א. עַל נִיס
נִיס כּוֹתֵב שִׁירָה, אַךְ פִּטְפּוּטָיו מְעֻנִּים.
הֵם יְשַׁמְּשׁוּ חֹמֶר־גֶּלֶם לַעֲפִיפוֹנִים.
ב. עַל גְּבֶרֶת מְבֻשֶּׂמֶת
הִצְהַרְתְּ נִיחוֹחַ, אַךְ מִי יִתְקַע
שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת כָּל־כָּךְ מְתוּקָה?
ג. עַל סְקוֹבֶל
סְקוֹבֶּל הֶאֱשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ כִּי נָאֲפָה
וְאִיֵּם לִפְתֹּחַ סֶדֶק בְּאַפָּהּ.
הִיא עָנְתָה בִּבְכִי מַר, תִּרְאֶה, לְנִאוּף
מַסְפִּיק לִי סֶדֶק אֶחָד בַּגּוּף.
ד. עַל בַּאת
בַּאת מֵאִשְׁתּוֹ אֶת חֲסָדָיו אֵינוֹ מוֹנֵעַ.
הוּא מְקַוֶּה לְהַפְרוֹתָהּ, שֶׁתָּמוּת בְּצִירֶיהָ.
ה. עַל קַנַּאי
קַנַּאי כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין: לִמְנֹעַ רָקָב
הוּא חוֹבֵשׁ סִימַן בְּרִית־מִילָה בְּאָזְנָיו.