָחִיךָ זֶה בַּשָׁעָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בְּחַיֶּיךָ, כְּדֵי לְנַחֵם אוֹתְךָ וּלְהָפִיג מְעַט אֶת צַעֲרֶךָ…

– וְלִהְיוֹת לְךָ מַה שֶּׁהָיִיתָ אַתָּה לְפָנִים לוֹ – קָרָא הָאָח הַצָּעִיר, בְּכָרְעוֹ לְפָנָיו עַל בִּרְכָּיו – לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלֶיךָ בְּגוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה קָרוֹב תָּמִיד אֵלֶיךָ בְּנַפְשׁוֹ… אָנָּא, אֱמוֹר רַק מִלָּה אַחַת, כִּי הִכַּרְתַּנִי, אָחִי… אָז נִקָּשֵׁר אִישׁ אֶל אָחִיו בְּחַבְלֵי אַהֲבָה וְעַד עוֹלָם לֹא נִפָּרֵד זֶה מִזֶּה…

בְּמֶשֶׁךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִרְתַּע הַזָּקֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וּבִשְׂפָתַיִם רוֹטְטוֹת עָנָה וְאָמַר:

– כֻּלְּכֶם קְשַׁרְתֶּם עָלַי, כְּדֵי לְהָסֵב אֶת לִבִּי מִמֶּנָּה, אוּלָם לַשָּׁוְא עֲמַלְכֶם. עַד יוֹמִי הָאַחַרוֹן לֹא יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם הַדָּבָר הַזֶּה. אֵין לִי לֹא קרוֹבִים וְלֹא יְדִידִים מִבַּלְעָדֶיהָ. אַחַת הָיְתָה לִי וְאַחַת תִּהְיֶה לִי. הִיא הַכֹּל לְמַעֲנִי, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא תוּכְלוּ לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ.

הוּא נִעֲנַע בְּיָדוֹ וּבהוֹצִיאוֹ מִפִּיו אֶת שְׁמָהּ בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ צָעַד אֶל הֶחָדֶר. הַיְדִידִים צָעֲדוּ אַחֲרָיו בְּנַחַת, עַד כִּי לֹא נִשְׁמַע קוֹל פַּעֲמֵיהֶם וְרַק קוֹל בִּכְיָם.

הַיַּלְדָּה מֵתָה. הִיא יָשְׁנָה שְׁנַת הַנֵּצַח בְּמִטָּתָה הַקְּטַנָּה. לֹא הָיְתָה עוֹד שֵׁנָּה עוֹטָה הוֹד וְכֹה יָפָה לְמַרְאֶה כְּשֵׁנָה נִצְחִית זוֹ. נִדְמֶה הָיָה, כִּי זֶה הוּא יְצִיר, שֶׁיָּצָא זֶה עַתָּה מִיָּדוֹ שֶׁל הַיּוֹצֵר.

הִיא מֵתָה. הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה, הָרַכָּה, הַסַּבְלָנִית, הַטּוֹבָה וְהָעֲנֻגָּה. בָּא הַקֵּץ לְדַאֲגוֹתֶיהָ, לְיִסּוּרֶיהָ, לִמְצוּקוֹתֶיהָ. צַעֲרָהּ נֶעְלַם וְנָגוֹז, וְשָלוֹם וְּמנוּחָה פָּרְשׂוּ עָלֶיהָ אֶת כַּנְפֵיהֶם.


