לְעוֹלָם לֹא אֶתְבּוֹנֵן שׁוּב בְּמִקְסַם פָּנֶיהָ,

כָּל הַבָּעוֹתֶיהָ נְמֵלִים שֶׁל הֶרֶס.

סְפִינָתִי הַמְכֻשֶּׁפֶת כְּאֶחָד תַּטְבִּיעַ

בְּחִיּוּךְ, בְּזַעַף, בִּדְבַשׁ אוֹ בְּאֶרֶס.

לְעוֹלָם לֹא אָשִׁיב שׁוּב עַל אֲרֶשֶׁת עֵינֶיהָ,

שִׂמְחָתָהּ וְעָצְבָּה כְּאֶחָד יִקְטְלוּ:

אִם תַּבְרִיק אֶל עֵינֵי סַנְוְרֵי מַבָּטֶיהָ,

לַהַט כַּעֲסָהּ, אֶשָּׂרֵף מִיֵּאוּשׁ,

וְאִם תִּזְרֹק לְעֶבְרִי עַיִן חוֹמֶדֶת

מֵהֶתְקֵף־שֶׁל־אשֶׁר בְּוַדַּאי אָמוּת.