זְהַב־שִׁמּוּשׁ אֵין לִי, גַּם לֹא זְהַב־רַאֲוָה,
וְגַם כֶּסֶף לֹא אַעֲנִיק בְּמוֹתִי,
אַךְ יְהִי מִסְמָךְ זֶה עֵדוּת לַצַּוָּאָה:
כָּל חָרוּז פְּרִי־עֵטִי,
עִזְבוֹן אַהֲבָתִי,
יְהִי יְרֻשָּׁה לְדוֹרוֹת אַחַר לֶכְתִּי.
עַל־כֵּן,קוֹרְאִים עֲדִינִים, רְכוּשִׁי כֻּלּוֹ לָכֶם
אִם תּוֹאִילוּ בְּמַזְכֶּרֶת קְטַנָּה לְהִתְנַחֵם
כִּבְמַטְבֵּעַ אֲמִתִּי.