פֶּרֶק עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם: יָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל נֶלִי    🔗

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר סִפֶּר לָהֶם הַמּוֹרֶה עַל דְּבַר רְגָעֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַנִּפְטֶרֶת. הִיא מֵתָה לִפְנֵי שְׁנֵי יָמִים. כָּל יְדִידֶיהָ שֶׁיָּדְעוּ, כִּי קִצָּהּ הוֹלֵךְ וְקָרֵב, הָיוּ סְבִיבֶיהָ, עִם אוֹר הַבֹּקֶר יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ. בַּלַיְלַה דִבְּרָה בְּקוֹל רָפֶה מִתּוֹךְ שִׁנָתָהּ וְהַשׁוֹמְעִים הֵבִינוּ, כִּי חָלְמָה עַל דְּבַר נְדוּדֶיהָ עִם הַזָּקֵן. בַּהֲקִיצָהּ פַּעַם דּוֹבְבָה עַל דְּבַר מַנְגִּינָה נִפְלָאָה בַּחֲלַל הָאֲוִיר.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן לֹא זָז הַזָּקֵן מִמִּטָּתָהּ וְלֹא דִבֶּר עִם אִישׁ חוּץ מִמֶּנָּה. מַרְאֵה הַיֶּלֶד הַקָּטָן, חֲבִיבָהּ שֶׁל נֶלִי, הִשְׁפִּיעַ עָלָיו לְטוֹבָה. הוּא הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ בְּשִׂיחוֹתָיו עַל אֹדוֹתֶיהָ וְגַם עָלָה בְּיָדוֹ לְשַׁדֵּל אוֹתוֹ לָנוּחַ מְעַט וְלָצֵאת לְטַיֵּל. בְּיוֹם הַלְּוָיָה הוֹלִיךְ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאֶה כַּאֲשֶׁר יוֹצִיאוּ אוֹתָהּ.

כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הִתְכַּנְסוּ מִסָּבִיב לַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ, וְהַכָּל סִפְּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל הַנִּפְטֶרֶת, עַל אֲצִילוּת תָּאֳרָה, דֶּרֶךְ דִּבּוּרָה וּמוֹתָהּ בְּלֹא עֵת.

הַזָּקֵן שָׁב הַבַּיְתָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. הוּא נֶחְפַּז מִיָּד אֶל חַדְרָהּ. כְּשֶׁלֹּא מָצָא אוֹתָהּ שָׁם, מִהַר בַּחֲרָדָה אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים וּמִשָּׁם טָס אֶל בֵּית הַמּוֹרֶה. אַחֲרֵי חִפּוּשָׂיו לַשָּׁוְא הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ הַבָּיְתָה. יְדִידָיו הֵכִינוּ אוֹתוֹ בִּתְבוּנָה רַבָּה וּבִזְהִירוּת גְדוֹלָה לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרַת אֲסוֹנו, וְסוֹף סוֹף סִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת. אַךְ יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּיהֶם וְהוּא צָנַח עַל הָאָרֶץ כְּמֵת. שָׁעוֹת רַבּוֹת לֹא הֶאֱמִינוּ בְּחַיָּיו, אוּלָם הַכֹּחַ הָעַז שֶׁל הַצַּעַר הֵשִׁיב אוֹתוֹ לִתְחִיָּה.

יָמִים רַבִּים שֹׁוטֵט הַזָּקֵן הֵנָּה וָהֵנָּה כְּחֶזְיוֹן לַיְלָה, כְּאִלּוּ הוּא מְחַפֵּשׂ דָּבָר וְהִתְאַבֵּל בְּלִי הֲפוּגוֹת. מֵתָה! הוּא לֹא יָכוֹל נְשׂוֹא אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת. בָּרוּר הָיָה, כִּי הָיְתָה בְּלִבּוֹ אֵיזוֹ תִקְוָה עֲמוּמָה, כִּי סוֹף סוֹף יִמְצֶאֶנָה שׁוּב, וְכַאֲשֶׁר הָלְכָה הַתִּקְוָה הַזֹּאת וְהִתְמוֹטְטָה מִיוֹם לְיוֹם, הָלַךְ וְתָשַׁשׁ אַף הוּא.

בַּראשׁוֹנָה חָשְׁבוּ, כִּי טוֹב יִהְיֶה לוֹ לעזֹב אֶת המקוֹם אשׁר שָׁם פָּגַע בּוֹ אֲסוֹנוֹ, אוּלַי שִׁנּוּי הַמָּקוֹם יַשְׁפִּיעַ עָלָיו לְטוֹבָה. אָחִיוַ הָּצִעיר שַׁאַל בַּעֲצַת מֻמְחִים לְעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל כֻּלָּם חִוּו אֶת דַּעְתָּם, כִּי מִכָּל מָקוֹם שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתוֹ שָׁמָּה יִתְאַמֵּץ תָּמִיד לָשׁוּב הֵנָּה, אוֹ שֶׁיָּמוּת בַּדֶּרֶךְ.

עַל פִּי רֹב הָיָה יוֹשֵׁב יְחִידִי. הָיָה תָמִיד קַר וְאָדִישׁ לְכָל דָּבָר, כִּי לִבּוֹ הָיָה שָׁבוּר.

לָאַחֲרוֹנָה רָאוּ, כִּי יוֹם אֶחָד הִשְׁכִּים לָקוּם, שָׂם אֶת יַלְקוּטוֹ עַל שִׁכְמוֹ, נִשְׁעַן עַל מַטֵּהוּ, לָקַח אֶת מִגְבַּעַת הַתֶּבֶן שֶׁלָּהּ וְאֶת סַלָּהּ, שֶׁהֵכִיל אֶת הַחֲפָצִים הַדְּרוּשִׁים, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לָשֵׂאת בִּימֵי נְדוּדֵיהֶם, וְהָלַךְ. כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה בָּא פִתְאֹם נַעַר אֶחָד וְסִפֶּר בְּפַחַד, כִּי הוּא רָאָה זֶה עַתָּה אֶת הַזָּקֵן יוֹשֵׁב בְּבֵית הַתְּפִלָּה… עַל קִבְרָהּ.

יְדִידָיו נֶחְפְּזוּ לְשָׁם, קָרְבוּ אֵלָיו בְּנַחַת וּמָצְאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב שָׁם כְּאָדָם הַמְחַכֶּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ לְאֵיזֶה דָבָר. הֵם לֹא הִפְרִיעוּ אוֹתוֹ, אוּלָם הִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו מֵרָחוֹק בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. לִפְנוֹת עֶרֶב קָם מִמְּקוֹמוֹ, שָׁב הַבַּיְתָה וְשָׁכַב לִישׁוֹן מִתּוֹךְ מִלְמוּל: הִיא תָבוֹא מָחָר.

לְמָחָר שָׁהָה שׁוּב בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מֵעֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ עַד הָעָרֶב. וְכַאֲשֶׁר שָׁכַב בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ, מִלְמֵל שׁוּב: הִיא תָבוֹא מָחָר.

מֵאָז הָיָה מַמְתִּין לָהּ יוֹם יוֹם עַל קִבְרָהּ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. הוּא לֹא סִפֶּר לְאִישׁ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ וּמָה הוּא חוֹשֵׁב. בָּעֲרָבִים הָיָה יוֹשֵׁב יַחַד עִם יְדִידָיו, וּכְשֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ, הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּלָחַשׁ: אֵלִי, תָּבוֹא נָא מָחָר!

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד לֹא שָׁב מִבֵּית הַתְּפִלָּה בַּשָׁעָה שֶׁהָיָה רָגִיל לָשׁוּב. הֵם הָלְכוּ לְחַפְּשׂוֹ וְּמָצאוּהוּ שׁוֹכֵב מֵת עַל קִבְרָהּ.

קַבְרוּ אוֹתוֹ על יד הַיַּלְדָּה שֶׁכֹּה אָהֵב. וְכָךְ מָצְאוּ לַהֵם הַשְּׁנַיִםִ, הַסָּב וְהַנֶּכְדָּה, מְנוּחַת עוֹלָמִים. אַחֲרֵי רֹב פִּגְעֵיהֶם וְּנדוּדֵיהֵם, בְּבֵית הַתְּפִלָּה, שֶׁבּוֹ הָיוּ לְעִתִּים כֹּה קְרוֹבוֹת מִתְפַּלְלִים, יוֹשְׁבִים שְׁלוּבֵי יָד וְחוֹשְׁבִים מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם.


הַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן    🔗

עָבַרְנוּ עִם הַקּוֹרְאִים דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עַד אֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְסִיוּם הַסִּפּוּר, וְעָלֵינוּ אֵפוֹא לְהִפָּרֵד מִן הַנְפָשׁוֹת הַפֹּועֲלוֹת שֶׁלִּוּוּ אוֹתָנוּ וּלְסַפֵּר בְּקִצּוּר עַל אַחֲרִיתָם שֶׁל גִבּוֹרֵי סִפּוּרֵנוּ.

רֵאשִׁית כֹּל, עַל מַר סַמְסוֹן בְּרַס הַנִּכְבָּד וַאֲחוֹתוֹ סֶלִי הַיָפָה.

כְּפִי שֶׁסִפַּרְנוּ, נֶעְצַר עַל יְדֵי הַשׁוֹפֵט שֶׁאֵלָיו הָלַךְ וְנִשְׁאַר תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ זְמָן רַב, וְנֶאֱסַר עָלָיו לְהֵרָאוֹת בַּחוּץ. הַשּׁוֹפֵט לֹא חָפֵץ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֻּגַּשׁ לוֹ עֵרָבוֹן בִּסְכוּם שֶׁל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לִיטְרוֹת שְׁטֶרְלִינְג. כַּנִּרְאֶה, לֹא בָטַח בּוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. אֲבָל בְּרַס בָדַק וְלֹא מָצָא בֵּין מַכָּרָיו הָרַבִּים אָדָם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת עָרֵב לוֹ, וְלָכֵן הִסְכִּים מַר בְּרַס לָשֶׁבֶת בְּדִירָתוֹ הַזְּמַנִּית עַד אֲשֶׁר הוּבָא לַמִּשְׁפָּט בִּפְנֵי תְרֵיסַר גֶּ’נְטְלְמֶנִים הַמְכֻנִים שׁוֹפְטִים מֻשְׁבָּעִים, וְאֵלֶּה הוֹצִיאוּ דִינוֹ לְחוֹבָה בַּעֲוֹן שְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְרַמָּאוּת. הֶהָמוֹן קִדֵּם אֶת פְּנֵי מַר בְּרַס, בְּנָסְעוֹ אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט. בְּזָרְקוֹ אֵלָיו בֵּיצִים סְרוּחוֹת וּפִגְרֵי חֲתוּלִים, וְכִמְעַט שֶׁהָיָה נָכוֹן לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כְּדָג.

הוּא הִגִּישׁ תְּלוּנָה עַל פְּסַק הַדִין וְטָעַן, שֵׁהָבְטְחָה לוֹ חֲנִינָה בִשְׁעַת הוֹדָאָתוֹ, גַּם אָמָר, כִּי הוּא נָפַל לְקָרְבָּן מִפְּאַת אֱמוּנָתוֹ הַיְתֵרָה בִּבְנֵי אָדָם. סוֹף סוֹף, לְאַחַר וִכּוּחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים בֵּין הָשׁוֹפְטִים הֵקֵלוּ אֶת עָנְשׁוֹ: בִּמְקוֹם גָּלוּת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה הִתִּירוּ לוֹ לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל לֹא כְּבֵן חוֹרִין, כִּי אִם יַחַד עִם עוֹד גֶ’נְטְלְמֶנִים כָּמוֹהוּ בְּדִירָה מְרֻוָחָה שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, לִהְיוֹת סָמוּך עַל שֻׁלְחָנָה, לִלְבּוֹשׁ מַדִּים אֲפֹרִים, לְגַלֵּח אֶת רֹאשׁוֹ, לֶאֱכֹל עַל פִּי רֹב דַּיְסָה וּמָרָק, גַּם שָׂמוּ עַל אַחַת מֵרַגְלָיו, לְשֵׁם סְגֻלָּה, טַבַּעַת בַּרְזֶל.

חוּץ מִזֶּה, נִמְחָה שְׁמוֹ מֵרְשִׁימַת הַפְּרַקְלִיטִים: דָּבָר זֶה נֶחְשָׁב לְחֶרְפָּה גְדוֹלָה, וְעֹנֶשׁ זֶה מַטִּילִים בְּמִקְרִים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, בַּזְמָן שֶׁחָבֵר עוֹבֵר עֲבֵרָה חֲמוּרָה מְאֹד.

עַל דְּבַר סֶלִי אֲחוֹתוֹ נִתְפַּשְׁטוּ שְׁמוּעוֹת שׁוֹנוֹת. הָיוּ שֶׁאָמְרוּ, כִּי הִיא לָבְשָׁה בִגְדֵי גֶבֶר וְתָפְסָה מִשְׂרַת מַלָּח בָּאֱנִיָּה; אֲחֵרִים מָסְרוּ מִפֶּה לְאֹזֶן, כִּי רָאוּהָ בְּעֶרֶב אֶחָד עוֹמֶדֶת עַל הַמִּשְׁמָר לְבוּשָׁה מַדֵּי חַיָּל שֶׁל הַגְּדוּד הַשֵּׁנִי. בִּכְלָל, הֵפִיצוּ עָלֶיהָ בְּדוּתוֹת שׁוֹנוֹת. הָאֱמֶת הִיא, כִּי כַעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים הָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם אָחִיהָ בַּלֵּילוֹת וְהֵם לְבוּשִׁים בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת וּמְחַפְּשִׂים פְּסוּלֵי מַאֲכָל שֶׁהָשְׁלְכוּ אֶל הָאַשְׁפּוֹת.

גְּוִיָּתוֹ שֶׁל קְוִילְף נִמְצְאָה רַק כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים מִן הַיּוֹם שֶׁטָּבַע. עַל יְסוֹד סִמָּנִים שׁוֹנִים, הֶחְלִיטָה הַבִּקֹּרֶת הַמִּשְׁפָּטִית שֶׁנֶעֶרְכָה בַּמָּקוֹם, כִּי הָאִישׁ שָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל פִּי מִנְהָג קָדוּם בִּדְבַר מְאַבְּדִים עֶצְמָם לָדַעַת, נֶחְרַץ לִקְבּוֹר אוֹתוֹ עַל פָּרָשַׁת אַרְבַּע דְּרָכִים וְלִתְקֹעַ כְּלוֹנָס בְּחָזֵהוּ.

מָרַת קְוִילְף לֹא יָכְלָה לִסְלֹחַ לְעַצְמָהּ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ אֶת חֶטְאָה הַיָּחִיד לְנֶלִי הַקְּטַנָּה וְהָיְתָה בּוֹכָה בִּדְמָעוֹת לְזִכְרָה. וּבַאֲשֶׁר לְבַעְלָה לֹא הָיוּ קְרוֹבִים, וְלָכֵן הָיְתָה הִיא הַיּוֹרֶשֶׁת הַיְחִידָה וְנִתְעַשְּׁרָהּ עֹשֶׁר רָב. הַפַּעַם נִשְׂאָה לְאִישׁ צָעִיר וְחָרוּץ, טוֹב וְיָפֶה, וְהַזוּג חַי בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.

מַר גַּרְלַנְד, אִשְׁתּוֹ וּבְנָם אַבֶּל חָיוּ כְּדַרְכָּם. מַר אַבֶּל נַעֲשָׂה בִּרְבוֹת הַיָּמִים שֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַנּוֹטַרְיוֹן וִיטֶרְדֶן, וְאָז נִכְנַס לְחֻפָּה עִם נַעֲרָה צְנוּעָה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָעוֹלָם, אֲשֶׁר הִתְוַדַּע אֵלֶיהָ בַּנֶּשֶׁף שְׁנֵּעֱרַךְ לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע. זֶה הָיָה זוּג מְאֻשָׁר, וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ רְאוּיִים לְאֹשֶׁר, כִּי הָיוּ טוֹבִים וישָׁרִים.

מַר סְוִיוֶלֶר שָׁב מְעַט מְעַט לְאֵיתָנוֹ. כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְקַבֵּל אֶת הַהַכְנָסוֹת הַמֻבְטָחוֹת לוֹ עַל פִּי צַוָּאַת דוֹדָתוֹ, קָנָה בְּגָדִים נָאִים לַ“מַּרְקִיזָה”, אַף הִכְנִיס אוֹתָהּ לְבֵית סֵפֶר, לְקַיֵם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע בִּימֵי חָלְיוֹ. הוּא קָרָא לָהּ בְּשֵׁם סוֹפְרוֹנְיָה סְפִינְקְס, וּמְעֻטֶּרֶת בְּשֵׁם זֶה נִכְנִסָה הַמַּרְקִיזָה לְבֵית הַסֵּפֶר. בִּהְיוֹתָהּ בַּעֲלַת כִּשְׁרוֹנוֹת, עָשְׂתָה חַיִל רַב בְּלִמּוּדֶיהָ, וְדִיק הִכְנִיסָהּ לְבֵית סֵפֶר גָּבֹהַּ וְלֹא חָס עַל הוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת, כְּדֵי לָתֵת לָהּ חִנּוּךְ הָגוּן. שֵׁש שָׁנִים לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר, עַד אֲשֶׁר מָלְאוּ לָהּ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמִימוּת. הַלִּמוּדִים פִּתְּחוּ אֶת שִׂכְלָהּ וְחַיֶּיהָ הַמְסֻדָּרִים חִזְּקוּ אֶת גוּפָה, וְהַמַּרְקִיזָה הַקְּטַנָּה נֶהְפְּכָה וְהָיְתָה לְעַלְמָה יָפָה וְטוֹבַת שֵׂכֶל. מַר סְוִיוֶלֶר הִתְחִיל חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, מַה לַעֲשׂוֹת לָהּ לְאַחַר שֶׁתִּגְמוֹר אֶת חֹק לִמּוֹדֶיהָ, אוּלָם בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר עָרַךְ בִּקוּר בּבֵית הַסֵּפֶר, וְהַמַּרְקִיזָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וּפָנֶיהָ צוֹהֲלִים וְרַעֲנַנִים יוֹתֵר מִתָּמִיד, הֵאִירָה פִּתְאֹם אֶת מֹחוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי טוֹב יִהְיֶה לָהֶם לְאַחֵד אֶת גוֹרָלָם. הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ מִיָּד, מַה דַּעְתָּהּ עַל זֶה, וְהִיא עָנְתָה, כַּמוּבָן, הֵן. וְכַעֲבוֹר שָׁבוּעַ יָמִים נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְחֻפָּה.

הַזּוּג הַצָּעִיר חַי חַיֵּי נַחַת בְּבַיִת קָטָן וְגַן עַל יָדוֹ, שֶׁשַׂכְרוּ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַנָּאִים. סוֹפרוֹנְיָה הָיְתָה אִשָּה עַלִּיזָה, חָרוּצָה וְנֶאֱמָנָה עַד מְאֹד, וְגַם בַּעְלָהּ הָיָה מָסוּר לָהּ בְּכָל לֵב וְהָיָה מְבַלֶּה רֹב זְמַנּוֹ בַּבָּיִת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם לְיַד הַשֻׁלְחָן וּמְשַׂחֲקִים אַלְפֵי סִדְרוֹת בְּמִשְׂחַק הַקְּרִבַּדְג'. אָמְנָם סְוִיוֶלֶר הֵסַב אֶת שְׁמָהּ “סוֹפְרוֹנְיָה”, אֲבָל הוּא לֹא חָדַל מִקְּרוֹא אוֹתָהּ “מַרְקִיזָה”. וּלְזֵכֶר הַיוֹם, שֶׁבּוֹ מָצָא אוֹתָהּ בִּימֵי מַחֲלָתוֹ בַּפַּעַם הראשׁוֹנָה בחדרוֹ, הָיָה עוֹרֵךְ מדּי שָׁנָה בְּשָׁנָה סְעֻדַּת צָהֳרַיִם נִכְבָּדָה וְהָיָה מַזְמִין יְדִידִים וְרֵעִים לִשׂמֹחַ עִמּוֹ.

חֲבוּרַת הָרַמָּאִים, הַמְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים, הוֹסִיפוּ לַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּתָם בְּהַצְלָחָה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף נָפְלוּ בַּפָּח, וֵּמָאז נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה וְיָדוֹ הַקָּשָׁה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט הִשִׂיגָה אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

הָאָח הַצָּעִיר, אוֹ הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק, דִּבֶּר עַל לֵב הַמּוֹרֶה הַכַּפְרִי לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ הַבּוֹדֵד וְלָשֶׁבֶת עִמּוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ חָבֵר וְרֵעַ. אוּלָם הַמּוֹרֶה הַצָּנוּעַ מֵאֵן לַעֲזֹב אֶת חַיֵּי הַשֶּׁקֶט וּלְהִכָּנֵס לַחַיִּים הָרוֹעֲשִׁים. נַפְשׁוֹ נִקְשְׁרָה בְּאַהֲבָה בְּתַלְמִידָיו, בְּיִחוּד בַּיֶּלֶד הַקָּטָן, שֶׁהִרְבָּה לִבְכּוֹת עַל מוֹתָה שֶׁל נֶלִי. אוּלָם יְדִידוֹ הֶעָשִׁיר וְהַנָּדִיב מַעֲנִיק לוֹ מִטּוּבוֹ וְאֵינֶנּוּ עוֹד “מוֹרֶה עָלוּבַ”.

עַל לִבּוֹ שֶׁל הַגֶּ’נְטְלְמֶן הָרַוָּק הֵעִיק מְאֹד כֹּבֶד אֲסוֹנוֹ, אוּלָם הוּא לֹא נֶהְפַּךְ לְאִישׁ מַר נָפֶשׁ, שׂוֹנֵא אֶת הַבְּרִיוֹת אוֹ נָזִיר מִן הַחַיִּים. לְהֶפֶךְ, הוּא הִתְקַשֵׁר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל אֲנָשִׁים הַזְקוּקים לְעֶזְרָתוֹ. בְּמֶשֶׁךְ זְמָן רַב הָיָה תַעֲנוּגוֹ הַגָּדוֹל לַעֲבוֹר בַּדֶּרֶךְ, שֶׁבָּהּ נָדְדוּ הַזָּקֵן וְנֶכְדָּתוֹ, לָנוּחַ בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם נָחוּ, לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ הֵם וְלִשְׂמוֹחַ בַּדְּבָרִים שֶׁשָּׂמְחוּ הֵם. הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ עִמָּהֶם חֶסֶד, שֶׁהִתְהַלְכוּ עִמָּהֶם, שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת. לְכֻלָּם גָּמַל טוֹב. תַּאֲמִינוּ לִי, כִּי הוּא לֹא שָׁכַח גַּם אֶת הַפּוֹעֵל הֶעָלוּב. שֶׁאִכְסֵן אוֹתָם עַל יַד הַכִּבְשָׁן הַבֹּועֵר.

וֶּמה הָיָה עַל קִיט? אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא מִשְׁפָּטוֹ כְּאוֹר נִמְצְאוּ רַבִּים שֶׁאָמְרוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹב. בַּתְּחִלָה לֹא חָפֵץ בְּשׁוּם אֹפֶן גַּם לַחְשֹׁב עַל עֲזִיבַת מִשְׁמַרְתּוֹ. אוּלָם הַזָּקֵן מַר גַּרְלַנְד הֶעְתִּיר עָלָיו, עַד כִּי הִסְכִּים לְקַבֵּל הַצָּעָה מֵאֵת גֶ’נְטְלְמֶן נָדִיב, אֲשֶׁר הִמְצִיא לוֹ מִשְׂרָה הֲגוּנָה מְאֹד וְעָלָה בָּה מַעְלָה מַעְלָה בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. קִיט הָיָה רָגִיל לֵאמֹר, כִּי אֲסוֹנוֹ הַגָּדוֹל הוּא שֶׁהֵבִיא לוֹ גַם אֹשֶׁר גָּדוֹל.

הֲלֹא תָבִינוּ, כִּי קִיט לֹא נִשְׁאַר רַוָּק כָּל יָמָיו. הוּא נָשָׂא אִשָּה, וּמִי הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ? הֲלֹא הִיא בַּרְבָּרָה, אֲשֶׁר אָהֲבָה אוֹתוֹ מִיּוֹם פְּגִישָׁתָם הָרִאשׁוֹנָה.

אִמּוֹ שֶׁל קִיט וְאִמָּהּ שֶׁל בַּרְבָּרָה שָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה עַל נִשּׂוּאֵי בְנֵיהֶם, וְהֵן הוֹאִילוּ לְהִתְיַשֵּׁב יַחְדָּו בְּדִירָה אַחַת, וֵּמאָז חָיוּ בְאַהֲבָה וְרֵעוּת וּבְרִית אַהֲבָתָן לֹא הוּפָרָה.

בַּזְּמַן שֶׁיַּלְדֵי קִיט הָיוּ לִבְנֵי שֵׁשׁ וָשֶׁבַע, הָיוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בָּעֲרָבִים מִתְכַּנְּסִים סָבִיב לַאֲבִיהֶם וּמְבַקְּשִׁים מֵעִמּוֹ, כִּי יְסַפֵּר לָהֶם שׁוּב אֶת הַסִּפּוּר עַל הַגְּבֶרֶת נֶלִי הַטּוֹבָה. הוּא הָיָה מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָם וְכַאֲשֶׁר הָיוּ מַתְחִילִים לִבְכּוֹת, בְּשָׁמְעָם דְּבַר מוֹתָהּ, הָיָה קִיט אוֹמֵר לָהֶם, כִּי הִיא עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה, אֶל מִשְׁכַּן הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים וְהָאֲנָשִׁים הַצַּדִּיקִים. אַחֲרֵי כֵן הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם, כִּי הוּא הָיָה נַעַר עָנִי מְאֹד, כִּי נֶלִי לִמְּדָה אוֹתוֹ קְרוֹא וְּכתוֹב, וְכִי הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר שֶׁקִיט מֵבִיא אֶת נֶלִי לִצְחְוֹק. הַיְלָדִים הָיוּ מוֹחִים אֶת דִמְעוֹתֵיהֶם וְהָיוּ מַתְחִילִים לִצְחוֹק, וְשׁוּב הָיוּ שְׂמֵחִים.

לִפְעָמִים הָיָה מוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל הָרְחוֹב, שׁבּוֹ יָשְׁבָה לְפָנִים נֶלִי עִם סָבָהּ, אוּלָם חֲלִיפוֹת וְּתמוּרוֹת רַבּוֹת כֹּה שִׁנּוּ אֶת מַרְאֵה הָרְחוֹב עַד כִּי קָשֶׁה הָיָה לְהַכִּירוֹ. הַבַּיִת הַיָשָן נֶהֱרַס וַּבָּמקוֹם שֶׁעָדַ עָבַר רְחוֹב רָחָב וָנֶאה, וִבְרבוֹת הַיָמִים נִמְחָה זֵכֶר הַמָקוֹם מִלִבּוֹ. “הַבִּנְיָנִים הַחֲדָשִׁים – הָיָה אוֹמֵר – מְבִיאִים אוֹתִי בִּמְבוּכָה”.

אֵלֶה הֵן הַחֲלִיפות שֶׁבָּאוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת. הַכֹּל חוֹלֵף וְעוֹבֵר. לַכֹּל גְבוּל וְסוֹף, וְגַם עַל סִפּוּרֵנוּ בָא הַסּוֹף.